פיירברג וריפמן, שלב ההכפשות
"אימפריאליסטית ומגלומנית" הגדיר ריפמן את דרישת פיירברג לסיפוח קרקעות לנתניה, והוסיף כי "בנתניה לא מתגוררים רק 'צדיקים'". ומנגד בעירייה מרגיעים את ישובי הסביבה כי "איש לא יגלה בוקר אחד שליד הווילה שלו הוקם בניין"

מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה. צילום: ארכיון מעריב
בתקופה האחרונה דרשה עיריית נתניה לספח קרקעות המצויות בשטחי השיפוט של המועצות מסביב לעיר במטרה לפתור את מצוקת הקרקעות לפיתוח ולבנייה בתחומי העיר.
דרישה זו של פיירברג עוררה את זעמו של ריפמן, וזה שיגר לה מכתב חריף בשם מרכז המועצות בזו הלשון: "בהמשך לאישור משרד הפנים להקמת ועדת הגבולות בין נתניה והמועצות האזוריות עמק חפר, לב השרון וחוף השרון ובהמשך לפרסומים שהיו בתקשורת בנושא סיפוח, הנני להודיעך כי מרכז המועצות האזוריות החליט לצאת למאבק עיקש כדי לשמר כל פיסת קרקע וכל דונם מהשטחים הפתוחים אשר נמצאים ברשותנו ומהווים חלק מכריע ובלתי נפרד מאיכות חיינו ומאיכות חייו של כל אזרח במדינת ישראל. מובן כי לא נתפשר על כל הירוק והנפלא שמותיר אותנו באיכות חיים שפויה בחלקת אלוהים הקטנה שלנו".
ריפמן לא חסך מפיירברג את דעתו על התבטאויותיה בעבר ועל העיר נתניה בכלל: "צר לי כי בחרת לעשות שימוש בניסוח מתלהם לפיו 'הקיבוצים והמושבים עושים עבירות בנייה ללא הפסקה'. זו אמירה לא נכונה, בלשון המעטה, שאינה ראויה ואינה עניינית. כפי שאת ודאי יודעת, בעיר נתניה לא מתגוררים רק 'צדיקים' וגם על רקע זה הייתי ממליץ בפנייך כי תמצאי את הדרך להתנצל בפני מגזר שלם אותו הכפשת לשווא".
בעלי הווילות יכולים לישון בשקט
מלשכת דובר עיריית נתניה נמסר בתגובה כי "ההתלהמות וצורת פנייתו של מר ריפמן אינם ראויים להתייחסות, אך הנושא בהחלט כן. על פי הנתונים שטחה של העיר נתניה עומד על 29,100 דונמים ובה חיים 203 אלף תושבים, בעוד שבשלוש המועצות האזוריות ובאבן יהודה, ששטחן 19,285 דונמים, חיים פחות מרבע ממספר התושבים בעיר.
"חשוב להדגיש כי בעלי הקרקעות לא 'יעבירו' את הקרקעות לעירייה והבעלות בטאבו לא תועבר לנתניה. לאחר שמשרד הפנים, שהינו גוף ממשלתי נטול פניות, יקבל החלטה לתיקוני גבולות, אין בכוונתנו לשנות את
היישובים ואופיים, איש לא יגלה בוקר אחד שליד הווילה שלו הוקם בניין. המטרה שלנו היא שילוב: אינטגרציה מלאה תוך שמירה על המאפיינים הייחודיים של כל יישוב".
עוד הוסיפו ואמרו בלשכת הדובר כי לא ייתכן שהיישובים החקלאיים חלקית יסתגרו ולא יקלטו אליהם אוכלוסייה שונה מהם, עולים חדשים ואוכלוסיות חלשות אחרות, וינצלו שטחים שבחלקם הגדול ניתן להם על ידי המדינה למטרות שאינן חקלאיות (כפי שניתן להם במקור) ומצד שני לא יישאו חלק במאמץ. "העיר נתניה נושאת בנטל התשתיות וכל היתר משתמשים בהן", נמסר.