נחום היימן: "פרס ישראל זו חותמת גומי יפהפייה"

בגיל 75 המלחין נחום (נחצ'ה) היימן עובד במרץ, לא סולח למשרד התרבות שלא מתקצב את העמותה לשימור הזמר העברי שהקים, מוקיר את עיריית ת"א שבחרה בשירו "אגדה בחולות" כשיר הרשמי של חגיגות ה-100 ומתמרק לקראת קבלת פרס ישראל. ריאיון

ערן אלדר | 27/3/2009 12:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום שני האחרון חזר המלחין נחום היימן לביתו לאחר יום עבודה "עמוס" כהגדרתו. "היה לי יום עם המון פעילות, וסוף-סוף הגעתי הביתה", הוא אומר בעליצות.
נחום הימן
נחום הימן צילום: נועם וינד


"עכשיו זה הזמן לקצת יין וגבינת קממבר טובה". בחודש מאי הקרוב ימלאו להיימן הפעלתן 75 אביבים.

זמן קצר לפני יום הולדתו, במוצאי יום העצמאות ה-61 למדינה , יעניק לו משרד החינוך את פרס ישראל היוקרתי לזמר עברי. הוא יחלוק אותו עם המלחין דובי זלצר.

נחום ("קרא לי נחצ'ה בבקשה") היימן מרחף. המלחין - שאין כמעט זמר ישראלי אשר אינו שר משיריו בשלב מסוים בקריירה שלו - רווה נחת בימים האחרונים. ברחוב לוחצים את ידו ומברכים על הזכייה, ברדיו ובטלוויזיה מכינים לו ערבי הוקרה ותכניות מיוחדות, ואם כל זה לא מספיק, אז שיר בשם "אגדה בחולות" שהלחין נבחר להיות השיר הרשמי של חגיגות מאה שנה לתל אביב. היימן בהיי.

היימן אחראי ללחנים של לא מעט שירים ישראליים שכל אחד מכם יודע לזמזם. הוא כתב את "כמו צמח בר" המרטיט וגם את "שירים עד כאן", "אנשי הגשם", "חופים", "אניטה וחואן", "החול יזכור", "ריח תפוח אודם שני" ואחרים.

הוא הלחין שירים לסרטים ולתכניות טלוויזיה, טיפח אמנים רבים בתחילת דרכם כמו חוה אלברשטיין, הפרברים, מאיר בנאי, אורנה ומשה דץ ועוד. מלבד זה, הדריך מקהלות וחבורות זמר רבות. מאז שנת 2002 הוא עומד בראש עמותת מורשת הזמר העברי, ששמה לה למטרה לשמר ולשחזר את ראשית הזמר העברי על יוצריו. חומרים רבים שהוקלטו בשנות הארבעים, ואפילו עוד לפני כן, על סלילי טייפ הועלו ביוזמת העמותה לדיסקים והופצו מסחרית.

בין תקליטורי העמותה שראו אור במשך השנים תמצאו את שיריו המולחנים של המשורר חיים גורי, אוסף משירי שרה לוי-תנאי, אוסף משירי יוסף הדר, אוסף משירי דניאל סמבורסקי, אוסף שירי פלמ"ח ואוסף שירי תנועות הנוער.

העמותה נתמכת חלקית על ידי גופים ציבוריים ומסחריים וכן על ידי תורמים שהזמר העברי יקר ללבם. "בשנה האחרונה יש פחות ופחות תורמים", מסביר היימן. "לצערי, גם משרד החינוך לא מסייע לנו במימון".

נראה שבשנים האחרונות אתה פעיל פחות בתחום ההלחנה.
"לקחתי על עצמי בשנת 2002  את העמותה למורשת הזמר, וזה תופס חמישים אחוזים מזמני לפחות, ואני גם עושה את זה בהתנדבות מוחלטת. זו משימה לאומית שלי, אבל פניתי למשרד התרבות והעיפו אותי משם.

"נתנו הבטחות והריצו אותי למלא טפסים, ובסוף לא יצא כלום. אפילו לא שמעתי מהם'תודה, לא'. רציתי שיתמכו כספית בעמותה למורשת הזמר, ועד היום אני מחכה לזה. לך תדע, אולי עם חילופי השלטון יזוז משהו".

והנה אותו משרד נותן לך עכשיו פרס.
"כבר קיבלתי פרס של מפעל חיים בפסטיבל הזמר של חולון, והטלוויזיה והרדיו עושים לי בקרוב מופע ענקי של שירי עם הרבה זמרים צעירים".

מי תומך בעמותה כיום?
"כל הכספים של העמותה הם תרומות שאני מקבל מעשירי הארץ. אני עובר ביניהם, ופשוט אוסף כספים לעמותה. לא לוקח לעצמי משכורת ולא הטבות. הכול בהתנדבות מוחלטת. לפעמים אני מקבל צ'ק ולפעמים לא. אין לנו משרדים אפילו, וכל אנשי העמותה עובדים בעצם מהבית. לעמותה הצטרפו אנשים כמו השופט בדימוס דוד בר אופיר, עורך הדין מאיר שריקי, אתי ירוחמי, שהיא גמלאית משרד ראש הממשלה, ועוד.

"בזמן שלימור לבנת

הייתה שרת החינוך פגשתי אותה בבית החולים איכילוב בתל אביב כשאימא שלה שכבה שם, וסיפרתי לה שהקמתי את העמותה ואנחנו זקוקים לעזרה. כשהיא פרשה הודיעו לי שהטיפול הועבר למשרד התרבות, שהופרד ממשרד החינוך.

"פניתי אליהם, ישבתי אתם, הם שלחו אותי למלא טפסים, ולא חזרו אליי עד היום. אני כועס מאוד. אני יודע לקבל לא, אבל אני חושב שמפעל מהסוג הזה, מהסוג שהמדינה צריכה לשמר, לא זוכה ליחס כזה".

לימור לבנת, שרת החינוך והתרבות בשנים 2003 עד 2006: "תמיכות למוסדות תרבות מתקבלות במשרד החינוך באופן מסודר ויש ועדות שמטפלות בעניינים כאלו. כל התמיכות ניתנות כחוק באופן מסודר.

"אני לא זוכרת ממש את המקרה, אבל דברים כאלה לא מסוכמים בפגישות אקראיות כמו זו בבית החולים. זה לא שפוגשים את השר ומקבלים מיד תמיכה. אני מעריכה מאוד את נחום היימן ואת פועלו, ולדעתי הוא אכן ראוי לפרס. הוא כתב במשך השנים שירים נפלאים, וכולנו אוהבים לשיר אותם עד היום".

תגובת משרד התרבות: "ראשית, המשרד מברך על זכייתו של נחום היימן בפרס ישראל למפעל חיים בתחום הזמר העברי. משרד המדע, התרבות והספורט עשה מאמצים מרובים במתן סיוע למר נחום היימן והעמותה למורשת הזמר העברי, שהוא עומד בראשה.

"למרות הניסיונות הכנים והמרובים לסייע לו להגיש את הבקשה במועד ועל פי הנהלים והכללים שנקבעו בחוק, לא עלה בידו של מר היימן להשלים את התהליך ולעמוד בדרישות. הדבר אינו נתון לשיקול הדעת של המשרד - אלו הכללים המוכתבים על ידי החשב הכללי.

"הייתה בידו של מר היימן האפשרות להגיש בקשה מדי שנה ובמשך השנים, כמו יתר הגופים, והדבר לא נעשה - כולל בשנה זו. אנו מצרים על כך, ומקווים שבשנה הבאה תוגש בקשה כדי שהמשרד יוכל לבחון תמיכה בפעילות העמותה".

"הרחוב אוהב אותי"

נחום היימן, יליד ריגה בירת לטביה, עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1939, כשהיה בן חמש. בילדותו ניגן בפסנתר, ולאחר שחלה בשיתוק ילדים עבר לנגן באקורדיון.

בגיל 14, בעקבות גירושי הוריו, עבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ נען, וזכה להדרכה מחברי הקיבוץ יהודה אורן ודוד זהבי. בשלב מאוחר יותר בחייו היה בן טיפוחיו של מתתיהו שלם, והיה לאקורדיוניסט בחוגים לריקודי עם.

נחום היימן
נחום היימן  צילום: נאור רהב

בשירותו הצבאי היה אקורדיוניסט מחליף למלחין דובי זלצר בלהקת הנח"ל בגרסתה הראשונה. כשהשתחרר שלח אותו קיבוץ בית אלפא ללימודים במדרשה למורים למוזיקה, והוא למד אצל המלחין פאול בן חיים.

בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע, ובו בזמן טיפח והעלה לתודעה הציבורית את להקת הגבעטרון, שכבר הייתה קיימת שנים רבות קודם לכן. במשך השנים עבד עם מיטב זמרי ישראל וטיפח רבים מהם.

בשנות השישים התגורר בצרפת ועבד עם זמרים כמו ננה מושקורי ומייק ברנט. הוא חזר ארצה בשנות השמונים, והעלה את "חופים", מופע מצליח משיריו עם מאיר בנאי, אורנה ומשה דץ וחני ליבנה, בת טיפוחיו. במשך השנים לא חדל מלהלחין שירים גם לסרטים ולסדרות טלוויזיה. כאמור, השנה הוא יקבל את פרס ישראל עם ידידו המלחין דובי זלצר.

נחצ'ה, מה זה אומר מבחינתך פרס ישראל?
"תראה, מבחינתי פרס ישראל זה חותמת גומי יפהפייה למה שקורה לי ברחוב. אני אספר לך סיפור קטן. כשצלצלו אליי ממשרד החינוך בשבוע שעבר הייתי באוטו בדרך לערב הוקרה למשורר חיים גורי.

עצרתי את האוטו כי אין לי דיבורית, ובדיוק בשנייה הזו ושנייה לפני ששרת החינוך יולי תמיר עלתה על הקו ניגש אליי יהודי כבן 45 ושאל אם הוא יכול ללחוץ את ידי. שאלתי אותו לכבוד מה, והוא אמר שכשהוא היה נער בן שמונה הוא הגיע ארצה ושלחו אותו לכפר הנוער הדסים, והוא זכר אותי משם כשלימדתי אותם שירים של מתתיהו שלם.

"לחצתי לו את היד, ובדיוק עלתה השרה על הקו והודיעה לי שקיבלתי את הפרס. מיד סיפרתי על כך גם לו, ואמרתי לו שהוא הראשון שיודע על כך. האמת שזה כיף גדול. רק היום למשל 15 איש ניגשו אליי ברחוב לברך וללחוץ את ידי. זה פרס ישראל האמיתי שלי".

מה לדעתך רגע השיא בקריירה שלך?
"הרגע הכי מרגש הוא הרגע שפגשתי את יעקב גרוס. הוא מחלוצי תעשיית הקולנוע בארץ. הוא הטיל עליי לכתוב מוזיקה לסרט 'אגדה בחולות', סרט של שעה וחצי, שהבכורה שלו תהיה בקרוב בסוף החודש בסינמטק תל אביב.

"הוא כתב את המילים, ואני כתבתי את המנגינה, וחני ליבנה שרה. ממנהלת שנת המאה לתל אביב הודיעו לי שהשיר נבחר להיות שיר המאה לתל אביב. נכון להיום, זה רגע השיא שלי. אני איש שרץ תמיד קדימה. עשיתי עד היום מוזיקה ל- 120 סרטים , ועכשיו אני חוזר לזה. הציעו לי גם לעשות מוזיקה לעוד שתי מיני-סדרות, ופתאום העניין התעורר מחדש".

תגיד , זמרים צעירים פונים אליך בשביל לקבל שירים?
"לא. לא. לא יודע למה. אולי תגיד לי אתה? אין לי מושג למה לא פונים. אני כבר לא פונה לזמרים, אבל אני מלחין כל הזמן שירים חדשים.

"עכשיו סיימתי הלחנה של 19 שירים חדשים של אלתרמן, ו-11 מהם כבר מוקלטים. אני מקווה שאצליח לעניין עוד זמרים צעירים לשיר שירים שלי ".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים