ככה זה עובד: קבלו את השיטה הטבריינית לחיסול הביקורת
מבקר עיריית טבריה קבע שבן הדוד של ראש העיר זוהר עובד חייב כמעט חצי מיליון שקל ארנונה. ראש העיר הזמין על חשבון הציבור חקירה פרטית שכללה חדירה למחשב המבקר. הוא גם הגיש נגדו קובלנה לבית הדין של הרשויות, שהרשיע את המבקר והורה על הדחתו. ראש העירייה: בית הדין קבע כי בדיקת מערכת המחשוב חוקית
המבקר ביקש לבדוק אז את עניינם של מי שלא משלמים די ארנונה באזור מסוים בעיר. בהמשך התברר כי אחד הסרבנים הוא לא אחר מאשר בן דודו של ראש העיר זוהר עובד, המשמש בעצמו כחבר מועצה ויו"ר הקואליציה העירונית.
431 אלף שקל, נקבע בעקבות אותה בדיקה, יצטרך בן הדוד לשלם. ואם זה לא מספיק, ב-13 ביוני 2006, למחרת הבקשה למדידה, הניח אליהו על שולחנו של ראש העירייה טיוטת דוח ביקורת שחיבר בעניין אחר, ואשר העלה "בזבוז כספי ציבור בסך של כ-150 אלף שקל" מצדו של ראש העירייה.
לעובד לקח בדיוק יום אחד כדי להשיב על הטיוטה. כבר למחרת הוא שכר את שירותיו של עורך דין חיצוני על מנת שיחל בהליכים להגשת תובענה נגד המבקר בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
מבקר העירייה לא ידע דבר על המהלך המתרקם מאחורי גבו וכעבור עשרה ימים הניח על שולחנו של ראש העירייה גם את ממצאי הביקורת, טרם פרסום הדוח השנתי, לתגובתו. עוד באותו יום שכר זוהר עובד על חשבון הקופה הציבורית חוקר פרטי כדי לעקוב אחר פעילותו של מבקר העירייה ולחפש חומרים אודותיו.
הפרויקט הזה, שהפעיל ראש העירייה נגד המבקר, עלה למשלם המסים הטברייני סכום בלתי נתפס של כ-300 אלף שקל. החוקר הפרטי קיבל מנדט נרחב ויד חופשית לפעול. בין היתר אושר לו לחטט במסמכי הארנונה של אביו של המבקר, חולה פוליו עם מאה אחוזי נכות שגידל 14 ילדים בדירת עמידר ונפטר שבע שנים קודם לכן, זאת על מנת לבדוק אם לא נשאר חייב משהו לעירייה בטרם השיב את נשמתו לבורא.
על צעדיו של ראש העירייה פורסם לראשונה ב"סופשבוע" לפני שנתיים. כעת נראה שעובד הצליח, ובני אליהו הודח מתפקידו.
חודשים אחדים קודם לכן, יצר זוהר עובד קשר עם בעליה של חברה המתמחה בין השאר בשחזור מידע ממוחשב, וקיבל ממנה חומר המצוי בשרת המרכזי המאפשר קבלת מידע מהמחשבים ותיבות הדואר של עובדי העירייה.
הנימוק היה מניעת פריצות וזליגת מידע מהמחשב העירוני. על עצם הזמנת העבודה ועל כל דבר שקשור בפעילותה הצפויה של חברת המחשבים הוטל איפול מלא. היחידים שהיו בסוד העניין היו ראש העירייה, שיזם את המהלך, ונהגו, שאותו מינה לאחראי הקשר עם החברה.
עובד קבע פגישה לילית עם מנהל החברה באחד מבתי המלון בטבריה ונתן לו אור ירוק להביא את אנשיו ולחדור למחשביהם של עובדים בעירייה כשהוא לא מעדכן איש. לא את הגזבר, לא את היועץ המשפטי, אפילו לא את האחראי למחשבים. "רציתי שהכל יישאר סודי ביותר", העיד מאוחר יותר.
העסקה בין ראש העירייה למנכ"ל חברת המחשבים נסגרה בלחיצת יד ובלי להותיר אחריה שום מסמך כתוב. לא הצעת מחיר, לא הצעת עבודה. כלום. כעבור כמה ימים, ביום שישי אחר הצהריים, כשבניין העירייה ריק מעובדים, הגיעה אליו עובדת מטעם חברת המחשבים ובסיוע נהגו של ראש העירייה העתיקה מן השרת המרכזי בין השאר את תיבות הדואר האלקטרוני של שורת עובדים, בהם מבקר העירייה.
כמה ימים אחר כך, כשחברת המחשבים סיימה את עבודתה על החומר, הגיע ראש העירייה בשעת ערב מאוחרת לביתו הפרטי של מנכ"ל החברה, על מנת לקבל את התוצאות. "הבדיקות נערכו בתום לב, תוך המהלך
אנשי המחשבים העירו על בעיה בתוכנת האנטי וירוס אבל בסיום עבודתם הותירו בידו של ראש העירייה קלף יקר מפז: דיסק ועליו מאות קבצים שהועתקו ממחשבו של מבקר העירייה וכן העתק של כל הדואר האלקטרוני הנכנס והיוצא שלו. היו שם מסמכים הקשורים לעבודת הביקורת בעניינו של ראש העירייה בעצמו, תכתובות שניהל המבקר עם הממונה על השכר באוצר, עם הוועדה למניעת ניגוד עניינים ועם מבקר המדינה. כל אלה היו עכשיו בידיו של ראש העירייה.
כדי להבין את משמעות הדברים, צריך לדמיין מה היה מתרחש אם בעוד השופט מיכה לינדנשטראוס עוסק באיסוף חומר על אודות התנהלותו של אהוד אולמרט בפרשת המכרז למכירת בנק לאומי, היה מזמין ראש הממשלה חברת מחשבים, וזו היתה מעבירה לידו את תיבת הדואר האלקטרוני של מבקר המדינה.
כשנדרש להסביר מדוע נחדר מחשב המבקר, טען כאמור ראש העירייה כי מדובר בסקר אבטחה. בית הדין למשמעת, ששמע מאוחר יותר את הגרסה שלו, לא ממש השתכנע. "בית הדין סבור כי ייתכן בהחלט שהמטרה שלשמה נשכרו שירותיו של מר שרון (איש המחשבים - ק"ל) על ידי עיריית טבריה, לא היתה ביצוע בדיקת אבטחה במחשבי עיריית טבריה אלא חיפוש חומר המעיד על אי מילוי דיני המשמעת מצדו של הנאשם (בני אליהו - ק"ל), וזאת באמתלה של 'בדיקת אבטחה במחשבי העירייה'".
עם מאות המסמכים שהעתיק ממחשבו של אליהו היה לראש העירייה חומר גלם לגמרי לא רע כדי להתחיל לחפש את המבקר. היוצרות התהפכו. אם עד עתה היה אליהו בתפקיד מבקר העירייה, הפך עכשיו ראש העירייה למבקרו של המבקר. התכתבויות פרטיות שלו, מסמכים שהעביר למשטרה בין השאר בעניינו של עובד עצמו, הכל היה עכשיו בידיו של ראש העירייה.
עובד לא הסתפק בכך. העירייה שבראשותו שכרה שטחי פרסום בעיתונות המקומית בהם הותקף אליהו. מאוחר יותר, פתחה משפחתו האמידה של ראש העירייה מקומון משלה, מעל דפיו נוהל מסע השמצות נגד המבקר. כדי לפגוע עוד יותר באליהו, אב לילדים, "חשף" ראש העירייה בפומבי כי נתגלו בין קבציו "סרטים פורנוגרפיים".
בהמשך התברר כי מדובר בתמונות המסתובבות ברשת האינטרנט ואשר נשלחו למחשבו של המבקר כמו לאלפי מחשבים אחרים. המבקר עצמו, התגלה בבית הדין, לא שלח ולא העביר שום סרט, ואפילו לא נמצאה ראיה לכך שפתח ולו מייל אחד כזה. למרבה המבוכה, בדיקה מדוקדקת העלתה כי דווקא ממחשבו של ראש העירייה נשלח קובץ עם תמונות עירום של השחקנית שרון סטון. "אני בכלל לא יודע לפתוח מיילים", הסביר אחר כך עובד, "אולי זה של המזכירה".
בינתיים , עבד החוקר הפרטי של ראש העירייה ללא לאות. בניסיונותיו למצוא מי שיוכל לספק לו חומר נגד המבקר, עבר בין נפגעי דוחות הביקורת בעבר, אחד אחרי השני. אין זה מפתיע כי הדוח שהגיש החוקר נראה כמו מדור רכילות נגד מבקר העירייה.
בעלה של עובדת במחלקת הגבייה שנתפסה על ידי המבקר אחרי שהעניקה זיכויים לבני משפחתה, העיד כי המבקר "סימן אותו". הווטרינר העירוני לשעבר, שביקורת של אליהו הכריחה אותו להחזיר מכיסו כספים לעירייה, סיפר לחוקר הפרטי שהתנהגותו של אליהו "אינה כשרה". עורך מקומון שפרנסתו נפגעה אחרי שאליהו קבע כללים לחלוקת עוגת הפרסום בין העיתונים השונים, תרם גם הוא את חלקו: החוקר הפרטי "חשף" כי בישיבה שהתקיימה שש שנים קודם לכן כינה המבקר את עורך המקומון "אידיוט". ממש כך.
מכיוון שבעיריית טבריה הכל נעשה לפי נהלים מסודרים, הודיע זוהר עובד לבני אליהו שהוא מוזמן לשימוע אצל עו"ד אבי גולדהמר, התובע החיצוני שנשכר בעניינו, והוא אשר יקבע האם יועמד לדין משמעתי, אם לאו.
אליהו, שהתקשה להאמין למתרחש, פנה בדחיפות למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס וביקשו להתערב. אליהו טען כי עו"ד גולדהמר איננו נטול פניות, מפני שהוא עצמו מנע בעבר את העסקתו של גולדהמר כפרקליט חיצוני לעירייה, כדי לחסוך כספי ציבור. עוד טען אליהו כי גולדהמר הוחתם על חוזה לפיו יזכה בשכר טרחה גבוה רק במקרה שתוגש תובענה נגדו (גולדהמר השתכר מתיק אליהו בסופו של ההליך כ-200 אלף שקל).
מבקר המדינה לינדנשטראוס מרבה לדבר ולכתוב על הצורך להגן על חושפי שחיתויות. אלא שכשבני אליהו נזקק להגנתו של לינדנשטראוס, הוא מצא את עצמו לבדו.
"החל מסע להדחתי", כתב אליהו למבקר המדינה ביולי 2006 וביקש הגנה. כעבור חודש לערך שב אליו משרד מבקר המדינה עם תשובה רשמית ומרגיעה. "מתברר שבישיבת המועצה לא הוחלט על פתיחת הליכים להדחתך, כפי שחששת... אם יחולו התפתחויות בעניין תוכל לשוב ולפנות אלינו".
כשהתלונן על מינויו של התובע החיצוני, הגיב לינדנשטראוס בצורה מגומגמת. "יש לכאורה טעם לפגם במינויו של עו"ד גולדהמר כחוקר ותובע... ראוי שראש העירייה ישקול אפשרות מינויו של תובע אחר", כתב מבקר המדינה. זוהר עובד הבין ובחר להתעלם.
כשהושלמה הכנת התיק ועיריית טבריה, מצוידת בחומרים שנאספו נגד המבקר, הגישה נגדו תובענה לבית הדין המשמעתי של הרשויות המקומיות ודרשה להדיח אותו מתפקידו, מיהר אליהו לפנות שוב אל המבקר. אמרתי לכם שראש העירייה מנסה להדיח אותי, כתב, הגיע הזמן שתעזרו. במשרד המבקר נצמדו לכללי הטקס. קודם פנית מוקדם מדי, הסבירו לאליהו, עכשיו מאוחר מדי. "משרד מבקר המדינה אינו רשאי להתערב בתלונה המצויה בבית הדין המשמעתי".
השבוע, בתגובה לפנייתי בעניינו של אליהו, הסבירו במשרד מבקר המדינה כי הם "מוכנים לסייע לו בכל אמצעי שניתן, כמו שסייענו בעבר". שבתי ובקשתי ממבקר המדינה להזכיר איזה סיוע בדיוק העניק לאליהו בעבר. השבוע הגיע אלי עמוד מפותל של הסברים, אבל תשובה רצינית לשאלה לא היתה בו.
את התובענה נגד המבקר הגישה עיריית טבריה לבית הדין של הרשויות המקומיות. מדובר בטריבונל שיפוטי מרתק, גם אם רוב הציבור לא שמע עליו מעולם. יושבים בו על כס השיפוט עורך דין מאחת הרשויות המקומיות עם שני נציגי ציבור, אף אחד מהם איננו שופט, וחורצים גורלות.
להרכב הזה יש סמכויות מרחיקות לכת. בית הדין הזה החליט, לדוגמה, להתעלם מהדרך שבה חדר ראש העיר למחשבו של המבקר. הוא גם הגדיר "לא רלוונטית" את עדותו של חיים חליווה, עורך מקומון טברייני שסייע בעבד לזוהר עובד. "בישיבות הייעוץ בין זוהר וביני במרפסת ביתו של זוהר עובד, עלתה פעמיים ההצעה לפרוץ למשרדו של מבקר העירייה ולקחת משם את המחשב האישי", סיפר , אבל לשווא.
עד אחר ניסה להסביר על דוכן העדים כיצד דווקא ביום שבו מינה אותו עובד במינוי אישי לתפקיד מנכ"ל העירייה, הוא נזכר להעביר לו מכתב בו הוא מספר על התנהגות לא נאותה של המבקר שנה וחצי קודם לכן, כשבמשך כל התקופה הזו לא סיפר על כך לאיש.
התובענה שהגישו זוהר עובד ועו"ד גולדהמר נגד אליהו היתה מרשימה, וכללה חמישה סעיפי אישום, המונים עשרות פריטי אישום ובהם טענות על אינספור היעדרויות מהעבודה החל מתחילת המילניום, על דוח ביקורת אחד שפורסם לפני הזמן, על דוח ביקורת אחר שפורסם אחרי הזמן, וגם על "מילוי התפקיד בצורה מגמתית, התעלמות מבקשותיו של ראש העיר והשלטת מורא על עובדי העירייה".
היה שם גם סעיף אחד שנגע להדלפה של המבקר לכתב של ידיעות אחרונות. "ראש עיריית טבריה", נכתב במייל שהעביר אליהו לעיתונאי, לדבריו בתשובה לפניה שלו בנושא, "החזיר חבר מרכז ליכוד, מקורב לשרון ולאולמרט, שפוטר מהעירייה לאחר שנתגלו ממצאים הקושרים אותו בניהול לא תקין של כספי החוף העירוני, לשמש כקבלן חיצוני של העירייה...".
אחרי שנתיים של דיונים ושמיעת עדים החליט בית הדין להרשיע את אליהו בשני סעיפי אישום, זאת בשל שלושה פריטים מתוך עשרות שנטענו נגדו. אליהו הורשע בהעברת המידע החסוי לעיתונאי ובשני מקרים שבהם דיווח על שעות שבהן נעדר מהעבודה, כעל שעות עבודה. אליהו, שטען כי עבד באותם יומיים, לא הצליח להוכיח את הדברים אבל הציג לפני בית הדין עשרות ימי חופשה שעליהם ויתר בהתנדבות בשל לחץ העבודה המוטל עליו. אם הייתי רוצה לגנוב שני ימי עבודה, אמר לבית הדין, לא הייתי מוותר על כל כך הרבה ימי חופש שאני זכאי להם.
פרקליטו של עובד לא חסך השבוע במילים בוטות כדי להסביר למעריב עד כמה חמורים בעיניו שלושת סעיפי ההרשעה. "מעילה בתפקיד", "מעילה באמון הציבור", "סירחון" ו"שחיתות אישית" היו רק חלק מהם.
לאורך כל ההליך השיפוטי המשונה הזה ליוו את המבקר אנשי התנועה לאיכות השלטון. אלא שבקשת התנועה להצטרף להליך המשמעתי כ"ידיד בית המשפט" נדחתה. בתנועה לא מרימים ידיים. "נצטרף לבני אליהו לערעור לבית המשפט המחוזי ואם נצטרך נלווה אותו עד העליון", אומר עו"ד ברק כלב, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה.
"האיכות הירודה של בית הדין הזה, שהדיינים בו כלל אינם שופטים, ידועה, והיא הביאה לפסק דין שגוי. חוסר המקצועיות של הדיינים גרם עוול למבקר רציני וישר דרך. הסמכויות של המערכת הזו להטיל סנקציות קשות בנושאים שאין להם הבנה מקצועית מספקת בהם, היא כמו לתת למנתח חסר מיומנות לפתוח לך את הבטן. החלטות מהסוג הזה ישמשו השראה לראשי ערים שהמבקר שלהן עושה עבודה נמרצת מדי".
בית הדין אכן גזר עונש כבד על המבקר. בני אליהו ננזף, הודח לצמיתות מתפקיד מבקר עיריית טבריה ולמשך שנתיים מכל תפקיד ביקורת ברשות מקומית. במהלך משפיל המליץ לו בית הדין לקבל את הצעת עיריית טבריה לשמש בינתיים כמזכיר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, עד היום גוף מבוקר על ידו. המהלך הושלם.
בתוך ימים ספורים יעזוב מבקר העירייה את משרדו ויותיר אותו, על מסמכיו, לאנשיו של ראש העירייה. אם מבקר המדינה לא יתעשת וישמיע קול בעניין, יוכל זוהר עובד לרשום פטנט על הדרך הקלה והבטוחה לחסל את מוסד הביקורת.
תגובתו של ראש עיריית טבריה זוהר עובד, כפי שהועברה באמצעות עורך דינו בעז בן-צור: "בדיקת מערכת המחשוב בעירייה נעשתה על רקע חששות בנוגע לאבטחת המידע, אשר נתבררו כנכונים. לפי העדויות שהובאו בפני בית הדין למשמעת, ממצאי הבדיקה של השרת העירוני הם שהובילו לספרייה שעל המחשב של מבקר העירייה.
"הבדיקה נעשתה בשרת שבבעלות העירייה ללא חיפוש ספציפי במחשבו ששימש את המבקר, כאשר אנשי המחשבים הם שהסבו את תשומת לבו של ראש העיר לקבצים שהיו על המחשב. בית הדין קבע בהחלטת ביניים כי בדיקת מערכת המחשוב נעשתה בסמכות ובאופן חוקי.
"כתוצאה מגילוי הממצאים החמורים היה זה אך מתבקש כי ראש העיר יפעל במסגרת סמכותו למינוי תובע שיגיש קובלנה משמעתית בעניינו של מר אליהו. שכירת שירותיו של החוקר הפרטי נעשתה לפי שיקול דעתו המקצועי של התובע, לצורך אימות נתונים באופן נקודתי.
"שכר הטרחה ששולם לתובע ולחוקר היה סביר בעליל, כמקובל בשוק ובהתחשב בהיקף העבודה שהושקעה בניהול ההליך.
"בדיקת מערכת המחשוב נעשתה עוד בחודש נובמבר 2005 וגם הפנייה לתובע ומינויו להגשת הקובלנה נעשה חודשים לפני הגשת דוח הביקורת מטעם מר אליהו, ואף לפני הגשת טיוטת הדוח".
נא להמתין לטעינת התגובות
