פויקה לשבת
שימו את המנגל בצד לרגע וקחו איתכם לטיול הבא יציקת ברזל כבדה בשם פויקה. במקום שיפודים ופרגיות הכינו תבשילים ארוכים עם עוף וערק או חזה עגל ביין אדום
יש דרך לעקוף את הווג'ה א~ראס שכרוך בצליית חתיכת אנטרקוט על האש. מדובר בסיר מיציקת ברזל העונה לשם פויקה, ששורשיו לא ברורים לגמרי. חלק טוענים שמקורו באפריקנרים, תושבי דרום אפריקה שהגיעו מהולנד, ואחרים טוענים שמקור הסיר באי הבריטי. על דבר אחד אין עוררין: את הסטטוס הבין~לאומי קיבל הפויקה בדרום היבשת השחורה, ומאז קשה לרסן את האפידמיה.
בארץ, כמו במקומות אחרים שבהם אנשים אוהבים לאכול בחיק הטבע, התפתחה תרבות יפה סביב הפויקה. הפויקה מאוד פופולרי בארץ, ותעיד על כך העובדה שהתחילו לייצר אותו כאן עם הכיתוב Poyke, אף על פי שבמקור יש לכתוב Potjiekos. בשני המקרים, אגב, מבטאים את המילה באותה צורה.
למי שלא מכיר, נספר שהסיר עגול בתחתיתו ושדופנותיו בחלק העליון ישרות. הוא מגיע עם מכסה וידית. על כל פויקה תופיע ספרה, שתפקידה לציין את גודל הסיר. פויקה מס' 3 מכיל כשמונה ליטרים, והוא מתאים לבישול ארוחה לכשישה איש. מחיר פויקה מס' 3 הוא כ~300 שקל, והוא שוקל כ~11 ק"ג. יש הטוענים כי המספר שעל גבי הפויקה מסמל את כמות האווזים שהסיר יכול להכיל.
אם הסיר חדש, יש להכין אותו לקראת הבישול הראשון. לפני כן, בשעת הקנייה, חשוב לבדוק שאין בו סדקים. המהדרין נוהגים לשייף את החלק הפנימי עם נייר זכוכית, כדי להסיר משקעים לא רצויים. לאחר מכן צריך למרוח שמן על החלק הפנימי ועל המכסה, לשים על האש ולחכות עד שיעלה עשן. התהליך זהה לתהליך שעובר ווק חדש, והוא נועד למנוע חלודה. לאחר הבישול, אחרי שהפויקה נוקה ויובש, חשוב למרוח שכבה דקה של שמן בחלק הפנימי, שוב, בשביל למנוע חלודה.
ועכשיו לשטח. בניגוד למנגל, הפויקה לא דורש הכנות מפליגות מעבר להדלקת מדורה, כך שאם אתם בעניין של מנגל בצהריים, הפויקה לא מתנגש, להפך, אפשר להשתמש בגחלים גם למנגל וגם לפויקה. בשני המקרים צריך לחכות שהגחלים יהפכו אפורים. כשהאש דועכת מניחים עליה את הסיר. דרך נוספת לבשל בפויקה היא לתלות את הסיר מעל מדורה, ודרך שלישית, שהס מלהזכיר אותה בפני פנאטים, היא על להבת גז עדינה.
לא משנה מה מבשלים בתוך פויקה, הבישול הוא ארוך. ראשית, כי לוקח לפויקה חצי שעה להתחמם; שנית, זה הקטע. אינסטנט זה לא. לפויקה יש את הזמן שלו, ובמינימום, התבשיל לא יהיה מוכן לפני שעברו שעתיים מהרגע שהוא הונח על האש. מצד שני, אם השטח שאליו אתם יוצאים לא רחוק מדיי, אפשר להכניס את כל הרכיבים לתוך הסיר כבר בבית ולהניח על הגחלים ברגע שהם מוכנים.
לכבוד הצגת הפויקה הכין עופר אסלן ממסעדת "זאזא" שני מתכונים. הראשון הוא לעוף שלם וללא נוזלים כמעט; והשני הוא לתבשיל בשר בקר ביין אדום. בשני המתכונים ההכנה פשוטה למדיי ודורשת חיתוך גס של ירקות ותיבול נדיב. המהדרין אומרים שפויקה טוב צריך להכיל הרבה תבלינים. במקרה הזה, כל המוסיף הרי זה משובח. מכיוון שכך, זאת הזדמנות מצוינת לפשפש בשטח
פויקה הוא כור היתוך קולינרי. כל הטעמים נספגים אחד בשני בלי לאבד את זהותם. מהסיר של העוף עלתה בשומת ערק נהדרת. תבשיל הבשר היה גרסה קלילה יותר לחמין. אגב, כשהטמפרטורות צונחות מעט, אין שום מניעה מלהכין חמין של שבת בפויקה, בעיקר אם נשארים בשטח למשך הלילה ודואגים לשמר אש נמוכה ועדינה כדי שהחמין יהיה מוכן בצהריים המוקדמים. אין צורך להיצמד למתכון כאילו היה תורה מסיני.
אפשר לגוון, להוסיף טעמים אחרים ולהשמיט פרודוקטים כיד הדמיון. על דבר אחד אין פשרות: לפויקה, בגלל מוצאו, יש זמן משלו, והוא אטי בהרבה מהבהילות של הישראלי שרוצה הכול כאן ועכשיו. כדי שהפויקה יצליח, חשוב לבשל על אש נמוכה ולהמתין בסבלנות, כמה זמן שהפויקה דורש.
חומרים לפויקה עוף
עוף שלם
5-4 בצלים בינוניים~גדולים
5-4 תפוחי אדמה גדולים
2 ראשי שום
2/3 כוס שמן
חצי כוס ערק
כל תבלין ריחני (שהובא מהבית או נמצא בשטח)
מלח
פלפל
שקית זבל
רוחצים את תפוחי האדמה ולא מקלפים. מקלפים את הבצלים וחותכים אותם ואת תפוחי האדמה לחתיכות גסות, כל אחד לחצי או שליש, תלוי בגודל הירק. חוצים את ראשי השום לרוחב. מכניסים את העוף והירקות החתוכים לשקית הזבל ומעליהם מפזרים את התבלינים ואת השמן. מערבבים הכול היטב בתוך השקית. אפשר להכין את שקית הזבל המלאה בבית, לשים בצידנית ולרוקן לתוך הפויקה בשטח. מאידך, אפשר לערבב את החומרים בשקית בשטח.
אחרי הערבוב מגיע זמן סידור הפרודוקטים בפויקה. ראשונים נכנסים תפוחי האדמה, אחריהם הבצלים ומעליהם העוף, שלתוכו דוחפים את ראשי השום. שופכים מעל העוף את הערק. עכשיו נשאלת השאלה מדוע ללחלח את העוף עם ערק. התשובה היא שטיול אינו טיול ופיקניק אינו פיקניק בלי בקבוק ערק אחד לפחות. מניחים את הפויקה על גחלים עדינות (מאוד חשוב שהחום לא יהיה גבוה) למשך שעתיים-שלוש, בלי להחשיב בזמן הבישול את חצי השעה הראשונה, שבה הפויקה לא חם.
חומרים לפויקה בשר
1 ק"ג בשר בקר כגון אסאדו או חזה עגל עם עצם ושומן
3 תפוחי אדמה
4 בצלים
2 ראשי שום
כוס גרגירי חומוס שהושרו במשך לילה
בקבוק יין אדום מאיכות טובה
2 כפות סוכר
כל תבלין ריחני (שהובא מהבית או נמצא בשטח)
חצי כוס שמן
2 כוסות מים או כל נוזל אחר
מלח
פלפל
מקלפים את תפוחי האדמה והבצל וחותכים לחתיכות גדולות. את ראשי השום חוצים לרוחב. חותכים את הבשר לחתיכות בגודל אגרוף (לא אגרוף של ילדה). למתכון הזה יש שתי שיטות. הראשונה היא שיטת השגר ושכח, שבה מערבבים יחד את כל החומרים וזורקים לפויקה. בשיטה השנייה שמים מעט שמן בפויקה, נותנים לו להתחמם וצורבים בו את חתיכות הבשר בשביל הטעם. מוסיפים את שאר החומרים ומניחים על גחלים עדינות למשך כארבע שעות וחצי.
כדי להקל במקצת על המלאכה, אפשר בהחלט לצרוב את הנתחים ולבשל אותם מעט בבית יומיים לפני היציאה לטיול, להקפיא ולהעביר בלילה שלפני הטיול למקרר ולצידנית ביום המסע. כך, לנתחים יהיה מספיק זמן להפשיר, ואף אחד לא יצטרך להתעסק בצריבת הבשר בשטח.
נא להמתין לטעינת התגובות
