יהושע פולק, הגרסה הצעירה
היורש של יהושע פולק, יצחק פינדרוס, הוא היפוכו המוחלט. נינוח, חברותי, לא אנטי חילוני. ילד הפלא של העסקונה החרדית, שהיה ראש עירייה כבר בגיל 29, הצטרף לקואליציה של ניר ברקת בעבור נזיד עדשים, ואפילו גאה על כך. רק אל תזכירו לו את המילה הומואים. ראיון ופרופיל
"מיהו יוסי בובליל?", לא ממש נדהמנו כשאיש לא הכיר את השם המדובר ביותר ברחוב החילוני. מאידך, ברחביה, בבית הכרם ובמסדרונות האוניברסיטה העברית לא ידעו מי זה יצחק פינדרוס, מותג ליטאי מפורסם. בארכיוני העיתונות ובאתרי האינטרנט החילוניים כמעט אין אזכור לאיש.
בתקשורת החרדית, כמו תחנות הרדיו הפיראטיות "ערוצי הקודש", שמו מוזכר אלפי פעמים בשמונה השנים האחרונות ככוכב עולה בשמי הפוליטיקה החרדית וכסמל למאבקים הנצחיים בין הליטאים לחסידים, ובין דגל התורה לאגודת ישראל. תסלחו לנו על עולם המושגים המצומצם, אבל אם שפרה קורנפלד היא התשובה הפרידמנית ליוסי ועינב בובליל, הרי שפינדרוס הוא התשובה הפרידמנית לאריה דרעי, ולא במקרה דבק בו הכינוי "אריה דרעי האשכנזי".
את פִינדרוס (יהדות התורה), שכיהן כראש עיריית בית"ר עילית, והיה מוקף בסגנים, עוזרים, יועצים ודוברים, פגשתי השבוע בגפו בחדרו החדש והצנוע בכיכר ספרא, שבוע בלבד לאחר כניסתו לתפקיד חבר מועצת העירייה.
בימים אלה ממתין פינדרוס במתח להכרעת פורום רבנים שיקבע אם הוא יהיה סגן ראש העירייה בשנתיים וחצי הבאות, או שימתין להתפטרותו של יוסי דייטש בעוד שנתיים וחצי במסגרת הסכמי הרוטציה בסיעת יהדות התורה. מי שהיה ראש העירייה הצעיר בישראל והכוכב הזוהר של הפוליטיקה הליטאית נחשף השבוע, בראיון ראשון לעיתונות החילונית.
פינדרוס, שעומד בראש סיעת דגל התורה בעיר ונבחר כמס' 2 בסיעת יהדות התורה בעיר, החליף בתפקידו את יהושע פולק הבלתי נלאה. פולק היה אולי הסמל למאבק החרדי-חילוני בעיר ורבים האשימו אותו שהיה שותף לפיאסקו של איבוד העיר לטובת החילונים. פינדרוס אינו פולק, רחוק מכך אפילו.
כמו פולק, פינדרוס נחשב בולדוזר וביצועיסט כישרוני ונמרץ, אבל הוא שונה ממנו לחלוטין. הופעתו החיצונית חשובה לו, הוא מקפיד על חליפות אופנתיות ותמיד מופיע מעונב ומטופח. העברית שלו עכשווית ורהוטה, והוא מקרין חביבות לא אופיינית, אפילו לתקשורת.
לא טעית כשעזבת משרה יוקרתית של ראש עירייה?
"מורי ורבי, הרב יוסף שלום אלישיב, זימן אותי לפגישה והורה לי לעבור לירושלים. הוא אמר, 'ירושלים צריכה אותך, אני מבקש ממך לבוא'. אצלנו לא שואלים שאלות, מצייתים - ככה זה עובד. חוץ מזה, ראיתי בזה גם מחמאה וגם אתגר מעניין. אני חייב לציין כי באותה שיחה עם הרב, שהתרחשה חודשים ספורים בלבד לפני מערכת הבחירות בירושלים, הוא היה מודע היטב לאפשרות שניר ברקת יהיה ראש העירייה הבא", מגלה פינדרוס.
מדוע הצטרפת לקואליציה של ברקת תמורת תיק אזוטרי? לא היה עדיף ללכת לאופוזיציה?
"אני חייב לומר שזה לא עניין של חלוקת ג'ובים וכיבודים. ברקת הציע לנו שותפות מהותית בניהול העיר. הדברים שאני רואה עין בעין איתו הם הרבה יותר מהדברים שאיננו רואים עין בעין. לא על הכול אנחנו מסכימים, אבל על הרוב כן. ברקת נתן לנו בהגינות את מה שהוא יכול לתת ואני לא חושב שהוא עשה עלינו קומבינה או ניצל אותנו.
"הוא יוצא מנקודת הנחה חיובית והשקפת עולם
איך אתה מסביר את הכישלון של יהדות התורה בבחירות?
"עמיתי מאיר פרוש נראה לציבור הירושלמי הרבה יותר מאיים מאורי לופוליאנסקי. הרתיעה הזו גרמה לציבור החילוני לצאת להצביע במסות ובאחוזים גבוהים הרבה יותר מבעבר. סביר להניח שאם לופוליאנסקי היה מתמודד, הוא היה לוקח. זו לדעתי הסיבה האמיתית לכישלון בבחירות".
פינדרוס נולד לפני 37 שנה ברחוב יחזקאל בירושלים, על קו התפר שבין גאולה ומאה שערים לשכונת הבוכרים. שלא כמו פרוש, ששורשיו מדורי דורות ביישוב הירושלמי הישן, הוריו של פינדרוס הגיעו עם לידתו מארצות הברית – מבוסטון ומקליבלנד.
מאוחר יותר עברה המשפחה לשכונת מעלות דפנה, שהייתה אז מעורבת וכיום היא כשרה למהדרין, לפחות כמו מאה שערים. הוא למד בתלמוד התורה המפורסם של הרב זילברמן, שברובע היהודי בעיר העתיקה ובגיל 19 נשא לאישה את שרה, בתו של משגיח ישיבת קול תורה, שבשכונת בית וגן. מיד לאחר ימי שבע הברכות שלאחר החתונה התיישבו בני הזוג בבית"ר עילית ונמנו על הגרעין הראשון שהגיע למקום - 30 משפחות בלבד.
בשנים הראשונות למד פינדרוס בשעות היום בכולל של הרב זילברמן ברובע היהודי ואף ניהל אדמיניסטרטיבית את מוסדותיו. את לילותיו עשה בקרוון בין הסלעים והטרשים של היישוב החדש.
כאשר ביתר קיבלה מעמד מוניציפלי ומשה ליבוביץ מונה לראש המועצה, התמנה פינדרוס הצעיר ליועצו ולאיש הקשר עם המתיישבים. כשמלאו לו 25 בלבד נערכו הבחירות הראשונות למועצת עיריית בית"ר עילית. פינדרוס התמודד כנציג דגל התורה, נבחר למועצה, הצטרף לקואליציה ושימש כסגן ראש העירייה.
בקדנציה הבאה, בשנת 2001, הוא התמודד על ראשות עיריית בית"ר עילית מול נציג ש"ס ולאחר מערכת בחירות סוערת נבחר לראשות העירייה בגיל 29. למעשה הוא היה ראש העירייה הצעיר ביותר בהיסטוריה.
למרות העובדה שהציבור הליטאי, שאותו מייצג פינדרוס, היווה מיעוט מול קהילות חסידי קרלין, בויאן וסלונים, הוא הצליח לשכנע את חבריהן להתלכד לרשימה בראשותו. זאת, לאחר שהבטיח לפנות את מקומו לנציג החסידי בקדנציה הבאה. בכוחות משותפים הם זכו בראשות העירייה.
חמש השנים הבאות היטיבו עם פינדרוס ועם בית"ר עילית. בהנהגתו צמחה בית"ר לעיר גדולה עם קרוב ל~50 אלף תושבים. דירות מרווחות, כבישים נוחים, מאות גני ילדים, 150 בתי כנסת ובתי מדרש – וללא גרעון תקציבי. גן עדן ליראי שמיים. העיר החרדית זכתה מדי שנה בחמישה כוכבי יופי מהמועצה לישראל יפה ועוד שורה ארוכה של פרסים שנתיים על התנהלות תקינה, ניקיון ותקציב מאוזן.
מדוע בעצם ערקת מירושלים לבית"ר עילית? נכנסת לסטטיסטיקה של ההגירה השלילית.
"כשהתחתנתי, בגיל 19, הייתה מצוקת דיור לציבור החרדי בדיוק כמו היום. לזוג צעיר לא היה איפה לגור, אלא אם כן הם בנים להורים עשירים – והוריי לא היו כאלה. בבית"ר עילית עלות הקרקע הייתה כמעט אפסית וכך הגעתי לשם. מסיבה כלכלית נטו.
"בשנים הראשות הלכתי לישון בבית"ר עילית, אבל למדתי בישיבה ובכולל בירושלים. הקמתי כאן את אגודת 'עטרה ליושנה' ברובע המוסלמי ומשנות העשרים המוקדמות לחיי מוניתי לדירקטור בפמ"י – החברה לפיתוח מזרח ירושלים, תפקיד שבו אני מכהן עד היום. גם בשנים שבהן הייתי סגן ראש העירייה וראש העירייה בבית"ר חבל הטבור הירושלמי שלי לא נותק".
איפה אתה מרגיש יותר בבית?
"קרקע בתולה כמו בית"ר תמיד תהיה מאתגרת יותר מקרקע חרושה כמו ירושלים, אני משתדל להתמודד עם חבלי הקליטה. אין ספק שלבוא מעמדה של ראש עירייה - עם לשכה, נהג, צוות עוזרים, סגנים ותקציב שאתה שולט בו - לחדר של ארבעה על ארבעה מטרים, זה לא קל מהרבה בחינות. בבית"ר עילית הייתה לי משכורת יפה וגם הדירה הייתה הרבה יותר גדולה ומרווחת ממה שאני יכול להרשות לעצמי בירושלים.
"לששת ילדיי המעבר היה יותר חלק ופשוט, כי הם למדו כל השנים כאן בירושלים בעיר העתיקה ועכשיו הם חוסכים את הנסיעה היום~יומית. פקקי התנועה בעיר מוציאים אותי מדעתי. זה נושא מטורף, פשוט הזוי מה שהולך בעיר הזאת. אני לא מבין איך הירושלמים מצליחים לשרוד את הדבר הזה. אני יודע שברקת חושב בדיוק כמוני ועושה את כל המאמצים למצוא פתרונות, וכמה שיותר מהר".
פינדרוס הפך למטאור המועדף על העסקונה החרדית וחביבם של גדולי התורה הליטאים, ובראשם הרב אלישיב. הוא סומן כיורשם של אברהם רביץ ומשה גפני בכנסת והחל לשחק במגרש של הגדולים בפוליטיקה הארצית, כשהוא מעורב מאוד וידו בכל הנעשה בפוליטיקה החרדית. הוא גם הפך לדמות מוכרת בתחום המוניציפלי – לאחר שמונה לראש פורום ראשי הערים הדתיים ולסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי.
לפני כשנה הוא הסתבך ונקלע למבוי סתום והפך לכלי משחק בידי גדולי הדור והמנהיגים הרוחניים של הציבור הליטאי, החסידי והספרדי. עם תום הקדנציה הראשונה שלו ולקראת הבחירות החדשות לראשות עיריית בית"ר עילית הורו לו בבית הרב אלישיב להתמודד לקדנציה נוספת, שממנה יוקפץ בעתיד לכנסת או כמועמד להחליף את לופוליאנסקי.
הציבור החסידי בהנהגתו של פרוש שלף את שטר הרוטציה ודרש לפרוע אותו. על פי ההסכם המקורי, פינדרוס הבטיח כי בקדנציה השנייה המועמד לראשות העירייה יהיה נציג החסידים והם דרשו לקיים את ההסכם. פרוש, שהחזיק בכיסו בהתחייבות דומה של לופוליאנסקי, ראה בכך חזרה גנרלית למערכה הצפויה לו בירושלים - ולא ויתר.
בסופו של דבר רביו של פינדרוס מצאו את הנוסחה ההלכתית והורו לו להתמודד מול סגנו מאיר רובינשטיין פעם נוספת על ראשות עיריית בית"ר עילית. פינדרוס סמך על המטריה הרבנית בחסות הרב אלישיב, על הצלחתו בניהול העיר ועל הכריזמה האישית שלו – והתמודד. פרוש מצדו ארגן את הציבור החסידי, כרת ברית עם הרב עובדיה יוסף ועם ראשי ש"ס ומערכת הבחירות בבית"ר עילית הפכה למלחמה פנים~חרדית עקובה מדם.
עם מנין הקולות התברר כי האדמו"רים והפוליטיקאים החסידים, עם הרב עובדיה יוסף וש"ס, ניצחו את הרב אלישיב והליטאים. סגנו האפרורי רובינשטיין נבחר לראש העירייה והדיח את פינדרוס. לאחר משא ומתן קואליציוני מתמשך ברמה הארצית נאלץ פינדרוס להצטרף לקואליציה ולהיות סגנו וממלא מקומו של סגנו לשעבר.
מי שהסיק את המסקנות ולמד את הלקח היה לופוליאנסקי, שהיה חתום על התחייבות דומה. למרות האיתותים מחצר הרב אלישיב החליט לופוליאנסקי לכבד את ההסכם ולפנות את מקומו לטובת פרוש כמועמד החרדי לראשות עיריית ירושלים.
לקראת הבחירות לעיריית ירושלים, החליטו המנהיגים הליטאיים ובראשם הרב אלישיב להקפיץ את פינדרוס לעיר ולהציבו בראש סיעת דגל התורה ובמקום השני של יהדות התורה, אחרי פרוש.
הוא נועד להחליף את יהושע פולק, סגן ראש העירייה, שהיה האיש החזק בעירייה והממונה על תיק התכנון והבנייה לשעבר. כאמור, בניגוד לפולק, פינדרוס הוא חרדי מחמד. משהו כמו הרב לאו ג'וניור, או מדויק יותר – אריה דרעי האשכנזי. פינדרוס התפטר מעיריית בית"ר עילית ועבר עם אשתו וששת ילדיו לשכונת בתי מחסה ברובע היהודי.
תוצאות הבחירות שוב לא הטיבו עמו. ברקת הביס את פרוש, בין השאר מכיוון שחסידי גור ובויאן סגרו עמו חשבון ממערכת הבחירות של בית"ר עילית. פינדרוס אמנם התפייס עם יריביו וחבר עמם לקואליציה בבית"ר עילית, אבל האדמו"רים לא סלחו לפרוש ונמנעו מלהצביע לו בירושלים.
יהדות התורה ירדה מתשעה לשמונה מנדטים וברקת הקים קואליציה בלעדיה וחילק את הכופתאות למפלגות השונות. בסופו של דבר הצטרפה יהדות התורה לקואליציה תמורת סגן ראש עירייה אחד בתפקיד זניח של הממונה על החינוך החרדי.
שוב פרצה אש המחלוקת בין אנשי דגל התורה הליטאים לאנשי אגודת ישראל החסידים בשאלה מי ימונה לסגן ראש העירייה. הליטאים טענו כי הסגנות הובטחה לפינדרוס, החסידים אמרו כי התפקיד הבכיר הוא שלהם - ומאחר ופרוש פרש הם דרשו למנות את עוזרו יוסי דייטש.
הסוגיה עברה לפתחם של הרבנים ואלה החליטו כרגיל: רוטציה. שנתיים וחצי לפינדרוס ושנתיים וחצי לדייטש. כאן נשארה פתוחה השאלה מי יהיה הסגן הראשון, שאלה חשובה במיוחד ביהדות התורה, משום שבמפלגה זו - כזכור - לא תמיד מקיימים הסכמי רוטציה.
לאחר שהצדדים לא הגיעו לעמק השווה הוחלט להעביר את ההכרעה לבית דין של בוררים בשיטת הזבל"א, כלומר: "זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד". פינדרוס בחר דיין מטעמו, דייטש בחר גם הוא דיין, ושני הדיינים בחרו בדיין שלישי. השילוש של הרבנים יכריע מי יהיה הסגן הראשון.
עד שתיפול ההכרעה, יושב פינדרוס בחדר קטן בקומת חברי המועצה, נטול משכורת, יועצים ועוזרים, וממתין. וכך, בגיל 37 מוצא את עצמו ילד הפלא של הפוליטיקה הליטאית ללא תפקיד הולם, לאחר קריירה מוניציפלית מסחררת, בדיוק כמו תאומו דרעי. למרות זאת, ברור כי פינדרוס, כמו דרעי, לא אמר את המילה האחרונה בקריירה.
כפי שציינו, פינדרוס הוא ההפך הגמור מקודמו בתפקיד, פולק. הנינוחות שלו והבנת הצד החילוני ככל הנראה הן שסייעו לו ולחברי סיעתו לזחול לקואליציה בלי לעלות על המוקשים הרבים שהניח ברקת. עם זאת, היחס שלו לקהילה ההומו לסבית קיצוני יותר מזה של קודמיו.
עוד כמה חודשים שוב מגיע מצעד הגאווה לעיר.
"בשום פנים ואופן לא בירושלים וגם לא בשום מקום אחר. על פי התורה משכב זכר הוא איסור ותועבה כמו אונס וכמו רצח".
אונס ורצח? השם ישמור, לא הגזמת?
"בדיוק. כשם שאין מקום למצעד גאווה של רוצחים או אנסים, אין מקום למצעד של גאים, בוודאי לא בירושלים, שהיא עיר קודש ופלטרין של מלך. הזכויות שלנו בארץ ישראל הן בגלל שהכנענים שהיו פה לפנינו עשו את הדברים האלה ולכן הם גורשו מכאן. בעצם ההסכמה לקיום מצעד כזה אנחנו מערערים את זכות הקיום שלנו. ברגע שנסכים למצעד גאווה בארץ אסור לנו להישאר פה יום אחד, לא בקטמון, לא ברמות, וסלח לי – גם לא בתל אביב".
אומרים שקו פרשת המים בבחירות האחרונות היה הלבשת הרקדניות בברדסים בטקס חנוכת גשר המיתרים.
"אני לא חושב שפולק פעל נכון. לדעתי צריכים להיות מודעים לעובדה כי ירושלים היא לא עיר חרדית, אלא מעורבת. בדיוק כמו שאני לא רוצה שיפגעו ברגשות הציבור החרדי, כך אני גם לא רוצה שיפגעו ברגשות הציבור החילוני".
עם מי אתה מתייעץ?
"בנושאים ציבוריים~ערכיים עם מורי ורבי המובהק, הרב אלישיב. בנושאים אישיים אני מתייעץ עם הרב אליהו זילברמן. ובעניינים טקטיים הייתי מתייעץ בבית"ר עילית עם מנהל הלשכה שלי לשעבר, יוסי שטרית ועם חבורה של ידידים מקומיים. בירושלים עדיין לא התייצבתי, הגעתי לכאן לפני שבועות מעטים והדברים עוד מתגבשים, הם יסתדרו בקרוב. אני עדיין בשלב ההרצה".
אהוד אולמרט יזם את הרכבת הקלה וגשר המיתרים, לופוליאנסקי ביצע, וברקת מסתייג. איפה אתה עומד בעניין זה?
"לא נראה לי שפירוק הרכבת הקלה או גשר המיתרים זה דבר מעשי. נכנסתי לעירייה לא מזמן ולכן הפרויקטים האלה חדשים לי, כך שאני לא מכיר את הפרטים הטכניים מספיק כדי לבסס החלטה עמוקה. בכל אופן אני מאמין שדבריו של ברקת הם בעיקר דקלרטיביים ופחות מעשיים בעניין הזה. עם זאת אני חייב לומר שמה שקורה בימים אלה בירושלים זה דבר הזוי.
"לא ייתכן שהעיר הפוכה כל כך הרבה זמן, לא ייתכן כי בשנת 2008 לוקח לאדם שעות להגיע ממקום למקום בעיר הזאת. את הפארסה הזו חייבים לעצור מיד ובכל מחיר. אני מעריך שברקת ימצא את הדרך לעשות זאת ואשמח כמובן לסייע לו אם אתבקש.
"מהשיחות שלנו אני מבין שזה בראש מעייניו. אגב, מערכת הכבישים בבית"ר עילית היא היפה והנוחה בארץ. אותו דבר לגבי הגשר, הפרויקט עדיין חדש לי. צריך ללמוד אותו כדי לגבש מידע".
איך אפשר לעצור את הגירת הצעירים מהעיר?
"על ידי מציאת פתרונות דיור ברי השגה; ועל ידי תמריצים ממשלתיים, כפי שהממשלה יודעת להשקיע בצפון ובנגב כדי לדלל את העומס בגוש דן. תכנית ספדיה, שאני בעד חלקה לפחות, היא אחד הפתרונות, הכיוון נכון, כמו גם בנייה לגובה במרכז העיר ובשכונות הוותיקות. יש גם מקום לשכונות בירושלים רבתי ובעטרות. צריך לצמצם את הביורוקרטיה העירונית והממלכתית בתהליכי התכנון והבנייה. במקביל דרושה הבנה ברמה הלאומית של ירושלים כמקום שצעירים יכולים להישאר בו חילונים, דתיים וחרדים".
ראש הממשלה מדבר על החזרת שכונות וכפרים במזרח העיר לצורכי שלום. כמי שמזוהה עם הרב אלישיב, המתון בדעותיו המדיניות, מה דעתך?
"מי שרוצה שיהיו בירושלים מתקנים לשיגור קסאמים, שיחזיר. מה, לא למדנו לקח? אנחנו רוצים לחיות בירושלים בשלווה ובשלום ולא לחפש כל כמה דקות מחסה עם 'שחר אדום'. אסור להחזיר מילימטר אחד בירושלים לשליטת אבו מאזן, או החמאס, או לא משנה השם".
כיצד אתה מבלה בשעות הפנאי?
"כמעט אין לי שעות פנאי. הבילוי היומי המועדף עליי הוא להשתתף בכל יום בערב בשעה 19:30 בשיעור של הרב אלישיב בבית הכנסת תפארת בחורים שברחוב חנן במאה שערים. אין לי טלוויזיה בבית, ואפילו לא מחשב. בשלב זה אין לי אפילו רדיו, כי יש בעיות קליטה בדירה שלנו. אם פה ושם יש לי זמן פנוי, אני משתדל ללמוד תורה".
מי ירושלמי בעיניך?
"ירושלמי אמיתי הוא מעורב ירושלמי. תמהיל של דתיים, חילונים, מסורתיים, חרדים, ערבים, נוצרים ומוסלמים. הכול. החברה הירושלמית היא מיקרוקוסמוס של העולם כולו. זה סוד הקסם של העיר הזאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
