האח הגדול ביצע את הפיגוע - האח הצעיר משלם את המחיר
החלום של בילאל אבו טיר, בן 19 מאום טובא, היה להיות נהג טרקטור. כמו רוב חבריו, הוא נשר מבית הספר והחל לעבוד אצל קבלנים בפרויקטים של הר חומה. ואז אירע הפיגוע ברחוב המלך דוד, ובילאל נשאר מחוסר עבודה. המשטרה לקחה לו את תעודת הזהות ואת רישיון הנהיגה, כדי שלא ילך בעקבות אחיו הגדול
שניים מהם עשו זאת על גבי טרקטור. בעוד כמה שבועות ימלאו לבילאל אבו טיר 19 שנים. גם הוא נשר ממערכת החינוך הנחשלת של מזרח העיר, מבית הספר התיכון של צור באהר. כדי לספק את צורכי הצעירים ולאפשר לכולם ללמוד בכיתות, התלמידים נשלחים ללימודי בוקר וערב בשתי משמרות; תלמידים נכשלים נדחקים לשוליים. במקום שאין בו כסף להשקיע במזגנים, אין זמן להשקיע בילדים שהלימודים לא באים להם בקלות.
וגם הציפיות בהתאם: אף אחד לא מצפה מבילאל שיגיע יום אחד לאוניברסיטה. החלום שלו היה להיות נהג טרקטור, כמו אחיו הגדול רסאן. "לא ראיתי איך בית הספר יכול לקדם אותי בחיים. אני רציתי להתקדם במקצוע שממנו אוכל להרוויח כסף, ולא ללמוד. לא חשבתי שזה יקדם אותי למקום כלשהו, ולכן החלטתי לעלות על טרקטור", מסביר בילאל את משנתו. קודם כול, חשב, הוא יעבוד אצל קבלן, אחר כך ירכוש לעצמו טרקטור ויגבה מהלקוחות משכורת לפי שעה.
אחרי כמה שנים תהיה לו דירה יפה בכפר, הוא יעזוב את בית הוריו ויוכל למצוא כלה. בארבע השנים האחרונות עבד בפרויקטים בהר חומה, קרוב לבית. אבל מאז הפיגוע ברחוב המלך דוד ב~22 ביולי, התכניות של בילאל השתנו. על הטרקטור המשתולל שפצע 25 עוברי אורח ברחוב המלך דוד נהג אחיו הנערץ, רסאן. מאז נלקחו ממנו תעודת הזהות וגם רישיון הנהיגה. מאז הוא יושב בבית.
"אני לא רוצה לעבוד יותר על טרקטור", אומר בילאל השבוע, "היה לי חלום, ואחרי ששפטו את אחי במשפט שדה הוא מת, ואני לא רוצה לגמור כמוהו, עם 12 כדורים בכל חלקי הגוף. החיים שלי מספיק חשובים. במצב שנוצר היום בעיר, אני מפחד לעבוד על הטרקטור. לך תדע אם יבוא עליך עוד איזה מתנחל ויתחיל לירות בך. הרי אף אחד לא יעשה לו כלום בסוף.
"מלבדי, אני מכיר עוד לפחות 15 איש מהכפר שהפסיקו לעבוד במקצוע הזה. מי שיש לו שכל, לא יעלה על טרקטור במצב שנוצר. המצב הפך למפחיד מאוד. אנשים כאן מפחדים שיורידו אותם בטעות או שיעשו להם משפט שדה, רק כי אנחנו ערבים. יש כאן אמהות שמתחננות לבנים שלהן שיפסיקו לעלות על הטרקטורים. הנהגים ממש הפכו למטרות נעות למתנחלים ולאנשי הימין. כולם מסתכלים עלינו בחשדנות".
לאוזן ישראלית הראיון עם בילאל יישמע קשה. למה לתת במה לבן משפחה של מחבל, ולמה לתת פתחון פה לאדם שמקפיד להדגיש כי הפיגוע שעשה אחיו היה בסך הכול תאונת דרכים שיצאה משליטה? ובכל זאת: "באותו יום של תאונת הדרכים עבדתי במתחם בהר חומה על בובקאט (טרקטור קטן – י"א)", אומר בילאל, "פתאום מתקשר אליי אבא שלי ואומר לי להגיע דחוף הביתה. כשהגעתי הביתה, באו לכאן מהמשטרה ומהשב"כ. לקחו אותי ואת כל המשפחה לחקירה. אותי שאלו כל דבר על הקשרים שלי עם ארגוני טרור, מי החברים שלי, אם הייתי מתפלל במסגדים ואם מישהו הסית אותי. אמרתי להם שאין לי מושג על מה הם מדברים, ושלא לי ולא לאף אחד היה מושג על מה שקרה. הם המשיכו לאיים עליי שיהרגו אותי".
אתה ואחיך הייתם בקשר עם ארגוני טרור?
"בחיים לא. לא חמאס, לא ג'יהאד ולא שום דבר כזה. כל מה שרצינו הוא להקים משפחות ולחיות חיים שקטים ורגועים".
אז מה בדיוק גרם לאחיך לבצע את הפיגוע?
"אני אומר את זה חד~משמעית, ואומר את זה שוב: זה לא היה פיגוע, אלא תאונת דרכים. רסאן יצא מהמתחם שבו הוא עבד, ובאותו זמן עבר בסביבה אוטובוס נוסעים. רסאן סטה בטעות מן המסלול והתנגש באוטובוס. מיד כשזה קרה רסאן התקשר למפעיל שלו כדי לדווח על התאונה. ואז הגיח משומקום המתנחל ההוא והחל לירות בו ללא רחמים. רסאן התחנן בפניו שיפסיק לירות, 'תפסיק, תפסיק', הוא צעק, אבל המתנחל המשיך. כדי לברוח מהמקום, רסאן סובב את הטרקטור ונסע לכיוון השני והחל להשתולל על הכביש, וזה גרם לבהלה ברחוב ולתאונות עצמיות.
"המכוניות התהפכו כי הן עלו על המדרכה, לאחר שנבהלו מהטרקטור. יותר מזה, עוד לפני שרסאן הגיע לשם, אירעה במקום תאונת דרכים, שבמהלכה נפצעו אנשים. אבל גם בתאונה וגם בכל ההשתלשלות האשימו את רסאן, וזה היה ממש משפט שדה. וחוץ מזה, תגיד לי אתה, איך היית מתנהג אם מישהו היה יורה עליך, או זורק
"בערב לפני יציאתו האחרונה רסאן התנהג הכי רגיל שאפשר. הוא לקח את האוטו של אבא והלך לקנות פיצה. אחרי האוכל הוא ניגש לאמא שלו, שכבר ישנה, וביקש ממנה לעשות אורז עם בשר ויוגורט, מאכל שהוא ממש אוהב. היא הכינה לו, וגם את זה הוא אכל בהנאה. למחרת הבוס שלו לקח אותו לעבודה, ומאז לא ראינו אותו עד היום. הוא התנהג ממש רגיל, ולא היה אפשר לזהות על פניו שום התנהגות מוזרה".
אומרים שאתם ממשפחתו של מוחמד אבו טיר, מס' 2 בחמאס.
"הטענה שרסאן אבו טיר ומוחמד אבו טיר מקושרים בדרך משפחתית היא מגוחכת. משפחת אבו טיר היא אחת המשפחות הגדולות במזרח העיר, אז להגיד שהם מקורבים זה כמו לומר ששניהם ערבים. עוד יותר מגוחך לומר שרסאן פעל בשליחותו של מוחמד אבו טיר. הוא בכלל לא הכיר אותו".
"כשהיינו קטנים, נהגנו לחשוב על אותם הדברים" ממשיך בילאל. "אחי תמיד רצה לעשות הרבה כסף ולבנות משפחה, וגם אני. הוא תמיד חלם לקנות טרקטור משלו ובעתיד להקים חברה קבלנית משלו. אהבנו גם לגדל ציפורים ותרנגולות יחד. גם זאת עבודה שהוא פזל לכיוונה.
"כשגדלנו, הוא נשר מבית הספר והחליט לעבוד בחברת בנייה בתור נהג טרקטור. הוא עשה רישיון לטרקטור והחל לעבוד אצל קבלן כשכיר. זה היה החלום שלו, פשוט ככה. הוא החל לעבוד כדי לחסוך כסף ולקנות כלי משלו. אמנם כלי חדש עולה בערך 200 אלף שקל, אבל הוא חשב שלאט~לאט יצליח במשימה וככה יגדיל את הונו.
"הוא חשב שבהמשך יקנה עוד ועוד טרקטורים ויקים חברת בנייה קטנה משלו. יום אחד הוא גם בא לאבא שלנו ואמר לו שצריך לחסוך 100 אלף שקל כדי לקנות מנוף קטן. הוא אמר שזה יכול להיות ממש טוב לעסקים. אבא שלנו, שגם הוא עוסק בעסקי הבנייה, העדיף לחכות קצת שיתבגר, ורק אז לאפשר לבן להקים עסק חדש".
דיברתם בבית על פוליטיקה?
"זה ממש לא עניין לא אותי ולא אותו. תאמין לי, הוא ואני לא יודעים מי ראש הממשלה במדינה ומי עומד בראשם של הפלסטינים. מה שעניין גם אותי וגם אותו, כמו שאמרתי לך, זה לחסוך כמה שיותר כסף, כדי להקים משפחה ולקנות בית חדש".
מאז הפיגוע הרשויות לא החזירו למשפחה את גופתו של רסאן. אבי המשפחה, מוסטפא, מנסה להילחם על חפותו של בנו, ועל כן החליט לשלוח מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, בדרישה לפתוח בחקירה, שאחריה, כך מקווה האב, האמת בדבר התאונה תצא לאור בצורה הברורה ביותר. "הרגו את הבן שלי כמו כלב והשאירו אותו לדמם שם, בלי שום בושה", טוען מוסטפא. "הייתי מזועזע כשראיתי איך המתנחל הזה מגיע בשיא האדישות לטרקטור של הבן שלי, יורה בו ובלי למצמץ עולה על מכונית ונוסע מהמקום. איפה המשטרה? איפה השב"כ? אי אפשר להחליט ככה באופן חד~משמעי שהבן שלי הוא מחבל. הרי רואים שהבן שלי עצר את הטרקטור על צד הכביש, דומם את המנוע וחיכה עד שיבואו ויעצרו אותו. למה להרוג? למה לקצור ככה?".
חשבו שיש סכנה שהבן שלך ימשיך להשתולל ולפצוע אנשים אחרים, כחלק מהפקת הלקחים מפיגוע הטרקטור הקודם.
"כן, אבל נגיד שהוא מחבל אמיתי. לא עדיף למשטרה לעצור אותו, לקחת אותו לחקירות ובאמצעותו להגיע לגורמי טרור נוספים? במקום להרוג אותו באכזריות כזאת, הם יכלו פשוט לעצור אותו. ותראה מה קרה עכשיו. כל אחד בכביש הפך לשופט. כל אחד קובע מי חשוד ומי לא. רצחו את הבן שלי בלי משפט, ממש כמו במדינה טוטליטרית, ללא כל משפט וללא כל צדק. מי קבע שהוא אשם, מי החליט שהוא מחבל? רק בגלל שהאירוע דומה למה שהיה לפני כמה שבועות? אני אומר לך, האנשים פה הפכו לאכזריים במיוחד. אם היום הם רצחו את הבן שלי, מחר הם יתחילו לרצוח ככה לא רק ערבים, אלא גם יהודים. בדיוק כמו שרצחו את יצחק רבין. לא רק אצל היהודים. תראה מה קורה בעזה. כל אנשי חמאס טובחים באנשי הפת"ח ללא רחמים וללא הבחנה".
ומה תעשה המשפחה מעכשיו?
"כעת הדבר היחיד שאני מתרכז בו הוא השבת הגופה של בני, שום דבר אחר לא מעניין אותי. אני בסך הכול רוצה לקבור אותו, ללא התערבות המשטרה או העירייה".
גם הדיונים על הריסת ביתך לא מעניינים אותך?
"מה שיהיה יהיה, אבל קודם אני רוצה לקבור את בני".
נא להמתין לטעינת התגובות
