עיריית ירושלים מייבשת את מוסדות התרבות החילונים
בית הכנסת היכל שלמה זכה בתמיכה של 70 אלף שקל. ליל הושענה רבה זכה ב-50 אלף שקל. ואירוע לרגל 60 שנה לפטירת מייסד חסידות גור בישראל זכה אף הוא ב-78 אלף שקל. נדחו על הסף: מוסד אורי צבי גרינברג, הסטודיו למשחק, אתר גבעת התחמושת והארכיון בתאטרון ירושלים. רק תשעה מיליון שקלים הוקצו השנה למוסדות התרבות
"אדוני המנכ"ל, ידוע לך כי סכום ההקצבות של העירייה עמד בשנים האחרונות על כחמישה מיליון שקלים?", שאלה הלוי את מעיין בתקיפות. "באמת?", תהה המנכ"ל, "וכמה צפוי מוזיאון המדע לקבל ב~2007?". כמעט בייאוש ניסתה לוי להעמיד אותו על טעותו.
"אני חושבת שהתבלבלת", חייכה, "חמישה מיליון שקלים אינם התקציב למוזיאון. זהו סכום הכסף שמתחלק בין כל מוסדות התרבות הירושלמים". המנכ"ל ופקידיו שנכחו בישיבה נעו באי נוחות על כיסאותיהם וכחכחו בגרונותיהם. "אין ספק שזה לא מספיק", מלמלו במבוכה, "צריך לשנות את זה".
יותר משנה עברה מאז, אך ישיבת מועצת העירייה שנערכה ביום חמישי שעבר הוכיחה להלוי ולכל נציגי התרבות בעיר שדבר ללא השתנה, ואם כן, אז דווקא לרעה. עדיין לא מונה ממונה על אגף התרבות, ונכון לעכשיו גם לא ימונה, על פי חוק, לפחות עד אחרי הבחירות.
גם בנושא התמיכות אין בשורות טובות. תקציב התמיכה בתרבות אמנם עלה ב~2007 לכתשעה מיליון שקלים, לאחר שהממשלה כמעט כפתה על העירייה תוספת תקציבית לכבוד חגיגות שנת ה~40 לעיר המאוחדת, אבל הנתון רחוק מלהיות מנחם.
מערבה מכאן, בתל אביב למשל, מנדבת העירייה מכיסה סכום של יותר מ~80 מיליון שקל לסל התרבות העירוני.
לצערה של הלוי, מוזיאון המדע שבניהולה זכה לסיוע זעום בסך 284,117 שקל. מדובר בהפחתה של 20 אחוז מהתמיכה שקיבל המוזיאון ב~2007.
ואם המספרים מעט מבלבלים, הם מקבלים פרופורציות אחרות כשלוקחים בחשבון כי מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, למשל, זוכה לתמיכה עירונית בסכום המדהים של 12 מיליון שקלים.
"התמיכה המביכה הזו", אמרה השבוע הלוי בתסכול, "מגיעה לשני אחוזים מתקציבנו, וזה עוד בשנה שבה נמסר לנו כי תקציב התמיכות גדל. מצטערת, אני מתקשה לשמוח על העובדה הזו כשאני מבינה שבנוסף לכול גם קיצצו לנו מהתקציב שקיבלנו בשנה הקודמת".
זה בטח לא נעים להסתובב עם מספרים כאלה ליד הקולגות ממישור החוף.
"לא נעים? אנחנו מדברים על מספרים כל כך שונים, שאי אפשר לכלול אותם באותו הדיון".
ישיבת המועצה האחרונה הייתה דוגמה מייצגת למה שמתחולל בסל התרבות הדל של ירושלים בשנים האחרונות. "כל הזמן" חושף את כל המספרים המביכים (ולמה, כרגיל, החרדים הם המרוויחים הגדולים).
מה תרבותי ומה אינו תרבותי היא שאלה סובייקטיבית. מאז הודח עודד פלדמן לפני יותר משנתיים מראשות אגף התרבות בעיר, אין לאגף בעל בית. ובהיעדר סמכות מקצועית, יו"ר ועדת ההקצבות, חבר המועצה שלמה רוזנשטיין (יהדות התורה), הוא היועץ התרבותי. לרוב, אם חברי המועצה מאמינים בתרבות תורנית, הכסף הגדול ילך לשם.
תרבות חילונית? אין ממש חיה כזו לדעת נבחרי העיר, ש~14 מהם הם חרדים. כאמור, יו"ר ועדת ההקצבות הוא רוזנשטיין (יהדות התורה). החברים האחרים הם דוד הדרי (מפד"ל), שלמה אטיאס (ש"ס), מאיר תורג'מן (למען ירושלים) וסער נתנאל (מרצ), וכל החלטה שלהם כפופה לאישור מועצת העירייה.
ודוגמאות יש בשפע: כשוועדת ההקצבות דנה באישור פרויקטים, היא אישרה תקציב לאירוע חד~פעמי שנקרא "ליל הושענה רבה - לילה שלם של לימוד בקריאה במקורות". הסכום הנדיב, שיינתן עוד בשנת התקציב הנוכחית, הוא 50 אלף שקל. קייטנה לטובת ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שנועדה להיערך לא רק בערב אחד, אלא בשלושה מועדים ועל פני כמה ימים בכל פעם, במוזיאון עין יעל, נדחתה כי לא ענתה על הקריטריונים. גם פיתוח עמדות שמע באתר הלחימה בגבעת התחמושת, שבהן יסופר סיפורה של ירושלים, לא עמד בקריטריונים הקשוחים של הוועדה.
בית הכנסת היכל שלמה, שבימים כתיקונם עונה להגדרה "מוסד דת", הצליח איכשהו להיכנס גם לרשימת מוסדות התרבות, וזכה בתמיכה לא מבוטלת בת 70.500 אלף שקל. לעומתו, עמותת "סטודיו למשחק", הפועלת לטיפוח אמנות הבמה,
ארכיון תאטרון ירושלים ביקש לערוך פרויקט תיעודי של בוגרי התאטרון. הפרויקט נדחה. הסיבה? "מדובר בעבודה מחקרית עבור ציבור מוגבל, ולאו דווקא ציבור ירושלמי". פרויקט שכן אושר, כנראה משום שחברי הוועדה חשבו שהוא כן מתאים לציבור הרחב, הוא אירוע במלאת 60 שנה לפטירת האימרי אמת - מייסד חסידות גור בישראל, שנערך בבנייני האומה וזכה לקבל 76.500 אלף שקל מחשבון משלם המסים.
לשם השוואה, את התמיכה שקיבל האירוע הגרנדיוזי בבנייני האומה קיבלה עמותת "יד בן צבי" בעבור מרתון של 128 סיורים בירושלים לרגל יום ירושלים. לעומת זאת, מדרשת ראשית ירושלים יכולה רק להתקנא בסכום. הצעת אנשיה להקים תערוכה בשם "מדינה נולדת", שבה יסופר על התקופה שבין ימי טרום המדינה עד מלחמת ששת הימים, לא עמדה בקריטריונים.
בית מורשת אורי צבי גרינברג, הממוקם ברחוב יפו ונועד לספר את מורשתו של אחד מגדולי המשוררים העבריים, לא זכה השנה להקצבה. 31 אלף השקלים הזעומים שקיבל המקום בשנה הקודמת נראים עתה כחלום רחוק. גאולה כהן, יו"ר המוסד, מתקשה להאמין שהעירייה לא תעביר למוסד שקל אחד. "זה דבר נורא", היא אמרה השבוע, "אנחנו מוסד שמוקדש לספרות, ובקריטריונים שלהם זה איכשהו נופל. אין פה שום גישה תרבותית, זה פשוט עוול, ממש עיוות בראייה של מי שיושב בעירייה ומחליט איזה מוסד יקבל תקציב ואיזה לא".
גם בגזרת המוזיאונים המצב רחוק מלהיות מזהיר. בשעה שמוזיאון פתח תקווה זוכה לתמיכה בסך 4.1 מיליון שקלים מעיריית פתח תקווה, ומוזיאון ראשון לציון מקבל 2.3 מיליון שקלים, מוזיאון ארצות המקרא בירושלים נאלץ להסתפק בסכום הזעום של 172,240 שקל. יהודה קפלן, מנהל מחלקת החינוך וההדרכה במוזיאון, אמר השבוע כי "אני יכול רק להתקנא במוזיאונים מחוץ לירושלים. עצוב לי שבעיר שלי אנחנו לא נמצאים בסדר עדיפויות. הכספים שאנחנו מקבלים פשוט לא מספיקים. צריך לזכור שהכספים הללו יאפשרו למוזיאונים לספק כרטיסים מוזלים או לקיים פעילויות בעלות ערך מוסף".
הכספים ישמשו למטרות נוספות. לא פעם משמשים כספי התמיכה של העירייה לתשלום הארנונה הכבדה המוטלת על המוסדות.
העירייה, אגב, טוענת בתוקף שאין ביכולתה לתת הנחות למוסדות, אבל בעיריית תל אביב חשבו מחוץ לקופסה, והנחה כן ניתנת, באמצעות תוספת כספים דרך התמיכות השוטפות. ספק אם הרעיון הזה יתפוס גם פה.
אצ'ה בר, מנהל המועדון "צוללת צהובה", קיבל מהעירייה השנה תמיכה בת 93,716 שקל, הנמוכה ב~2,000 שקל מהתמיכה שקיבל בשנה שלפניה. גם הוא מעיד כי הארנונה תבלע את מרבית הכספים. "55 אלף שקל מהתקציב הזה ילכו לטובת הארנונה", אומר בר, "ובל נשכח אגרות, רישיונות למיניהם ותשלומים נוספים. העניין הוא שגם במקומות שהעירייה כן הייתה יכולה להקל עלינו, היא אינה עושה זאת. אתה יודע שעל כל תלייה של 70 מודעות ברחבי העיר באמצעות חברת 'אריאל' (חברת הבת של העירייה - ד"ב), היא גובה מאיתנו 1,500 שקל, שמצטברים לאלפי שקלים בחודש? נוצר מצב שאני לוקח את כל הכסף של התמיכה ומחזיר אותו לעירייה. ואם פעם אחת לא שמים לב ומפרסמים מודעה בשטחים שלא מורשים על ידי העירייה, חוטפים דוח של אלף שקל".
גם נאווה כסלר, מנהלת מוזיאון יהדות איטליה שייאלץ להתמודד השנה עם תמיכה בת 86,382 שקל בלבד, כ~20 אלף שקל פחות מבשנה שעברה, כמעט מיואשת. "חשבנו שבגלל שהמוזיאון מתעסק ביהדות, הדבר יעזור לנו למנף את התמיכה בנו", היא אומרת באירוניה, "אבל זה ממש לא קורה. מוזיאון יהדות איטליה, על כל הערכים שהוא מציג, עדיין לא נהנה מתמיכה כמו שמקבלים זרמים אחרים ביהדות, שזוכים להקצבות נרחבות הרבה יותר. אני חושבת שההקצבה היא מזערית ומבישה. זה מביך. בשנה שעברה כמעט כל ההקצבה שלנו הלכה לארנונה, ונותרנו עם כמה אלפי שקלים. בגלל מה שאתה מספר לי על התמיכה השנה, אני מבינה שהפעם לא יישאר דבר אחרי תשלום הארנונה".
הלוי, מנהלת מוזיאון המדע, שותפה לתחושות הקשות. "אני חוזרת ואומרת: תקציב העירייה מבטא מדיניות. תרבות ומוזיאונים כנראה לא בסדרי העדיפויות של העירייה. יש תחושה שהעירייה מנסה בכל פעם לבדוק את הגבולות, לבחון עד מתי היצור הזה יוכל לפעול ללא חמצן. אני מקווה שמישהו יתעשת פה, ומהר".
חבר המועצה סער נתנאל (מרצ), חבר ועדת ההקצבות, כאמור, ניסה לפעול לטובת תקציבים נוספים. השבוע הוא אומר ש"איך שלא מסתכלים על זה, תקציב התמיכה העירונית במוסדות תרבות הוא מאוד קטן ביחס לצרכים, ובטח ובטח ביחס לערים אחרות. כולי ביטחון שגם בקדנציה הבאה החרדים ימשיכו לדאוג לסקטור שלהם וימשיכו להזניח את התרבות הכללית. המאבק על מוסדות התרבות הוא מאבק על צביונה של העיר, וכולם צריכים להתגייס לטובתו".
בראיון שנתן ראש העירייה, אורי לופוליאנסקי, לעיתונות החרדית לפני כמה שבועות הוא אמר: "לפני 35-30 שנה, כשאתם התגוררתם ברובע היהודי, הייתם ממש יחידים... היה צריך לעבור שם בין כל החילונים. אז דיברו על להפוך את הרובע לקריית אמנים. ברוך השם, דרכם לא צלחה, והיום, כאשר אנחנו מסייעים בצורות שונות ומגוונות, רואים שאותם אנשים שחשבו שיצליחו להפוך את המקום לקריית אמנים עוזבים, והרובע מלא כיום בחדרים, בישיבות, בכוללים".
ראש העירייה יודע על מה הוא מדבר. תשאלו את גליה גביש, המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון חצר היישוב הישן, הממוקם בסמטאותיה של העיר העתיקה ונועד לשקף את אורח החיים היהודי ברובע במשך השנים, עד לנפילתו במלחמת השחרור. השבוע התבשרה גביש כי התמיכה העירונית במוזיאון קוצצה ל~36,187 שקל, 7,000 שקל פחות מבשנה הקודמת.
"המוזיאון שלי דווקא מטפל ביישוב היהודי, אבל זה כנראה לא עוזר", אמרה גביש השבוע, "בתקופת אהוד אולמרט ההקצבה למוזיאון הייתה 70 אלף שקל בשנה. חוץ מזה, קיבלנו כל מיני עזרות ששוות כסף, כמו הובלות, הסעות וכו'. מה שהשתנה הוא שראש העירייה הנוכחי פירק את מחלקת התרבות. למה לו אם אפשר לתת הכול לישיבות? תראה, אף פעם לא היה פורח בירושלים כמו במרכז הארץ, אבל מצד שני גם אף פעם לא היה כל כך גרוע. נראה לי שלעירייה זה היה הכי טוב אילו כל המוסדות הללו היו נסגרים ונעלמים. הם בטח ישמחו, הרי אנחנו תועבה, שכחת
מהעירייה נמסר בתגובה כי "עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בפעילות התרבות בעיר ומשקיעה בה מדי שנה יותר מ~80 מיליון שקלים, תקציב שנמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. יש לציין כי ההכנסות של עיריית ירושלים נמוכות בחצי משל עיריית תל אביב ביחס למספר התושבים, ועל כן תקציב כלל האגפים נמוך יותר.
"העירייה אף הכפילה השנה את התקציב הבלתי מותנה לתמיכה במוסדות התרבות בעיר, שעלה מחמישה מיליון שקלים ב~2007 לעשרה מיליון בתקציב 2008. יש לציין כי המוסדות זוכים לתקציב נוסף של העירייה, העומד על עשרות מיליוני שקלים, במסגרת סבסוד כרטיסים ופסטיבלים שהעירייה עורכת במוסדות הללו.
"הכתבה מעלה טענות תמוהות. לגבי מוזיאון המדע, סך התמיכה במוזיאון עלה בחמישה אחוזים, וחלק מהתקציב הגיע בסעיף תערוכת הספרים. תקציב התרבות הכולל של ירושלים, המפורט בשקיפות מלאה בספר התקציב של העירייה, הוא לטובת מגזרים, גילים וצורכי תרבות שונים ומגוונים בעיר. יש תקציבים שמיועדים לנוער, לחיילים ולסטודנטים; לאוכלוסיית צמי"ד; לגיל השלישי; לתושבי השכונות; למרכז העיר; לערבים; לחרדים; לציבור הדתי; לתחזוקה; ועוד.
"הטענה כי לכאורה הייתה העדפה לפרויקטים של חרדים ועבור חרדים אינה נכונה. שליש מהתושבים היהודים בבירה הם חרדים וזכאים אף הם לאירועי תרבות, ועדיין, באופן יחסי תקציב אגף התרבות גדול פי שלושה מתקציב אגף התרבות התורנית.
"בכתבה יש אי דיוקים: קייטנת ילדי צמי"ד אינה אירוע תרבות ועל כן היא ממומנת מתקציב אגף אחר. לגבי פיתוח עמדות שמע באתר גבעת התחמושת, לצערנו, למרות בקשת האגף לתרבות, לא הוגשו המסמכים, כמתחייב.
"גם בבדיקת תיק הבקשה לתמיכה של מדרשת ראשית ירושלים נמצא כי מרבית המסמכים שהמוסד אמור היה להגיש כדי לקבל תמיכה לא הוגשו, וזאת למרות שהתבקש להשלים המסמכים. בהתאם לנוהלי העירייה, אי אפשר לאשר תמיכה לגוף ללא שהגיש את הבקשה כנדרש. לבית אצ"ג אושרה תמיכה בסעיף פרויקטים, ובסך הכול תקציב המוסד עלה השנה בכעשרה אחוזים. מוזיאון חצר היישוב הישן קיבל את חלקו בעוגה התקציבית על פי הקריטריונים, כמו שאר המוסדות".
נא להמתין לטעינת התגובות
