דיזנגוף יורד מהסוס ועולה על קבריולט
מאיר דיזנגוף הבין שאם לראש העירייה של יפו השכנה יש מכונית אמריקאית, הגיע הזמן שגם לו תהיה. זמן תל אביב מביא את חליפת המכתבים ההיסטורית שבעקבותיה קיבל ראש העירייה הראשון, בתשלומים, מכונית פאר מסוג אובורן, עם ריפודים מעור
הוא הבין שסוסו ומכונית הווקסהול האנגלית והפשוטה שברשותו אינם עונים עוד לצרכיו ולמעמדו כראש העיר העברית הראשונה והמפותחת ביותר בארץ. מה גם שלראש עיריית יפו (שאוחדה עם תל אביב רק בשנת 1949), סיד עבדול רחמן בק אל טג'י, כבר הייתה אחת כזאת.
במסמכים שהגיעו לידי זמן תל אביב נחשפת לראשונה ההתכתבות בין מאיר דיזנגוף ומזכיר העיר באותם הימים יהודה נדיבי ובין סוכן המכוניות ובעל הקרקעות אריה לייב אברמוביץ'.
ההתכתבות עסקה בעסקה לרכישת מכונית האובורן החדישה (דגם 1935) ובפריסת התשלומים שהועברו לבנק אנגלו-פלשתינה שביפו (לימים בנק לאומי). אגב, את התשלום האחרון עבור המכונית העביר ראש העירייה לבנק חודש ימים בערך לפני שנפטר.
בקרב רבים מוותיקי העיר נקשר שמו של מאיר דיזנגוף ברכיבה על סוס. לפי עדויותיהם, הוא נהג כמעט מדי יום לעבור עם סוסו ברחובות תל אביב כדי לוודא שהעיר מתנהלת כהלכה. מדי חג פורים הוא רכב על סוסו בראש מצעד העדלאידע. לפי הספר "אור וים הקיפוה" של היסטוריוניות התרבות ד"ר ענת הלמן, הוא אפילו נצפה פעם על ידי תושבים רוכב על סוסו שלא כחוק בתוך הגן שליד ביתו.
בקרוב אף יושק פסל בדמותו - רוכב על סוס - מול ביתו ההיסטורי בשדרות רוטשילד 16 בנוכחות משפחות המייסדים וראש העירייה רון חולדאי.
לצד זיכרונות אלה, ברשותו של ראש העירייה הראשון הייתה גם מכונית ווקסהול, ועל התענוג החדש, מדגם אובורן, הסכים לשלם 450 לירות ישראליות, סכום נכבד באותם הימים.
"המכונית הזאת שהנני מציע הנה בעלת שמונה צילינדרים ומסודרת בכל הסידורים הכי מודרניים והמודל הנהו כבר זה של השנה הבאה - 1935", כתב הסוכן אברמוביץ' לדיזנגוף. "המכונית היא הדורה בחיצוניותה ונוחה בפנימיותה והמכונה עצמה חזקה ומבטיחה שירות טוב. מכוניות מטיפוס זה נמצאות כבר אצל ראש עיריית יפו סיד עבדול רחמן בק אל טג'י ואחרים".
ההצעה שנתן אברמוביץ' לראש העירייה מזכירה במידת מה את עסקאות הליסינג והטרייד אין הנהוגות בימינו: "ברצותי עד מאוד כי כבודו ישתמש
מלבד זה, כדי להקל עוד את התנאים של ראש העירייה הציע הסוכן עזרה נוספת: "אני מוכן להזמין עבור כבודו מכונית שחורה עם ריפוד פנימי של עור, אולם עד הגיע המכונית הזאת המיוחדת בשבילו, אהיה מוכן למסור לו באופן זמני את המכונית שהזמנתי בשביל עצמי (צבע חום) אשר תגיע ארצה לפני סוף חודש זה (תאריך המכתב 3 באוקטובר 1934, ק"ס). את מכוניתו הוא יוכל לקבל בערך עוד חמישה שבועות".
כאמור, ראש העירייה הסכים לרכוש את מכונית האובורן המודרנית, אך לא לפני שהציב תנאי משלו: את הרכש החדש שלו הוא ביקש לבדוק על חשבון מכוניתו של אברמוביץ', שכבר הוזמנה, ותשמש אותו כאמור עד שיגיע לארץ רכבו שלו. במכתב ששלח מזכיר העיר נדיבי לסוכן בשמו של ראש העירייה הוא כתב: "כבודו יסכים כמובן, לזה שהשבוע הראשון של השימוש במכונית כבודו ישמש כתקופת ניסיון למען יוכל ראש העירייה לעמוד על טיב המכונית".
לאחר שסוכמו והובהרו כל התנאים בין הצדדים שלח דיזנגוף בחודש נובמבר 1934 מכתב לבנק אנגלו-פלשתינה, ובו פירט את הסדר התשלום עבור המכונית: "הנני מקיים לכם כי רשמתי לפני שמר ל. אברמוביץ' העביר לכם את הסך 250 לירות ישראליות המגיע לו עבור המכונית שקניתי ממנו לשביעות רצוני, והנני מתחייב בזה לשלם לכם את סך 250 לירות הישראליות הנ"ל בצירוף ריבית של שמונה אחוז לשנה שתשולם עם הפרעון האחרון... בתשלומים חודשיים של 12.500 לירות ישראליות כל תשלום החל מ-5 בחודש דצמבר 1934 וגומר ב-5 לאוגוסט 1936".
כיאה למעמדו של ראש העירייה היה לו נהג צמוד. לא ברור אם נהג בעצמו בכלי הרכב החדיש והמשוכלל, אולם אין ספק שלא נהנה ממנו לאורך זמן. מאיר דיזנגוף נפטר בחודש ספטמבר 1936, שנה לאחר שהגיעה מכוניתו המיובאת מארצות הברית וחודש לאחר שסיים לשלם עבורה.
"קיבלנו לידנו את הסוכנות של המכוניות האמריקאיות", מספר בנו ויורשו של אריה לייב צבי אברמוביץ', בן ה-88 כיום, "זו הייתה מכונית יוקרתית, וזו הייתה פרסטיז'ה גם למפעל שלנו וגם לעיר תל אביב, שראש העירייה נסע באותה המכונית שאנחנו הבאנו. הייתי אז ילד קטן מאוד, ואני זוכר את דיזנגוף בצורה מעורפלת.
"בעיקר אני זוכר את זה שהוא רכב על הסוס בראש תהלוכת העדלאידע. הוא ואבא שלי היו ביחסים טובים מאוד. שניהם היו עסוקים מאוד בחיי היום-יום, והייתה מערכת יחסים תרבותית אבל קורקטית".
נא להמתין לטעינת התגובות
