גן החיות התנ"כי - הגרסה המורחבת
גן החיות התנ"כי הוא כבר שלוש שנים האטרקציה התיירותית המצליחה בישראל. לאחרונה אישרה העירייה להגדיל את שטחו משמעותית. בתכנית: אקווריום ענק, תצוגות חדשות, בית מלון ומסעדה. ראיון מיוחד עם מנהל הגן, שי דורון, שבטוח שהגן שלו מוסרי, חיוני ומהווה את התקווה האחרונה להצלת הטבע בעיר
"יש לי סיפור שתאהב", מחייך דורון, "אלי בן טובים, יו"ר אגודת ידידי גן החיות, הוא בן דוד של יו"ר מכבי תל אביב, שמעון מזרחי. שימון, תאמין או לא, הוא בכלל ירושלמי, בוגר הגימנסיה העברית ושבט הצופים מצדה. הוא למד באותה כיתה עם עמוס עוז. יום אחד בן טובים אמר לי, 'שי, בוא נבקש משימון שיתרום כסף לגן החיות'.
"אמרתי לעצמי שלמרות שזה מזרחי ולמרות שאני קונה את המנוי שלי באותו מקום במלחה כבר 23 שנה רק כדי להיות בגובה העיניים שלו בשביל לקלל אותו במשחקים, למען גן החיות אני מוכן לעשות הכול'. אז בן טובים ביקש ממנו לתרום כסף לגן חיות, ומה מזרחי אמר לו? 'לתרום כסף לגן חיות? בחיים לא! שאני אתן כסף לגבוה הקירח שמקלל אותי כל השנים? בחיים אני לא אתן לו כסף'".
פה דורון כבר כמעט רועד מהתרגשות. "אתה מבין איזה מודיעין יש לבן אדם? בחיים לא דיברתי איתו ובכל זאת הוא יודע שאני יושב מאחורה ומקלל אותו. אתה מבין מה זה?! אני קונה את המנוי רק בשבילו, טוב לראות שהוא שם לב".
מכאן, בלי לשים לב, דורון מפליג בדמיונו אל שערי גן החיות, שלשמו התכנסנו, חוצה עמקים וגבעות ונוחת בעמק המצלבה בשנת 1973. האם במלחמת יום הכיפורים עסקינן? מה פתאום, קרו באותה שנה דברים חשובים הרבה יותר, למשל גמר הגביע בין מכבי תל אביב לבית"ר ירושלים בכדורסל.
"אתה בכלל ידעת שהייתה קבוצת בית"ר בכדורסל בירושלים? אתה יודע איפה בית"ר היו משחקים פעם? בעמק המצלבה – בחוץ, בקור. לא הייתי אוהד, שלא תבין לא נכון, אבל הייתי בא לכל המשחקים כדי לראות. תדמיין לעצמך, בית"ר היו בגמר הגביע עם מכבי! הם היו פרחחים שבאו מהשכונה, הקהל היה יושב על האבנים, היה מטורף. ציון תורג'מן, היום מנכ"ל חברת הבת של העירייה 'אריאל', העביר לטל ברודי בין הרגליים בלי בושה, על המרצפות. לא ייאמן".
עוברות כמה דקות של דאחקות ספורט וסיפורי נוסטלגיה. לאחר שעניתי על כל השאלות נכונה, הובהרה עמדתי הספורטיבית וידיעותיי נבדקו בדקדוק, חוזר דורון ממשחקי הכדורסל על הבלטות ומהאולם ברחוב שטראוס אל שערי הגן שאותו הוא מנהל כבר 15 שנה, מאז המעבר לשטח החדש.
מאז הרילוקיישן ממתחם קטן וצפוף ברוממה, שבו שכן יותר מ-40 שנה, הפך הגן להצלחה פנומנלית. דורון פיתח את התצוגות באופן משמעותי וחנך כל שנה לפחות תצוגה חדשה אחת. הדחף להמשיך לפתח את השטחים שהוקצו לו בשנות התשעים על ידי ראש העירייה המיתולוגי טדי קולק, הביא את דורון למצות את כל 250 הדונמים שהוקצו לו על ידי העירייה.
מעבר לפיתוח העצום של הגן, עבר המקום שינוי רעיוני עצום. ממוזיאון קטן לחיות, שהיו סגורות בכלובים אפורים דחוסים וחסרי חן, הפך המקום
שימור טבע זה חשוב, אבל לא פחות חשוב מזה היא העובדה שהגן מצליח, יותר מאי פעם, להביא מבקרים מכל רחבי הארץ. כבר שלוש שנים ברציפות שגן החיות התנ"כי מוביל ללא עוררין בתחרות הכלל ארצית על התואר האטרקציה התיירותית שמכניסה הכי הרבה מבקרים בתשלום. כמות המבקרים העצומה, המוערכת בכ-700 אלף אנשים בשנה, מאפשרת לו לכלכל את עצמו לחלוטין, ולהמשיך להתפתח.
לאחרונה הקצתה העירייה עוד 150 דונם ל-250 הדונמים שעליהם יושב הגן. דורון טוען כי הקצאת השטחים היא תוצר של התפתחות טבעית והכרה בתרומתו העצומה של המקום. "גן חיות שאין בו התפתחות נידון לכליה, בטח כזה שהצרכים שלו משתנים. גני חיות היום עוסקים בשימור, וצורכי השימור משתנים עם הזמן. המחשבה על הרחבת גן החיות עלתה הרבה לפני שסיימנו את המרקם של גן החיות באזור הקיים. היום, כשהפכנו לאתר התיירות הכי מצליח בארץ, היא עולה אחת כמה וכמה".
לא היה קשה לקבל אישור לשטח כל כך גדול, לנוכח מלחמות הנדל"ן בעיר?
"תתפלא, אבל דווקא לא. בהחלטת המועצה בעניין לא היה איש שהתנגד. אני חושב שגם המדינה וגם העירייה ראו שיש כאן משהו גדול. גן החיות הוא המפגש היחידי במספרים גדולים של כל סוגי האנשים שחיים בעיר הזאת. חרדים וחילונים, צעירים ומבוגרים, עשירים ועניים. אני מאוד רוצה שזה יהיה במוזיאון ישראל, אבל האוכלוסיות האלה לא באות למוזיאון ישראל. אני מדבר איתך על נקודת מפגש. חרדים נהנים פה עם ערבים, זה דבר שווה בפני עצמו בירושלים".
עדיין, יש צורך בהתפתחות מאסיבית כל כך של גן החיות?
"ב-1998 כינסו בגן ועדה זואולוגית, שהביאה מומחים מכל העולם. היא פיתחה תכניות לעשר השנים הבאות.
"מדהים לראות שהשקענו כבר 28 מיליון דולרים בפיתוח ומימשנו 70 אחוז מהמסקנות של הוועדה. אם בעשר שנים הצלחנו לגייס כל כך הרבה כספים ולפתח את הגן, למה שלא נצליח עכשיו?".
איך משלמים ארנונה של 400 דונם?
"כרגע אנחנו לא משלמים ארנונה, יש דיבורים על רצון לשנות את זה, אבל החוק אומר שחובת התשלום היא על הדייר. שילכו לאריה ויבקשו ממנו לשלם. נראה מה הוא יאמר".
האריה אמנם אמור לפתור את בעיות הארנונה, אבל בכל מה שנוגע לרעיונות לפיתוח, מעדיף מנהל הגן להתייעץ דווקא עם מומחים, ולא עם הדיירים. לפני כמה חודשים כינס דורון ועידה זואולוגית נוספת. מומחים מכל העולם זרמו לשבוע של דיונים אינטנסיביים שמטרתם לקבוע את עתיד ההתפתחות של הגן.
"קיבלנו החלטות עד ל-2025. הבאנו מומחי גני חיות מכל העולם; מנהלים מארצות הברית ומסינגפור, שהצליחו מאוד במקומות שלהם; ומומחים מהארץ, גם כאלה שמבינים בפיתוח עירוני, וגם כאלה שמומחיותם היא טבע. במשך שבוע דנו בסקרים שמולאו על ידי הלקוחות שלנו ובחוות דעת של העובדים, והחלטנו מה יהיה בגן החיות בהמשך".
ההחלטות שאליהן הגיעה הוועדה כוללות רעיונות גרנדיוזיים, כמתחם מסעדות ובית מלון שיכילו את המבקרים הרבים, אך בעיקר המון תצוגות בעלי חיים חדשות ומעניינות.
"אחת ההחלטות שהתקבלו על סמך הסקרים היא הקמת אקווריום ענק בגודל 8,000 קו"ב, שיציג כל מיני סוגים של בעלי חיים, דגים ודו-חיים. אתה מאמין שיהיה אקווריום בירושלים?
"מטרת האקווריום היא להעלות את המודעות לגבי כל הבעיות הקשות של המדינה בנושאים הימיים. אנחנו מתכוונים גם להכשיר את הגן לעבודה בלילה ולפתוח אותו גם בשעות החשיכה. חלק גדול מהחיות הטורפות ערות בלילה בלבד. הכוונה היא שאחרי שהתיירים הפוקדים את העיר יסיימו לבקר בכותל וביד ושם, הם יוכלו לבוא אל הגן חיות כדי ליהנות ממנו בסיורים שונים בלילה".
למול כל הרעיונות שהועלו בוועדה, הרעיון המעניין ביותר של דורון הוא דווקא חלומו האישי: הקמת בית ספר תיכון שיבנה את ההנהגה הירוקה הבאה של ישראל. כשדורון מזכיר את בית הספר הוא נשען לאחור בכיסאו בסיפוק ושוב מפליג לעולמות אחרים.
"בין כל הרעיונות לפיתוח של גן החיות, העליתי גם את הרעיון ליצור בעתיד את המנהיגות העתידית של שמירת הטבע, הדור הצעיר, ולפתוח בית ספר למנהיגות ירוקה. זה החלום שלי כבר כמה זמן", הוא מספר. "על סמך ניסיון שרכשנו עם צעירים, אנחנו יודעים שיש משהו שקשור לאהבת חיות שמאחד את כולם בעיר. הרעיון הוא לאפשר לילדים מוכשרים 'ללכלך את הידיים' ולהכשיר את הראש לעבודה עם הטבע.
"יש בארץ מחסור במסגרות פורמליות לגידול דור עתידי של שומרי טבע אמיתיים, בכל הרמות. זה צריך להיות בית ספר קטן, ממזרי, שיצליח להביא להישגים אמיתיים. התלמידים שילמדו בו יהיו קומץ מובחר, ואני לא מתכוון להישגים בלימודים אלא תלמידים שיש להם רגליים טובות, ידיים טובות וגישה לבעלי חיים. אני מחפש ילדים שהם לא אנשי ספר, אלא שמבינים את עולם החי.
"זאת תהיה נקודת מפגש של יהודים וערבים, חילונים ודתיים. חינוך ברמה הטובה ביותר בתחום שלנו. ירושלים תהיה מודל לחיקוי למקומות אחרים, כי אין דבר כזה בארץ. זה החלום שלי, אני מקווה שהוא יתגשם".
הדבר שדורון הכי לא אוהב שאומרים לו, הוא שגני חיות הם דבר לא מוסרי. נגיעה קטנה בנושא גורמת לצמה הלא שגרתית שדורון מגדל על עורף ראשו הקירח לסמור, ומכווצת את הבחור התזזיתי למצב של נאום אידיאולוגי כובש.
"אתה נשארת תקוע. אתה חלק מהאנשים שעדיין לא הבינו. פעם גני חיות היו מוזיאונים, היום הם מרכזי שימור של טבע", הוא יורה כשאני מעלה את הטענה האתית לגבי גני החיות. "אם אתה רוצה לדבר איתי על מוסר, אני יודע דבר אחד: התחום של שמירת הטבע והחינוך לשמירת הטבע אין בו שחור ולבן. זה רצף שחלקו הוא מוסרי, וחלקו הוא בעייתי, וחלקו הוא פשרה; אך הוא בוודאי עדיף מלא לעשות כלום".
ומה לגבי העובדה שהחיות נמצאות בכלובים?
"אין לנו כלובים, אתה ראית פה כלוב אחד? יש לנו תצוגות".
זאת סמנטיקה.
"זאת ממש לא סמנטיקה. היום יש דגש עצום על איכות חייהם של בעלי החיים. העשרה ותנאים סביבתיים הם אלמנטים מאוד חשובים".
אבל הם עדיין לא חיים טוב כמו בטבע.
"איפה אתה רואה בטבע פינגווינים שחורי רגל? פינגווינים שחורי רגל אמורים לחיות באיים בדרום אפריקה. ב-1900 שלטונות המדינה בדקו כמה פרטים יש וגילו שיש מיליון. לפני עשר שנים עשו ספירה והיו כבר מאה אלף בלבד. אם הירידה היא בקצב כזה של 90 אחוז במאה שנים, המגמה ברורה.
"אנחנו רואים חשיבות גדולה בלהבטיח את עתידם של המינים השונים של החיות, ולהחזיר אותם לטבע. אני מבין את הדעה שעדיף שלא יהיו מינים מסוימים מאשר שיהיו בשבי, אבל אני לא מסכים איתה. העובדה היא שגני חיות הם הגופים היחידים שאחראים על שימור החיות האלה, הם הזרוע הארוכה של הרבה מינים שעומדים בפני סכנת הכחדה. בשנים האחרונות נוצר מצב כל כך פרדוקסלי שהרבה מינים של חיות נמצאים רק בגני חיות".
אז זה רק עניין של שמירה על מינים?
"ממש לא. חלק מהעניין הוא בכלל לא ביולוגי, אלא שאלה של מודעות וחינוך. אנחנו מאמינים שהעובדה שיש גן חיות טוב, מקרבת אנשים לנושא של שמירת טבע וגורמת להם לאהוב אותו. לי קל מאוד להגיד שראיתי קואלות וקנגורו בספארי, אבל אני מאמין שלחלק גדול מהמבקרים בגני החיות יש סיכוי קטן יותר לראות חיות.
"אנחנו ההזדמנות היחידה שלהם להתאהב בטבע וללמוד לשמור עליו. גם זה לא כל העניין: אם אתה מדבר על שמירת השטחים הציבוריים, שמירת החיות, פיתוח מודעות לחי ולצומח, לגן חיות יש תפקיד עצום. ביקור בגן החיות, אם המקום איכותי ומתנהג כמו שצריך, מעודד אנשים לשמור על הטבע יותר מהמון דברים אחרים".
בעיניך גן חיות הוא הפתרון האידיאלי?
"כל גן חיות בעצם הגדרתו הוא פשרה. הייתי מעדיף שלא יצטרכו גני חיות, כי זה אומר שהטבע נקי ושיש בתי גידול וכו'. אבל זה לא המצב. תעצום את העיניים ובוא איתי לטייל בארץ ישראל מאה שנה אחורה. אתה מגיע למבשרת, פוגש ב-1920 את הצ'יטה; בגליל אתה פוגש את הנמר; ב-1917 אתה הולך לא רחוק מטבריה ופוגש את הדוב; בין חיפה לטבריה אתה הולך לנחל תנינים ומוצא תנין, שהאחרון נתפס ב-1905. איפה החיות האלה היום? מי שמר על זה? עשינו דברים יפים בארץ, אבל על הטבע לא שמרנו, אז היום אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו ומנסים להחזיר את החיים האלה, להחזיר את החיות האלה לטבע".
אתם מוצאים בתי גידול שיאפשרו להחזיר את החיות?
"לאחרונה עשינו פרויקט של ניסיון החזרה של חתולי חולות. נכשלנו בשחרור, ואחת מהסיבות שבגללן הפרויקט נכשל הייתה כי לא היו בתי גידול מתאימים. דוגמה נוספת היא היחמורים. אנחנו בונים בית גידול ליחמורים בהרי ירושלים. אתה יודע מה הבעיה הכי גדולה שלהם? כלבים. אנשים קונים כלב, אחרי כמה חודשים רואים שקשה לגדל אותו, ו'משחררים אותו לטבע'. הכלבים האלה מתאגדים בלהקות וטורפים את היחמורים שלנו".
כמו החיות הנדירות שהוא מחזיק בתצוגות, גם דורון הוא חיה נדירה בנוף הירושלמי, באהבתו לעיר שבה נולד וברצונו לשמר אותה. "אין כבר הרבה אנשים כמוני בירושלים, שכל כך אוהבים את העיר ואכפת להם מהעתיד שלה. אני מאוד מוטרד מהמצב של העיר. בחרתי לגור בעיר ולא במבשרת, לדוגמה, כי חשוב לי להיות חלק מהעיר. הבן שלי הוא דור רביעי שמסיים את לימודיו בגימנסיה".
לגן החיות הגיע דורון (48) לאחר שהיה מנהל הלשכה של טדי קולק בכהונתו האחרונה, שהסתיימה ב-1993. "למדתי באוניברסיטה העברית ובהרווארד, עשיתי קורס של החברה למתנ"סים, אבל כל מה שלמדתי בכל האוניברסיטאות לא שווה למה שלמדתי אצל טדי. זה היה בית ספר של מנהיגות לחיים", הוא מספר.
כשדורון רואה שאני מתעניין בפעילותו המוניציפלית טרום גן החיות, הוא מבהיר מיד שלו ולפוליטיקה אין שום קשר. "מאז שהייתי ראש הלשכה של טדי לא היה לי שום קשר לפוליטיקה, לא תשמע ממני שום דיבורים על מועצות, וראשי עירייה. הגעתי לתפקיד אצל טדי כי הייתי ראש המתנ"ס בנווה יעקב. טדי לא לקח חברי מפלגה, הוא לא ידע מה דעותיי הפוליטיות. אחרי שנתיים שהייתי ראש הלשכה שלו, ירדתי איתו יום אחד במעלית והוא שאל אותי, 'תגיד מה הדעות הפוליטיות שלך? זה נכון שאתה ליכודניק?'. אמרתי לו, 'זה שאתה לא יודע את זה אחרי שנתיים, אין מחמאה יותר גדולה מזו'".
אתה מאמין שהחינוך לשמירה על הטבע יכול להשפיע על העיר?
"ודאי. אומרים שירושלים מלוכלכת והעירייה לא מנקה, על הכיפאק. אבל מי מלכלך? העירייה? אתה יכול לבקר את העירייה כמה שאתה רוצה, אבל בסופו של דבר מי שמלכלך הם התושבים. אוכלוסיות שלמות בירושלים רחוקות מנושא הסביבה. העובדה שאנשים מגיעים לגני חיות ומדברים איתם על נושאים של הטבע ומיחזור, והצורך בשמירת מרחב ציבורי, זו הדרך היחידה לקשר אותם לנושא, אולי זה יעשה משהו".
כעת, לאחר שיתקבלו האישורים האחרונים, ייגש דורון למשימה הקשה באמת, גיוס הכספים לכל הפרויקטים שהוא מתכנן. "אנחנו צריכים לגייס 30 מיליון דולרים, זה סכום עצום, במיוחד עם מה שקורה היום בעולם מבחינה כלכלית".
נו, וזה הגיוני?
"היית מאמין פעם שגן החיות יהיה אתר התיירות הגדול בארץ? אם לא הייתה לי את ההתרגשות של להמשיך לעשות, זה לא היה מעניין אותי. ביום שבו גן החיות יפסיק להתפתח, אני לא אהיה פה. אני זוכר את הימים כשהייתי ילד ברחביה והיינו יורדים לשחק למטה. 'לרדת למטה', זה מושג שלא אומרים היום בכלל, ילדים היום כבר לא יודעים מה זה 'לרדת למטה'.
"ליד הבית היה שדה, שם היה סיכוי למצוא זיקית, או לראות צב. כמה ילדים היום יודעים מה זה זיקית, צב, קרפדה? חלק מהתפקיד של הגן הוא לשמור על החיות האלה, להראות לאנשים את הטבע מחוץ לבית, כי אחרת הם לא יזכו לראות אותו לעולם".
בגן החיות התנ"כי יש 1341 פרטים של חיות המחולקים ל-228 מינים. 104 מהם עופות, 70 מהם יונקים, 20 דגים, 29 זוחלים וחמישה דו-חיים.
החיה הנפוצה ביותר, עם 40 פרטים, היא צב המדבר, הנמצאת בסכנת הכחדה. החיה המבוגרת ביותר היא תמי זלדה ההיפופוטמית, שעברה כבר את גיל 50. החיה הכי גדולה היא הפילה תמר.
הכי קטנים הם דגי הטטרה המקסיקניים, דגים עיוורים שחיים במקור במערות. בגן כ-60 עובדים קבועים. השנה ביקרו בו 693 אלף איש, 39 אלף מהם מנויים שנתיים. יום אחזקה של הגן עולה 46,095.85 שקל ביום. רק על חציר מוציא הגן בשנה כ-750 אלף שקל.
המחקר בנושא הפריה מלאכותית שנערך במקום עלה יותר מ-200 אלף שקל עד כה. משדר לוויני שמרכיבים על נשר שמשחררים לטבע עולה 5,000 דולר.
כרטיס טיסה לפיל מתאילנד לישראל עולה 20 אלף דולר, עוד 8,000 לארגז, ועם מסים והוצאות על עובדים, המחיר הכולל מגיע עד ל-50 אלף דולר. בשביל להרגיע פיל צריך אלף כדורי אספירין.
לדורון, כאמור, יש חיבה גדולה לקבוצת הכדורסל הפועל ירושלים. בין שמות החיות ששכנו בגן אפשר למצוא את הנשרים קני וויליאמס ועדי גורדון, נשר שנולד בהפריה מלאכותית וגדל עם הורים נשרים הומוסקסואלים זכרים.
במשך שבע השנים האחרונות הפסידו שחקני הפועל ירושלים בתחרות משיכת חבל עם הפילה תמר, שקרויה על שמו של אשת ראש העירייה לשעבר טדי קולק.
כדי להקל על השחקנים ולהעלות את ביטחונם, שלחו השנה לקרב את טדי, הפיל הצעיר, אך גם מולו הפסידה הקבוצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
