סיפורו של צחי פלג: פריק מזג האוויר שהפך לחזאי בערוץ 2
החיים לא חייכו לצחי פלג מכפר יונה. הוא היה ילד מוכה, ברח מביתו וממשפחתו, וכשהתקבל למשרת חזאי תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פסגת שאיפותיו, נאלץ להשלים הכנסה בתור אחראי משמרת בבית קפה ברעננה. בזמנו החופשי הוא רודף אחרי סערות וברקים, מה שכמעט גרם לו לקפח את חייו בעזה
צחי פלג צילום: רענן כהן
גם כשכבר הצליח להגיע (ואתם לא מאמינים כמה זה היה קשה) לערוץ 2, נאלץ להמשיך להגיש אספרסו ולתמרן בין לקוחות עצבניים למלצרים עייפים רגע לפני שידור.
בין סיגריה לסיגריה הוא נזכר בילדותו הקשה בחיפה ובקריות, כבן לאב מכה ולאם אפטית, ונלחם בקושי שלו לשתף את הציבור בצד הקודר הזה של הביוגרפיה הפרטית שלו. "החלטתי לא לשתוק עוד", הוא אומר, ובמשך יותר משעתיים מגולל בפנינו סיפור שנשמע לעתים מופרך ולפרקים מצמרר.
תאמינו או לא, צחי פלג הוא חזאי שבאמת מטורף על מזג האוויר. כשהלך פלג הילד לבית ספר יסודי כעסו עליו המורים; במקום להקשיב לדברים שנאמרו בכיתה, הוא בהה החוצה במשך שעות ארוכות וחיפש עננים. גם בבית היה המצב קשה, ואחרי שאביו הכה אותו ואמו לא התערבה הוא הגיש תחזית דמיונית בחדר האמבטיה, עשה מהווילון מפה סינופטית מלאה שקעים ברומטריים ומדמעות העלבון והאדים טיפות גשם מנחמות.
היום הוא החזאי של תכנית הבוקר בערוץ 2, וחולם לכבוש את הפריים טיים של חדשות הערב. סיפור החיים של מי שנולד עם חיידק מזג האוויר, כך הוא מכנה זאת, יכול לפרנס מספר אגדות סינדרלה מופלאות, אבל גם כאן המציאות עולה על כל דמיון.
כאמור, יריית הפתיחה לא בישרה טובות לפלג, ואף שמגיל צעיר מאוד ידע לומר אם אכן יוריד הענן האפור ממטרים או שמא מדובר באזעקת שווא, לא התייחס איש לתחביבו ברצינות. עכשיו הוא מוכיח לכל מי שפקפק ביכולתו, ובעיקר, בעיקר לעצמו, שהוא יכול לעשות את זה. והרי התחזית.
מחפש עננים בכיתה
צחי פלג (34), נשוי פלוס שניים ואחד בדרך, מכיר את ארץ ישראל היטב. הוא גדל בקריות, שירת בחרמון, עבר להרצליה, וכיום הוא תושב כפר יונה.
סערה. "כשהיו ברקים ורעמים - היה קורה לי משהו בגוף" אי-פי
ביום שפגשנו את פלג הוא סגר שנתיים עגולות בערוץ 2, ויש לו הרגשה נפלאה. איך בן אדם נהיה חזאי ואיך דווקא נושא מזג האוויר, שנחשב כזה שמדברים עליו רק אם אין משהו אחר להגיד, עשה לו את זה כל כך. פלג לא בטוח איך זה קרה, אבל הוא יודע שזה הדבר האמיתי.
"אני מתעסק עם מזג האוויר מגיל שש-שבע, זוכר את עצמי רץ בין החלונות בבית, מסתכל בשמים. ברגע שירד גשם, שהיו ברקים ורעמים - היה קורה לי משהו בגוף, ולא ידעתי איך להסביר את זה. אני זוכר את המרזב המטפטף שהיה לנו בבית בחיפה, תמיד התחברתי לגשם".
נשמע קצת קודר בשביל ילד, להתרגש משמים אפורים, לא? איך החברים הגיבו?
"הייתי החזאי של הכיתה. כבר מגיל מאוד צעיר ידעתי לזהות את מזג האוויר ואת הענן שחלף בתור ענן מוריד גשם או לא, אבל לא היה לי לאן לתעל את הידע הזה כל כך והייתי די אאוטסיידר".
אז מה עשית?
"עם הזמן האהבה הזאת הלכה וגברה. הבנתי יותר ויותר את הדינמיקה של הדברים. החבר הכי טוב שלי היה עץ האורן שמחוץ לחלון. למדתי לפי התזוזות שלו ברוח אם ירד גשם או לא. החבר'ה בכיתה רצו לחבר אותי לכדורגל ולבנות, אבל אני הייתי בשלי. בחורף, עם הגשמים, היה לי צבע בלחיים, בקיץ הפכתי למישהו אחר".
מתי החלטת שזה הייעוד שלך?
"כבר בגיל 14 ידעתי שאני רוצה להגיש את מזג האוויר, והתאמנתי על זה באמבטיה במשך שעות. חלמתי על זה, אבל לא האמנתי שאצליח להגיע לשם. בתקופה ההיא התקשורת לא הייתה מה שהיא היום; היה ערוץ 1, ועבדו שם חזאים מהשירות המטאורולוגי, שלמדו את זה כמקצוע. ידעתי שאין לי סבלנות ללימודים
ושאין לי סיכוי".
התחביב התפתח לסוג של אובססיה והותיר את פלג מבודד חברתית. "הייתי לגמרי לבד עם הטירוף הזה, והחלטתי להגיע לשירות המטאורולוגי בכל מחיר, רק בשביל לגלות שאני לא חולה נפש. חיפשתי שיגידו לי שזה בסדר, שיש עוד כמוני, אבל זה לא היה פשוט כל כך".
בבית לא קיבלת חיזוקים?
פלג נוחר בבוז ואומר כי מהבית "זכה" לקבל רק מכות ועוגמת נפש גדולה. "אבי היה מכה אותי אחת לשבועיים, גם ליד החברים. הוא כלא אותי בחדר, וכשהתחננתי לצאת היה מכה אותי באצבעות כעונש חינוכי. אימא ראתה הכול. לדעתי, היום הם היו יושבים בכלא על מה שהם עשו לי. הפלו אותי לרעה מאוד לעומת אחי ואחותי. היום אני לא בקשר עם אף אחד מהמשפחה הקרובה".
יכול להיות שהעיסוק במזג אוויר היה בריחה בשבילך?
"בפירוש לא. אהבתי את זה בכל רמ"ח איבריי. בלי קשר, חיפשתי לצאת מהבית, להיות עצמאי. זה כן".
עם טי שירט בחרמון
אליל נעוריו של פלג לא היה כוכב קולנוע או רוק, גם לא שחקן כדורגל (אף ששיחק תקופה במכבי חיפה), מי שהיה התגלמות שאיפותיו היה לא אחר מהחזאי המיתולוגי אורי בץ. "אורי נחשב טאלנט. מבחינתי, הוא היה לגמרי מודל לחיקוי, כשהגיש הכי הרבה תחזיות בערוץ 1. הוא נחשב חזאי קיצוני, שהולך עד הסוף, וזה גם מה שדבק בי - אני מסתכן בתחזיות שלי, ממש כמוהו".
חיילים בשלג בחרמון צילום: חמד אלמקת
רצה הגורל, ולפלג הזדמן להגשים חלום אחד בדרך ולפגוש את בץ. אחרי שהתקשר לשירות המטאורולוגי, ביקש לתאם ביקור, אך נענה בשלילה שוב ושוב, נתקל בשכנה לשעבר שעבדה שם, והיא הצליחה להכניס אותו. "כשהגעתי לשם וראיתי אותו לא האמנתי, אורי בץ בכבודו ובעצמו. תרשמי שהייתי תלמיד מסריח, וכל מה שעניין אותי זה מה שקורה בחוץ עם העננים. סיפרתי את זה לאורי, והוא ישב אתי, עשה לי סיור במרכז, וחשף בפניי את העולם האמיתי של החזאות".
בביקור במרכז נחשף פלג לדברים כמו מפות סינופטיות עמוסות מספרים ותצלומי לוויין. "הייתי בשוק, לא האמנתי שדברים כאלה קיימים, וזה רק ריפה את ידיי, כל המספרים האלה, חשבתי שזה גדול עליי, שבאמת אין לי סיכוי".
מאוחר יותר התוודע פלג לקיומו של מענה קולי של תחזית, אשר ניתנה פעמיים ביום באמצעות הטלפון. הייתי מגיע לאנשים ומנבא להם את התחזית לפי מה ששמעתי בטלפון, אלו היו השיחות הארוטיות שלי עם המשיבון. אף אחד לא ידע איך הגעתי לדיוק הזה, ועד היום לא חשפתי את המקור הסודי שלי", הוא צוחק בהקלה.
אהבתו של פלג לשינויי מזג האוויר לא חלפה, אלא להפך: "זה היה כמו סם, לא יכולתי להפסיק. עם השלכת הראשונה רעדו לי הרגליים, בשלב הזה הייתי לפני גיוס, ולא ידעתי מה לעשות. ההורים רצו שאשאר קרוב לבית בחיפה, אבל כולם אמרו לי שאני חייב לשרת בחרמון. החלטתי ללכת על זה למרות שהובהר לי שאין לי סיכוי. היה לי פרופיל נמוך, נשרתי מבית ספר בכיתה יא', והייתי רחוק מזה מרחק שנות אור. זה היה החלום הרטוב שלי, תרתי משמע, גם המקום הכי גשום בארץ וגם שלג".
בבקו"ם ראה פלג קצין מיון, והסביר לו שלא משנה באיזה תפקיד, הוא חייב להגיע לפסגת ההר, הקצין אמר שאי-אפשר, ושיבץ אותו כשק"מיסט בבסיס קרוב לבית. פלג הודיע שהוא מוכן ללכת לכלא. הקצין הבין שהצעיר רציני, ונתן לו תפקיד של נהג בוס בבסיס בחרמון. רוב המכרים שלכם היו פותחים בסבב קיטורים על השירות הצבאי הארוך, ועוד בבסיס מרוחק ומבודד, ואילו פלג, עם ניצוץ בעיניים מעיד כי מדובר בתקופה הטובה בחייו.
"הזמן טס לי, כולם סביבי היו עם חרמוניות, קופאים מקור, ואני הסתובבתי בקצר, יודע שאין סיכוי להסביר להם מה התחושה של הקור בגוף עושה לי. בשבילי לקום בבוקר ולראות את הנטיפים והשלג זה היה הכול".
מוריד הגשם
כשהשתחרר פלג מצה"ל הוא הכיר את לימור, היום אשתו ואם ילדיו. "ראיתי בקשר הזה פוטנציאל מטורף לבריחה מהבית, ופעם ראשונה שהיה לי רכב שלי, פיאסטה עם כיסוי פרחוני. לימור צחקה עליי, אבל לקחתי אותה לחוף הים בעכו, ירד גשם היסטרי, עם ברקים בתוך הים, ואז היא גילתה עד כמה אני עמוק בטירוף הזה".
דני רופ, ערוץ 1 יצחק אלהרר ''סקופ 80''
פלג עבר לגור עם חברתו בעכו, עיר גשומה בפני עצמה. באותם ימים עברה התכנית "שבשבת" לערוץ 2 והפכה אחד, דני רופ, לכוכב עולה. "פתאום בא ילד צעיר, מקבל חשיפה ענקית, ואני, שהייתי נעול שנים על אורי בץ, צריך להחליף מודל לחיקוי. לימור הבינה שזה רציני, ואמרה לי להשלים את הבגרויות לפחות, וכך היה"
כשפלג מדבר על אשתו הוא מוכיח את המשפט "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה". רמות הפרגון שהוא מפגין כלפיה מעוררות קנאה, והוא מודה כי אל המקום שהוא נמצא בו כיום הגיע במידה רבה בזכותה. "לימור ידעה לקחת אותי וללטש, להעיף ממני את כל הדברים השליליים והיו הרבה כאלה".
בגיל 23 השניים התחתנו ועברו לאזור המרכז. לפלג זה היה מהלך לא פשוט, והוא כמעט עלה לו בקשר שלהם. "לימור למדה משחק, ונסעה בכל יום מעכו לתל אביב עד שנמאס לה. היא אמרה לי שהיא עוברת אתי או בלעדיי, אבל אני הייתי נעול על עכו, על מזג האוויר, החברים. בסופו של דבר הבנתי שאני עשוי לאבד אותה בגלל התעקשות, ואז עברנו ביחד".
לאחר ששכרו דירה במרכז הציעה לימור שיקנו מחשב, "לא ידעתי מה עושים בזה, ההורים שלי לימדו אותי להיות לא חסכן אלא קמצן, חשבתי שזה מיותר". לאט-לאט הוא נכנס לעולם של האינטרנט, וגילה את אפשרות התחזיות ברשת. לאחר חיפושים הגיע פלג לקהילת מזג האוויר, פורום של יותר ממאה גולשים, שכולם כמוהו - משוגעים לדבר. כדאי להיכנס לפורום, שקיים עד היום, ולראות אנשים מתרגשים מענני קומולונימבוס כמו ילד שרואה סוכרייה על מקל.
"היו שם ילדים קטנים ומבוגרים בני שבעים, כולם מספרים בהתלהבות על הגשם שתפס אותם. פעם ראשונה בחיים שנתקלתי באנשים כמוני". מצד אחד הרגיש פלג הקלה גדולה על כך שהוא לא משוגע אמיתי, מצד אחר הוא חשש שהוא כבר לא מיוחד כל כך, אבל עם הזמן קיבל חיזוקים חיוביים, והחל לבלוט בתוך הקהילה.
"הבנתי שאני מוקף משוגעים כמוני, אבל לאט-לאט התחילו להכיר את הכינוי שלי, ופנו אליי המון. בין לבין גיליתי שאני יכול להשיג מפות לוויין ונתונים מהאינטרנט, יזמתי כמה מפגשים, ולכן דבקה בי תדמית של אדם תקשורתי".
פלג מוסיף כי להבדיל מאחרים, שהיו "עמוק בארון" בכל הנוגע לתחביבם, הוא היה דווקא בחוץ וגאה. "הייתי כבר בן 24, ילד גדול, ולמדתי לבד לקרוא מפות סינופטיות ותמונות לוויין. בתוך שנה וחצי למדתי לבד מה ששווה ערך לתואר ראשון של מדעי האטמוספרה. הלכתי להרצאות של מומחים, ונתתי תחזיות בפורום".
לאחר כמה זמן התגלעו חילוקי דעות ותככים בקרב חברי הקהילה, ופלג החליט לאסוף את ה"גרעין השפוי" לדבריו, והציע להקים פורום חלופי. פורם זה נהיה עם הזמן הפורום הגדול ביותר של מזג האוויר באתר תפוז.
כמו בסרט "טוויסטר"
הפורום וההיכרות עם חברים לתחביב הובילו את חברי הפורום ליזום מפגשי מזג אוויר ביחד. "יצאנו לרדוף אחרי העננים, לא חשבנו אז לצלם את זה או משהו, פשוט רצינו להיות שם כשזה קורה".
מפה סינופטית .
זה לא פשוט כל כך, אנשים עובדים, מגדלים ילדים. לא תמיד אפשר לצאת לשטח, והגשם לא מחכה.
"הוא באמת לא מחכה, ולכן עוזבים הכול באמצע, את הילדים, את העבודה, קמים באמצע הלילה, ונוסעים לפעמים כמה שעות טובות בשביל לחזות במופע ברקים קצר ולדבר לעננים".
בשלב הזה פלג מנהל משפחה מצד אחד ונאבק לגמור את החודש בעבודתו כשוטר ("תכתבו שאין לי חיים והמשכורת בזבל"), ועוסק בתחביבו מצד אחר. בחופשה גורלית אחת קנה מצלמת וידאו אחרי שכנוע מסיבי מצדה של אשתו. "שאלתי אותה בשביל מה זה טוב, והיא ענתה: 'בשביל שתראה לילדים את הסופות שלך', ואז נפל לי האסימון".
פלג התוודע לערוצים כמו נשיונל ג'יאוגרפיק, והבין שאם יתעד את הדברים המדהימים שהוא רואה, יהיה לו חומר רציני ביד, וזה יוכל לשמש אותו להתקדמות בתחום. "צילמתי כל מרדף שיצאנו אליו. שיטפונות בנחלים, במדבר, גשמים, והכול נשאר אצלי מתויק ומקוטלג כאבן שאין לה הופכין. עם הצורך הכפייתי כמעט שהיה לפלג לתעד כל רוח שורקת, הוא התגלגל למצבים מסכני חיים באמת. התחביב נהיה ספורט אקסטרים, ולא פעם הוא מצא את עצמו נפרד בלב מהאישה ומהילדים.
"ב-2005, יצאנו שלושה חבר'ה ברכב לחוף מנדרין בתל אביב. ישבנו בפנים כי היה בלתי אפשרי לצאת החוצה, הייתה סופה מטורפת. היינו עם חצי חלון פתוח בשביל לשמוע את הרעמים לפחות, אחרת מה זה שווה? פתאום פגע בפגוש של הרכב ברק חזק מאוד, והרגשנו שהאוטו מתפוצץ. זה היה מפחיד מאוד, הרגשנו כאילו חצינו את הגבול ואלוהים אומר לנו 'עד כאן, תתרחקו קצת'".
אבל פלג לא התרחק, להפך. כמה שבועות לאחר מכן יצא עם החבורה לרדוף אחרי סופה והגיע לעזה. "התחילו לירות בנו, ולא הבנו מאיפה זה בא. הגיעו חיילי צה"ל ואמרו לנו לעוף משם, אמרו שטעינו ושנחזור אחורה מהר. ברור שנשארתי לצלם".
באחת הפעמים האחרות נסעה החבורה לעכו, שם עמד פלג על חומה של ארבעה מטרים, והגלים עברו אותו. "עמדתי שם, כמעט החלקתי למצולות, וצילמתי את הגלים הענקיים. הייתי בטוח שזהו, ראיתי את הסוף של החיים שלי", אבל התקופה הזאת הייתה במידה רבה רק ההתחלה; באותו חורף קשה פנו מגלי צה"ל לחבר מהפורום בבקשה להתראיין, והוא הפנה אותם לפלג.
"דיברתי בתכנית של רביב דרוקר, והוא הצליח לעקוץ אותי, סיפרתי לו על המים במורשה שמציפים ואיך אני עומד בתוכם ומצלם. יצאתי משוגע על כל הראש". בסערה הבאה הוא דיבר בתכנית של ניב רסקין וליעד מודריק. "הוציאו אותי שוב מטורף, אבל הפעם הצלחתי להשחיל תחזית בסוף, ומתברר שהיה מי ששמע את זה".
אני, צחי פלג, חזאי?
למחרת הריאיון ההזוי ברדיו קיבל פלג שיחת טלפון מחדשות המדע של ערוץ 8, הם רצו לעשות אתו משהו ושאלו מה יש לו לתת להם. "אמרתי שיש לי חומרים שלא יוכלו להשיג בשום דרך אחרת. הזמינו אותי ועשינו אייטם של רבע שעה, וברקע הדברים שצילמתי. זה היה נפלא".
כעבור כמה שבועות חשב פלג שהוא מוכן לעשות את הצעד הגדול בקריירה המתהווה שלו, ופנה לערוץ 2. הם סירבו בנימוס לא פעם ולא פעמיים. לבסוף הצליח לתפוס את חלי סלוצקי, והיא הסכימה להקשיב לצעיר הנלהב ולתת לו הזדמנות. ערוץ 2 שלח כתבים וערך עליו כתבה, והכתבה עוררה הדים. בפעם הבאה הפסיקו לראות בו משוגע, ונתנו לו להכין כתבה בעצמו.
"אמרו לי שאחקור את הדברים, ושמו אותי באותה רמה של חוקרים כמו ד"ר ברוך זיו. הדברים התגלגלו משם די מהר, ונמצאתי בתקופה פורייה מאוד, קרוב מאוד לפריצה שלי, אפילו בלי לדעת כמה.
ב-5 במרס 2007 צלצל הנייד של פלג, ועל הקו היו אנשי ההפקה של "יום חדש", תכנית הבוקר של קשת, והזמינו אותו לאודישנים להגשת מזג האוויר. "הגעתי למחרת, ובחוץ היו עשרים צעירים, אחד עם תואר בגאוגרפיה, אחר מטאורולוג בצבא, ואני רק עם החומרים שצילמתי. הסתכלו עליי, שאלו אותי שתי שאלות וחצי ואמרו שיודיעו לי. הייתי בטוח שזה אבוד, אבל אחרי שעה התקשרו והודיעו לי שהתקבלתי".
לא זו בלבד שפלג התקבל אלא שכבר למחרת התבקש להתייצב לתכנית הראשונה שלו. "איבדתי כיוון לגמרי, אכלתי סרטים. אני, צחי פלג, חזאי? הייתה התרגשות עצומה, לא ידעתי מה אני עושה, ונלחצתי מאוד. ישבתי בבית שש שעות, ואספתי חומרים מהמחשב".
צחי פלג. צילום: רענן כהן
למרות הלחץ, עבר פלג בשלום את התכנית הראשונה ואת אלו שבאו אחריה, וחזאים אחרים התחילו לחקות אותו לדבריו ולהשתמש בנתונים שהביא.
"אמרתי באחת התכניות שיש סיכוי לשלג בתל אביב. זה היה מהפכני, הזעיקו את דני רופ מברצלונה בגלל זה, הביאו אותי אחר כך ל'תיק תקשורת', והיה דיון שלם בעניין. הוציאו אותי כמי שגרר את כולם אחריו, מישהו שמחקים אותו", הוא אומר, ומתקשה להסתיר את שביעות רצונו מהעניין.
לפני חודשיים, כשדיברו על חורף שחון ועל חשש כבד מבצורת, החליט פלג לעשות מעשה ולצנוח מגובה 12 אלף מטר בשביל לדבר עם האטמוספרה פנים אל פנים. "רעדתי, אבל עשיתי את זה, קפצתי ממטוס, וביקשתי שירד גשם, זה היה חזק".
כיום פלג חולש על סוג של אימפריה, ועומדים לרשותו חמישים מודדי גשם בארץ, שמודדים רק עבורו, ועוד כ-16 צלמים שדרוכים לכל סערה וברק פוטוגני בשביל להעביר לו תמונות בלייב".
נשמע כאילו אתה כבר נמצא בפסגה, מה הלאה?
"זאת עוד לא הפסגה מבחינתי. החלום הבא הוא להגיע לפריים טיים לתחזית בערב".
ואתה חושב שתצליח?
"אני יודע שכן".
מלכה פלג, אמו של צחי, מסרה בתגובה: "יכול להיות שדברים אלה קרו, אני לא מעוניינת לדבר על דברים שנעשו אצלי בבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
