פוטר מההיי טק והתמכר לאופניים
אחרי שפוטר מעבודתו בחברת ההיי-טק והחזיר את מכונית הליסינג, גילה קובי גרשטנקורן את האופניים. הוא, אשתו והילדים רוכבים לסידורים, לקניות ולחוגים. כך גילה גם את הבעיות בהן נתקלים המדוושים ברעננה. עכשיו הוא משכנע את הציבור לעבור לאופניים, ואת העירייה – לתת את התנאים לכך

בהיעדר רכב זמין, בחר קובי גרשטנקורן, בן 48, יחד עם בני משפחתו, להתנייד ברחבי רעננה, עירו, באמצעות אופניים.
המשפחה החלה לעשות את סידוריה הרבים עם שלושה זוגות אופניים, כך נסעו גם לבית הספר היובל בו לומדים הילדים, לחוגים ולקניות.
לאחר כמה שבועות בהם התיידד גרשטנקורן עם כלי התחבורה הדו גלגלי הזה, עלה בו הרעיון כי רעננה זקוקה לאגודת רוכבי אופניים, שיהפכו את הרכיבה בעיר לתחבורה אלטרנטיבית.
עכשיו הוא עומל על הוצאת הרעיון לפועל, ומקים אגודה ללא מטרות רווח, שבשילוב אתר אינטרנט מקומי, תפעל כדי לרשת את רעננה בשבילי אופניים, ותתמוך בכל מי שרק ירצה לדווש ולעודד מעבר לשימוש באופנים, ככלי התניידות מרכזי.
גרשטנקורן רוצה לפנות לקהלים מגוונים, ובמוקד התוכנית שלו נמצאים תלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברחבי העיר. בנוסף, מעוניין גרשטנקורן לפנות גם למורים ולשאר בעלי תפקידים בבתי ספר, לעובדים בחברות שונות, לאמהות ועוד, כאשר המטרה היא אחת: "תרכבו על אופניים".
תלמידים, תסעו לבית הספר באופניים. עובדי היי-טק, תדוושו בכיף למשרדים. אמהות? תרכיבו מנשא לתינוק על הדו-גלגלי שלכן, ותיסעו עימו לגן ובחזרה ולפעילות אחר הצהריים. רוצים לעשות סידור בעיר? גרשטנקורן מאמין כי אופניים הם הדרך הטובה ביותר, לקניות, לספרייה העירונית ובעצם לכל מקום שהוא.
מרגע שהחל לרכב על אופניים, נתקל גרשטנקורן במכשולים רבים ברעננה שמקשים ומסרבלים את הרכיבה. זאת למרות שרעננה נחשבת לאחת מהמצטיינות
כך קורה, שהרחוב נחסם לגמרי עבור רוכבי אופניים והם נאלצים לרדת אל הכביש בכדי לעקוף את הצמחייה העבותה. כמו כן, אין סימון מיוחד לרוכבי אופנים במעברי חציה. בנתיב האופניים המיוחד שברחוב אחוזה, הוסיפו סימון לצד סימון מעבר החצייה, אולם הסימון אינו מוכר לנהגים ואין כיתוב "האט" על הכביש.
גרשטנקורן מודה שהעירייה משנה טיפה את הגישה, והחלה לסמן שבילי אופניים, למשל בכפר נחמן ליד בית הקברות, או בחלק מרחוב אחוזה, אבל גרשטנקורן מרגיש כי המחסור זועק לשמיים, וטוען כי יש צורך להמשיך לפתח שבילים במיוחד עבור הרוכבים על שניים.
"קיים מחסור אדיר של מתקני קשירה לאופניים", מתריע גרשטנקורן רק במקצת מן המקומות קיים מתקני קשירה. ומפליא עוד יותר, שקיימים בתי ספר שאין בהם כלל מתקני קשירה בתוך שטח בית הספר". לדבריו, "חלק גדול של המתקנים אינם מיועדים לאופנים גדולים ולעיתים המתקן אינו מתאים ומעקם את הגלגל הקדמי של האופניים".

ומה בנוגע למשאבות לניפוח צמידי האופן? "אם רוצים שאנשים ברעננה באמת ימצאו ברכיבה על אופניים אלטרנטיבה, צריך לדאוג לפרטים הקטנים ביותר", הוא מתריע.
"יש לחשוב על התקנת משאבות למילוי אויר ושהן יהיו כאלה שלא ניתן לגנוב אותם".
גם על הצד החברתי חשב גרשטנקורן. בכוונתו ליזום תרומה עירונית של אופניים ישנות לשיפוץ עבור משפחות מעוטי יכולת בעיר. גרשטנקורן החל בימים האחרונים לעניין אזרחים וחברים רבים ביוזמה וברעיון שלו. ההתלהבות, כך נראה, גדולה.
"התגובות מצוינות. הורים רבים מוטרדים מנושא ההגעה והתנועה של ילדיהם ופיתוח מודעות ואגודה שכזו תאפשר ביתר קלות תנועה באמצעות אופנם ושחרור מהמחויבות הפיסית של הסעות", הוא אומר, "גם בקרב מבוגרים יש מחשבות על תנועה על אופנים. בתוך העיר או ביום שישי אנו נראה יותר רוכבים. שיפור התשתיות ושיפור המודעות יתרמו להגברת הרצון והשימוש".
עיריית רעננה: "רעננה היא עיר ירוקה הפועלת רבות לשמירה על איכות הסביבה. כחלק מחזון העיר, מעודדת העירייה את הרכיבה על אופניים התורמת להפחתת זיהום האוויר ומשפרת את הכושר הגופני. כבר היום קיימים ברעננה מספר שבילי אופניים: בצפון העיר, בפארק רעננה, לאורך המדרכה המשופצת ברחוב אחוזה ובשכונת שבזי. נושא זה הינו חלק גם מתכנית אב לתחבורה המתגבשת בימים אלה בעירייה, ובוחנת גם סלילת שבילי אופניים נוספים ברחבי העיר.
"מחלקת הספורט העירונית בוחנת כל העת אפשרויות שונות לפעילויות לרוכבי אופניים בעיר, בנוסף על חוגי הרכיבה המתקיימים בפארק רעננה וטיולי הרכיבה בשבילי העיר המתקיימים במסגרת פעילות שבועית של בית ספר שקד. כמו כן, מידי שנה נערך טיול רכיבה, בשיתוף עם עיריית הרצליה, המתקיים בשטחי רעננה, הרצליה ורשפון, בו משתתפים כ-900 רוכבים".