ולתפארת מדינת ת"א: חוקרת העיר תדליק משואה בהר הרצל
שולה וידריך, שאף קראה לבתה תל אביב, מוציאה ספר מסלולי טיול בעיר, ונבחרה להדליק משואה ביום העצמאות

שולה וידריך, חוקרת ותיקה של תולדות העיר, תדליק ביום העצמאות הקרוב משואה בהר הרצל. היא נחשבת מי שמכירה כל פינה בעיר וכל סיפור על כל דמות תל-אביבית מימי ראשיתה של העיר.
עם יוסי גולדברג, מורה דרך יליד העיר, גם הוא בעל ידע נרחב בתולדות העיר, ועם ד"ר עירית עמית-כהן, מרצה בכירה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לגאוגרפיה וסביבה, אספה את מיטב הסיפורים על בתי העיר הישנים, כמה מהם אינם עוד, ודרכם, באמצעות סיור בעיר, השלושה מספרים פרק מסעיר בתולדות העיר.
שולה וידריך נולדה בתל אביב בשנת 1951, "אבל החיים האמיתיים שלי התחילו מהרגע שהתחלתי לחקור את תל אביב", היא אומרת. כבר 25 שנים היא מקדישה את כל מרצה וזמנה לחקר תולדות העיר שהיא אוהבת כל כך. היא מדריכה סיורים מרתקים בפינותיה של העיר, ויודעת בדיוק מה קרה פה, מה היה שם ואיך נראתה העיר מיום הקמתה ובשנות העשרים והשלושים, כשהחלה ללבוש צורה.
שנים רבות היא חוקרת את הנושא, יש לה ידע עצום והיא חולקת אותו עם המצטרפים לסיוריה. "במשך השנים אספתי מידע, התדפקתי על דלתות, ארבתי לאנשים כדי לתחקר ולהשלים פרטים חסרים", היא מספרת. "פיסות מידע הצטרפו לספרים, ובהם נחשפו לראשונה קורותיהם של אישים, מייסדים ואדריכלים שעקבותיהם נעלמו. התרומה בחשיפת תולדותיהם ופעילותם נחוצה להבנת התהוותה, התפתחותה הפיזית והתרבותית של תל אביב ולשימור נכסיה גם עבור הדורות הבאים".
מה בעצם סקרן אותך?
"רציתי מאוד לדעת איך הכול התחיל בעיר תל אביב, ובעצם נעשיתי סוג של בלשית. עשיתי קורס של מדריכים של החברה להגנת הטבע, ואני מדריכה ומרצה, ואני מרגישה שאני עושה שליחות. זה לא שקראתי ספר ואני מרצה עליו, אני חייבת להדריך רק דברים שאני חקרתי. חיפשתי את הדברים שאף אחד לא יודע עליהם בעיר. יש המון תעלומות שאנשים לא יודעים".
לדוגמה?
"יש המון סיפורים כאלה בספר. המון סיפורים על משפחות מייסדי תל אביב ומה קרה אתם. איתור בתים למשל הוא אובססיה אצלי. מראים לי תצלומים של בתים שלא קיימים עוד, ואני חייבת לדעת איפה הם היו. אני חייבת למצוא איפה הם היו, ואז אני מאתרת גם את תולדות חייו של האדריכל, וזה
"יש כמה גילויים חשובים ומדהימים שגיליתי על אדריכלים שונים שעבדו בעיר. למשל אדריכל העיר השני ששמו דב הרשקוביץ. חגיגות מאה שנה לעיר, ואיש לא זוכר אותו ולא יודע עליו דבר. איתור הפרטים עליו היה ממש מבצע בלשי.
מה הגילוי המפתיע ביותר מבחינתך?
"הגילוי שהכי מפתיע אנשים בדרך כלל הוא בנוגע לתמונה המפורסמת של הגרלת המגרשים. זו בעצם לא הגרלת המגרשים. היא צולמה בכלל בשנת 1908, ולהגרלה עצמה הגיעו רק 41 איש, ולזה יש הוכחות.
"בתמונה הזו יש 160 איש בערך. אז התמונה הזו היא אחת האספות. כשמקימים עיר יש הרבה אספות, וזו הייתה אחת האספות בחולות. גם ההגרלה הייתה בחולות, אבל התמונה הזו פורסמה עם השנה 1908. אני בטוחה שזו אחת האספות. ברבות השנים חיברו את התמונה הזו בטעות להגרלה המפורסמת".
מתרגשת לקראת טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות?
"כן, בהחלט. לא ציפיתי לדבר כזה. זה מפעל חיים שלי, וזה מפעל של כל המשפחה. לא מדברים אצלנו בבית על כלום, רק על תל אביב. גם לבתי קראתי תל אביב. אני אמא של תל אביב. אנחנו קמים בבוקר עם תל אביב ואני עוסקת בזה כל הזמן. בתי מרגישה ששמה יצר לה שם של שליחות. היא בעצמה אומרת שציונות היא הייעוד שלה".