ראשי » מקומי » השרון

לזכרו

את טומי אוהבים או שלא, אני אהבתי אותו, כאדם. חברת הכנסת לשעבר, מלי פולישוק בלוך, מספידה את טומי לפיד

כאדם, כאם וכפוליטיקאית אני מקדישה דברים אלו לזכרו של טומי לפיד. האיש שכל כך אהב את החיים והוכרע על ידי המחלה הקשה.

טומי היה חברי לסיעת שינוי בכנסת ה – 16 וראש המפלגה. הוא נכנס בסערה לחיי בערב בהיר אחד, באפריל 1999. ישבנו כמה חברים סביב שולחן, במשרדי שינוי והעלנו רעיון שנשמע לאחדים חלום הזוי ולאחרים הבטחה גדולה, ההצעה לפיה טומי לפיד ינהיג את תנועת שינוי הזעירה ויצעיד אותנו לניצחון בבחירות לכנסת ה- 15.

הבטחה הגדולה מומשה במלואה. בכוח אישיותו ובפופולאריות הטלביזיונית שלו הוביל טומי את שינוי להצלחה בבחירות 1999 עם שישה חברי כנסת ואחר כך ב – 2003 להצלחה מדהימה אף יותר, עם 15 חברי כנסת. כאדם כיבדתי אותו על עמידתו האיתנה למען חירותו של כל אדם באשר הוא אדם, על יושרו האישי והציבורי.

כאם אהבתי אותו על אנושיותו ועדינותו כלפי יקיריו. ובה בעת מאד לא אהבתי את הבוטות שלו ויחסו הפוגעני והציני כלפי מי שלא חפץ ביקרו. לא אהבתי את הסגנון אותו הנחיל לציבוריות הישראלית בתוכנית הטלוויזיה פופוליטיקה. הסגנון האגרסיבי, האנטי חינוכי, המתלהם.

כפוליטיקאית הערכתי אותו על היותו איש של עקרונות ואידיאליסט. איש מאמין בכל רמ"ח אבריו, מאמין בדרכו שלו, בתפיסת העולם החילונית ליברלית. על היותו אדם אמיץ שאינו ירא מאיש ומוכן ללכת עד הסוף כדי לקיים את אשר הבטיח לבוחריו.

טומי היה יהודי וליברל. הנאצים הם שחרטו בו את ההוויה היהודית שלו והוא לא יכול היה למחוק את החריטה הזו שהוטבעה בו בדם אביו שנרצח. טומי היה יהודי וישראלי ונלחם על יהדותו וישראליותו בדרכו. בלי לקיים מצוות התורה.

זו היתה דתו היהודית. מתוך דאגה ליהדות, טומי נלחם בחרדים האורתודוקסים שניכסו לעצמם את הבעלות על היהדות ובקיצוניותם המאיסו והרחיקו את הנוער החילוני מהיהדות. טומי לא היה מוכן להתפשר על חובתם

של החרדים לשרת בצבא ולשאת באופן שווה בנטל בקיום המדינה.

שבע השנים בהם היה טומי לפיד ראש מפלגתי היו שבע השנים הטובות לשינוי ולי באופן אישי. בצד הויכוחים, היו המון צחוקים. כל יום חמישי, בישיבת ועדת ההסברה היינו מתגלגלים מצחוק מאמירותיו ובדיחותיו, הומוריסט הונגרי מהשורה הראשונה. בצד הבוטות היתה המון אהבה ודאגה. כאשר אושפזתי בבית החולים היה טומי מתקשר יום יום לשאול לשלומי לבדוק אם אפשר לעזור במשהו.

טומי היה אדם של קצוות, הוא יכול היה להתנפל באגרסיביות בוטה על הטוב שבחבריו ואחר כך להתנצל בפניו וללטפו באהבה. לעיתים נדמה היה לי כי אהב את הויכוח למען הויכוח ודווקא העריך בעיקר את מי שעמד מולו והביע דעה שונה משלו.

היו לי איתו חילוקי דעות לגבי אופן התנהלותה של שינוי בימים ההם, אך היתה גם כימיה מקסימה ושיתוף פעולה בהיותו אדם חכם, מבין עניין, יודע ספר ואיש תרבות. לא פעם ולא פעמיים לאחר ויכוח נוקב בקולו הרועם, היה מתנצל בפני, ההתנצלות בדרך כלל היתה שקטה, עדינה, רגועה ורצוי היה שאף אחד מלבדי לא ישמע. ותמיד אמר 'בגילי כבר לא תצליחי לשנות אותי'.

בפוליטיקה היה חלש, בהיותו ישר וישיר רבים נפגעו ממנו, גם חבריו הקרובים, לכן לא הצליח לשמור על מפלגתו שלו. אויביו ומחריביו (הפוליטיים) באו לו בעיקר מבית. כאשר, למען שלום בית ולמענו באופן אישי, ויתרתי על התמודדות לתפקיד שרה בממשלה, לא היה מאושר ממנו. חיבוקו החם בסלון ביתו והתרגשותו הרבה שמורים בליבי לעד.

את טומי אוהבים או שלא. אהבתי אותו כאדם, כאיש חם ואכפתי, על היותו איש עקרונות שאינו מוכן להתפשר על יושר כפיים וטוהר המידות. והנה דווקא הוא, איש ישר והגון עמד באחרית ימיו בפני דילמה קשה כאשר חברותו לאולמרט הועמדה במבחן נוכח החשדות נגד ראש הממשלה. טומי העדיף את ערך החברות ונימק את עמידתו לצידו של אולמרט בשל אי הוכחת החשדות. טומי כבר לא יהיה כאן כדי להיווכח מי צדק.

נוח בשלום על משכבך טומי. סללת את הדרך לפוליטיקה של יושר ועקרונות ואני מקווה כי יהיה לי קורטוב מעוצמתך ואומץ לבך כדי "לעשות כמיטב יכולתי" להוביל מנהיגות פוליטית ישרה ואכפתית כפי שהיית... בסגנון האישי שלי, כדי להנהיג את החברה הישראלית להיות חברה ערכית, סובלנית וליברלית.

מלי

הכותבת כיהנה כחברת הכנסת השש עשרה מטעם מפלגת שינוי

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...