בא לאמץ כלב - ויצא מושפל
דוד שכטר, 87, ביקש לאמץ כלב בצער בעלי חיים ונכשל בבחינה שנערכה לו בנו: "העובדים אמרו לאבי 'אתה לא מדבר עם הכלב מספיק. לא נוכל למוסרו כי הוא ייכנס לדיכאון". מהאגודה נמסר: השיקול היחיד שנלקח בחשבון הוא גילו המבוגר של שכטר
זוג כלבים מאוהבים דויד
אלא שלקבלת הפנים שחיכתה להם הם לא ציפו. "אבי מצא את הכלב שמצא חן בעיניו, כלב מעורב קטן עם מבט מסכן ומתוק על פניו", מספר הבן מיכאל, רופא לב בכיר במרכז הרפואי שיבא. "רצינו לקחת אותו וללכת אבל מתנדבת צעירה ביקשה להסביר איך לטפל בכלב, איך לקרוא לו בשמו ואז ביקשה מאבי להסתובב עמו בחצר".
על אף הדרישה המוזרה, שהתבררה כסוג של בחינה, יצא שכטר לחצר וטייל עם הכלב כשהוא מלווה במטפלת שלו. לאחר שעה קלה, במהלכה נוצרה כימיה, לטענת הבן, בין הכלב לבעליו הפוטנציאליים, הודיעו לו נציגי האגודה את הבשורה הבאה: "אביך אינו מדבר עם הכלב מספיק. לא נוכל למוסרו משום שהוא ייכנס לדיכאון".
"הסיבוב התארך"
השכטרים לא האמינו למשמע אוזניהם. "הייתי בהלם", אומר הבן מיכאל. "חיפשתי תעודה שמסמיכה אותם להיות פסיכיאטרים מדופלמים לכלבים, כי אחרת - מי שמם לעשות מבחנים שכאלה? לאבא שלי היו שישה כלבים בחייו, בכולם טיפל באהבה עד שמתו בשיבה טובה".
שכטר האב, דור שביעי למייסדי הארץ ופעיל בארגונים וולונטריים שונים, פרץ בבכי עם הישמע הבשורה. "זו הייתה עבורו השפלה, סטירת לחי של ממש", מסביר בנו שביקש לפנות לממונים במקום. כצעד של פשרה, הוחלט כי האב יעבור ראיון נוסף עם וטרינר האגודה שיכריע האם יוכל לקחת את הכלב. "הראיון", לעומת זאת, כלל בדיקה רפואית בלבד של הכלבלב, ניקוי קרציות והזרקת חיסונים.
"זה פשוט סיפור
חלמאי", מסכם הבן. "צער בעלי חיים קורא למתנדבים לבוא לקחת כלבים, מעביר אותם מבחנים עם שלבים שונים וקובע שהכלב ייכנס לדיכאון? לפני שנותנים לחיות לחיות צריך גם לתת לקשישים להתבגר".
מצער בעלי חיים נמסר בתגובה: לצערנו לא כל אדם אחראי להחזיק כלב או חתול וישנה תופעה של נטישת בעלי חיים שאומצו מהאגודה. אכן, הסיבוב עם הכלב, שהוא דבר הכרחי לבדיקת התאמה התארך בשל לחץ מבקרים. אמת הדבר שהיה שיקול אם להעביר את מיקא אל מר שכטר בשל גילו המבוגר ולא משום סיבה אחרת. אולם עקב ניסיונו של מר שכטר בגידול כלבים והתחייבות בנו שהוא ערב לכלבה נמסר לו הכלב. לא הוצעה שום פשרה שווטרינר האגודה ייתן ההחלטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
