עכשיו הוא קורא להם מאכערים
אסף דעבול, שחושק בתיק רישוי העסקים בקדנציה הבאה, יצא בחריפות נגד תופעת המאכערים. רק שסגן ראש העירייה היה בעבר אחד כזה. דעבול: "לא הייתי מאכער. טיפלתי בייזום, פרסום ושיווק. כל הכספים שולמו כחוק לשלטונות המס"
הוא גם יצא בסידרת ראיונות לוחמניים בנושא למקומונים בעיר בהם הצהיר: "קשה לקבל רישיון עסק בראשל"צ בלי מאכער". דעבול הסביר: "להוציא היום רישיון עסק זה סיוט ולצערי, בעלי העסקים נאלצים לפנות למאכערים למינהם". דעבול גם פנה בתחילת החודש במנשר לבעלי העסקים ברחבי העיר והודיע להם כי בקדנציה הבאה בכוונתו לבקש את תיק רישוי העסקים, בנוסף לתיק הרווחה. לפי המכתב ששלח אליהם, במהלך כהונתו כסגן ראש העירייה הוא נחשף לקשיים ולבירוקרטיה איתם מתמודדים בעלי העסקים בעיר מול המערכת העירונית בהליך הוצאת רישיון העסק. "מכיוון שאיני מחזיק תיק רישוי העסקים בכהונתי הנוכחית, יכולתי לסייע רק במעט כאשר אני רוצה לעשות למענך הרבה יותר", כתב דעבול לבעלי העסקים.
עובדה משמעותית אחת חשוב לציין: לדעבול יש ניסיון מצידו השני של המתרס, כמאכער. "זמן מקומי" חושף כי דעבול הינו בעל עבר מפואר בתחום התיווך שבין מבקשי הבקשות למיניהן לבין המערכת הבירוקרטית. לפני כ-16 שנה, כאשר כיהן כיו"ר ועד שכונת רמת אליהו, הוא היה בעליה של חברה לייזום וניהול פרויקטים, אשר קידמה את "פרויקט השוק", אשר לימים נודע כ"ראשון שוק" שבאזור התעשייה החדש של העיר וזכה עבור זה לתשלום של 150 אלף דולר, כ- 600 אלף שקלים בערכים של אותם ימים.
מהמסמכים שנמצאים בידי "זמן מקומי" עולה כי בשנת 1992, לאחר שנתקלה חברת "א.ד.פ - חברה לבניין ולהשקעות בע"מ" בקשיים בקבלת היתרי הבנייה לפרויקט המדובר, נוצר קשר בין דעבול לבעל החברה, הקבלן אמיליו פלוס, ובין השניים נחתם חוזה בו מתחייב דעבול לקבלת ההיתרים המיוחלים בתוך שלושה חודשים בלבד. התשלום אותו שילמה החברה עבור העזרה, כאמור, היה 150 אלף דולר.
לפי ההסכם שנערך ב- 13 ספטמבר אותה שנה בין דעבול לבין החברה, הצהירה האחרונה כי על השטח שרכשה מחברת הכשרת הישוב (השטח עליו נבנה מתחם השוק), היא הגישה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון בקשה להיתר בנייה וכן התחייבה למלא אחר דרישת הרשויות המוסמכות אם ידרשו שינויים נוספים כל עוד יידרשו אלה כדין וזאת על מנת לקבל את היתר הבנייה למבנה המסחרי שבכוונתה
מנגד: "אסף מתחייב לפעול להשגת היתר הבנייה בהתאם לתכניות אשר הוגשו ע"י א.ד.פ ולסיים את הטיפול בהוצאת היתר הבנייה עד ליום 10.12.92, (כשלושה חודשים - ק.ס.) כאשר מוסכם בזה כי אסף נוטל על עצמו לבצע את כל נושא התיאומים והנושאים המינהליים הכרוכים בהוצאת ההיתר".
בעניין התשלום נכתב בהסכם: "בתמורה לשירותיו ובתנאי כאמור כי עד ליום 12.12.92 אכן יוצא היתר הבנייה כאמור לעיל, מתחייבת א.ד.פ לשלם לאסף סך 75 אלף דולרים בתוספת מע"מ כחוק, לא יאוחר מיום קבלת השובר לתשלום בגין היתר הבנייה. סך זה ישולם לאסף נטו כאשר גילום מס ההכנסה ותשלומו ייעשה על חשבון א.ד.פ". כאמור, על פי הקבלות שהוציאה חברת הייזום של דעבול, הסך הכולל הגיע ל-150,000$. דעבול, כמובן, עמד בהבטחתו וקיבל את מלוא סכום הכסף.
הקבלן אמיליו פלוס מתקשה לשכוח את עבודתו של דעבול, כנראה בשל הסכום הגבוה ששילם. השבוע הוא סיפר ל"זמן מקומי" כיצד נוצר הקשר בינהם. "הוא פנה אלי מיוזמתו כשהוא גילה שיש לי בעיות בהוצאת ההיתר למבנה", אומר פלוס, כיום בעלי חברת "י.א דניאל ייזום ובנייה בע"מ" (א.ד.פ הספיקה כבר להיסגר וגם מתחם השוק נמכר ואינו עוד בבעלותו). "אני לא הכרתי אותו בכלל. הוא הסביר לי שיש לו השפעה על האנשים בוועדה ושהוא יכול לקדם את ענין ההיתר כיון שהוא יו"ר ועד השכונה".
לדבריו, מאחר ובאותה עת לא היה דעבול איש ציבור שנבחר, הוא התנה את ההצעה בתנאי שייחתם חוזה אצל עורך דין ולאחר שבדק את העניין אצל יועציו המשפטיים. "הוא אמנם לא היה נבחר ציבור אך הוא היה איש ציבור ולכן הוצאנו חוזה חתום. הוא הוציא לי את ההיתר בזמן שהוא התחייב, היה לו כוח והייתה לו השפעה, והוא קיבל את הכסף. אסף באותה התקופה היה נחשב למאכער, כך גיליתי בשלב מאוחר יותר, שמצליח להוציא היתרים לקבלנים שמתעכבים".
פלוס מוסיף: "הייתה יכולה להיות לו גם השפעה נגדית. הוא אמר שהוא יכול לגרום לכך שהאישור ייצא מהר, ייצא באיחור או שלא ייצא. הבנתי שאין לי ברירה למרות שהסכום שביקש, 150 אלף דולר ברוטו, היה בזמנו בערך מחיר של דירה וחצי. כל הכסף הלך ישר עבור הוילה שהוא בנה אז. כל פעם שאני עובר ליד הבית שלו אני אומר 'הנה הוילה שלי'".
אסף דעבול, שמתחילת הקדנציה הנוכחית שלו ועד לפני כחודשיים היה חבר בועדת המשנה לבניין עיר בעירייה. הרזומה שלו, כפי שפרסם לא מזמן על גבי כרטיס ביקור שמיועד לכלל תושבי העיר, כולל את היותו יו"ר ועד הורים בבית הספר "ויתקין" ובחטיבות הביניים, חבר ועד הורים עירוני במשך 13 שנים ויו"ר תנועת הצופים כעשר שנים (את היותו סמנכ"ל השיווק ברשות הדואר בשנים 1998-2003 ובעל חברת פרסום לא ציין דעבול על גבי הכרטיס), אינו מעיד על כל ידע בתכנון ובנייה. בכל זאת במנשר שחילק לתושבים הוא הזמין אותם לפנות אליו בכל בקשה להוצאת רישיון עסק והבטיח לעזור.
דעבול התקשר ל"זמן מקומי" מייד כשנודע לו על הכוונה לפרסום הכתבה ולא הבין מדוע יש צורך לפרסמה.
אתה הרי יוצא נגד תופעת המאכרים והיית מאכער בעצמך. כדאי שתספר לקוראים מניסיונך בעבודה מול הרשויות.
דעבול: "לא הייתי מאכער. עבדתי עם החברה של ראשון שוק שנתיים. מאכער זה מישהו שלוקח את הטפסים ותוך שבוע, עשרה ימים מסדר רישיון לעסק".
אמיליו פלוס אמר לי שבאת אליו בזמנו, הצגת את עצמך כבעל השפעה ואמרת לו שבזכותך הוא יכול לקבל את ההיתר לבנייה. אמרת לו שבגלל שיש לך קשרים בעירייה אתה יכול לגרום לזה שאו שהוא לא יקבל היתר בכלל או שהוא יקבל את זה מהר או שהוא יקבל את זה לאט.
"מה השאלה"?
זה נכון?
"לא. אמיליו פלוס ואני עשינו יחד עסקים. אז הייתי איש עסקים, טיפלתי בשלושה פרויקטים שלו - באריאל, נשר וראשל"צ כשנתיים".
אז גם בפרויקט בראשון טיפלת במשך שנתיים?
"בהכל. במשך שנתיים טיפלתי לו בכל הפרויקטים - אריאל, נשר וראשון. זו הייתה עבודה לא קלה של שנתיים, כמעט היינו צמודים אחד לשני במשך שנתיים".
האם היית מגדיר את עצמך כמאכער באותם הימים?
"צר לי שזהו הכיוון אליו הכתבה מכוונת. לא עסקתי רק בהשגת אישורים אלא בפרסום, שיווק וקידום כל הפרויקטים שהיו. כשאגיע לתפקיד ברישוי עסקים, אבצע מספר שינויים שיובילו לביטול כל ההליך הבירוקרטי כך שבעלי עסקים בעיר לא יידרשו למאכערים".
נא להמתין לטעינת התגובות
