ראשל"צ: החוג לא נפתח - הצעירים הגישו תביעה נגד המכללה
עשרות צעירים הגישו תביעה נגד המכללה למנהל בראשון לציון בטענה שהמכללה הפרה התחייבות לפתוח חוג תיאטרון במוסד. המכללה: אנו לא מנהלים דו שיח באמצעות התקשורת
ההחלטה התקבלה יומיים בלבד לפני תחילת הלימודים האקדמאים. עבור חלק משבעים הצעירים, שנרשמו למסלול, מדובר בדחיית חלום ובגדר הפסד של שנה מהחיים.
עבור אחרים זה היה הצ'אנס האחרון ללמוד משחק, ועתה הם נאלצים למצוא כיוון אחר.
שישה חודשים עברו וה"כמעט" סטודנטים של החוג לתיאטרון לא מוכנים לשכוח ולסלוח. עכשיו הם דורשים פיצוי אישי לכל אחד בשווי עשרות אלפי שקלים. "מה זה כסף לעומת שנה מהחיים?", הם שואלים.
איילת אטלס שכרה דירה בראשון לציון. שירי פדלון ויתרה על עבודה במשרד פרסום ועל בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין.
רונה נבון חשבה שהיא עומדת להגשים את חלום חייה. עוד שישים ושבעה צעירים, אחרים, ויתרו על נסיעות לחו"ל, עבודות מוצלחות, לימודים אקדמאיים, ושירות בצבא קבע.
כל זה כדי ללמוד בחוג לתיאטרון החדש והמפתה שעמד להיפתח השנה במסלול האקדמי המכללה למנהל, בראשון לציון.
יומיים בלבד לפני תחילת הלימודים, לאחר שכבר קנו מחברות וקלסרים ועברו שעות של אימונים לאודישנים מפרכים, שבעים סטודנטים מיועדים קיבלו הודעה שהחוג לא נפתח. בלי הסבר, בלי נימוק בהודעה לקונית אחת ופשוטה נכתב להם: "אין טעם להגיע". ההודעה השאירה אחריה שבעים פיות פעורים של צעירים המומים, שלא מבינים איך הכל נגמר, לפני שבכלל התחיל.
"נרשמתי ללימודים במכללה למנהל, לחוג
"אני הייתי בטוחה שהיא צוחקת. מי היה מאמין שיומיים לפני תחילת הלימודים האקדמאים יגידו לו שהחוג מבוטל. החלטתי להגיע ביום ראשון ללימודים, ושם גיליתי שכמוני היו עוד עשרות סטודנטים המומים שפשוט חרב עליהם עולמם.
"מהרגע שהופענו במכללה ודרשנו לקבל תשובות כולם פשוט נעלמו. אף אחד לא רצה לדבר איתנו, או להסביר לנו למה באמת לא נפתח החוג. המזכירה כל הזמן אמרה שאין מספיק נרשמים, ואנחנו לא הבנו איך הם לא ידעו את זה לפני חודשיים, חודש, שבועיים".
"אני התקבלתי בהתחלה ללימודים אצל יורם לוינשטיין, החלטתי לוותר עליהם וללכת ללמוד במכללה למנהל", מספרת שירי פדלון את חוויית מפח הנפש האישית שחוותה.
"אי אפשר לתאר את המיונים שעברתי בשביל הלימודים אצל יורם, כמה הם היו קשים רגשית, כמה מפרכים. מדובר בשלושה שלבים שצריך לעבור, שפשוט סוחטים אותך במהלכם. בכל זאת החלטתי שאני מעדיפה ללכת למקום שמעניק לי גם תואר ולא רק תעודת משחק.
"הנציגים של המכללה למנהל סיפרו בהתלהבות על החוג החדש שעומד להיפתח. דובר על חוג שמשלב את לימודי אומניות הבמה יחד עם לימודים תיאורטיים. זה היה אמור להיות מסלול ייחודי ואני הייתי בטוחה שמצאתי את המקום שלי. המכללה שלחה לנו את פרופסור אבי עוז, שידריך אותנו בכל נושא ההרשמה לחוג והשלבים של הבחינות.
"פרופסור עוז היה אמור להפוך להיות ראש החוג, והוא היה איתנו בקשר רציף כל הקיץ. המכללה הבטיחה לנו מרצים מהתחום, כמו עודד קוטלר ומוני מושונוב. הם אפילו הופיעו בסרטון הפרסומת של החוג. מהרגע שהודיעו לנו שהחוג מבוטל, כולם פשוט נעלמו. לאבי עוז לא היו תשובות, ועד היום לא ממש ברור אם הוא ידע מה הולך לקרות".
"עד עכשיו אני לא ממש מבינה מה קרה" ממשיכה שירי. "הייתה לי כבר ביד מערכת שעות מוכנה, עם שמות של מרצים. פתאום הכול נעלם. פתאום החוג כבר לא הופיע באתר האינטרנט של המכללה. פתאום נשיא המכללה לא הבין בכלל מה אנחנו רוצים ממנו.
"בדיעבד, גילנו שנשיא המכללה ידע כבר הרבה מאוד זמן שהחוג לא עומד להיפתח. עורכי הדין שלנו גילו שאף לא אחד מהמרצים, שהיו אמורים ללמד אותנו, הוחתם על חוזה. אף אחד מהם בכלל לא היה מועסק על ידי המכללה .לא הוקצו כיתות לימוד עבורנו ולא מערכת שעות אמיתית. כל מה שהציגו לנו לפני היה פשוט ב'כאילו'".
כשהבנתם שהחוג לא עומד להיפתח, ואתם נשארתם מחוץ למכללה, מה החלטתם לעשות?
"בהתחלה פשוט כולנו היינו בשוק. אתה פתאום קולט שכל מה שתכננת וכל מה שציפית לו, ירד לטימיון תוך שניות.
"כבר לא יכולנו להירשם לשום מקום, כי הלימודים היו אמורים להתחיל תוך יומיים. כל בתי הספר למשחק כבר סגרו את ההרשמה עוד ביולי. זאת הייתה תחושה של אבדון מוחלט. כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים".
"אחרי שהבנו שאנחנו די הרבה אנשים שלא יודעים מה לעשות, החלטנו להתאגד ולצאת להפגנה", מספרת איילת.
"נכנסנו לתוך המכללה ודרשנו לשוחח עם נשיא המכללה, פרופסור זאב נוימן.
"בהתחלה הוא בכלל לא הסכים לדבר איתנו ושלח לנו רק את הסגן שלו. אף אחד לא נתן תשובות, אז החלטנו לפנות לתקשורת. רק אז הנשיא הגיב והתייחס למקרה שלנו בפעם הראשונה. הוא אמר שלא נרשמו מספיק אנשים לחוג ולמכללה אין תקציב לפתוח אותו. גם אז הוא בחר לענות לנו על גבי העיתון ולא באופן אישי. הרגשנו שמזלזלים בנו האופן הכי קשה שיש".
איילת, שירי ועוד עשרות צעירים מתוסכלים החליטו להגיש עתירה מהירה לבית המשפט בדרישה לפתוח את החוג תיאטרון. השופט הצהיר שבמידה ויחתמו שישים וארבעה תלמידים על הרצון ללמוד בחוג, המכללה תיאלץ לפתוח אותו.
על ההצהרה חתמו בסופו של דבר רק חמישים וחמש איש. "רבים מאיתנו החליטו שהם לא מוכנים ללמוד במכללה למנהל אחרי התרגיל המסריח שעשו להם. הם לא רצו להיכנס בשערים של המקום הזה יותר לעולם", מסבירה שירי. "השופט אמר שעם חמישים וחמישה תלמידים המכללה לא חייבת לפתוח את החוג, אבל היא תצטרך לפצות את הסטודנטים בדרך כלשהי".
הצעירים החליטו שלא לוותר ופנו במכתב אל שרת החינוך, דאז, יולי תמיר ולעוד חברי כנסת רבים. הם דרשו דיון סביב החלטת המכללה לסגור את החוג, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים והנהלת המכללה למנהל נאלצה להגיע לדיון בראשותו של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור.
במהלך הישיבה טען נשיא המכללה, פרופסור זאב נוימן, כי לסטודנטים ניתנה אפשרות להשתלב בחוגים אחרים של המכללה, כמו מינהל עסקים או תקשורת. הצעירים הכועסים התרעמו על כך שנשיא המכללה אינו רואה הבדל בין החוגים השונים של האקדמיה.
בסוף הדיון, לאחר ששמע את שני הצדדים, סיכם מלכיאור את הישיבה: "הנקודה החשובה במקרה זה זו האחריות, שגם הנשיא פה התחייב לה, כלפי הסטודנטים שעשו כל מה שהם מחויבים לעשות. הם לא השלו ולא רימו. הם לא בגדו ולא שום דבר. הם עשו הכול.
"נעשה להם עוול, ממש בצורה קיצונית. נעשה להם עוול - בפקיעה - בחיים שלהם ובציפייה שלהם, זו לא מכולת. מדובר פה בהשכלה גבוהה, מדובר פה במוסד לתפארת, לא מכולת. יש ציפייה למוסריות אחרת. גם אם אתם צריכים להרוויח כסף, יש בכל זאת ציפיות אחרות מכם.
"ממה שהתברר לנו, ההתנהלות וקבלת ההחלטות במכללה, נראים לנו כתיאטרון אבסורד. פשוט כך. דבר לא ראוי. תיאטרון אבסורד זו מילה קשה, אבל אין לי מילה אחרת לתאר את הדבר הזה, דבר לא ראוי מבחינת כל קנה מידה ציבורית ומוסרית, כלפי איקס סטודנטים שתלו בכם את התקווה והחזון, את מה שהם רצו לתת בחיים שלהם.
"לכן, אני מאד מקווה וקורא לכם, לדירקטוריון ולנשיא, דווקא בגלל מה שכן הושקע בתוכנית, חזון שאתם בניתם, דווקא בגלל זה, אל תראו את מעשי ידיכם טובעים בים, בגלל שיש עכשיו סכסוך עם כמה מאנשי הסגל - או לא.
"תעשו צעד אמיץ, מאד נכון ומאד מוסרי ובכל זאת תנו לסטודנטים האלה אפשרות להגשים את החלום שלהם. אני משוכנע שלא תצאו מופסדים מהדבר הזה. אני קורא לכם, בשם ועדת החינוך,לשנות את ההחלטה שלכם ולפתוח את החוג בצורה מסודרת. אני בטוח שאתם תראו ברכה בדבר הזה".
על אף מילותיו הקשות של חבר הכנסת מלכיאור לנשיא המכללה למנהל, הפרופסור זאב נוימן, חוג התיאטרון לא נפתח בשנית. המכללה המשיכה לטעון שהיא נמצא בגרעון תקציבי ושום פיצוי לא נרשם לאותם שבעים צעירים
"אני היום בת עשרים ושש. בתי הספר למשחק לא מוכנים לקבל תלמידים שעברו את גיל עשרים וחמש", מספרת איילת בכאב. "המכללה למנהל גרמה לי לאבד את החלום שלי.
"בגלל שהפסדתי את השנה האקדמית הזו, אני אאלץ לחפש לי מקצוע אחר. שכרתי דירה בראשון לציון, במיוחד בשביל תחילת הלימודים ועכשיו אני מחויבת לחוזה של שנה. אני דורשת מהמכללה לפצות אותי על הנזק הכספי שנגרם לי בגלל ביטול החוג".
"אולי מהצד זה לא נשמע כמו הדבר הכי נורא בעולם, אבל זה כן", מסבירה שירי. "אנשים איבדו שנה מהחיים שלהם.
"שנה שהם יכלו להתקדם בה והם נשארו במקום. אני יכולתי ללמוד אצל יורם לוינשטיין וויתרתי. התקבלתי לעבודה בחברת פרסום וויתרתי. הכול עשיתי בשביל שבסוף אני אשאר בלי כלום".
התואר של המכללה למנהל היה המפלט האחרון שלי במטרה להגשים חלום", מספרת רונה נבון. "חלמתי כבר ללמוד ממחזאים אמיתיים, חלמתי לכתוב ולהציג והכל התנדף בשנייה. יש כמה מאיתנו שעזבו שירות בצבא קבע בשביל הלימודים ויש כאלו שחזרו במיוחד מטיול ארוך בחו"ל.
"יש כאלו שויתרו על עבודה רק בשביל התואר הזה. נראה שלאף אחד במכללה למנהל לא באמת אכפת. אני רוצה שהם יפצו אותי בעלות של שנה אקדמית, כמו זו שהפסדתי. כשכל החברים שלי יצאו לשוק העבודה ויתחילו לחיות, אני עדיין לא אוכל".
"הדבר שהכי מצחיק ועצוב בכל העניין, זה השם שיש למכללה למנהל והכסף שיש ברשותה. אני עדיין לא מאמינה, שנשיא מכללה, בעל שם כל כך גדול, מסוגל לסובב את הראש לשבעים תלמידים ופשוט לנטוש.
חבר הכנסת מלכיאור שאל את פרופסור נוימן בישיבה, איך הוא היה מרגיש אם אחד מהמוסדות האקדמאים היו עושים אותו דבר לבת שלו. הוא לא הצליח לענות. גם ששאלו אותו שוב ושוב את אותה השאלה, הוא פשוט השפיל מבט. עכשיו אנחנו מגיעים עם כוח בידיים.
"יש לנו עורכי דין ואנחנו מוכנים לנהל משא ומתן אמיתי. אנחנו לא מוכנים שהמכללה תמשיך להציע לנו הצעות מביכות, אלא שתיקח אחריות ותעניק לנו את הפיצוי האמיתי שמגיע לנו".
תגובת המכללה למנהל: "נציגי המכללה נפגשו עם בא כוח הסטודנטים כבר בחודש מרץ 2009 והציגו בפניו את הפתרונות שהוצעו לסטודנטים. המכללה עדיין ממתינה לתשובתו של בא כוח הסטודנטים. המכללה מנהלת ותנהל שיח עם הסטודנטים שלא באמצעות כלי התקשורת".
נא להמתין לטעינת התגובות
