רעננה: יוצרים את "מדורת השבט"
קבוצת תושבים ברעננה הקימו את ארגון "שפע" שמטרתו לקיים סחר חליפין. המטרה: ליצור מחדש את מדורת השבט הישראלית, בה אכפת אחד לשני. 120 אנשים כבר נותנים שיעורים פרטיים, מסאז'ים ותיקון מחשב בתמורה לתיקון ארון ועזרה להורים הקשישים
יד מחזיקה יד- חבר עוזר לחבר יח''צ
גרין, ילידת רעננה, מריצה בחודשים האחרונים יחד עם קבוצת אנשים את אחד הארגונים היותר שאפתניים שקמו לאחרונה באזור השרון.
שמו של הארגון "המהפכני", לדבריה של גרין, הוא "שפע" (שיתוף פעולה עכשיו), ובניגוד לתנועה עכשוויסטית אחרת, שלא בדיוק מצאה את דרכה ללב הקונצנזוס הישראלי, גרין מבהירה כי מטרת העל של ארגון שפע היא "לכנס מחדש את מדורת השבט שנקראת עם ישראל", ומסבירה את כוונתה.
"בשנים האחרונות אני חשה שהאזרחים בארץ איבדו את תחושת הקולקטיביות שאפיינה את המדינה בשנותיה הראשונות, לטובת ערכים אינדיבידואליים וחומרניים. ארגון שפע שם לעצמו מטרה לשלב בין שני הקטבים, ולאפשר לאנשים לשלב בחייהם הרגילים גם מאפיינים מעט יותר ערכיים, כגון עזרה הדדית, תרומה לקהילה ובעיקר, האפשרות להכיר את השכן שמתגורר דלת מולך מעבר לברכת שלום סתמית שאתם מברכים אחד את השני בבוקר".
איך נולד הרעיון להקמת שפע?
"ההסבר מחולק לשני חלקים, האספקט האישי-פרטי שלי והאספקט החברתי-כוללני. מבחינה אישית, אפשר להגיד שגדלתי בכוחות עצמי. אמנם חייתי תמיד בבית של ההורים שלי, אך כבר מגיל ילדות הבהירו לי בבית שאני זו שצריכה לדאוג לעצמי. העצמאות יתר הזו קיבלה ביטוי גם כילדה וכנערה מתבגרת שהיתה צריכה לקחת את כל ההחלטות בעצמה וגם כבחורה בוגרת, כשנאלצתי לממן בעצמי את הלימודים באוניברסיטה, ללא סיוע מהמשפחה. בהיבט הרחב והכללי יותר, אני חשה זה כבר 10 שנים שצריך לשנות משהו מאוד בסיסי בכיוון אליו נעה החברה הישראלית.
בתחילת האינתיפאדה השניה הרגשתי שגל הטרור שהכה בארץ, גרם לתחושה של תוהו ובוהו בקרב האזרחים. באותם ימים כתבתי למגזין New Life של 'מעריב', ובמדור שלי, שנקרא "לגעת בחיים", התבטאתי מידי חודש בדבר הצורך בהשבת תחושת הקולקטיביות בין הפרטים שמרכיבים את עם ישראל. במהלך השנים, לאחר שעזבתי את העיתון, התנדבתי בסיוע לילדים עם מוגבלויות בבית אקשטיין ברעננה, ובמהלך אותה תקופה דגר בי כל העת הרצון העז לעשות משהו למען אחרים ברמה הכללית יותר. בתחילת השנה הנוכחית החלטתי שהגיעה העת, ומאז יעל פרידבאואר, חברת הצוות הניהולי, ואני, מריצות את הפרויקט".
לתת ולקבל
אז מה בדיוק עדי גרין רוצה מכם שתעשו, תושבי רעננה ומאוחר יותר, על פי מטרת העל של הארגון שהקימה, גם יתר עם ישראל? בניגוד לחזון רווי הפאתוס של גרין ושל 120 החברים שעד עתה הצטרפו לארגון המאיים "להקיף את הגלובוס", לדברי חבר נוסף בצוות הארגון, אופיר שרון, העיקרון שעליו מתבסס שפע הוא די פשוט.
"לדעת לתת ואולי יותר מכך, לדעת גם לקבל". עדי מסבירה כיצד העסק עובד: "כל אחד ששומע על הארגון, אם באמצעות פלאיירים שמחולקים ואם באמצעות חברים שנחשפו לשפע בעבר, משוחח עימי כ-20 דקות כדי שניישר קו לגבי המהות האידיאולוגית של הארגון. במידה ואותו אדם אכן מעוניין להיות חבר בארגון, הוא מציין בפניי אלו שירותים הוא רוצה להציע לטובת האחרים, בכל תחומי החיים: תיקון ארון שבור, הדרכה במחשבים, עזרה סוציאלית לקשישים, דיקור סיני, פיתוח קול, בישול, מסאז'ים וכן הלאה.
ממש כמו שאותו חבר חדש בארגון מציע את מרכולתו לטובת האחרים, הוא גם זוכה לקבל באותו המטבע שירותים וסיוע בעניינים אחרים שלהם הוא זקוק. כל אחד שמצטרף לארגון משלם 50 שקל סמליים עבור חמש כרטיסיות, שיחלק כל פעם אחת מהם לאותו אדם שהעניק לו סיוע או שרות מסוים.
באמצעות הגבלת הכרטיסים, אנחנו יוצרים מצב שבו אדם מסוים לא יוכל רק להינות משירותים של אחרים. במידה ואותו אדם לא סייע למישהו ובו בזמן
השתמש בכל חמשת הכרטיסים שעמדו לרשותו, הוא ישים עצמו מחוץ למשחק, וייאלץ להתחיל לתת מעצמו לטובת הכלל".
המשפט האחרון הוא בדיוק מהות קיומו של הארגון, על פי חברי הארגון. "הייחוד של 'שפע' הוא יצירת קהילה, משהו שקצת נאבד בתוך העיר המנוכרת", אומרת מלי מלר, עובדת סוציאלית וחברת קהילה בארגון.
אופיר שרון, בעליה של חברת הנדל"ן שרונה סטייט, מסביר: "המושג המרכזי, לטעמי, שמנחה את 'שפע' הוא השיתופיות, שחובק בתוכו את כל הגילאים והמגזרים שמייחדים עיר טיפוסית. ניתן למצוא בארגון ילדים בני 17 שמלמדים איך לבנות אתר אינטרנט ומצד שני, יש בשפע גם מספר מבוגרים בעשור השביעי לחייהם, שמעבר לענין הטכני של לתת ולקבל, באים למפגשים של 'שפע' כדי להנות מחיי החברה שהארגון מספק".
אופיר, לדוגמא, נעזר בשרותיה הסוציאליים של מלי, שמעמידה לרשות חברי שפע את האפשרות לתעל את עיסוקה המקצועי לצרכיהם. יחד עם ערך העזרה ההדדית של הארגון הטרי. "סבא וסבתא של אשתי", אומר אופיר, "כמו מרבית הקשישים בארץ, לא תמיד יודעים איך להתנהל מול הבירוקרטיה של הרשויות על מנת להינות ממקסימום הזכויות המגיעות להם. העזרה שמלי מספקת להם היא ממש בבחינת מצווה, ומעבר לתחושת הסיפוק המיידית שהיא מעניקה לי ולאשתי, אני גם חש כיף גדול שמישהי כמוה מתגוררת בסביבה שבה אני חי".
פרשת הרקדניות שהוכרחו לעטות על עצמם כובעים מוזרים ובגדים חסודים בחנוכת גשר המיתרים בכניסה לירושלים לפני חודשיים וחצי, מוכיחה בפעם המי יודע כמה כי בכל הקשור ליחסי דתיים-חילוניים, פוטנציאל ההתלקחות המהומות על רקע דתי ברוב ערי ישראל היא גבוהה ביותר.
מחבקים את ירושלים
לפני שהחילונים מביניכם ישליכו בזעם את הגיליון שבידיכם בטענה כי זמיר חשף את מטרתה האמיתית של הארגון לעשותכם יהודים טובים יותר, מבהיר בן מנשה כי המונח בית כנסת בו השתמש מכוון ל"אספקט החברתי שלו, לאו דווקא הדתי", ומסביר את כוונתו. "בית הכנסת באוכלוסיה הדתית, מעבר לאלמנט האמונה שהוא מייצג, משמש גם כמקום מפגש בין מתפללים, המגיעים מכל קצוות החברה.
ההוויה החברתית בבית הכנסת יוצרת סיטואציה שבה האנשים שפוקדים את בית התפילה יכולים להחליף ביניהם דעות וחוויות בעניינים שונים, ולעיתים אף לדון בנושאים פרקטים הנוגעים לתחומי עיסוקיהם השונים. החברים ב'שפע', לא משנה אם הם דתיים או חילוניים, משוחחים ביניהם במהלך המפגשים גם בנושאים שלאו דווקא קשורים לארגון. בדרך זו, הציבור החילוני, שבדרך כלל לא מזדמן לו ליצור מפגשים בלתי פורמליים עם אנשים שזרים לו, יכול באמצעות שפע לחוות גם הוא את החוויה החברתית לה זוכים הדתיים".
מדריך הנוער אורן וסילבסקי, התקשה לזכור במהלך סבב ההיכרות את השירותים אותם הציע לחבריו ("נראה לי שכתבתי שם שחמט", אמר אורן והוביל לגל צחוק בקרב החברים), מצדד בדבריו המאחדים של זמיר. "צורת העבודה שבה מתנהלת שפע, המחייבת שיתופיות ועזרה הדדית, יוצרת מתוכה דו קיום אמיתי, ולא כקלישאה. השילוב בין החזון רחב המימדים של שפע יחד עם הפרקטיקה היבשה שהארגון מצריך מחבריו, יוצרת יחסי חיבה וחברות אמיתיים בין השאר גם בין חילונים כמוני לבין אנשים דתיים שחברים בארגון".
שפע סיפור אהבה
המילים אהבה, חיבור, תמיכה ועזרה שבהם נוהגים להשתמש חברי הפאנל המצומצם של "שפע" אולי יכולים להתפרש אצל האדם הפשוט כחזיונות דביקים של חבר'ה עם יותר מדי כסף וזמן פנוי. נקיטת עמדה שכזו אולי הייתה יכולה להיות רלוונטית אלמלא העובדה שרוב רובם של המקצועות בהם עוסקים החברים ב"שפע", לפחות אלו המופיעים בכתבה, הולמים דווקא את המעמד הבינוני, כמו עורך דין, מורה, מנהלת שיווק ועובדת סוציאלית.
פותחים את הלב צילום אילוסטרציה: קי-אר-טי
האידיאולוגיה והרעיון שעומד מאחורי הארגון בוער בקרב כל חברי הקהילה. "'שפע' הוא לא ארגון התנדבותי נטו, אלא מתבסס על יחסי תן וקח", מסביר עורך הדין יחיאל גינזברג, היועץ המשפטי של עמותת "שפע" העתידית, "ההבדל הוא שעבור רוב חברי הקהילה, הנתינה שלהם לאחרים לפעמים שווה יותר, מבחינה רגשית, מלקבל שרות כזה או אחר.
בתנ"ך המילה היחידה מעל לשלוש אותיות שניתן לקרוא אותה מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה ושתישאר בעלת אותה משמעות היא 'ונתנו'. זה שמקבל את השרות מרגיש טוב במובן הטכני של המילה, כי הוא קיבל עזרה שהיה זקוק לה. לעומת זאת, זה שהעניק את השרות ונתן מעצמו לטובת האחר, חש בסיפוק אדיר, מעין חוויה רוחנית שלא חולפת עם תום הפעולה הפיסית של העזרה".
עוד לא הספקנו להתאושש מהרוחניות שהשרה בחלל החדר עורך הדין, וכבר מספיקה העובדת הסוציאלית מלי להסיט את נושא הדיון ומציינת כי מעבר לסיפוק שבנתינה, "שפע" גם מאפשר לאנשים המבוגרים החברים בארגון "להגשים את חלום הילדות שנגוז עבורם במהלך השנים, ולמעשה להמציא את עצמם מחדש".
יעל, מנהלת שיווק, מדריכת כושר וחברה בצוות הארגון, מחזקת את דבריה של מלי, ומספרת כי שירי, אשתו של זמיר ופסיכולוגית במקצועה, מעמידה ב"שפע" את כישוריה לטובת הכלל כמורה לפיתוח קול. "שירי מלמדת ב'שפע' את האהבה הישנה שלה, ובכך למעשה פתחה חרך בנפשה שהיה סגור אצלה בחלוף השנים. אני בטוחה שעד לפני כמה שנים, שירי לא חשבה שהיא תגיע לרעננה ותלמד אנשים לשיר. בזכות שפע החלום שלה קורם עור וגידים".
על הכוונת: תלמידים וסטודנטים
עדי גרין היא לא רק אשת החזון, אלא גם אוחזת גם בשרביט אשת המעש, שדואגת להגשים את החלומות שעליהם מתבסס "שפע" הלכה למעשה. "העסק עובד, וזה בדוק", היא קובעת בנחרצות, "לנגד עיניי מתחולל התהליך שבו יותר ויותר אנשים מצטופפים להם תחת המטריה החמימה והמחבקת הנקראת שפע. אני מקבלת עזרה מגורמים ממסדיים, כמו שלום דרך, מנהל מחלקת התרבות בעיריית רעננה שהוא חבר קהילה ומעניק לנו בחינם, עד שנתארגן כלכלית, את השימוש בבית הנוער למטרות מפגשים וכינוסים של הקהילה".
סטודנטים מבלים על הדשא צילום ארכיון: קוקו
לא רק תלמידי התיכון הרעננים עומדים להיכנס בשערי הארגון המאיים לשנות את מפת החברה הישראלית, אלא גם הסטודנטים המרופדים ביותר במדינת ישראל אמורים להצטרף משנה הבאה לפרויקט שפע. "הייתה לנו שיחה עם אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה, שהתלהבו מאוד מהרעיון והחליטו לאמץ אותו לקראת פתיחת הסמסטר הקרוב".
הסטודנטים בבינתחומי יכולים לממן בעצמם את העזרה שהם זקוקים לה. למה את חושבת שהם בכלל צריכים את "שפע"?
"כל אחד צריך עזרה, גם למי שמבוסס כלכלית. מלבד הסיוע אחד לשני, סיכמנו גם שתלמידי בית הספר הבינלאומי במכללה ילמדו אנגלית את התלמידים הישראלים, שיסייעו להם מצידם בלימוד עברית. אני מאוד מקווה שהגל החיובי של שפע ישטוף גם את הקמפוס של הבינתחומי".
תגבי מהם יותר כסף מאחרים?
"מה פתאום", היא צוחקת, "אסור לעשות אפליה על רקע כספי בין החברים בשפע".
האמונה היוקדת של עדי בעתיד המזהיר הצפוי ל"שפע", לא נעצרת בגזרתה. "בהתחלה, המילים הבומבסטיות שעדי השתמשה בהם, הרתיעו אותי מעט", מספר אורן, "בחלוף הזמן, הבנתי שהאנרגיות החיובית שפורצות מהארגון הזה באמת יכולים לחולל שינוי. כעת, אני באמת ובתמים חושב שהחזון הוא אפשרי". יעל תולה את התקווה שלה בהמשך הפרויקט בערך הנתינה שעליו מתבסס הארגון.
"הקשרים שנרקמים בין האנשים בארגון הם אלו שיוצרים את השפע, שפע חברתי, כלכלי וקהילתי. זו הסיבה העיקרית שלטעמי 'שפע' תתפוס לא רק ברעננה, אלא בכל רחבי הארץ". עדי מדגישה כי "המטרה הסופית היא כי בכל עיר ויישוב בארץ תהיה קהילת שפע משלה. הכוונה היא שתושבי הרצליה יסייעו לתושבי הרצליה ותושבי באר שבע לתושבי באר שבע. אין מטרה לנסות לחבר בין תושב תל אביב לבין תושב קריית שמונה, זה לא פרקטי".
עדי מספרת כי "למרות שרוב רובם של שעות היממה שבהם אני ערה מוקדשות ל'שפע', אני עדיין על תקן מתנדבת. יחד איתי עובדים גם יעל אופיר, אבל הם אנשים עובדים שלא יכולים להקדיש את מיטב זמנם כמתנדבים בארגון. הכוונה היא להפוך את 'שפע' לעמותה, לאפשר לי להתפרנס מהעבודה ב'שפע' ולהעסיק עוד מזכירה או שתיים בחצי משרה שיסייעו לי להפעיל את כל המערך הלוגיסטי הכרוך בשפע".
בקיצור, 'שפע' צריכה קצת מזומנים כדי להפוך את החיים של כולנו ליפים יותר. איך עושים את זה? אפשר להיכנס לאתר האינטרנט של הארגון בכתובת www.shefaisrael.org. מי יודע? אולי גם אתם תהיו שותפים למהפכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
