המחנה הוא ביתך
128 בעלי קרקעות בצפון תל אביב טוענים כי משרד הביטחון מפקיע שטחים פרטיים ואינו מוכן לשלם תעריף ראוי על השטח המופקע. בהליך משפטי המתנהל בימים אלו הם דורשים כי משרד הביטחון יסתלק מהשטח ויפצה אותם
חיילים. תמונת המחשה צילום: רויטרס
התובעים טוענים כי המשרד מפקיע שטחים בבעלותם ואינו מוכן לשלם תעריף ראוי על השטח המופקע.
התביעה החלה להתנהל עוד בשנות ה-90 אך בשבועות האחרונים פנה משרד הביטחון לכמה בעלי קרקעות שאינם מיוצגים בתביעה והציע דמי שימוש הנמוכים פי ארבע מערך דמי השימוש הראויים, כך נטען.
על פי התביעה המובאת באמצעות עורכי הדין מרים רונין-שוב ואריאל כץ "המהלך נעשה תוך כדי שמשרד הביטחון מנצל את העובדה שבעלי הקרקע אינם מודעים כלל לשימוש שלו בקרקע שלהם ולעובדה שמתנהלת בבית המשפט תביעה נגדו בגין שימוש זה".
הקרב על גבעת הרדאר
מדובר באיזור שנקרא הגוש הקטן בקרבת שפת הים בתל ברוך, סמוך לפרויקט סי אנד סאן. במקום נמצאת חלקה של 284 דונם שעשרה דונם ממנה מופקעים בחזקה על ידי משרד הביטחון לטובת המחנה הצבאי גבעת הרדאר, שנקרא גם מחנה תל ברוך.
"המחנה הצבאי התרחב ופלש בהרבה מעבר לתחום שנקבע לו", אומרת עורכת הדין רונין-שוב.
ב-1999 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שעל משרד הביטחון לפנות את האנטנות משטח הבסיס ואכן האנטנות סולקו אך הכביש למחנה ומגרש החנייה נשארו.
ב-2002 נקבעו קריטריונים להפקעת השטח למשך חמש שנים עד אוקטובר
2007. בתום תקופה זו ביקש משרד הביטחון להפקיע את השטח מחדש לעוד חמש שנים וסרב לשלם על פי הקריטריונים החדשים לערך הקרקע, שהשתנו באותן שנים, כך לטענת התובעים.
מהתביעה עולה כי "נכון לרגע זה משרד הביטחון אינו משלם דמי שימוש כליל, גם לא את דמי השימוש שאין עליהם מחלוקת ואינו מפנה את השטח.
התובעים דורשים כי בית המשפט יורה למשרד הביטחון להסתלק מהקרקעות, לשלם לכל אחד מהתובעים בגין שמוש בקרקע וכן לשלם הוצאות משפט.
דיון בנושא צפוי להתקיים בחודש הבא. תגובת משרד הביטחון בנושא לא נתקבלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
