בגובה העיניים עם ישראל אהרוני

הוא נולד בחיפה וגר בתל אביב. הוא היה מדריך נוער עבריין ולמד אמנות באמסטרדם ובישול בטייוואן. הוא אספן אובססיבי של ספרי בישול. והגבות זה טבעי לגמרי. 1,384 מילים עם שף ישראל אהרוני (57), נשוי + שלוש, שמעיד שהוא קצת יותר צנוע וביישן ממה שאנשים חושבים

רונית מזרחי, מושיק לין | 3/10/2008 14:47

ירושלים
"כתל אביבי מובהק, אני חושב שזו עיר שמקסים לבקר בה. לא הייתי חי בה כי היא קשה לי, זו עיר מורכבת, מסובכת. לפני שעברתי לתל אביב חייתי שנה בירושלים, בנחלאות, כמובן. חשבתי שהיא תמצא חן בעיניי. זו באמת אחת הערים היפות שאני מכיר, בזה אין בכלל ספק, ומאוד נהניתי בה. הדרכתי בפרויקט ניסיוני של הביטוח הלאומי בגלל הניסיון שהיה לי בעבודה עם נוער וגם הייתי מכין אוכל סיני בבתים. זה היה לפני יותר מ~30 שנה".

ישראל אהרוני איור: מושיק לין

חיפה
"גבוה, נמוך. בחיפה, לפחות של ילדותי, הגובה הגאוגרפי היה גם הגובה המעמדי, זה היה מעניין. אני גדלתי בתחתית, כמובן. אין לי נוסטלגיה, עזבתי לתל אביב וכבר שנים אני מרגיש תל אביבי".

בוכרה
"מפגש תרבויות של מזרח ומערב. בוכרה הייתה בנקודת האמצע של דרך המשי, שהייתה דרך מסחר שקישרה בין סין לאירופה. עברו שם מנהגים תרבותיים וכו', ולכן בוכרה היא מפגש תרבותי מאוד מעניין, כי יש בה השפעות ממזרח ומערב בצורה מרשימה. היא מורכבת, מעניינת ומרתקת. אני מתחבר למוצא שלי בקלות רבה, זה לא תלוי בי, זו עובדה מוגמרת.

"זה חלק ממני, אם אני רוצה או לא. כמשפחה בוכרית, אצלנו הגברים לא נכנסו למטבח. בכלל גברים מזרחים לא נכנסים למטבח. ממש לא בישלתי עם אמא שלי, בניגוד לקלישאה הרווחת, אבל את כל האוכל הבוכרי שאני יודע לבשל למדתי בעיקר מאמא שלי. ברגע שהתחלתי להתעניין בבישול וזה נהפך אצלי מתחביב למקצוע ולדרך חיים, פשוט נכנסתי אליה למטבח והיא כבר שיתפה פעולה לגמרי, זה פשוט קרה".

אמסטרדם
"המקום הראשון שאליו נסעתי בימי חיי מחוץ לישראל. נסעתי להולנד כדי ללמוד אמנות שנה אחרי שהשתחררתי מהצבא. שם העולם באמת נפתח לפניי העולם וזו הייתה הפעם הראשונה בחיים שבאמת בישלתי. הבנתי שמי שרוצה לחיות לבד בדירה וגם לאכול, צריך לדעת לבשל משהו, אחרת לא יהיה לו מה לאכול. כך בעצם התחלתי לבשל. למדתי אמנות במשך שנתיים. זה היה בית ספר פתוח, חופשי כזה, לא היה מסלול ממש מוגדר".

סין
"הייתי בסין בפעם הראשונה לפני 20 שנה. זה היה אחד המקומות הבודדים שבהם הרגשתי בבית על היום הראשון. זה היה נורא מוזר לי, למרות שזה מקום שנורא רחוק ממני מבחינה תרבותית ומנטלית".

טייוואן
"נסעתי לשם בזמנו כי אז לא היו יחסים דיפלומטיים עם סין והיא הייתה סגורה, וטייוואן הרי זאת סין הלאומנית בעצם, והייתי מוקסם. זה נראה לי כמו נסיעה לחלל החיצון, זה היה כל כך מוזר ומעניין ומרתק. למדתי בישול בטייוואן במשך קצת יותר משנה. הייתה אישה שהכרתי בטייוואן והיא ובעלה סידרו לי את בית הספר. הייתי הזר היחיד בו. למדתי שם המון, ואת הקריירה המקצועית שלי התחלתי שם. בדרך כלל היו שם רק אנשי עסקים, זה היה נדיר שמישהו בא ללמוד בישול בטייוואן".

דיאטה
"אני לא נורא מאמין בדיאטות במובן הקלאסי של המילה. אני חושב שדיאטה זה דבר זמני ולא יעיל. לשמור על גזרה זה קצת יותר מורכב, כי זה גם גזרה וגם בריאות, וזה בעצם אורח חיים. לא 'עשיתי דיאטה' במובן

המקובל של המילה. אני עדיין 'עושה דיאטה', וחשוב להבין שבסוף הדיאטה העבודה לא נגמרת אלא רק מתחילה, כולל אוכל בכמויות נורמליות ולא זלילות, עם מודעות והרבה כושר. אני כל יום בחדר כושר".

קורקינט חשמלי
"הכלי הכי מתאים לתל אביב. קניתי את זה בתור חצי בדיחה, יעני קטע, אבל זה פשוט כלי מדהים לתל אביב. זה לא למרחקים ארוכים. כשרוצים לנסוע לחנות, לבית קפה, לפגישה עם חברים, אין כלי יותר טוב מזה. זה גם אקולוגי, זה גם נוח, זה גם כיפי, אחלה כלי".

די.ג'יי
"כמו לבשל, אבל במקום צורכי מזון, יש שירים ומנגינות. זה לא רחוק ממסעדה, יש כמה דברים משותפים לדי.ג'יי ושף: זו גם דינמיקה של אחד מול קהל, וגם שניהם לוקחים מרכיבים, מערבבים אותם ויוצרים משהו חדש. אני ישן מעט מאוד בדרך כלל, חמש-שש שעות בלילה".

צמה
"זה התחיל בזה שכשגרתי בהולנד בשנות השבעים צו האופנה היה שיער ארוך לבנים, והאמת שנורא לא סבלתי את זה. זה היה לא נוח, קשרים, אבל צו אופנה זה צו אופנה, את יודעת, אז נתתי לזה פתרון מאוד פשוט - אספתי את זה לצמה ומאז זה נשאר. כולם חושבים שזה קשור לעניין של אוכל סיני, אבל זה לא, זה סתם משתלב".

גבות
"יש לי גבות עבותות. יש שתי אופציות: או לסדר אותן, ככה עם רוק לסלסל אותן כלפי למעלה, או מראה יצחק שמיר. מה לדעתך יותר מוצלח? אני אראה לך פעם תמונה של סבא שלי. הוא בדיוק ככה, אמנם בלי הצמה, אבל הזקן, הגבות, זה מסבא שלי בעצם".

קיבוץ חולתה
"הייתי מחנך של נוער עבריין שם, עסקתי בזה במשך שש שנים".

מסעדת צ'יינה לי יחסי ציבור

"האומן 17"
"אחלה מועדון. מאוד אהבתי את 'האומן 17' בירושלים, זה היה שיא השיאים בעיניי".

אפטר פארטי
"בעיניי זה הזמן האידאלי למסיבות: קמים בבוקר, שותים קפה, קוראים עיתון והולכים למסיבה, מה רע? זה לא מאוחר בלילה, כשעייפים ולמי יש כוח בכלל".

ראש השנה
"בכל פעם אני מקווה שהשנה הבאה תהיה יותר טובה".

ארוחת חג
"קודם כול אני נורא אוהב רימונים, וראש השנה הוא תמיד סיבה טובה לבשל עם רימונים. בכל ראש השנה יש לפחות מנה אחת שמבושלת עם רימונים. אני נורא אוהב קציצות כבש מבושלות עם סלק ורימונים. אני בהחלט אוהב ארוחות חגיגיות. אצלי תכנון ארוחה הוא מהיר, בשבילי זה קלי קלות לתכנן ארוחה. נורא חשוב לי המגוון, לא לחזור על עצמי ושיהיה מעניין, שמח ושונה".

אירוח
"אני מאוד אוהב לארח, בעיקר סביב שולחן. זה תמיד מוציא מאנשים את המיטב שבהם, כשיש אוכל טוב ויין טוב וארוחה טובה, עם אווירה טובה. אנשים נפתחים מאוד ונהיים נחמדים".

תל אביב
"עיר כלבבי. אני מרגיש שזו העיר שלי. אני חי בה כבר 30 שנה, ותמיד במרכז. שדרות רוטשילד הוא הרחוב הכי יפה בתל אביב לדעתי".

"ין ויאנג"
"אבן דרך בחיי. זו המסעדה הראשונה שפתחתי. היא עדיין קיימת ותמיד תישאר חקוקה בלבי. עכשיו היא ברחוב הארבעה בתל אביב. אני אוהב שינויים, אני לא אוהב לדרוך במקום".

עזרא קדם
"איש הרבה יותר חם ונחמד ממה שהוא היה בטלוויזיה. אני מכיר את עזרא מצוין כבר שנים. הכרתי אותו לפני הרבה שנים כשבאתי לאכול ב'ארקדיה' כשהיא נפתחה".

השף עזרא קדם צילום: פלאש 90

המטבח
"מרכז הבית. זה הלב החי של הבית וחלק מהדבק של האווירה שבו, עם ארוחות משותפות סביב השולחן. התכנית הטלוויזיה הייתה עשויה טוב והכול, אבל אני לא אוהב תכניות ריאליטי בכלל".

ספרי בישול
"יש לי ספרייה ענקית של יותר מאלף ספרים שאספתי במהלך השנים, ואני לא מפסיק. יש לי ספרים מכל העולם, גם בשפות שאני לא מכיר ולא מפענח. אני נהנה לדפדף ולהסתכל".

מטבח סיני
"המטבח הכי מגוון ומעניין שאני מכיר, אחלה מטבח. אני לא חושב שיש מטבח כל כך מגוון כמו המטבח הסיני, גם לא ההודי".

מטבח צרפתי
"מטבח משובח במיוחד, באיכות שלו ובתשומת הלב לפרטים. זה מטבח מורכב נורא. יש מטבח עממי, יש כפרי ויש עילי, שהיה שייך לאצולה ולמלוכה. מטבח מקסים".

"תפוח זהב"
"המסעדה שהייתי הכי גאה בה בזמנו. היא הייתה מעולה והביאה משהו אחר באותו זמן. היא נסגרה כי היא לא התאימה לתקופה. זה היה בשיא האינתיפאדה ובשיא המשברים הכלכליים, וזה לא עבד".

חומוס
"אם הוא טוב, אני מת עליו".

מתכונים
"להעלות על כתב את מה שאנחנו אוכלים ולהעביר את הידע הזה לאחרים. לא אני המצאתי את כל המתכונים. זה מקסימום וריאציות שלי. אני לוקח מכל העולם, נותן לזה את הפרשנות שלי ואת המגע שלי, מתיך דברים לדברים. אם אין אומץ, מה אנחנו שווים".

"השיר שלנו"
"הייתה לי חוויה נחמדה ומצחיקה. התניתי את זה בכך שתהיה לי פאה. נורא התחשק לי להיות עם בלורית של רס"ר מטבח. המשחק הלך לי טבעי לגמרי, לא הייתה לי עם זה שום בעיה".

אופנה
"אני מאוד אוהב. אני אוהב לקחת אופנה ולהתאים אותה לעצמי, לעשות את הבחירות שלי, את התמהילים שלי. אני אוהב שאנשים שמים לב לאיך שהם נראים. נעליים אני אוהב במיוחד, כמה שיותר אקסטרווגנטי - יותר טוב".

יין
"אני אוהב, אבל לצערי אני לא יכול לשתות הרבה, כי אני נרדם מיד".

סמים
מספיק. פעם, כשהיינו צעירים. די".

אימון סט. אטיין צילום: דני מרון

"ישראל אהרוני מבשל לחברים"
"אחלה תכנית, מאוד נהניתי ממנה. אני אוהב מאוד לחדש ולעשות דברים שונים, אחרת אני משעמם את עצמי נורא".

סלבס
"אין לי בעיה עם סלבס, בתנאי שהם מעניינים. זה שהם סלבס זה לא מספיק, הם צריכים להיות שווים את זה".

משפחה
"מקום ראשון".

נהנתנות
"למה לא, איפה שאפשר ומתי שאפשר, בהחלט כן. לכל אחד יש את הפרשנות שלו לנהנתנות. אני נורא אוהב לנסוע לכל מיני מקומות בעולם, ללמוד, לחקור וליהנות".

אובססיה
"חלק בתי נפרד ממני. זה בא לידי ביטוי בכל אורח החיים שלי, באופן שבו אני עובד ובו אני חי. אני בהחלט איש אובססיבי. למשל, אני נורא קפדן בסטנדרטים של העבודה. כל דבר חדש שאני עושה, אני נכנס אליו באובססיביות גמורה ולא מרפה ממנו עד שאני חונק אותו למוות".

נירה רוסו
"חברה טובה וותיקה".

כדורגל
"לא בשבילי, לא מעניין אותי".

מחנה יהודה
"אחלה שוק, אחד השווקים הכי שווים בארץ, אם לא השווה מכולם".

ישראל אהרוני
"אני זורם עם החיים, ואני חושב שאני קצת יותר ביישן וצנוע ממה שאנשים חושבים, קצת".