הדרום - החצר האחורית של ישראל
ראש עיריית אשקלון סבור כי אזור הדרום הופך לפח התשתיות של מדינת ישראל.
במדינת ישראל, כמו שיכול לקרות רק במדינת ישראל, יציאה למאבק "ירוק" ממחיש אמת כואבת : המרחק בין הפריפריה למרכז במדינת ישראל אינו מסתכם רק בכמה עשרות קילומטרים, אלא בפער בן שנות אור, ובאפליה עצומה הגובלת בפשע של ממש.
רוני מהצרי אדי ישראל
אתמול קיבלה הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות את המלצתם של משרד התשתיות וחברת החשמל להקים תחנה פחמית מזהמת נוספת על חוף הים באשקלון.
באשקלון כבר פועלת תחנת כוח פחמית מזהמת, שמספקת חלק ניכר מתצרוכת החשמל בישראל. ארובותיה גורמות לחלק ניכר מאוד מזיהום האוויר בסביבה ומהוות גורם מרכזי בשיעור התחלואה הגבוה במחלות כלי הנשימה בהן לוקים תושבי הדרום.
בדיון שנערך בנושא בפני וועדת הכלכלה של הכנסת, תלתה חברת החשמל את ההחלטה להקים תחנה נוספת באשקלון בצורך ברזרבות למשק החשמל של ישראל. לטענתה, עד 2010 צפוי כי הביקוש לחשמל יעלה על יכולת היצור, ובמקרה כזה- כך מגולל תרחיש האימה של חברת החשמל- נהיה צפויים לקריסה ביכולת החברה לספק חשמל לצרכנים ולהפסדים כלכליים עצומים למשק כתוצאה מכך.
מרבית הצרכנים חיים במרכז
נימוקים מעין אלה אינם מסבירים מדוע יש להקים תחנת כוח נוספת דווקא באשקלון, אבל זה אינו העניין היחיד שחברת החשמל לא מגלה: באם אכן תצליח להוציא לפועל את תוכניתה, תחנת הכוח החדשה תתחיל לפעול באשקלון רק בשנת 2014 לכל המוקדם.
במקרה כזה, ברור שתחנה כזו לא תפתור את בעיית היעדר הרזרבות לשנת 2010. הנה כי כן, למעלה משני מיליארד דולר רק ירדו לטמיון, אנשים יחלו וימותו, ועוד לא מצאנו פתרון אמיתי לבעיה שעל הפרק.
זאת ועוד: אין זה סוד כי חלק הארי מצריכת החשמל בישראל
נעשית דווקא על ידי תושבי מרכז הארץ. למרות זאת, הקמת תחנת כוח פחמית נוספת דווקא באשקלון תהפוך את תושבי הפריפריה הדרומית לחוטבי העצים ושואבי המים של תושבי המרכז, כמי שנאלצים לסבול מתוצאות ייצור החשמל המיועד בעיקר עבור אחרים.
מקוממת עוד יותר העובדה כי מנגד, נשמעים דיבורים על פינויה של תחנת הכוח היחידה הממוקמת במרכז הארץ – תחנת רדינג בצפון תל אביב. זאת בשל הרצון לממש את ערכה הגבוה של הקרקע שעליה ממוקמת התחנה, העשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים.
רצועת חוף מדהימה
המשוואה ברורה- בעיני המדינה, ערך הקרקע במרכז גבוה יותר מחייהם ובריאותם של תושבי אשקלון והסביבה. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על אוזלת ידה המשוועת של הממשלה במניעת שיגור הקסאמים והגראדים על תושבי הסביבה וההגנה עליהם.
פעילים סביבתיים מפגינים מול משרד התשתיות נגד ההחלטה להקים תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון. צילום: אופיר דוד
בידי המדינה למלא את רצועת החוף המדהימה של אשקלון בתיירות ובמתקני נופש שינצלו את נתוניה הטבעיים ויביאו לשגשוג כלכלי בכל האזור, אך תחת זאת היא בוחרת למלא אותה בתחנות כוח מזהמות ועוד.
הקמת תחנת הכוח המזהמת תוך התעלמות מהתנגדותנו היא רק דוגמא לקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים בחיי תושבי הפריפריה הדרומית, בריאותם ואיכות חייהם. כך מנציחים ומגדילים מקבלי ההחלטות בישראל, הלכה למעשה, את הפערים בין המרכז לפריפריה הדרומית.
תמונת המצב שמתגלה היא עגומה ביותר: מקבלי ההחלטות לא נערכו כראוי בכל הנוגע לתכנון משק החשמל בישראל ופתרון בעיית המחסור ברזרבות.
במצב דברים זה, לא פלא שחברת החשמל שולפת פתרונות כמו טובע שנאחז בקש, ליטראלית על חשבון תושבי אשקלון וסביבתה: ללא כל תכנון אסטרטגי, לא במתאם ללוחות זמנים פשוטים וברורים, וללא ראייה כלכלית ארוכת טווח. כך הופכים את אשקלון והדרום לפח התשתיות של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
