ד"ר שמעון שיבר: "מעולם לא ליטפתי מורה או תלמידה"
מנהל מוסד חינוכי בראשון לציון, החשוד בביצוע מעשים מגונים פותח את הפה ומדבר על הכול: לעיתים הפה שלי נוטע באדם תחושה לא נעימה. פגעתי בעמיתי לעבודה, בהורים ואולי בתלמידים
השופטת נחליאלי-חייט, הסבירה כבר בתחילת הדיון כי לטעמה אין בעבירות אלו סיבה להשאיר את המנהל במעצר וניתן לשחררו לביתו. עם קבלת ההחלטה יצא שיבר מלווה ברעייתו רחל ומשפחתו לביתו.
למרות רצונו להפגין חוסן גדול, לפי חבריו, ניכר עליו כי הוא המום וכואב מאוד את מה שעובר עליו. אחד מהם: "הוא יודע שאין בו אשם, אבל הספק והחקירה אוכלות אותו".
יומיים לאחר שחרורו לביתו, ד"ר שמעון שיבר, עונה לראשונה על שאלות נוקבות בנוגע אליו ובראיון מיוחד ל"זמן ראשון" הוא מסביר מה לדעתו הביא לתלונות נגדו, מי עומד מאחוריהן ומה עובר עליו ועל משפחתו בימים קשים אלו, עבורם.
מקורביו של ד"ר שיבר מספרים על אדם שיושב בביתו ומנסה להבין איך קרה שדווקא הוא הגיע לפרשייה כזאת. "הוא כל הזמן נובר במוחו ונפשו ומנסה להבין איפה בדיוק הוא טעה", אומר אחד מהם. "זה לא קל לא לישון בכלל ולחפש בלי הפסק מה קרה?"
לשיבר חשוב לדחות, כבר בתחילת הראיון, כל רמז לכך שהוא אי פעם נגע בדרך לא ראויה באחת מתלמידותיו או מורות בית הספר. "מעולם לא ליטפתי מורה או תלמידה. כשאני מריץ במוחי את הכול ביני לבין עצמי, אני סבור שמישהו כאן הלך רחוק מידיי".
אז מה לדעתך הבסיס לארבע התלונות שהתקבלו במשטרה?
"לדעתי הבסיס לתלונות הוא תפקידיי בשנים האחרונות. גם כראש מרחב צפון וגם כמרכז הוועדה נגד אלימות עוררתי הרבה הד סביבי, מטבע הדברים משכתי אש מצד גורמים שונים.
"יש כאלו שראו את הסגנון שלי כבוטה, כפל תפקידיי לא מצא
מדוע דווקא בתקופה זו עלו וצפו כל מתלוננות העבר?
"אינני מסוגל לנחש את המניעים מאחורי כל תלונה ותלונה. אין לי ברירה אלא לציין את המחזוריות המשונה של תלונות שחוזרות על עצמן, כל פעם בתקופה זו שהיא תקופת הרישום לבתי הספר. כל השאר נתון כבר לפרשנות. המשכיל בעת ההיא יידום".
האם אתה חושב שרודפים אותך או שיש בסיס כלשהו לתלונות. אולי זו פרשנות לא נכונה של מעשיך?
"אין כל בסיס לתלונות. הוא שאמרתי, לעיתים הפה שלי והקול החזק שלי נוטע באדם תחושה לא נעימה. מכאן המרחק להטרדה הוא אדיר. לא ירחק היום והאמת תצא לאור".
רבים סבורים שהכוח הגדול שצבר ד"ר שיבר הן כמנהל מרחב והן כמקורב לצלחת הפוליטית העירונית, הקימה עליו אויבים רבים.
יש כאלה האומרים שזה מה שהביא עליו את כל הפרשייה הזאת. גם היום, ד"ר שיבר לא מתנצל על הכוח והקרבה הפוליטית ממנה נהנה כל השנים. "ראשית, הקשר בין העירייה לבין מערכת החינוך העירונית הוא מתחייב במציאות הקיימת, זאת בשל המבנה הארגוני המיוחד בראשון לציון.
"אני לא מבין את מי שביקש להפריד בין תפקידי כמנהל למנהל המרחב.אלו שתי מערכות העובדות בתיאום סינרגי מלא. אני מוניתי על ידי ראש העיר הקודם, מאיר ניצן, לעמוד בראש מרחב צפון בשל המוניטין שצברתי בתחום החינוך העל יסודי. הבאתי את בית ספר 'עמית עמל' להיות בית הספר המבוקש בעיר.
"הצעדתי אותו להישגים כבירים. אחוזי הבגרות הגבוהים הלכו יד ביד עם שעורי נשירה מזעריים. שלא לדבר על תלמידים שהתקבלו לבית הספר, לאחר שאף בית ספר בעיר לא הסכים לקבל אותם. בשנים האחרונות קיבלתי על עצמי לעמוד בראש ועדה, שמטרותיה העיקריות הינם מלחמה קשה באלימות בקרב בני הנוער.
"פגשתי במקרים קשים, קבלתי החלטות לא פשוטות לגבי אנשים. במבט לאחור של הדברים אני מבין שצברתי אויבים לא מעטים במסגרת מגוון תפקידיי, הן כמנהל, הן כראש מרחב צפון, והן כיועץ ראש העיר לנושא מניעת אלימות תלמידים והורים".
במהלך השנים שמך נקשר לא אחת באירועים הקשורים לשיטת חינוך. תלמידים, קולגות והורים תיארו אותך כמי שמשתמש בכוח רב ומטיל אימה רבה על הסביבה, האם מדובר בשיטת חינוך, או כפי שהוצג לאחרונה כמבנה אישיותך?
"לא מדובר בשיטה, מדובר בסגנון. אני מודה, אני אדם בעל דרישות גבוהות מהסובבים אותו. בכדי לנהל בית ספר של למעלה 1500 תלמידים, ולחנך דור שלם למעלה מ- 17.000 אלף תלמידים, אתה חייב להפעיל משמעת.
"המשמעת היא השיטה, היא הדרך להצלחה, למצוינות להגשמה עצמית ועוד. קיבלתי בית ספר במצב קשה ביותר והפכתי אותו לגאוות העיר. רשימת ההמתנה הגדולה והמתארכת להיכנס אליו, היא עדות חיה להבעת האמון שרוחשים לי ההורים והתלמידים.
"אם הפעלתי שיטה של איום והפחדה, אז מדוע בית הספר מבוקש? עד היום מגיעים אליי הורים שמודים לי על המשמעת הקפדנית שהנהגתי. נכון, לעיתים הייתי מרים את הקול, הייתי מוחה, אולי פגעתי אבל זה אמצעי בלבד ולא מטרה.
"כמו כן, גם המשמעת הקפדנית היא כלי להניע תהליכים בתוך חברה וקהילה. חייב להיות סדר וארגון נכון בכדי להניע את המערכת המופלאה הזו שנקראת בית הספר, מקום אותו פוקדים אנשים שונים מרקעים שונים. כולם חייבים להתכנס תחת אותה מטרייה".
תלמידים ומורים שהיו כפופים לך מספרים כי אף פעם לא חשו בנוח לפנות אליך, כיוון ש"לא ברור אף פעם כיצד שיבר יגיב". איך היו היחסים היום יומיים שלך עם תלמידים ומורים?
"זה הדבר המכאיב לי ביותר בעניין הזה. אלפי תלמידים נמצאים כעת ברשתות חברתיות שונות, כולם מביעים תמיכה ועידוד. אני ראיתי את עצמי לא רק כמנהל, אלא מעבר לכך. אין תלמיד, הורה או מורה שהיה זקוק לעזרה ולא הקשבתי לו.
"אני פגשתי במשפחות במצב הקשה ביותר בחייהם, דאגתי לצוות שלי לפינה חמה כשלא היה לאן לחזור, כך גם לתלמידים. במשך 20 שנה ידעו הורים, מורים ותלמידים שבימי שני בין 16:00 ל- 18:00 ישנה דלת פתוחה כדי לבוא לדבר, להתלונן ולהיוועץ. הייתי מעורב מכף רגל ועד ראש בכל מה שקורה.
"לא חסרות לי דוגמאות שלא נוח לי לדבר עליהן מעל גבי העיתון. בהמשך לשאלתך בנוגע למעמדי הציבורי, אני ניצלתי אותו כדי לקדם את עניינם של אנשים שלא יכלו לצאת מתוך המשברים, אנשים שקול צעקתם לא נשמע, אני הייתי לקול עבורם. לולא סייעתי בידם הם לא היו מגיעים לשום מקום. בעבור אלו לא התביישתי להרים את הקול, לא חששתי לדפוק על השולחן בכדי להזיז פקידים משנתם. כזה אני, אדם המושך אליו לעיתים אש. זה הסגנון שלי".
חבריו וגורמים בבית הספר גילו על שיבר השבוע: "הוא תורם ותרם גם בימים אלו מהמשכורת שלו אלפי שקלים, זאת מבלי ידיעת אשתו, לאנשי צוות ולמשפחות של תלמידים.
"הוא נתן בעיקר לאנשי צוות שנזקקו לעזרה, אבל אם היו תלמידים לשעבר שנזקקים לתמיכה כספית ולתמיכה עבור הוריהם, הוא היה מעביר להם כסף. מה שכואב לו שעכשיו, בעיקר בחגים, שקשה לו להמשיך באותה פעילות.
"לא אחת, היו מגיעים אליו לחגים תלמידים ובני משפחתם, מאחר והוא ידע שאין להם מקום אחר לחגוג בו את הסדר. בכל פסח הוא היה מארח תלמידים ובני משפחותיהם בשקט ובהסתר. כן, גם קרה פעמים רבות שהוא סידר מקומות עבודה לתלמידים, אם זה במערכות העירוניות או במערכת החינוך.
"גם אנשי צוות ישנו בביתו. הבית של משפחת שיבר הוא בית צנוע, בן שלושה חדרים קטנים, אבל גם אז הוא הצליח להכניס לתוכו אנשים שהיו זקוקים לעזרה ותמיכה בתקופות קשות שעברו עליהם".
רבים מצביעים על כך שהכוח הגדול שהיה בידיו של שיבר הן במערכת החינוך והן במערכת הפוליטית המקומית, הביאה אותו לדבר בצורה בוטה ואף לעתים מעליבה לאנשים סביבו. שיבר דוחה סברה זאת:
"הכוח הפוליטי הייתה תדמית שאין בה ולא כלום. אף פעם לא הייתה לי נגיעה פוליטית. ראש העיר הוא דמות פוליטית מובהקת, אני נבחרתי להעניק מניסיוני על בסיס הרקורד הציבורי שלי. כל השאר הם בגדר תוויות ותדמיות שאין בהם ממש. היום אני מבין שהתדמית שנבנתה לי עבדה כנגדי.
"אני רוצה להבהיר נקודה חשובה בדיון הציבורי שמתקיים.
"אני מבין היום כי הקו הנוקשה שלי נגד צורת לבוש הלא מכובדת של תלמידים ותלמידות עוררה התנגדות. שלחתי מורות ותלמידות הביתה, כשהגיעו עם לבוש לא נאות או חשוף מדי. הערתי לעיתים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים לאנשי צוות ותלמידים על עגילים וחולצות שהיה להם מקום בחוף הים בלבד. לא יכולתי לסבול הפרה בוטה של קוד הלבוש.
"לבית הספר מגיעים בכדי ללמוד, לא מגיעים לתצוגת אופנה. אני מודה שלעיתים ההערות שלי בנוגע ללבוש לא היו נעימות לאוזניים של תלמידים ומורים. לא חסכתי את שבט לשוני מהם, כך גם נהגתי כשהייתי מרצה באוניברסיטה.
"לא יכולתי לסבול את המתירנות החופשית הזו. עכשיו אני מבין שהקו שלי קומם עליי אנשים. צר לי, אבל גם היום אני חושב כך. אני שייך לדור הישן שסבור שבית ספר הוא מקום שגם אמון על חינוכם של בני הנוער".
מה עובר עליך ועל משפחתך ברמה הכי אישית מהרגע שהחלו הפרסומים הלא מחמיאים על התנהלותך, כבר לפני כחודש?
"משפחתי, רעייתי רחל, ילדיי ונכדי סובבים אותי כל העת. אני מוקף בחום ואהבה שמסב לי אושר. משפחה נמדדת גם ברגעים אלו. המשפחה שלי לא הייתה זקוקה למבחנים, הם שם בכל מאודם עבורי, מכאן אני מודה להם. ביתי הוא בית צנוע קטן וחם, מלא שמחת חיים.
"אני עטוף באנשים האוהבים אותי. אני לא יכול לתאר עד כמה אני נרגש מעוצמת האהבה והחום שאני עטוף בה בימים אלו. נכס נוסף עבורי, הוא טבעת החברים הרבים שהתלכדה סביבי גם בימים אלו, זאת לעומת קומץ החברים המזויפים שנעלמו, שמספרם כמספר אצבעות כף יד אחת!".
אילו הבעות תמיכה נגעו בך הכי הרבה ומה הן היו?
"אני שומע כי מאות בוגרי בית הספר פתחו ברשתות החברתיות השונות (פייסבוק א"ש) פורומים של תמיכה ועידוד. זה מחמם את הלב ומעניק לי תחושה שכל השנים שהקדשתי כמחנך ומנהל קפדן שעמד על המשמרת נשאו פרי. אני מתמלא גאווה ואושר לגלות את כל אלפי קולות התמיכה מצד בוגרים, תלמידים, אנשי צוות וחברים לדרך הארוכה.
"אולם הדבר שגרם לדמעות בעיניי, היא התמיכה הגורפת של תלמידי והורי פרויקט ה - P.D.D .. אלו תלמידם מיוחדים במינם, באופיים ובהתנהגותם המהווים פרויקט ניסיוני בתיכון ובמכללה בכל הארץ".
אתה מתחרט על משהו שעשית ביותר מעשרים שנותיך בעמית עמל או בחינוך?
"אני מתחרט על דברים רבים ובמיוחד על כך שבסגנון התקיף שלי פגעתי, כנראה, פעמים לא מבוטלות, בעמיתיי לעבודה, בהורים ואולי בתלמידים. זה לא נבע מגבהות הלב, אלא מאמונה במחויבות ובהכרח לתקיפות בנושאים חשובים".
מה עבר עליך במעצר, עם מי ישבת שם?
"אשקר אם אומר שהיו אלו רגעים קלים. בחרתי מתוך הסכמה את הארכת המעצר, רציתי שיחקרו ומחול השדים הזה יסתיים. הסיטואציה לא פשוטה, אולם עברתי דברים קשים לא פחות בעברי".
אתה מרגיש ששברו את רוחך והכתימו לעולמים את שמך ולא חשוב מה יצא בסוף?
"כמו שאמרתי, כהיסטוריון קשה לי לעמוד על משמעות הנזק שנגרם לי. אין לי את היכולת לנתח את הדברים מנקודת הזמן הזו. ברור שעצוב לי לסיים כך קריירה של 28 שנה מוצלחות ומאתגרות. אני מבין דבר אחד: לבית הספר מגיע מנהל במשרה מלאה. מרגע שראיתי כי איני יכול להעניק לבית הספר את אשר הענקתי לו מידי יום, שנה בשנה, בחרתי לעזוב.כזה אני".
עורך דינו של ד"ר שמעון שיבר, לוליק אסל, הוסיף: "שחרורו של ד"ר שיבר לביתו היא הוכחה שאין ממש בתיק. גם בית המשפט הבין שאין בתיק דבר חמור ולכן הסכים לשחררו, מבלי שהמשטרה ערערה על כך. בסופו של יום מדובר בתיק שהתחיל בקול צעקה ויסתיים בקול ענות חלושה. העובדה שד"ר שיבר בביתו היא נדבך חשוב בדרך לטיהור שמו של ד"ר שיבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
