בגובה העיניים עם נעמי צור
נולדה בבריסטול ולא עוזבת את קריית משה. יצאה לעבוד בגיל 45 . חיברה מילון. הקימה את "ירושלים בת קיימא". נאבקה בכרישי הנדל"ן. יושבת על שולחנו של טדי קולק . 2,483 מילים עם נעמי צור (60) נשואה + 4, חברת מועצת העירייה וסגנית ראש העירייה
"עיר הקודש, עיר הבירה, הבית שלי. יש בה היבט רוחני. כשעליתי ארצה מיד התיישבתי פה, למדתי פה, גידלתי את ילדי".
בריסטול
"עיר הולדתי, ילדות מאוד מאושרת. עיר מרתקת עם נופים והיסטוריה. אני חושבת שאת הממדים של בריסטול התחלתי להבין אחרי שעליתי לירושלים. עליתי בגיל 17 אחרי הבגרות האחרונה שלי, כדי להיכנס לאולפן הקיץ של האוניברסיטה העברית ולהתחיל ללמוד פה.
"הייתי לבד וגרתי בשיכוני האלף. חזרתי לביקור בבריסטול והבנתי שזו עיר אירופית מצוינת, אבל אין לי שם את הרוח של ירושלים. היום אני רואה את בריסטול כניגוד של ירושלים, אבל מצד שני זו עיר שמוקפת בשבע גבעות כמו ירושלים".
קריית משה
"זו השכונה שלי. האמת היא שאחרי שנה בה גרתי בשיכוני סטודנטים, הורי עלו ארצה והם קנו דירה בבית הכרם. התחתנתי שנה אחרי, הייתי מאוד צעירה, וקנינו דירה בקריית משה. אחרי עשר שנים עברנו לדירה במרחק 50 מ' ליד, ויוצא שבמשך 40 שנה בירושלים אני גרה בקריית משה.
"אני זוכה להתחברות לא רק עם העיר אלא גם לשכונה שמשתנה במידה מסוימת, אבל היא מאוד שלי. זה לפעמים מפחיד אותי עד כמה אפשר להתחבר לשכונה. אני חושבת על כל האנשים שנאלצים לעקור ממקום מושבם, ועל הסבל שהם עוברים בעקבות זה".
ארכאולוגיה
"בחרתי בארכאולוגיה כי אמרתי שזה יעזור לי להבין מה היה פה. ארכאולוגיה זה שכבות ורבדים וזה באמת מאוד מרגש לראות את העדויות האלה למי שמגיע מבחוץ. בשנה הראשונה העברית שלי לא הייתה מספיק טובה. אני זוכרת שישבתי בהרצאות באוניברסיטה, פרופ' יגאל ידין היה אחד המרצים שלי.
"שמעתי מילים מבלי להבין. אני זוכרת חוויה קשה בשנה הראשונה, שחיפשתי מי שישב איתי ויסביר לי מה נאמר בהרצאה. נתקלתי בהרבה צברים עסוקים, שלא היה להם זמן. הייתה בחורה אחת שפשוט הקדישה זמן, ישבה ועזרה לעולה חדשה. הייתי גם יותר קטנה מכולם, טרף קל".
בלשנות
"הגעתי למסקנה שצריך להתעסק עם בלשנות ביום שהתעוררתי והבנתי שאני לא מסוגלת לחשוב מחשבה מבלי לנסח אותה במילים. קשה מאוד לחשוב מחשבה מבלי שהיא תלבש צורה של משפט או מילים. זה אומר שכל הבעה שלנו נובעת מניסוח, זה סוד החיים, והבנתי שזה בעצם המפתח לכל עיסוק. חשבתי איך לפצח את הדבר הזה, איך בונים משפטים ומאיפה זה בא.
"מה שעניין אותי באמת זה שפות, אבל הייתה לי טעות בלשנית כשבחרתי את החוגים באוניברסיטה, לא הבנתי שבלשנות זו בלשנות. בלשנות זו לא מילה הגיונית, בלשנות באה מהביטוי בלשון, ואני חשבתי שבלשנות זה בלשות ולא נרשמתי לחוג הזה.
"בגלל חוסר הידע שלי בשפה הגעתי לחוג הזה רק בתואר השני. זה סיפור פיקנטי של בלשנית ולפעמים אני נזכרת ברגע הזה. זה דבר מרתק, הלכתי על זה בכל מיני שפות עתיקות ושפות הודו~אירופיות, ומימשתי את זה בכתיבת מילון. אחר כך זכיתי לכתוב מילון מקיף אנגלי-עברי, עברי-אנגלי, וזנחתי את זה לגמרי כשהגעתי לחברה להגנת הטבע".
החברה להגנת הטבע
"עמותה נפלאה שלא הכרתי כשעליתי ארצה, על אף שהיא כבר הייתה קיימת. הגעתי אליה באקראי, הוכשרתי בתחומים אחרים לגמרי והיא שינתה את חיי. ניהלתי את הפעילות של הסניף בירושלים ומשם פיתחתי את 'ירושלים בת קיימא', מערכת קואליציה של ארגונים אזרחיים בעיר, שפועלים בענייני סביבה.
"אני חושבת שהחברה להגנת הטבע מסמלת את מה שהמערכת האזרחית צריכה לעשות, להשפיע על מערכות השלטון והממסד בתחום הסביבה. אני חושבת שהם מיטיבים לעשות את זה, להשפיע חיובית עם ביקורת בונה ונכונה על מערכות התכנון ומערכות המדיניות בתחום הסביבה".
ירושלים בת קיימא
"חזון שזכה להתממש, נולד מההבנה שלארגון ציבורי אין זכות קיום ללא ציבור, ונבע מהצורך לגלות את הציבור הזה ולהביא אותו להזדהות עם המטרה. הקמתי את החזון בשנת 1998, שנתיים אחרי שהתחלתי בחברה להגנת הטבע, כשהבנתי שהבעיות בעיר כל כך חמורות שצריך לתת לאנשים את האמונה שביכולתם לשנות ולתקן, והרעיון היה לגשת לבניית חזון עירוני.
"יש מסמך נדיר שאפשר למצוא באתר של 'ירושלים בת קיימא', שזו מגילת 'ירושלים בת קיימא'. המגילה שינתה תפיסת עולם של מאות תושבים שישבו יחד בקבוצות שונות וארגונים שונים, שהיו רגילים לקטר על מה לא טוב בעיר. היא גרמה להם לצאת מהפאזה הזו ולומר מה הם כן היו רוצים. זה חזון".
תכנית ספדיה
"דוגמה לחזון לא נכון לירושלים. כמו כל חזון לא נכון, כדי לקבל את הרשות להתקדם, הוא היה צריך לקבל צידוק בנתונים והנחות יסוד לא נכונות. כי מהנחות יסוד לא נכונות, אנחנו נצדיק חזון לא נכון, ומבחינה עירונית הוא היה ממיט אסון על ירושלים.
"תכנית ספדיה כפי שהיא, חוסלה. הדרך להתמודד עם האיום, ואני מקווה שמהמקום הזה אוכל לעשות את זה יותר טוב, זה לספק את הפיתרונות בתוך העיר, ששוב, כדי להצדיק את הנחות היסוד המוטעות, גם הפיתרונות נחסמו. יש מערכת שלמה שקידמה תכנית לא נכונה וניסתה להוכיח את צדקת התכנית על ידי מניעת הדברים הנכונים. אז עכשיו צריך לתקן, ולעבוד הרבה כדי לתקן".
תיק תכנון
"הוא מאפשר למחזיק התיק לנווט ולהנחות הליכים של תכנון בעיר, שזה לא על מרפסת או על בית, אלא על החשיבה התכנונית של העיר, מה שיש בתכנית המתאר של ירושלים שהולכת להפקדה עכשיו, ואנחנו צריכים לבחון אותה כיזמים של התכנית בתוך העירייה, לדאוג שכל העקרונות שאנחנו מעוניינים נמצאים בפנים ושיכללו שיתוף תושבים בחזון התכנוני שנפתח".
שיתוף תושבים
"זה קיים גם במצע של הסיעה וגם בקמפיין הבחירות שלנו. אנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו, זאת אומרת, מה שקרה בתכנית ספדיה ייצג איזושהי פירמידה הפוכה של דברים. שיתוף ציבור אינו אומר שכל מה שכל תושב ירצה יקרה, אבל זה אומר שכל בעלי העניין בכל הקבוצות המעוניינות בתהליך, ישמעו בתחילת התהליך ולא בשלב ההתנגדות בסוף.
"בסופו של דבר זה להפוך את התהליך, וזה מה שנצטרך להוכיח. על פי התורה הזו שפותחה בהרבה ארצות בעולם זה אמור להפיג הרבה מתח מהתהליך כי זה מוציא את התושב מעמדת המתנגד, הוא בפנים, הוא חלק מהתהליך. זה לא אומר שכולם ישמחו מהתוצאה, ועדיין יהיה מקום למתנגדים בסוף".
יער ירושלים
"זה יער שהצטמק מ~6,500 דונם ל~1,300 דונם, זו הצטמקות בלתי מוצדקת. חלקה אפשר להצדיק עם הפיתוח העירוני, בניית שכונות וכולי, אבל אני חושבת שחשוב להכיר שפגיעה נוספת ביער ירושלים תפר את האיזון שלשמו נטעו אותו. אם בהתחלה היה המון יער ירושלים והרבה פחות עיר, אנחנו מגיעים למצב עם השטחים הפתוחים בעיר, שהפרה נוספת של המאזן הזה מסכנת את השפיות העירונית של העיר".
שימור
"מדובר על חוק שימור אתרים, מה שנבנה אחרי השנה 1700. בירושלים זה מסמל את העיר ההיסטורית בתקופה של היציאה מהחומות. בציר החשוב וההיסטורי של רחוב הנביאים, למשל, היוצא מהעיר העתיקה לעיר החדשה, יש יותר מרבע מהבניינים לשימור בירושלים. כמובן שיש עוד מתחמים ושכונות מתקופת המנדט ועד קום המדינה וזה הזיכרון הקולקטיבי של ירושלים, של הציונות בהתהוותה בעיר.
זה הרבה יותר מסתם בניינים יפים של אי אלו אדריכלים, אלה הבניינים שמסמלים את טביעת הרגל שלנו בעיר ואת המאבק שלנו להקים את עיר הבירה שלנו, ולמען הדורות הבאים צריך לדאוג
"צריך להלחם בתהליך בזמן התכנון, כשזה וירטואלי ואף אחד לא מבין מה קורה. כשהמציאות נוחתת עלינו זה מאוחר מדיי, נוחת עלינו ייאוש, אלה מעגלים שנוכל לפתוח רק עם תהליכים של שיתוף הציבור, שמסבירים לציבור ומאפשרים להם להיות שותפים".
עין כרם
"דוגמה מרתקת למקום שכמעט הוקרב למטרת בצע הנדל"ן. אנחנו צריכים לפתח תורה אחרת. אני אהיה עכשיו אחראית על ועדת השימור ומחלקת השימור בעירייה, ואני רוצה שנפתח תרבות של הערכה לנכסים שיועילו לנדל"ן, במקום שנדל"ן יזיק להם.
"עין כרם חייב להישמר לא רק ככפר ציורי אלא ככפר ציורי בתוך ההקשר הנופי וההיסטורי, זה חלק ממרקם השימור. נצטרך לעזור לתושבים המאוד נחושים בעין כרם, שהם היו שומרי הסף שם, לשמור על הנכס הזה, שהוא נכס תיירותי תרבותי אדיר ואין על זה בכלל ויכוח".
עמק הצבאים
"מסמל מהפך ונקודת מפנה בתנועה הסביבתית בירושלים ובכלל. אני חושבת שזהו מקרה בעל ערך עולמי מבחינת ההישג הסביבתי. בתהליך התכנון בישראל הסיכוי להפוך תכנית בשלב התנגדות הוא אפסי. נפסלה תכנית לבנייה מסיבית בעמק, וזאת הייתה אולי הפעם הראשונה של הפיכה טוטלית של התהליך. תכנית ספדיה זה המקרה הבא.
"מה שבא בהמשך למקרה של עמק הצבאים הוא הדבר הכי מהמם, בגלל ההחלטה של הארגונים האזרחיים וכל התושבים בשכונות מסביב לקחת את העניין לידיים ולקדם תכנית משלהם לפארק טבע עירוני ראשון מסוגו בישראל. בתהליך ארוך ומייגע התכנית הוטמעה בתכנית המתאר, וזה מעבר של אנשי סביבה ממגננה והתנגדות למתקפה ויוזמה".
מועצת העירייה
"הושבעתי ביום רביעי והפכתי לחברת מועצת עירייה וסגנית ראש עירייה ואני עוד לא יודעת איך זה ומה זה כי לא הייתי שם, אבל אני נכנסת למקום הזה בדחילו וחידמו והתקווה היא שעם מועצה אחרת, עם הרבה אנרגיה חיובית, נוכל באמת לשנות את המגמות שהיו בעיר וליצור תהליכים מאוד פוזיטיביים וטובים. זה לא יקרה ביום אחד, אבל אני מרגישה שזה אפשרי ואני מלאת תקוות".
ניר ברקת
"ראש העירייה, אדם שלמדתי להעריך מאד על הנחישות, על ההתמדה ועל הרצון לעשות דברים חיוביים ולא להישען על הקיטור ועל השלילה. אדם שעזר להזריק זריקה של אנרגיה חיובית למערכת וימשיך לעזור".
הרכבת הקלה
"היא לב המערכת של הסעת ההמונים המתוכננת לירושלים וכעת, עם כניסתנו לתפקיד, אנחנו בוחנים איך לאפשר פיתוח של המערכת המקסימלית לפיתוח העיר, כדי להוציא את התושבים מהסבל ואת רחוב יפו מהבוץ, לזרז את סיום העבודה ולבחון את הפיתוח של המערכת, כדי שאדם כמוני שמשתמש בתחבורה הציבורית יוכל להגיד וואלה, אני מגיעה ליעד שלי בצורה הכי יעילה, הכי חסכונית וידידותית לסביבה".
חצר סרגיי
"בנסיבות שנוצרו, שהתגלה שלרוסים אין הוכחה משפטית, אני חושבת שמסירת המתחם על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט לידידו פוטין, זה היה בכייה לדורות. לא רק בגלל המתחם עצמו. אני מקווה שעל פי ההסכם נוכל להמשיך במתחם את הפעילויות של החברה להגנת הטבע במרכז העיר.
"אני מקווה שנוכל להמשיך לקיים במקום פעילות תרבותית ידידותית לסביבה, שהציבור הרחב מוזמן אליה. אין ספק שזה גם פותח תיבת פנדורה של כל הבעלויות הזרות של מתחמים בירושלים, בעצם מעמיד אותנו כעיר למכירה".
קניות
"אני מאוד אוהבת לעשות קניות אבל אין לי זמן לזה, אז בדרך כלל אני מאוד אוהבת ללכת למחנה יהודה בתחום הקולינרי והמטבחי. אני מאוד אוהבת ללכת לקניון מלחה, שזה דבר מעניין כי אומרים שאנשי סביבה לא אוהבים קניונים ואני רואה בעצמי אשת סביבה, ובגלל שאני משתמשת בתחבורה ציבורית, אז מאוד נוח לי ללכת לקניון ולמצוא הכול בפנים. גם מצפון ודרום לרחוב יפו מגלים ממלכה שלמה שעובדת מצוין. המדרחוב הקיים ואזור אגריפס, הכל מאוד כיף, מאוד אוהבת להסתובב ולראות ואם יש כסף וזמן אז מה טוב".
בישולים
"עשינו שיפוץ גדול במטבח שלנו. אנחנו באותה דירה כמעט 30 שנה. בשנתיים האחרונות עשינו שיפוצים, היו ארבעה ילדים בדירה ואנחנו ישנו כל השנים בסלון. לפני שנתיים קיבלנו חדר שינה כי הילדים יצאו מהבית. אני כבר שנה בעלת מטבח אקסקלוסיבי, שזה כמו שיעורי הבישול בטלוויזיה, יש לי משטח שיש ויש לי תנור בגובה העיניים. במהלך השבוע אין לי זמן לבשל כל כך, אבל אני לא מוותרת על זכות הבישול בימי שישי וחג".
מוזיקה קלאסית
"בעלי כנר מקצועי, הבן הקטן שלנו צ'לן מקצועי והבת הגדולה פסנתרנית, אני בעצמי ניגנתי על כינור במשך הרבה שנים, כך שזה חלק בלתי נפרד מהחיים ויש מוזיקה בבית כל הזמן. בעלי גם מלחין והלחין הרבה שירים עבריים ואחרים. אני חושבת שמוזיקה זה דבר מאוד חשוב לחיים".
פנסיה
"זה דבר נפלא, לא נראה לי שיהיה רגע משעמם. אני חושבת שארצה ללמוד יפנית כי אני מאוד אוהבת שפות, ארצה גם לכתוב מהדורה חדשה של המילון שלי. אם יהיה לי כוח ובריאות אסע עם בעלי הרבה, ואבלה יותר זמן עם נכדיי, כרגע יש לי ארבעה".
חנוכה
"זה חג נפלא, זה חג הסביבה. הרבה אנשים לא יודעים שנס כד השמן מסמל את השימוש באנרגיה מתחדשת. מעבר לזה אני חושבת שזה כזה חג כיף, הוא בעל משמעויות היסטוריות כמו מעטים נגד רבים, טיהור בית המקדש וכל הדברים האלה, וביסודו של דבר זה באמת זמן משפחה וזמן כיף לחגוג באמצע החורף, שהכול כל כך חשוך וקר".
התחרדות
"אני חושבת שהתחרדות היא תופעה שיכולה לקרות בכל זמן, בכל מקום ובכל דת. בירושלים ההתחרדות היא לגיטימית, אך צריך לדאוג לכך שמי שרוצה להיות חרדי לא יפריע לזרמים הפלורליסטים. אני חושבת שאפשר להגיע לזה בירושלים".
בריחת צעירים
"זו אחת הנקודות המרכזיות שהלכנו עליהן במאבק לקראת העירייה, ואני חושבת שעל זה ניבחן כפוליטיקאים, כצוות הנהלת עיר חדש, וזו כמובן פונקציה של כל הדברים יחד. הצעירים לא יברחו אם ההתחרדות לא תפריע לזרמים אחרים, אם התרבות מטופחת, אם יש השקעה בחינוך, דיור בהישג יד, איכות חיים, איכות סביבה. אלה היעדים שלנו, אין מערכת מבודדת מהשנייה, כל הדברים מזינים אחד את השני".
משקפי ראיה
"יש לי מגיל 13, המצב הולך ומחמיר. עין אחת רואה מצוין מרחוק, עין שנייה רואה ממש קרוב. אם אני אוריד את המשקפיים, תוך חמש דקות יהיה לי כאב ראש נוראי שלא אוכל לדבר. בעלי הוא עיוור, אז אני מודעת לגמרי לעולמו של מי שלא רואה וגם משקפיים לא יעזרו, יש לו כלב נחייה והוא חי עם זה מצוין".
מוזיאון רוקפלר
"היה המקום שהוציא אותי מהבית אל עולם העבודה. בגיל 45 חיפשתי לצאת מכותלי הבית. לאחר עבודת התנדבות, עבודות מחקר וכתיבת מילון שום מקום לא רצה לקבל אותי, כי אישה שהשקיעה את הזמן שלה בבית, אין לה ניסיון עבודה. ברוקפלר קיבלו אותי עם הידע שלי בבלשנות ושפות עתיקות. זו הייתה שנה משעממת, שנה קשה כי שם גם נופץ המיתוס שלי לגבי ארכאולוגיה, עד אז היא הייתה בשבילי דבר מאוד רומנטי, אבל כשמקטלגים 1000 מטבעות, שכולם עם הראש של אדריאנוס, אז זה הופך להיות מייאש".
טדי קולק
"ראש עיר מיתולוגי, הכרתי אותו כשהוא העניק אריה זהב לבעלי בפסטיבל הזמר, כשזכה בזמנו עם השיר 'ליל סתיו'. נתקלתי בו לראשונה באופן אישי כשהיה לנו מאבק על מגדל התצפית בארמון הנציב. טדי קולק כתב איתי מכתב וחתם עליו כדי לתרום להתנגדות, הוא אמר 'לא לזה הקמנו את הטיילת הזו, ולא לזה שמרנו על האגן החזותי של העיר העתיקה' המכתב שלו תרם מאוד למאבק.
"אני חושבת שאנחנו כהנהלה צעירה בעיר יכולים ללמוד הרבה מאד ממה שהוא עשה. אמרו לי שהשולחן שאני יושבת עליו בעירייה היה שלו, אחרים אומרים שזה היה השולחן של מהנדס העיר שלו, יש ויכוח על הדבר הזה. כך או כך זה שולחן עם הרבה יראת כבוד".
פולק
"הרב פולק הוא אדם חריף מאוד, ייצג את המגזר שלו בנאמנות בשנותיו בעירייה והיה יריב פוליטי ראוי. אני מאוד שמחה שלקדנציה אחת ואני מקווה שהרבה יותר, העיר תתנהל עם האינטרס של הרוב ולא של המיעוט.
"הסיעות החרדיות נכנסות לקואליציה וכך צריך להיות, אבל במשך השנים הקודמות הסיעות הפלורליסטיות היו מחוץ לקואליציה. כשהיה המאבק על תכנית ספדיה הופיע הרב קולק בהתנגדות ואמר שלאוכלוסייה החרדית של ירושלים חשוב שתהיה אוכלוסייה חילונית, אבל יותר נוח שיהיו קצת יותר מערבה בשכונה הזו של ספדיה.
"הבנתי אז מהאמירות המאוד כנות וישרות לגבי האינטרסים של המגזר שלו, עד כמה הקרב של תכנית ספדיה הוא הקרב על העיר. אם היינו מפסידים אותו אני לא יודעת אם כל מה שנעשה עכשיו עם כניסתנו לעירייה, אם היינו יכולים לשנות את גורל העיר, זה היה הצעד הראשון במאבק".
אורגני
"אוכל אורגני, גינון אורגני, אלה מושגים שאנחנו צריכים לחבק, ללמוד אותם ולהבין שהם לא מפחידים. יש תחושה בציבור הרחב שדברים אורגנים הם שוליים, אבל זה משהו נורא פשוט, זה אומר לחזור להשתמש באמיתיים ולא בדברים המלאכותיים כדי לגדל את האוכל שלנו. אנחנו צריכים כמה שאפשר לא לזהם את הסביבה והגוף שלנו עם כל מיני דברים מלאכותיים".
קומה 6
"זה קטע, טרם התרגלתי לקומה השישית, אני מקווה שאני לא אתרגל, אני חושבת שחשוב להרגיש יראת כבוד למעמד של הקומה השישית, לזכות שניתנת לי לשבת פה, ולהשתדל להשפיע השפעה חיובית על תהליכים בעיר. אסור להתרגל לזה. אם אתרגל לזה, זה רע מאוד".
נעמי צור
"תושבת העיר ירושלים, מחוברת לעיר הזו בכל הרמות האפשריות, אוהבת אותה מאוד. אוהבת עוד יותר את בעלי חיים, את ארבעת ילדיי ובני זוגם, ואת ארבעת נכדי. מודה לאל שעברו עליי כל ההרפתקאות שעברו עליי".
נא להמתין לטעינת התגובות
