חתום בנשיקה: הקאם בק של קובי אייזיק
בתחילת העשור הוא נחשב לדבר הבא בכדורסל החיפאי, אבל מאז חיפש את עצמו בקבוצות בכל הארץ. העונה הושבת לתקופה ארוכה בשל במחלת הנשיקה. כעת קובי אייזיק מנסה לחזור לעצמו
האמוציות וההתרגשות במהלך המשחק ובסיומו רק השאירו בפה טעם של עוד, וכמו כולנו, מי שספר את הימים לפתיחת ליגת העל הוא קובי אייזיק, שהיה אחד הברגים המרכזיים בעלייה.
עבור אייזיק, שנעדר מהליגה הבכירה בשנתיים האחרונות, החזרה לשם הייתה מיוחדת, בעיקר מפני שזה קרה במדי קבוצת נעוריו. הבעלים האמריקאי של מכבי, ג'ף רוזן, לא נותר אדיש למחויבות של אייזיק, ובצעד לא שגרתי שידרג לו את החוזה.
"לקובי היה חוזה לשנתיים, כלומר גם לעונה הקרובה, אולם כיוון שהוא היה חלק חשוב מאד בעונה המרגשת אשתקד ובהעפלה לליגת העל, החלטתי מיוזמתי לפתוח לו את החוזה ולשפרו", הסביר רוזן. "אייזיק הוא שחקן בית כישרוני שגדל במועדון, מחובר לעיר ואהוב על אוהדי הכדורסל בחיפה. סגל רחב וחיבור לקהל הם שני גורמים חשובים מבחינתי כדי להצליח".
אחרי שהיה נדמה כי בשלו כל התנאים להצלחתו של הפורוורד החיפאי, קרה הבלתי צפוי. כשבועיים לפני פתיחת העונה אובחנה אצל אייזיק מחלת הנשיקה, ששיבשה את תוכניותיו לתקוע יתד אישי בליגה הבכירה. "קיבלתי את זה בהפתעה גדולה מאוד", מתאר אייזיק.
"כששמעתי את זה לקחתי את הבשורה ממש קשה. היו לי עוד כמה ימים קשים לאחר מכן, מפני שעליתי ליגה וחשבתי שזו תהיה שנה של הצלחות ושאוכל להיות חלק מהקבוצה, אפילו חלק חשוב ממנה. המחלה הזו בעצם קטעה את כל הניסיון הזה ואת המהלך שהתחלתי בשנה שעברה. היום, אחרי ארבעה חודשים, עברתי את זה. אין אצלי שום שריד למחלה".
אילו תופעות הרגשת לפני האבחון?
"במהלך עשרה ימים התהלכתי כשאני עייף מאוד. בהתחלה חשבתי שמדובר באיזושהי שפעת שתעבור. לא הבנתי למה אין לי כוח, למה אני כל הזמן רוצה לישון, למה אני סובל מחום רק בערב.
"סופו של דבר אבחנו שזה וירוס שאי אפשר לטפל בו, אין לו תרופה. פשוט אמרו לי, 'תשכב במיטה, תנוח ואל תעשה כלום'. יותר מחודשיים וחצי שכבתי, לא התאמנתי, אפילו לא התאמנתי עם כדור"
מה זו מחלת הנשיקה?
"זו מחלה שתוקפת את כל המערכות בגוף וגורמת לעייפות מוחלטת. כתוצאה מכך הגוף מרגיש מותש 24 שעות ביממה, יש תשישות ואפיסת כוחות. למחלה הזו יש שני סוגים, ולי היה את הסוג היותר קשה. המחלה תקפה לי את הכבד והמעיים ובגלל זה זמן ההפסקה שלקחתי מהאימונים היה יותר ארוך. היה מבחינתי מסוכן לקבל מכה אפילו, וזה לא דבר פשוט".
הייתה אפשרות שהמחלה תמנע ממך לשחק העונה?
"הייתה אפשרות כזו שלא אשחק בחלק גדול מהעונה. הרופא אמר לי שהמחלה מאוד ארוכה ויכולה להימשך חצי שנה ואפילו שמונה חודשים. לקחתי בחשבון שיהיה לי קשה, אבל למזלי הייתי חזק נפשית וגופנית כדי לחזור ממנה. קיבלתי גם חיזוקים שמאוד עזרו לי, מאשתי, מהמשפחה, מהקבוצה ומהמאמן".
איך הייתה ההרגשה להיות מושבת מפעילות בזמן שהקבוצה שהעלית ליגה רצה יפה?
"לא הייתי בעניינים אבל תמיד הרגשתי שייך. זו קבוצה שהעליתי ליגה בשנה שעברה וכל משחק שהיא מנצחת אני שמח, בלי קשר אם אני שייך לסגל או לא. בשורה התחתונה, למרות שאני שחקן של מכבי חיפה וגדלתי בה, אני גם אוהד שלה. תמיד הייתי שמח בניצחונות ועצוב בהפסדים".
לאחר מספר חודשים חזרת לפעילות. איך הייתה ההשתלבות חזרה?
"בגלל המחלה זה היה הרבה יותר קשה ולכן כל העניין של ההשתלבות היה הרבה יותר מסובך. התאמנתי שבועיים וחצי עם מאמן הכושר ואז באה פגרת הכריסטמס, במהלכה התאמנתי עם הקבוצה לאט לאט עד שעברתי לאימונים מלאים. הכניסה הייתה הדרגתית. קשה להיכנס לרוטציה של הקבוצה אחרי שאתה ארבעה חודשים בחוץ, מה גם שהיא רצה טוב. בוא נגיד שאני עדיין מנסה להיכנס לרוטציה".
היית נכנס לרוטציה אלמלא המחלה?
"אני לא חושב שהמחלה השפיעה על היכולת שלי. החולשה כבר לא קיימת. בהתחלה הרגשתי אותה, אבל אחרי שאני מתאמן בחדר הכושר אני מרגיש רגיל לגמרי. אני רוצה להאמין שכן הייתי ברוטציה אם הדברים היו אחרת".
לא פשוט המעבר משחקן חשוב בחמישייה לספסל.
"המעבר הוא עניין די קשה, מה גם שאני כבר לא ילד. אבל גם כשחתמתי בקיץ ידעתי שיש סיכון וסיכוי שזה יקרה. היה לי חוזה לשנתיים. התנאי היה שאם עולים ליגה אז יש לי אופציה לעוד עונה בקבוצה. לא רלוונטי להגיד שלקחתי בחשבון את שאר שחקני החיזוק, מכיוון שאני חתמתי ראשון.
"ייתי שש שנים בליגה הראשונה והסתובבתי בכל מיני קבוצות. הייתי רגיל להילחם על המקום שלי וזה עדיין ככה. האמנתי בעצמי שיש לי סיכוי לשחק וגם עכשיו אני מאמין וחושב שאני צריך לשחק יותר".
בתחילת העשור הנוכחי, לאחר שנים ארוכות של יובש, היו ציפיות מקובי אייזיק שיהיה הדבר הבא בכדורסל החיפאי.
אייזיק בן ה-26, דור שני במכבי חיפה כדורסל (בנו של שחקן העבר רן אייזיק), גדל במועדון הירוק והוביל את קבוצת הנוער לגמר הפלייאוף.
לרזומה שלו מתווספות הופעות בכל הנבחרות הצעירות של ישראל, אך ההיי-לייט שלו היה ב-2001, כשהוביל את תיכון ליאו-בק לזכייה באליפות בתי הספר, עם ניצחונות על תיכונים מפוארים כמו אורט קרית ביאליק ומטרו-ווסט רעננה (בשורותיה כיכב אז יותם הלפרין).
אלא שמאז משהו השתבש בדרך. במקום להיות אחד השחקנים המובילים ולעשות מסלול דומה לכוכבים צעירים אחרי מהמחזור שלו, נדד אייזיק בעירוני אשקלון, גליל עליון ובית"ר בנימינה, לפני שחזר לרוממה, שם כאמור הוא בעיקר רואה ספסל.
"כשאני סוקר את העבר שלי בגילאים הצעירים אני מרגיש צביטה בלב", מודה אייזיק. "מה שקרה הוא שאנשים עושים בחיים את הבחירות שלהם ולא כולם עושים את הבחירות הנכונות. אולי הטעות שלי הייתה לעזוב מוקדם מדי את חיפה, בגיל 22 לאשקלון. אני לא יכול להצביע על נקודה מסוימת, לכל אחד יש את הגורל שלו".
ישנן טעויות שהן מעבר למעבר המוקדם לאשקלון?
"אני לא יכול להגיד שזה בדיוק העניין. בגליל הייתה לי עונה טובה יחסית, אבל שם שברתי את האצבע ונאלצתי לשבות חודשיים מפעילות. אז היה לי גם חוסר מזל. יש כל כך הרבה דברים שקורים ואין להם הסבר. לכל אחד יש את הדרך שלו. אולי אלוהים רצה שאכיר את אשתי, אחרת לא הייתי מכיר אותה".
אתה מרגיש שהיית יכול להגיע רחוק יותר?
"אני מאמין שכן. אם דברים היו קורים אחרת והייתי עושה כמה דברים אחרת, אולי הייתי מגיע יותר רחוק. ברמה של הישראלים יכולתי להיות בקלות במקום טוב באמצע, כמו גור פורת, אורי קוקייה, דרור דוידי מאשקלון ויוני ניר שנותן עונה טובה. אני כבר לא ילד, אבל מצד שני אני לא כזה זקן, כך שאני מאמין שזה עוד יבוא לי ואגיע לרמות של השחקנים האלה".
בשבוע שעבר אישרו את החוק הרוסי לעונה נוספת. עד כמה הוא משמעותי לשחקנים כמוך?
"הוא מאוד חשוב, אבל חוץ מזה בשנתיים האחרונות אנחנו באמת רואים שיש תחרות ועניין בליגה, הליגה פורחת, אוהדים באים. כל אלה מכיוון שיש על המגרש ישראלים. חד וחלק.
"אלמלא החוק הרוסי, מעבר לכך שהשחקן הישראלי היה נפגע, זה היה משפיע על כל הכדורסל הישראלי. אם לא יהיה את החוק הזה הכדורסל יחזור למה שהיה לפני חמש שנים. וזה פגע בכולם".
אתה יכול להשוות בין מכבי חיפה של היום למ.כ חיפה של תחילת העשור?
"אי אפשר להשוות בין שני המועדונים האלה. עכשיו יש לך בעל בית פרטי שנותן בשמחה את הכסף שלו, דואג שקבוצתו תהיה טובה ומשפר אותה כל הזמן כדי שהשחקנים יהיו מרוצים. מ.כ הייתה קבוצה עירונית וכולם ראו אותה כאיזו מוטציה, אז ככה זה נראה וגם הורגש דרך ההנהלה ובהכול".
משנה העובדה ששם הקבוצה חזר להיות מכבי?
"כן, יש יותר תחושת שייכות. בשנתיים האחרונות, כשיש את מכבי חיפה ואת מדיה הירוקים, מרגישים את הקהל מחובר לכל העניין. אבל גם כשהייתי שחקן של מ.כ חיפה כולם התייחסו אליה כמכבי חיפה. כולם בתוכה היו שייכים למכבי חיפה. בגלל השם שלה אנשים אמרו שזו קבוצה עירונית. בשנה הראשונה שלי בבוגרים של מ.כ, הייתי במקביל בקבוצת הנוער של מכבי חיפה. בשבילי זאת הייתה מכבי חיפה".
עד לאן כל העסק הזה שנקרא מכבי חיפה היט יכול להגיע בטווח הרחוק?
"אני מאמין שאם ג'ף יישאר בשנים הקרובות זה יעשה רק טוב לקבוצה.
"היא תוכל להגיע עוד יותר רחוק ממה שהגענו עד היום, כולל גמר הגביע שכמעט לקחנו אותו. לעיר זה יעשה רק טוב".
והעונה? מכבי שווה פיינל-פור ואולי גם אליפות?
"אין ספק, אפילו שווה יותר מפיינל-פור. במשחק אחד הכול יכול לקרות. הבאנו את מאליק דיקסון, אז אולי אפשר לעשות זאת. אבל ראינו כבר שהעובדה שאנחנו שווים פיינל-פור לא קובעת כלום, כשבגמר הגביע בריאן טולברט קלע שלשה בשנייה האחרונה. דבר כזה עלול לשנות הכול".
איפה תהיה לאחר הפיינל-פור? הצטרפות להפועל חיפה אפשרית במידה והקבוצה תעלה ללאומית?
"תשעים ושמונה אחוזים משחקני הפועל חיפה עברו במכבי. אני לא רוצה להגיד כלום מכיוון שלא ידוע לי מה יהיה, כך שזה לא יהיה בסדר לומר משהו. כשהייתי צעיר חשבתי שאשאר הרבה שנים במכבי חיפה. ואז עברתי בכמה מקומות.
"אם אגיד לך היום שאני נשאר, אז אני אעזוב. ואם אגיד שאני עוזב אז אני אשאר. אי אפשר לדעת מה יהיה. את מה שיקרה בקיץ אף אחד לא יכול להגיד. מבחינתי מכבי חיפה הוא מועדון שאני אוהב ותמיד אשמח להיות פה. אבל צריך שניים לטנגו".
נא להמתין לטעינת התגובות
