קוברים את בית הקברות בכנרת
97 שנה אחרי שהוקם, בית העלמין ההיסטורי בכנרת עלול להיסגר. הסיבה: חוסר תקציב

בית עלמין כנרת יגאל לוי
בבית העלמין, אשר הפך למוזיאון הלא רשמי של דור העלייה השנייה, קבורים זה לצד זה מנהיגי הציונות ברל כצנלסון, משה הס ואברהם הרצפלד, המשוררות רחל ונעמי שמר ועוד רבים וטובים.
אך למרות שהמוני מבקרים גודשים את המקום בכל ימות השנה, לא נגבים דמי כניסה ועלות אחזקת בית הקברות, הנאמדת בכ-200 אלף שקל בשנה, נופלת על אנשי קבוצת כנרת. "הרמתי ידיים", אומר שמוליק חדש, 83, ונאנח , "אם לא תהיה לנו השתתפות באחזקה ניאלץ לסגור את המקום למבקרים מחוץ לקיבוץ.
דיברנו עם שרים ונשארנו רק עם הבטחות. משרד החינוך והסוכנות היהודית שולחים לכאן ילדים, אבל לא מוכנים להשתתף במימון", אומר חדש. "זה נהיה קשה מיום ליום", מסכם מנחם (נחיק) סלע, אל"מ במיל', המתחזק את בית העלמין בהתנדבות.
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יוסי ורדי, אמר "אני פועל כל הזמן בניסיון
לגייס כסף, כי אי אפשר להפיל הכול על קבוצת כנרת.
ממשרד החינוך נמסר: "ברמה העקרונית משרד החינוך לא מתקצב שיפוץ ותחזוקה של בתי עלמין, על אף הערך הרב שאנו מייחסים לאנשים הקבורים שם".
מהסוכנות היהודית נמסר: "הסוכנות היהודית אינה אחראית על פיתוח מוסדות או אתרים תיירותיים".