אמריקה בלב תל אביב: סיור בבית הידידות מיין
מה למושבה האמריקאית בלב תל אביב ולשני צעירים שהגיעו לכאן ממיין הרחוקה לפני 140 שנה? סיפור מתוך ספרם החדש של ערן ודוד גל-אור "תל אביב -מסלולים, אתרים, סיפורים"
סיפורה של המושבה האמריקאית ביפו מתחיל הרחק מכאן, באמצע המאה ה-19, במדינת מיין שבארצות הברית. ג'ורג' אדמס, שחקן לשעבר ומטיף נוצרי אדוק, האמין שמטרת חייו היא לסייע ליהודי העולם לשוב ולהתגורר בארץ ישראל, מכיוון שזה הדבר שיביא את הגאולה. הוא נסע ממקום למקום, הפעיל את יכולות השכנוע והכריזמה שלו, ותבע מנוצרים מאמינים לעלות עמו לארץ ישראל, ליישב אותה ולפתח אותה.
לצורך כך, יצאו בשנת 1865 ג'ורג' אדמס וחברו אייב מקנזי לסיור מקדים בארץ ישראל. כדרכם של המרגלים התנ"כיים, סקרו השניים את הארץ, הלכו בה הלוך ושוב, התרשמו מעצי ההדר והדקל והתפעלו מנוף הים ומהמרחבים הפתוחים. שבויים אחרי חלומם, לא נתנו ג'ורג' ואייב את דעתם לחום הקשה, לפורעים הערבים ולאדמת החול התובענית.
הבשורה עימה שבו מארץ ישראל הייתה מבטיחה: "נזכה לחלקת אדמה בפסגתו של שטח מוגבה, מרחק חמש דקות הליכה בלבד מצפון-מזרח לשער העיר ולשוק, ובמרחק של ארבע דקות מהים התיכון. שני רחובות יצטלבו במושבתנו בזווית ישרה, כנסייה בת קומה אחת תוקם... שאר הבתים יהיו בני שתי קומות, ומשפחה שתרצה לראות את מראה הים מביתה, תוכל לבנות בית שיש לו מרפסת גם בקומתו השנייה...".
כאשר שבו ג'ורג' אדמס ואייב מקנזי למדינת מיין, כשחוזה רכישת הקרקע חתום בידיהם, היה ברור לשניהם שחלומם קורם עור וגידים. כל שנותר היה לאסוף משפחות שיהיו מוכנות לעזוב את ביתן באמריקה ולצאת להרפתקה בארץ ישראל. הכנותיהם של ג'ורג', אייב וקרוביהם למסע, הגיעו לשיאן. הם חכרו ספינת מפרש גדולה בשם "נלי צ'ייפין" שתוביל אותם ארצה, העמיסו עליה את שלדיהם של בתי העץ בהם יגורו, שנבנו כבר בארצות הברית, ואספו מצרכים הכרחיים. ב-11 באוגוסט 1866, בנמל ג'ונספורט במדינת מיין, עלו על סיפונה של ה"נלי צ'ייפין" 157 חקלאים, נגרים ובעלי מלאכה שונים, ויצאו לדרכם הארוכה לארץ ישראל.
42 יום נמשכה ההפלגה, ובצהרי ה-22 בספטמבר הטילה הספינה עוגן מול חופה של יפו. את פניהם של המהגרים קיבל סגן הקונסול האמריקני בארץ, סוחר ממולח בשם הרמן לוונטל, ובפיו בשורה קשה: "השלטון העות'מאני מסרב להוציא את הצו הדרוש להתיישבותם של האמריקאים ליד יפו. אין לסולטאן במקום ההוא שטח, בו יוכלו להתיישב אנשים שאינם נתינים עות'מאנים". בשומעו את הבשורה, אחזו בג'ורג' אדמס תחושות הלם מהולות בכעס. בלית ברירה, הורה לחבריו להקים מחנה זמני על חוף הים, מצפון ליפו.
שלושה שבועות עמלו הגברים במלאכת פריקתן וטעינתן של הסירות הקטנות, שהביאו את המטען מבטן הספינה אל החוף. המחנה הוקם במקום קרוב מספיק אל העיר, ורחוק דיו משפכו של נחל קטן, שעלול היה לעלות על גדותיו בימות הגשמים. אך המזל לא היה מנת חלקם של המתיישבים האמריקאים, והמחנה הזמני הוקם לצד אתר קבורה המוני של נספים ממגיפת כולירה שפקדה את יפו שנה קודם לכן.
בתוך זמן קצר חלו ילדים צעירים במחלות קיבה ומעיים, ותשעה מהם נפטרו בתוך זמן קצר. רק כעבור מספר חודשים הצליח הרמן לוונטל להשלים את העברת הבעלות על חלקת האדמה, ועבודת בניית המושבה, במקום בו היא ממוקמת היום, החלה.
הביקור בתוך בית העץ השמור היטב וההתרשמות מהתמונות הישנות של גיבורי המושבה, של הספינה "נלי צ'ייפין" ושל בתי המושבה בראשית ימיהם, הופכים את הביקור ב"בית הידידות מיין" לחוויה נהדרת. אך יותר מכל אלו, כדאי לבקר בבית בגלל סיפורם המרתק של הזוג ששיקם אותו - ד"ר ריד וג'ין הולמס.
את הסיפור על המושבה האמריקאית שמע ד"ר ריד הולמס לראשונה בשנת 1943, מפיה של תרזה רוג'רס קלי, גברת בת 88 ממדינת מיין, שהפליגה בגיל שתים עשרה יחד עם משפחתה בספינת ה"נלי צ'ייפין" ארצה.
מאז ועד היום לא חדל ריד לקרוא, לחקור ולפענח את סיפורם המרתק של 157 המהגרים, אליהם הוא קשור בקשרים סבוכים. ידידתה של סבתו הייתה ילדה בת חמש שיצאה עם משפחתה למסע, וגם משפחתו של סבא-רבא שלו הייתה ממקימות המושבה.
בחודש פברואר 2002 הגיעו ריד ואשתו ג'ין לישראל, וגילו שהבית בפינת הרחובות אוארבך ובר הופמן עתיד להיהרס בשבוע שלאחר מכן. בלי לחשוב פעמיים רכשו ג'ין וריד את הבית. במשך שנתיים הם עמלו על שיקומו ושימורו, והצליחו לשחזר באופן מוחלט את הבית המקורי, שנבנה כמעט 140 שנה קודם לכן.
כשהושלמה הבנייה, החליטו ג'ין וריד להפוך את הקומה הראשונה של הבית למוזיאון, בו אנו מבקרים כעת. ג'ין וריד הולמס מגיעים ארצה לתקופה של 4-3 חודשים בכל שנה, ובשאר הזמן מתגוררים בארצות הברית. כדאי לשאול את יהונתן מראש האם הזוג הולמס נמצא בארץ, ובמידה שכן, לברר האם ניתן להיפגש עימם ולשמוע מפיהם את סיפורם.
טלפון לפרטים: 03-6819225 (יהונתן כיס-לב).
שעות פתיחה: בתיאום מראש.
כניסה: ללא תשלום מסודר, על בסיס תרומה.
באתר האינטנרט של מסלולים ניתן למצוא מידע מפורט על המסלול המדובר או על מסלולים אחרים מתוך סדרות "מסלולים > להתאהב בארץ מחדש".
הסיפור מתוך ספרם החדש של ערן ודוד גל-אור: "תל-אביב - מסלולים, אתרים, סיפורים"
נא להמתין לטעינת התגובות
