בגובה העיניים עם מאיר תורג'מן
1,381 מילים עם מאיר תורג'מן (55), נשוי + 4, חבר מועצת עיריית ירושלים שרוצה להיות ראש העירייה, ולא מתבייש לצעוק את זה
"העיר הכי מדהימה ומיוחדת בעולם מבחינתי. אני רואה בה רק את הדברים החיוביים. אני יליד ירושלים והמיזוג שיש בעיר הזו לא קיים בשום מקום בעולם. אני רואה דווקא באור חיובי את השילוב בין יהודים וערבים, דתיים, חילוניים וחרדים. כל הצבע הזה עושה רק טוב לירושלים, וחבל שאנשים לא יודעים לנתב את זה למקום חיובי, למקום הנכון. את כל הקיצונים שמלבים,אפשר להשאיר בצד ולחיות פה בצורה מדהימה. יש לנו עיר מדהימה עם אנשים מדהימים. אני פשוט אוהב את האנשים בירושלים, אני חושב שהם מיוחדים, אמיתיים, אין להם את הצביעות שרואים במקומות אחרים. יש עזרה הדדית, ואין מצב שאני פונה לאדם בבקשה לעזור למשפחה ונתקל בסירוב, ואני לא מדבר דווקא על כסף".
בקעה
"שכונת ילדותי. נולדתי שם, ואני זוכר דברים מדהימים מהילדות שלי. אני זוכר שכל השכונה, בניגוד לעכשיו, הייתה משפחה אחת. לא היו אז אולמות אירועים, וכשהייתה לי בר~מצווה חגגנו בחצר וכל השכנים באו ובישלו. לא היו מזמינים, כולם היו באים, הדלתות היו פתוחות, בשבת היו מתארחים אחד אצל השני. כשאני נזכר בזה יש לי דמעות בעיניים. אם חס וחלילה מישהו היה באבל, כולם באו ועזרו. זו שכונת הילדות שלי".
התחרדות
"איש באמונתו. יחיה, בשנה שעברה ייעצתי לראש העירייה לתת להם למצעד הגאווה לצעוד. השנה הוא בא אליי ואמר לי שהוא התייחס לעצתי. יש לי בת שהיא מרצ, בת שהיא חרדית ושני בנים שהם לא דתיים, ואנחנו חיים בצורה מצוינת. כל אחד חי את החיים שלו, אף אחד לא מפריע לשני, הם מכבדים אותי ואני אותם. אני ממשיל את זה לשכונה ולעיר שלי: יש לנו ראש עירייה חרדי ולמרות זאת יש מקומות פתוחים בליל שבת. העיר משגשגת מאוד ומי שעושה לו צרות זה החבר'ה שלו".
הר חומה
"שכונה חדשה, עם הרבה זוגות צעירים. יש המון ניסיונות להגביל את השכונה, והיה רעיון לסגור את הכביש בשבת. עמדתי על שתי הרגליים האחוריות שלי ואמרתי בשום פנים ואופן לא, וברוך השם, הצלחתי. כרגע אני מנסה לעצב את השכונה באותו סגנון התנהלות של גילה. אני מאוד אשמח שבהר חומה יהיו חיים משותפים של כל התושבים. גרים שם אנשים מאוד טובים".
דיור לצעירים
"אני הגיתי את רעיון הדיור לצעירים. יש לי תכנית, לקחתי פרויקטור שעשה את זה במקומות אחרים בארץ. עם כל זה שאנשים תפסו על זה טרמפ וזה נהיה טרנד נחמד ויפה, אני הראשון שהגיש הצעה לסדר במועצה, שלפיה כל קבלן שבונה בירושלים יקצה אחוז מסוים לזוגות צעירים, במחיר מסוים. את התכנית הגשתי גם לראש הממשלה, והיא מדברת על כך שהעירייה והממשלה ייתנו הטבות לקבלנים, כמו היטל השבחה, מסים ואגרות, כדי שהזוגות הצעירים יוכלו ליהנות מזה. אני חייב לציין שזכיתי לאהדה מאוד גדולה בעניין הזה גם מצד ראש הממשלה, ששלח לי מכתב תגובה שבו הוא אמר שהנושא נמצא על סדר יומה של הממשלה; ומובן שגם מצד ראש העירייה, שהעלה את זה לדיון בישיבת המועצה. אני מעריך שעם קצת עזרה מחברי במועצה, נוכל להוביל מהלך ייחודי מאוד בארץ. אגב, ישבתי עם ארגון הקבלנים הארצי, והם מוכנים לכך, זה משרת גם אותם".
ניר ברקת
"אכזבה".
מיקי לוי
"מעבר לזה שהוא חבר טוב שלי, אני מכיר אותו כאדם בעל יכולות גבוהות מאוד. הוא אדם ישר והגון לטעמי, וירושלים ראויה לראש עירייה כמוהו. הוא איש שטח, איש ניהול, יליד העיר ואוהב את ירושלים".
סטודנטים
"ציבור חשוב מאוד לירושלים. אנחנו צריכים צעירים אקדמאים בעיר הזאת. אפרופו דיור ושכירות, צריך לעשות הכול כדי להיטיב את איכות החיים שלהם".
מכבי אש
"פרק רציני מאוד בחיי. עבדתי שם לפני יותר משני עשורים, ותפקידי האחרון היה לפני 12 שנה כקצין הדרכה וחקירות. אני מאוד אוהב את המקום הזה. עושים שם את עבודת ההצלה הכי רצינית שיש בתאונות דרכים, בפיגועים, ולצערי הגדול היינו משופעים בזה. לכל אחד מהאנשים במכבי אש
ראש עירייה
"מאוד הייתי רוצה להיות ראש עירייה. אני חושב שקורצתי מהחומר הזה, אבל שזה מוקדם עדיין, ואני עושה את זה בשלבים. התחלתי כיו"ר ועד הורים ועברתי להיות חבר מינהלת בגילה ואחר כך יו"ר מינהלת בגילה. כעת אני חבר מועצת העירייה. אני עושה זאת בהדרגה, זאת הדרך הנכונה. אני לומד, משתפשף, מקדיש חמישה ימים בשבוע לטובת תושבי העיר. אני אוהב את זה, אני מרגיש שאני תורם ושהם תורמים לי. אני רואה את זה כשליחות. אני עוזר לעמך ישראל. הלשכה שלי פתוחה חמישה ימים בשבוע, מגיעים אליי מכל סוגי האוכלוסייה ואני עוזר לכולם במידה שווה".
אורי לופוליאנסקי
רכבת קלה
"מיותרת. היה אפשר להשקיע את כל המשאבים שהשקיעו בה בשיפור התחבורה הציבורית, בשיפור התשתיות. במחשבה לאחור הייתי מוותר עליה".
שיער
"הסמל המסחרי שלי. אני אוהב את השיער, אני אוהב שיער בכלל. היה לי שיער ארוך עד הכתפיים עד גיל 28".
"בורקס מוסא"
"אהבתי, אבל לי היה בורקס יותר טעים משלו. היה לי מקום שנקרא 'המאפה הצרפתי' בשכונת בקעה עד לפני שנתיים. סגרתי כי לא היה מי שיפעיל את המקום, כי הבן שלי התגייס".
משפחה
"הדבר הכי יקר לי בעולם. יש לי אישה מדהימה, ילדים מדהימים, כל אחד בנתיב שלו. הם החוזק שלי. בכל יום כשאני בא הביתה עייף ותשוש, ולפעמים גם עצבני, הם התרופה שלי, בעיקר רעייתי, שמחזקת אותי מאוד, תומכת מאוד. אני מאחל לנו עוד הרבה שנים טובות כאלה".
הפנתרים השחורים
"היו טובים ומתאימים בשנות החמישים והשישים. היום אין להם מקום. לטעמי, אנחנו חייבים להסתכל קדימה, ועם כל המצוקות שיש בירושלים, צריך לבדוק איך אנחנו עוזרים לאנשים, אבל לא בדרך של הפנתרים השחורים".
איילה סבג
"לא מכיר אותה".
הפועל ירושלים
"קבוצת ילדותי. אני אדום בנשמה אמיתי ואוהד את הפועל ירושלים כבר 45 שנה. בתחילת שנות נישואיי, כשהייתי חתן צעיר, לא הסכמתי לוותר על משחקים, השארתי את אשתי לבד בבית והייתי הולך ברגל מארנונה עד לקטמון. היום אני פחות בכדורגל, יותר בכדורסל. שני הבנים שלי באו בעקבותיי. אני אוהד שרוף".
ביורוקרטיה
"הדבר שהכי שנוא עליי בעולם. אנשים באים אליי ואני מטפל בכל בעיה במקום. אם אני לא פותר להם את הבעיה באותו רגע, אני לא מתעסק בזה".
עניבות
"אני חולה עליהן, יש לי 300 עניבות בבית, חילקתי כבר 200 שלא היה לי שימוש בהן. כל מי שאוהב אותי מביא לי במתנה עניבה. יש לי מכל הסוגים, מכל הצבעים. אני לובש אדומות זה הסמל המסחרי שלי. אני חולה על עניבות אדומות".
הפועל קטמון
"קבוצה שאין לה שום הצדקה. אני לא בעדה, אני חושב שצריך לאחד כוחות ולא לאחד כוחות. נכון שהיו תקופות לא טובות בכדורגל, אבל זה לא אומר שצריך להקים קבוצה אחרת ולבוא ולפלג את אוהדי הפועל ירושלים. אני נשארתי ואשאר אוהד של הפועל ירושלים עד יומי האחרון".
שטח
"זה התחום שלי. אני פחות אוהב את המשרד ויותר את השטח. אין מצב כזה שאדם יגיד לי שיש עבירת בנייה ושאני לא אצא למקום לראות כדי לדעת למחרת בוועדה על מה אני מדבר. זה המוטו שלי, אני אוהב לראות, לסייר, לחבק אנשים. זה התחום שאני חי אותו".
הפגנה
"אני אלוף בזה. אני חושב שאני חבר המועצה שארגן הכי הרבה הפגנות, שהביא הכי הרבה אנשים להפגין. ארגנתי לא מזמן הפגנה של אתיופים. הבאתי 500 אתיופים, ועד שראש העירייה לא צעק גוועלד, לא שלחתי אותם הביתה. קיבלנו תשובה באותו רגע. כך התפזרה ההפגנה".
אתיופים
"אני חולה עליהם. הם אנשים טובים, מנומסים. לצערי הגדול, לא מתייחסים אליהם בהתאם. הם עלו פחות או יותר באותו זמן עם הרוסים, אך לא מקבלים יחס שווה. זה מה שגורם לי להיות איתם ולסייע להם. האפליה כלפיהם זועקת לשמים. אני מחובר אליהם ואוהב אותם".
צעקות
"אני אלוף, אין עלי. כשאני צועק אף אחד לא יכול עליי. אבל באותה מידה אני גם מתקרר מהר. אם בא אליי אדם שאין לו מה לאכול ומבקש עזרה, ומנהל אגף או מישהו מהעירייה אומר לי שילך להביא כסף, שימכור את הבית שלו, הוא חוטף ממני צעקות שהוא יזכור אותי כל הקדנציה. הרבה מנהלי אגפים קיבלו ממני צעקות, כולל מנכ"ל העירייה לשעבר. אני לא צועק מתוך הנאה. הרבה ממנהלי האגפים שצעקתי עליהם הם חברים טובים מאוד שלי היום, כי הם מבינים שכוונתי טובה".
מאיר תורג'מן
"ירושלמי אותנטי. אני חושב שאני מסמל את ירושלים על כל ההיבטים שלה. נולדתי כאן, עם כל הטמפרמנט של ירושלים, עם כל העזרה ההדדית, גמילות החסדים, אהבת האדם, אהבת הארץ ואהבת ירושלים. אני חולה על ירושלים, ואני מתחייב שלעולם לא אעזוב אותה".
נא להמתין לטעינת התגובות
