עתירה: לא להעביר את חצר סרגיי לידי הרוסים
המבנה בי-ם מהמאה ה-19 עשוי לעבור בקרוב לבעלות הרוסים. המתנגדים למהלך טוענים: "זכותה החוקית של רוסיה לשטח - אינה ברורה"

"מאחורי גבה של הממשלה, של הכנסת ושל הציבור, ביקש משרד החוץ להעביר את הנכס הידוע כחצר סרגיי לבעלות ממשלת רוסיה", נכתב בעתירה שתוגש על ידי עו"ד יצחק בם, המייצג את פורום המשפטנים למען ארץ ישראל.
על פי העתירה, "מדובר בהתחייבות פגומה מנקודת ראותו של הדין הישראלי הפנימי. משכך, אין הממשלה ואין שר האוצר יכולים לפעול על פיה ולממשה על ידי העברת הנכס לבעלות ממשלת רוסיה".
המאבק של ממשלת רוסיה לקבל לידיה בחזרה את חצר סרגיי נמשך שנים רבות. מדובר באחד הנכסים הבודדים שלא נכללו בהסכם התפוזים המפורסם משנת 1964 בין ישראל וברית מועצות. לפי ההסכם, העבירה ישראל לברית המועצות שלושה טונות של פירות הדר בתמורה לוויתורה של ברית המועצות על מבנים רבים בישראל שנבנו על ידי הצארים של רוסיה וארגונים דתיים שפעלו מטעמם במהלך המאה ה-19, לשם אספקת שירותים לצליינים הרוסים שפקדו את ארץ הקודש.
חצר סרגיי, ששימשה עם הקמתה אכסניה לצליינים רוסים מקרב האצולה, עברה לרשות האפוטרופוס הכללי בשנת 1952. עד לניתוק היחסים בין ישראל וברית המועצות בשנת 1968 ישבו בחלקים קטנים של חצר סרגיי נציגים של השגרירות הסובייטית. המאמצים של הרוסים לקבל בחזרה את המבנה התחדשו לקראת סוף שנות השמונים והתגברו עם התפרקותה של ברית המועצות.
בשנת 2005, במהלך ביקורו ברוסיה, התחייב ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בפני הנשיא ולדימיר פוטין, לקדם את הסוגיה הרגישה. התנאי
בחודש יולי השנה אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את העברת הבעלות על חצר סרגיי מידי האפוטרופוס הכללי לידי ממשלת ישראל. בימים הקרובים אמור שר האוצר בר-און לחתום על העברת הבעלות על חצר סרגיי מידי ממשלת ישראל לידי ממשלת רוסיה.
לפי ההבנות שנחתמו בין משרד החוץ הישראלי למקבילו הרוסי, יישמר הסטטוס קוו במקום. הרוסים יוכלו להיכנס רק לחדרים שהוחזקו על ידם עד שנת 1968 ושעומדים עד היום ריקים מאדם. באשר לשאר האגפים, המאוכלסים על ידי פקידי משרד החקלאות והסניף הירושלמי של החברה להגנת הטבע, לא יהיה שום שינוי.

"מדובר בהתחייבות להעביר שטח במרכזה של ירושלים, בירת ישראל, לבעלותה של מדינה זרה", נאמר בעתירה. "התחייבות זו באה בעקבות משא ומתן מדיני ולחצים מדיניים. הזכות החוקית של ממשלת רוסיה לשטח זה אינה ברורה. כנגד צעד נדיב זה, ישראל, לכאורה, אינה מקבלת תמורה ממשית. כל אלה, ובייחוד העברת בעלות בחלקה במרכזה של הבירה, לצמיתות, לממשלה ריבונית זרה ובעלת שאיפות אימפריאליות בלתי מוסתרות, מחייבים לבקש את התייחסות הכנסת לעניין".