בגובה העיניים עם חנין זועבי
היא נולדה בנצרת וגרה בבית הוריה. חושבת שמירה עוואד היא תוצר של זהות מעוותת. היא לוקחת את החיים יותר מדיי ברצינות. את התענוג של קריאת ספר גם מדינת ישראל לא תיקח ממנה. 2,103 מילים עם חנין זועבי (39), רווקה, חברת הכנסת הערבייה הראשונה מבל"ד, שמאמינה כי אנחנו גזענים ולא רוצים שלום
"העיר שלי. היא מדגימה לי את ההוויה הקשה של הפלסטינים בישראל. זו עיר בלי חיים תרבותיים, ריבונות של שפה או מרחב אקדמי ופנאי. זו העיר היחידה של הפלסטינים, אבל אין לה מאפיינים של עיר.
"העיר הזו לא מספקת כלום ביחס למה שעיר אמורה לספק לתושביה. אנחנו אוכלוסייה שלמה בלי מרכז עירוני.
"בתור ילדה היה לי חסך במשחקים של ילדים קטנים, לא היה לי ניסיון בלצאת ולשחק מחוץ לבית. בילדות שלי הייתה יותר מדיי רצינות, לא הייתי משחקת הרבה. אני זוכרת את עצמי יותר צופה בשכנים משחקים".
ירושלים
"שם אני רואה את עצמי חיה, יותר מאשר בכל עיר אחרת, בגלל הפרויקט הזה של ייהוד המולדת שלי. שם יש הוכחה שלא רק שהיהודים רוצים מדינה, אלא יותר מכך הם רוצים את היעדרותם של הערבים, הם לא רוצים לראות ערבים.
"הפרויקט של היהודים בפיתוח והקמת מדינה היה יכול להתקיים גם עם נוכחותם של ערבים. היינו יכולים לחשוב על מדינה של כל אזרחיה, אבל בירושלים רואים כל הזמן פרויקטים של הריסת בתים של פלסטינים. רק לפני כמה שבועות היה גירוש של פלסטינים מסילוואן. ירושלים זו עיר שאני מרגישה בה שאני הכי חלשה. הפרויקט הציוני יותר מדיי גלוי בעיר ומשמעותו - גירושם של פלסטינים".
חד"ש
"מפלגה יהודית-ערבית עם אמביציה להוריד את מעמדה של מרצ, לרשת את מקומה ולפתח שמאל ציוני-ערבי".
מרצ
"הוכחה לכך ששמאל שמאפשר ויתורים מול האידיאולוגיה הימנית הוא שמאל מתאבד. מרצ היא שמאל לא נוקשה מספיק מבחינת האידיאולוגיה וזו הסיבה שהיא איבדה את הדרך. זו גם אחת מהסיבות להתחזקות הימין. היא צריכה לשמש לקח לשמאל שלא צריך להתפשר".
עזמי בשארה
"האתגר הכי קשה שמדינת ישראל נתקלה בו. הוא ההוכחה לכך שהמדינה הזו לא יכולה לסבול אישיות פלסטינית שנושאת גם מצע דמוקרטי וגם מצע לאומי. בגלל שהוא ייצר את העימות הישיר הראשון עם המדינה, זו החליטה להיפטר ממנו. כל פלסטיני שלא מוותר לגמרי על הזהות הלאומית שלו, על מצע דמוקרטי, על מדינת כל אזרחיה ועל אזרחות מלאה ואינו נכה, יכול להעריץ את עזמי בשארה, אין מנוס".
בל"ד
"קפיצת מדרגה פוליטית אדירה מ~2008. היא מהמתוחכמות שבמפלגות בישראל, עם מצע פוליטי מבריק, שנותן לפלסטינים תשובה איך בו בזמן להשלים עם אזרחות מלאה ולא לוותר על זהות לאומית שלמה.
"היא הזיזה את השאלה של הנאמנות: במקום שהשאלה תהיה מופנית לאזרח הפלסטיני, שאלת הנאמנות מופנית למדינה".
כנסת
"מקום שקשה לפלסטיני להיות בו. היא אוספת את כל המתח שפלסטיני יכול לחוות בין האזרחות שלו ובין הלאומיות שלו. פלטפורמה שבה נדרשת ממני מידה מסוימת של התמודדות עם קושי, כי אני צריכה להיות פרקטית ולשתף פעולה עם כל מיני אידיאולוגיות שכל כך רחוקות ממני ובו בזמן להפגין את הלאומיות שלי, את הזהות שלי, בכל פעם מחדש, להביע אותה ולהסביר את המובן מאליו מבחינתי".
פמיניזם
"מאבק ערכי שמגלם בתוכו לא רק את מאבק הנשים לחירות מגברים, אלא גם את הערכים שנותנים לגיטימציה לביטוי של נשים או של עמים אחרים. זו מערכת יותר מורכבת משחרור נשים גרידא. המושג הזה נעשה יותר מורכב כאשר אנחנו מדברים על מאבק של שחרור נשים בתוך חברה שמדכאת עם אחר. אני רוצה לחפש בכנסת מאבקים משותפים עם נשים יהודיות. אני יודעת כמה זה קשה, כי אנחנו יוצאות מאידיאולוגיות שונות".
עברית
"השפה הדומיננטית בסביבה שלי, של כל פלסטיני בישראל. היא מסמלת לא רק את הריבונות של הישראלים, אלא גם מצליחה לדחוק את מעמדה של השפה הערבית. השפה העברית היא לא רק הערך התרבותי שלה, אלא גם המעמד שלה בתור שפה המסמלת את הריבונות של היהודים ואת ההשתלטות על חלק מהסביבה התרבותית שלי.
"המאבק שלי הוא להפוך את הערבית לשפה יותר דומיננטית, רשמית ומדוברת. מבחינתי זה לא כל כך טבעי לדבר עברית, אני גם
בית ההורים
"זה הבית שלי, מקום שאני רוצה ואוהבת להיות בו. המרחב היחידי שאני מרגישה בו נוח, אין מקום אחר חוץ מהבית הזה בשבילי. שם אני בחברה של המשפחה והחברים. אני לא מרגישה צורך לגור לבד, אני נמצאת בסביבה פוליטית שכל הזמן מאשימה ורוצה הסברים על למה אני ככה ולמה האלוהים שלי הוא ככה. אני נמצאת כל הזמן בסביבה לא אוהדת, לא סימפתית, לא מתחשבת, אז אני צריכה את החום של המשפחה".
בנימין נתניהו
"אני חושבת שהתקופה שבה הוא יהיה ראש ממשלה תהיה קשה גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה כלכלית. הוא יהיה דורסני לפלסטינים הן בשטחים הכבושים והן בישראל. נתניהו לא יפתור את הבעיות הדוחקות, אלא יברח מהן, הוא ינסה גם לברוח מהצורך לפתור את נושא הכיבוש ולהתעמת עם הנושא. הוא יהיה אלוף בלדחוק את הדברים שהוא צריך לשים בראש סדר העדיפויות ולטאטא אותם מתחת לשולחן".
סילוואן
"הוכחה לכך שהפרויקט הציוני הוא פרויקט של טיהור אתני. זו דוגמה לכך שהמדינה הזאת מדברת באופן מסוים ופועלת באופן מנוגד להכרזותיה. כאשר בקדימה דיברו על שתי מדינות לשני עמים, עיריית ירושלים התחילה בטיהור אתני בעיר. כלומר, הפרויקט הציוני הוא לא מדינה ריבונית שטומנת בחובה את הזכויות הקולקטיביות של היהודים, אלא הוא כולל גם את אי נוכחותם של ערבים".
אפליה
"המדיניות העקבית, המנגנון של מדינת היהודים. אפליה היא תוצאה הכרחית של פרויקט המדינה היהודית. יש מדינה יהודית, יש אפליה".
זהבה גלאון
"מבחינה פוליטית אני מאוד מצטערת שהיא לא נכנסה לכנסת. אפילו מבחינה אישית היא הייתה יכולה לתמוך בי, גם כאישה וגם בזכות העמדות הפוליטיות שלה. חסרה לי אישה מהשמאל ואני חושבת שהעדרה הוא גם הפסד למפלגת מרצ. היא קרבן לפנייה של מפלגתה ימינה בשנים האחרונות, במיוחד בעמדות האנטי אנושיות של מרצ בתקופת המלחמה בעזה".
עזה
"המקום שבו ישראל רוצה להרוס את כל המושג הזה של התנגדות פלסטינית. ישראל חושבת שעל ידי המלחמה בעם הפלסטיני בעזה היא יכולה להיפטר מכל ממשלה ומכל תנועה פלסטינית שמתנגדת לתכתיבים שלה. עכשיו האויב של ישראל זו עזה, לא אבו מאזן ולא רמאללה.
"האסטרטגיה של ישראל היא להבחין בין פלגים מתונים לקיצוניים. כל העם הפלסטיני מתנגד לכיבוש, לא רק האוכלוסייה בעזה וחמאס, ואני חושבת שמבחינת הפלסטינים השטחים הכבושים הם בבחינת עזה. אם ישראל חושבת שהבעיה היא רק בעזה, אז העם הפלסטיני יוכיח לישראל שהיא טועה".
חמאס
"הממשלה הלגיטימית שהפלסטינים בחרו בה בבחירות שנכחו בהן גם משקיפים בין~לאומיים. היא תרגום לרצון הפלסטיני למצוא אלטרנטיבה לאבו מאזן ולרשות הפלסטינית. הם אמרו די למשא ומתן אבסורדי של 12 שנה, שבו האדם הזה לא השיג תוצאות פוליטיות למען העם הפלסטיני. חמאס מגלם את חיפוש האלטרנטיבה, שבה אין שום ויתורים על המאבק הפלסטיני. כלומר, נסיגה מלאה משטחי 1967, ירושלים בירתה של המדינה ופירוק כל ההתנחלויות".
מירה עוואד
"היא תוצר של זהות מעוותת. זו ההוכחה לכך שאין ערבי~ישראלי. היא דמות הערבי~ישראלי שישראל הייתה רוצה לפתח בקרב האזרחים הפלסטינים. היא מתרגמת את המשוואה הזו של ערבי~ישראלי ומגלמת משהו שהפלסטינים דוחים. התגובה היא כל כך ברורה, המודל המעוות הוא כל כך ברור וההערצה הישראלית לדמות הזו היא גם דוגמה ברורה לבעיה. זו הדוגמה למה הישראלים רוצים והפלסטינים לא".
מריחואנה
"אין לי כל קשר לכך ואין לי עמדה ברורה. אני בטח לא בעד".
חיי לילה
"חסרים לי חיי לילה. זה אחד ממקורות האנרגיה שחסרים לי".
אלכוהול
"אני לא בעד ולא נגד. זו בחירתו של כל אדם. אני לא שותה אלכוהול לא בגלל שאסור. אני מאמינה, אבל לא הולכת על פי המסורת".
מסורת
"אחד המושגים הכי מסוכנים, כי הוא יכול להיות מקור של אנרגיה ומקור של השראה להתפתחות החברה, אבל גם גורם לקיפאון. זה תלוי בדרך שבה אנחנו מתייחסים למסורת, האם אנחנו מתייחסים אליה כאל מושג דינמי או כאל משהו ששייך להיסטוריה. גם מסורת יכולה וצריכה להשתנות. אני לא מוכנה להתייחס למסורת כאל מושג ששייך לעבר ולכן חשוב שתהיה לנו שליטה על המסורת, בשביל שנהפוך אותה למנגנון שדוחף אותנו קדימה ולא למכניזם שדוחף אותנו אחורה".
מרואן ברגותי
"אחד מלוחמי החופש והחירות, מקרבנותיהן של ישראל ושל הרשות הפלסטינית, שלא יודעת להילחם על הלוחמים והאסירים שלה. לפחות לא במידה שבה ישראל נלחמת, או לפחות מתיימרת להילחם, על האסירים שלה, כמו גלעד שליט, ואני לא משווה ביניהם בכלל".
מדינה דו~לאומית
"המדיניות הישראלית מובילה אותנו לשם, עם כל העקבות של ההתנחלות, עם כל העקשנות הטיפשית שבמדיניות הלוחמנית של ישראל, נגד זכויות הפלסטינים גם בשטחים הכבושים וגם בתוך ישראל. המדיניות הזו מובילה אותנו לכך שלא יהיה מצב שבו יוכלו להתקיים שתי מדינות. הפקעת אדמות, הרחבת התנחלויות וסיפוח מובילים אותנו למציאות שבה מדינה דו~לאומית היא פתרון מציאותי יותר מאשר שתי מדינות".
תרבות
"זה מה שאמור להיות המבצר האחרון לאנושיות של בן אדם. לצערי, יש גם תרבות גזענית. הייתי רוצה לסמוך על תרבות שבה הישראלים יעשו חשבון נפש על אודות הגזענות שמתרחבת ועל אודות מדיניות ההרג והרצח של הפלסטינים, אבל לצערי התרבות אינה נמצאת בזירה כל כך רחוקה מהזירה הפוליטית. לכן היא יכולה להתלכלך באותו לכלוך של גזענות, אגרסיביות ופשעים.
"אני לא יכולה לסמוך על התרבות הישראלית שתשמור על צל של אנושיות בבני אדם. אני מדברת על תרבות במובן הרחב, שבה הערכים מהווים חלק דומיננטי".
קהיר
"בשבילי היא הדוגמה הכי חדה למה שהפסדתי. אני מפסידה חיים של עיר ערבית, חיי תרבות, את היכולת להשתמש בשפה שלי בצורה נורמלית".
שלום
"זו המטרה שאליה אני שואפת. זו הדרך היחידה שבה גם הפלסטינים וגם הישראלים יחיו חיים נורמליים. בכל פעם שבה היהודים אומרים שלום אני יודעת עד כמה הם רחוקים מהמילה. כשבקדימה ובליכוד מדברים על רצון בשלום אני כועסת, כי הם לא מבינים את הערך, את המחויבות ואת המחיר של המילה. לעשות שלום זה להכיר באחר, בזכויות של האחר, בשוויון עם האחר. בני אדם לא יכולים להגיד שלום ובו בזמן לא לרצות לשלם את המחיר למענו. וזה מה שנעשה פה. אין שלום בלי מחיר ופה רוצים שלום עם כל הפריבילגיות".
חומוס
"הדרך שבה יהודים יכולים לצמצם את הערבי, על ידי דברים פולקלוריסטים חסרי משמעות וערך. זו גם מילה שיכולה לתמצת את היחס של היהודים לערבים. אני מאוד אוהבת חומוס ואני יודעת גם להכין. זה פשוט מאוד"
בישול
"אני מאוד אוהבת לאכול ולא יודעת לבשל, אבל אני יודעת שאם אנסה אבשל טוב".
ספרים
"תענוג שאף אחד לא יכול לקחת ממני, גם לא מדינת ישראל. שם אני יכולה לברוח, שם אני מרגישה שאני שומרת על חלק מהאנושיות שלי. לפעמים טרגדיה שלי יכולה להיכנס לפרופורציות כשאני קוראת ספר עם טרגדיות אנושיות בלי פוליטיקה. אני נחשפת לעושר אנושי שאני לא נתקלת בו ביום~יום. רוב האנשים שאני פוגשת בכנסת לא חושבים במושגים אוניברסליים ומתוך החסך הזה אני מנסה לפצות את עצמי דרך הספרים".
ח"כ מיכאל בן ארי
"ההפך מכל הערכים האוניברסליים שאני מנסה לייצג. אני מייצגת דמוקרטיה, הוא מייצג גזענות; אני מייצגת ערכים אוניברסליים, הוא מייצג ערכים צרי אופק; אני מייצגת שוויון עם יהודים, הוא רוצה מדינה יהודית נקייה מערבים".
איווט ליברמן
"כמו בן ארי, רק בתוספת כוח. הסכנה היא לא ליברמן, אלא היחס של המדינה אליו. הוא לא חושף את רק עצמו, אלא גם את הצד האמיתי של מפלגות השלטון. עכשיו הוא חלק מממשלת הליכוד, עם אחד התיקים הכי חשובים, שר חוץ. גם ציפי לבני הסכימה לשאת ולתת איתו".
יצחק רבין
"מייצג את השאיפה הישראלית הטיפוסית להרוויח מכל העולמות. הוא רצה שלום, אבל לפי הממדים של הישראלים".
יאסר ערפאת
"סמל של המאבק הפלסטיני. אני לא מסכימה עם הדרך שלו מאז אוסלו, הוא עשה ויתור גדול וטעה. הוא חשב שהישראלים רוצים שלום ושתהליך אוסלו יניב תוצאות של שלום צודק, והוא טעה. הוא הצליח לשמור על המאבק הפלסטיני ברמה הבין~לאומית כמאבק של שחרור. ישראל לא מחפשת פרטנר אמיתי, אלא ויתורים מהצד של הפלסטינים".
"סקס והעיר הגדולה"
"אחת הסדרות שהייתי עוקבת אחריהן. מאוד אהבתי לצפות בה, בגלל שהיא סביב נשים. עקבתי בעיקר אחרי הדילמות".
קריירה
"אף פעם לא חשבתי במונחים של קריירה. רציתי להמשיך את הלימודים שלי לדוקטורט בנושא תקשורת ודמוקרטיה בעולם הערבי. זה תמיד היה לי יותר חשוב. המושג קריירה לא משחק תפקיד בחיים שלי. אני ותר מתחברת למונחים פוליטיקה ואקדמיה".
נישואים
"מושג שאני מאוד מכבדת, מאוד חשוב. אני חושבת שכשיש, אם יש, נישואים מאושרים, אפשר לסבול את כל הטרגדיות בחיים. אני לא יכולה להתייחס לנישואים כאל מטרה, וזו אחת הסיבות שלא התחתנתי. אף פעם לא אמרתי שאני רוצה להינשא. נישואים מבחינתי הם תוצאה של קשר רציני ומספק עם מישהו שארצה לחיות איתו".
הטרדה מינית
"זה דבר שכל אישה נתקלת בו. אני חושבת שאני לא סובלת כל כך מהטרדות מיניות בגלל שאני שמה גבולות בצורה נחרצת ומיידית".
התקווה
"שיר שמסמל את הדחיקה שלי בתוך המולדת שלי. שיר שמסמל כמה אין לי ערך, כאילו שאני לא קיימת. סמל להשתלטות של האחר על המולדת שלי והחיים שלי".
חנין זועבי
"אדם שלפעמים קשה גם לי להתמודד איתו. אני לא לוקחת את החיים בקלות ואני מקנאה באנשים שלוקחים את החיים בקלות. אני רוצה ללמוד את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
