הצלה משמיים
חברת להק תעופה מספקת שרות הצלת חיים אזרחי ייחודי בדרום ובצפון: פינוי פצועים באמצעות מסוקים. לאחרונה הופסק השרות בדרום ועלול להיפסק גם בצפון. הסיבה: חברות הביטוח מסרבות לממן את הפינוי. התוצאה: חיי התושבים בפריפריה מופקרים
בינתיים מגיע למקום התאונה אמבולנס של מד"א, הפרמדיק ניגש במהירות לפצוע, מאבחן אותו כפצוע קשה הזקוק במהירות לפינוי לבית חולים ומודיע לטייסים לעלות לאוויר. המסוק יוצא מירוחם לכיוון צומת עין יהב המרוחק כשעה וחצי נסיעה מבית החולים יוספטל באילת ושעה וחצי מבית החולים סורוקה בבאר שבע. תוך עשר דקות מגיע המסוק לזירת התאונה לפצוע, הצוות מעלה את הפצוע למסוק שיוצא מהירות לכיוון "סורוקה", אחד מבתי החולים הטובים בארץ.
תוך 40 דקות מרגע התרחשות התאונה מגיע הפצוע לטיפול בבית החולים והרופאים מחישים אותו לחדר הניתוח שם מצליחים לייצב את מצבו. בסופו של דבר, הפינוי המהיר הציל את חייו. לא רק רופאים, גם אנחנו יודעים שבמצבים של פציעה קשה מהירות הפינוי היא זו שקובעת את סיכוייו של הפצוע להינצל. הרופאים מכנים זאת "שעת הזהב", השעה הראשונה מרגע הפציעה היא הקריטית ביותר להצלת חייו של פצוע. ככל שמהירות הפינוי גבוהה יותר כך גדלים סיכוייו של הפצוע להינצל.
זהו מקרה אופייני למקרים בהם מטפלת חברת "להק תעופה", החברה היחידה בארץ שעוסקת בפינוי מוסק של פצועים בתאונות דרכים. החברה הוקמה במימונם של אנשי עסקים מישראל וארצות הברית. את החברה מנהלים ומפעילים טייסים יוצאי חיל האוויר הישראלי המשרתים כטייסים במילואים, במטרה להציל את חייהם של פצועי תאונות דרכים המתרחשות בדרום ובצפון במרחק רב מבתי חולים.
"בעקבות הפעילות שלנו הצלנו עד כה כ-30 פצועים ממוות בתאונות דרכים", אומר אל"מ במיל', שילה שרון, מנכ"ל החברה, לשעבר מפקד טייסת המסוקים 124 בחיל האוויר. סגנו, רס"ן במיל', אבישי וולף, היה בעבר אחראי על כל הקפצות המסוקים בחיל האוויר והתנדב מספר שנים במד"א, את הידע והניסיון שצבר הוא מנצל לטובת המיזם הייחודי הזה. "אנו באים עם הידע הנכון להקמת סוג שרות כזה, זה דורש תחומי התמחות שאינם נפוצים". הם אומרים.
כפי שפורסם ב"מעריב", לפני כשבועיים הופסק שירות הפינוי המוסק באזור הדרום בשל מחלוקת כספית. החברה חייבת יותר ממיליון שקלים למד"א ולפני כשבועיים קיבל שרון מכתב ממנהל אגף ארגון ומנהל במד"א, צביקה בנדיק מגן, בו התבשר על הפסקת השירות בדרום:"הריני להודיעך כי לאור חובכם המצטבר תופסק פעילות הפרמדיקים בשרות המוסק הדרומי החל ממחר בבוקר- 11.6.2008. עוד נכתב כי במידה ונושא החוב לא יטופל תופסק פעילות הפרמדיקים במסוק הצפוני החל מחודש יולי.
משמעות המכתב היא שבמידה ותאונה כמו זו שתיארנו בפתיח תתרחש בעתיד, קיים סיכוי גדול לכך שהפצוע לא יינצל. בעתיד, הפצוע ייאלץ לחכות עד שאמבולנס מאחד הישובים בסביבה יגיע למקום. אותו אמבולנס יזעיק ניידת טיפול נמרץ מדימונה שתיקח אותו לבית החולים, במקרה הטוב יגיע אותו פצוע לאחר יותר משעה וחצי לבית החולים, חצי שעה מעבר לשעת הזהב הקריטית במקרים אלו.
אם אתם נוסעים בכבישי הדרום, במרחק של יותר משעה מבית חולים, רצוי שתדעו שלא תזכו בפינוי המהיר ביותר לבית החולים ובמקרה הזה המשוואה ברורה: זמן שווה חיים.
ד"ר ז'ילברט סבג,
"כמה שהפינוי מקצועי ומהיר יותר טוב. יש חשיבות עצומה ל'שעת הזהב', בסורוקה יש לנו ניסיון עצום בטראומה, אנחנו חדר הטראומה אולי העסוק בישראל. אם אנו מתייחסים לפצוע מוסק כפצוע קשה אנו מקבלים כ-150 פצועים מוסקים בשנה. קיצור זמן בפירוש מגדיל את סיכויי הפצוע לצאת חי כתוצאה מהפגיעה בתאונה וזה בפירוש מציל חיים, לדוגמא בתאונה בעין יהב, אם פצוע מגיע אחרי 45 דקות במקום שעה וחצי זה עשוי בפירוש להציל חיים".
מד"א אמנם החליט על הפסקת השירות אך את האשמה העיקרית במקרה זה תולים אנשי "להק תעופה" בחברות הביטוח" שאמורות לפי חוק ממן את הפינוי המוסק עבור מבוטחיהן ואינן עושות כך.
התנהלותן של חברות הביטוח מעלה את חמתו של שרון. המסוקים מוזנקים לפינוי רק לאחר שאיש מד"א מחליט שיש בפינוי צורך כדי להציל את חייו של הפצוע. הוא מציג כדוגמא את תאונת הדרכים הקשה בצפון לפני כשבועיים בה נפצע אנושות פעוט בן שלושה חודשים ושני הוריו נהרגו: "מה חברות הביטוח רוצות, שאני אשאל את התינוק בן השלושה חודשים שפצוע, אצל מי הוא מבוטח ואז אני אחליט אם אני מוציא לו מסוק? אתה מבין את האבסורד?" הוא שואל.
זה ברור אבל בכל זאת, אולי יש משהו בטענות שלהם ואתם ממהרים להזניק מסוקים לתאונות?
וולף: "קודם כל צריך מסוק כי החלטות מקבלים על סמך מה שקורה בשטח. לדוגמא, לפי ההגדרה, אם אדם נחבט בשמשה במהירות של 100 קמ"ש חובה להוציא לו מסוק", מעבר לזה אם היינו עולים לאוויר 5-6 פעמים ביום, היתה אמת בטענה הזאת. אבל הממוצע שלנו הוא הזנקה אחת ביום בצפון וזה מעט מאוד יחסית למספר תאונות הדרכים שקורות שם".
השניים ממשיכים לספק דוגמאות משכנעות לנחיצות השרות: "באחת הפעמים הוזנקנו לכביש 71 בין עפולה לבית שאן, שם התרחשה תאונה חזיתית קשה מאוד עם שני נהגים הרוגים. אשתו של אחד הנהגים יצאה מהרכב, הלכה, דיברה ואז הגיע מגיע פרמדיק של מד"א למקום, המסוק כבר היה באוויר. הפרמדיק קבע שלא צריך מסוק כי האישה פצועה קל עד בינוני. אז התערב בקשר מנהל מד"א ואמר 'אין דבר כזה, המסוק נוחת'. המסוק אכן נחת, פינו אותה לרמב"ם ופתאום מצבה הדרדר, היא הגיעה לרמב"ם במצב אנוש והייתה מאושפזת חודש וחצי".
אם המגעים הקדחתניים אותם מנהלים שרון ווולף עם מד"א וחברות הביטוח לא יסתיימו בהסכמה, מתחילת חודש יולי תישאר הפריפריה במדינת ישראל ללא פינוי מוסק במקרה של תאונות דרכים. המשמעות: לתושבי הצפון והדרום לא תינתן הזדמנות שווה כמו לתושבי מרכז הארץ לזכות בטיפול רפואי מיידי בבית חולים המתמחה במענה לו הם זקוקים.
בינתיים, הפינוי המוסק בדרום כבר הופסק, אז מה קורה אם יש היום תאונה קשה בכביש הערבה?
"כשפצוע בדרום זקוק לפינוי מוסק אם חיל האוויר יכול אולי הוא יצא לפינוי, אבל חיל האוויר עסוק בעזה. מעבר לזה אנו מגיעים הרבה יותר מהר ממסוק של חיל האוויר לפעמים ההזנקה של מסוק צה"ל מיותרת, כי עד שמגיע אישור מחיל האוויר לצאת האמבולנס כבר הביא את הפצוע לבית החולים".
מול התנגדותן של חברות ביטוח לשירות הפינוי המוסק, עומדים אנשי עמותת "אור ירוק" למאבק בתאונות הדרכים שנרתמו למאבק על המשך הפינוי המוסק. מנכ"ל העמותה, שמואל אבואב, חושש כי לאחר שהשירות הופסק בדרום ארץ, השרות המוסק יפסיק לפעול גם בצפון:
"באור ירוק פועלים בנושא זה ומפנים בימים אלו מכתב לכל ראשי הרשויות בדרום, במטרה להחתים אותם על פניה לשרי התחבורה, הבריאות ופיתוח הנגב כדי לתבוע פתרון בנושא. "אנו מכינים תשתית חקיקתית לחייב את חברות הביטוח לשלם על אותם פינויים" מבטיח אבואב.
הכתבה פורסמה בזמן הדרום
נא להמתין לטעינת התגובות
