הרצליה: חוף הנכים הפך לביב שופכין, אבל בעירייה לא מתרגשים
ייטיבו לעשות תושבי הרצליה באם ידרשו החזר כספי של אגרת הביוב שנגבתה מהם, ושמצאה דרכה אל הים בצורת מי ביוב. סמנכ"ל עמותת "צלול" מזועזע מהמחדל המתמשך של הזרמת הביוב לחוף הנכים. מיוחד לזמן השרון
בכל שנה מתרחשות מאות תקלות במערכות הביוב העירוניות. אף על פי שחלקן מטופל באופן מיידי בטרם מופצת הבשורה לציבור הרחב, עשרות מהן מובילות, למרבה הצער, לזרימת מי ביוב אל חופי הרחצה תוך גרימת עוגמת נפש, במקרה הטוב, וסיכון ממשי לבריאותו של הציבור, במקרה הרע.
מי ביוב הזורמים לים מהווים מעבר לפגיעה באיכות חייהם של הרוחצים והגולשים, גם עבירה חמורה על החוק ובעיקר הפגנת בוז כלפי הציבור. האחריות למניעת זרימת מי ביוב, הן כשפכים גולמיים והן כקולחין, מוטלת על כתפי הרשות המקומית ונמצאת תחת בקרת משרדי הממשלה הרלוונטיים, בראשם מינהל תשתיות פיתוח ביוב שבמשרד התשתיות.
בסופו של יום, הקורבן העיקרי למחדלי הביוב הוא הציבור, אשר ביקש בסך הכול להתרענן במימיו הקרירים של הים התיכון ולא בבריכת חמצון.
בשנים האחרונות, אנו עדים למקרים רבים בהם חופי הרחצה נסגרו בפני הציבור בשל זיהום. אין מדובר בכוח עליון או חס וחלילה באירוע מלחמתי. בכל המקרים הללו הגורם האנושי הוא זה, שברשלנותו הפושעת, הוביל במו ידיו למהלך מבזה, שבסופו של דבר זיהם את החופים.
יש הטוענים כי "תקלות קורות" אולם בבחינה מעמיקה, מתגלה כי אותם טוענים הם לא אחרים מאשר הגורמים המזרימים בעצמם. ניתן תמיד לטעון לחפות ראש הרשות בעניין ההזרמה אגב האשמה של תחנה לשאיבת ביוב שכשלה או של צינור הולכת ביוב שקרס, אולם בדרך כלל, טיעונים אלו הופכים למגוחכים עת מתגלה האמת במערומיה, כאשר נודע שאותה תחנה לא זכתה לתחזוקה נאותה במשך שנים ואותו צינור הונח בקרקע ללא בקרה הנדסית מתאימה.
אחת הדוגמאות המקוממות, הן בהיבט של בריאות הציבור והן בהיבט הסביבתי, היא זו שבחוף הנכים בהרצליה. חוף זה, אשר שמו מלמד על תפקידו ובכך על האפשרות הקיימת בידי ציבור הנכים לרחוץ בחוף ים המותאם לצרכיהם, הפך לאחרונה לביב שופכין מסוכן ולרועץ עבור ציבור זה.
באופן ציני למדי, זורמים באופן תדיר אל החוף, דרך נקז מי גשם גדול מימדים, מי ביוב מזוהמים בחיידקים, אשר מקורם לא אחר מאשר... ניחשתם? נכון, מערכת הביוב העירונית של הרצליה!
ראש העיר, אשר ידעה בעבר ימים רבים של הזרמות ביוב אל הים, בעיקר ממכון טיהור השפכים, הואילה בטובה לשדרגו וזאת רק לאחר הפעלת לחץ ציבורי כבד.
כעת, נדמה כי שבה לסורה, ביתר שאת, תוך שהיא מתעלמת ממי הביוב הזורמים באין מפריע לחוף הנכים.
על אף המחדל החמור, המבוסס גם על ממצאי מעבדה מדאיגים, בחרה ככל הנראה עיריית הרצליה, להתעלם מפניות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לטפל בבעיה, ואף התעלמה מבקשתם של נציגי משרד מבקר המדינה לשמוע פרטים על פשר המחדל.
החמור מכל הוא הזלזול הבוטה כלפי השימוע בשל זרימות חוזרות ונשנות של מי ביוב לחוף זה, עת סירבו, לכאורה, ראש העיר ומנכ"ל העירייה להגיע לשימוע במועד שנקבע להם.
ייטיבו לעשות תושבי הרצליה באם ידרשו החזר כספי מלא של אגרת הביוב, שנגבתה מהם על פי חוק, שהרי מסתבר שאותה אגרה מצאה דרכה אל הים בצורת מי ביוב,
כך, ראוי כי ייעשה בכלל ערי ישראל בהם משלמים התושבים מאות מיליוני שקלים בשנה כאגרת ביוב, וזו, כפי הנראה, לא מנוצלת למטרותיה ועל כך יכולים להעיד חופי ישראל ודייריהם הימיים, שבמידה והיו יכולים לדבר, ודאי היו מעידים ממקור ראשון על מידת המחויבות שמפגינים ראשי הרשויות כלפי חופי הרחצה ומערכות הביוב בעירם, אך במקום זאת ממלאים פיהם במי ביוב.
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "צלול"
נא להמתין לטעינת התגובות
