אצל שמעון בחצר: שמעון גפסו, השריף החדש של נצרת עילית
המקורב שהפך למנהל מחלקת הספורט ללא כל ניסיון, חבר המועצה שנדרש להתפטר אחרת אשתו תפוטר, הפקחים שפוטרו לאחר שסירבו לרשום דוחות ליריב ותוספות השכר היצירתיות. ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, בתנופת עשייה. העירייה: הכל חוקי
את שולחן הכבוד המרשים אכלסו השרים דהיום בני בגין, דן מרידור, עוזי לנדאו וחבר הכנסת דאז דניאל בנלולו. מארגני הערב הזה לא חסכו כדי לעשות טוב לקהל. להקת מנדרין שהופיעה על הבמה הנעימה את הערב למוזמנים ואלה, מצדם, נהנו מנשנוש נקניקים, בשרים קרים, יינות, סלטים ועוגות.
"חברי תנועת עורי עיר", פנה ראש העירייה הנבחר בנאום הבכורה אל עמיתיו, כשהוא ניגש ישר לעניין. "אני יודע שרבים מביניכם שואפים כמובן להשתלב בעשייה העירונית בדרך כזו או בדרך אחרת, וגם אני רוצה לראות כמה שיותר מכם לצדי.
"אחרי הכל, שלטון זה לא רק ראש עיר אלא צוות רחב של אנשים מקורבים אליו. לכולם, לכולכם יש מקום לתרום. אני מבקש מכם להיות סבלניים. זה ייקח חודשים. אבל אני מבטיח שבבחירות האלה נבחרו לא רק ראש עיר והסגנים היקרים שלי, אלא צוות שלם - זה אתם - שלאט לאט יתפוס את השלטון וישתלב בצורה מבוקרת והדרגתית ואחראית".
שמעון גפסו ידע באוזני מי הוא נושא את נאום הג'ובים הזה. בקהל מחאו לו כפיים אינספור אנשים שסייעו לו להגיע לבניין העירייה. לחלק מהם הוא הבטיח תפקידים. אחרים ידעו שיש על מי לסמוך. שהם רק צריכים לגשת למכרז הנכון כדי לזכות במשרה, לפי כל כללי המינהל התקין, כמובן.
היום, כחצי שנה אחרי הבחירות, אפשר לומר שמי מתושבי נצרת עילית שנשאר מובטל אחרי הבחירות יכול לבוא בטענות רק לעצמו. נכון, מינויים פוליטיים הם לא סטארט-אפ חדשני. אבל מה שעשה גפסו בתקופה קצרה כל כך, רק מעטים בעבר הרשו לעצמם.
בתוך חודשים ספורים נהפכו משרדי העירייה לחברת כוח אדם שקלטה עשרות מאנשי מטה הבחירות שלו. חלקם החליפו את מי שהלך, עבור אחרים נוצרו תפקידים חדשים שמעולם לא היו.
כמה ימים לפני הערב הזה שיגר גפסו את מקורביו לארגן את האירוע בביתו של שכנו, ג'ורג' שחאדה. יחד עם שחאדה הופקדה על ההכנות יד ימינו של גפסו, משי סינוואני. זמן קצר אחר כך הפכו השניים לעובדי עירייה. סינוואני כמזכירת ראש העירייה. עבור שחאדה נוסד בשעה טובה, יש מאין, תפקיד חדש של "יועץ לענייני ערבים", שהמכרז עבורו הציב דרישות נמוכות מים המלח. רק שייבחר.
שחאדה, שאירח בביתו את צוות ההכנה למסיבה הגדולה של גפסו, הבטיח לנוכחים שיגייס כספים למימון הערב מאנשי עסקים מהמגזר הערבי. סינוואני, מצדה, הבטיחה לפעול לגייס את כיסו של ישראל רביב, זכיין המותג "שוק רמלה לוד", המקיים קשרים עסקיים ענפים עם החברה הכלכלית של העירייה.
בלהקת מנדרין אישרו השבוע כי רביב הוא שניהל את הארגון מולם ושכר את שירותיהם.
שבועות ספורים אחרי האירוע דנו בצמרת העירייה באפשרות להעביר לידיו של רביב את ניהול השוק העירוני בכל ימות השבוע. ממלא מקום ראש העירייה עדי ברקו החל להפעיל לחץ על גורמים בהנהלת החברה הכלכלית. בחברה היו מי שחשו לא נוח עם הלחץ הזה. "אי אפשר לחלק משאב כזה של העירייה בלי מכרז", טענו.
בעירייה מצאו פתרון. "נקים מיזם משותף לנו ולרביב וכך
בשבוע שעבר, למחרת פניית "סופשבוע", החליט דירקטוריון החברה הכלכלית להוציא את השוק למכרז.
בשבוע שעבר ביקשתי משמעון גפסו להסביר אם נראה לו סביר, שגורמים שמנהלים קשרים עסקיים עם העירייה מממנים לו את מסיבת הניצחון. גפסו הקטין ראש. "מסיבת הניצחון במלון פלאזה אורגנה על ידי הפעילים, למען הפעילים", הסבירה לשכתו, "ראש העיר לא היה מעורב בארגון המסיבה והוא קיבל הזמנה לביתו, כמו מוזמנים אחרים". החלטנו לבדוק עד כמה באמת לא היה גפסו מעורב בארגון הערב ולא ידע מה מתרחש סביבו.
חבר הכנסת לשעבר דניאל בנלולו, מי הזמין אותך למסיבת הניצחון בנצרת עילית?
"ידידי הוותיק שמעון גפסו".
תודה.
גפסו, כאמור, מינה את ג'ורג' שחאדה, מי שארגן עבורו את המסיבה, ליועצו לענייני ערבים. שחאדה כפוף לגפסו ישירות, אבל אם להאמין לראש העירייה - הוא מעולם לא טרח להתעניין אצלו מאיפה הגיע הכסף למימון מסיבת הניצחון שלו.
מוצאי הבחירות מצאו את שמעון גפסו מרכיב קואליציה רחבה למדי. באופוזיציה נשארו חברי מועצה בודדים, בהם שני חברי רשימת קדימה, אלכס גופמן וסמיון ברון. גפסו, שביקש להרחיב את הקואליציה שלו עד כמה שניתן, ידע שבמקום השלישי ברשימה נמצא יחיאל הרוש, שאם רק ייכנס למועצה, יצטרף ויתמוך בו. מה עושים?
בתצהיר שהוגש לאחרונה לבית הדין לעבודה בנצרת גולל סמיון ברון מסכת מרתקת של ניסיונות מצדם של גפסו ואנשיו לגרום לו להתפטר מהמועצה על מנת לאפשר לבא אחריו להיכנס. בעירייה, טען ברון, מצאו מנוף כבד משקל לאיים עליו בדמות פרנסתה של גרושתו, דורה ברן, שהועסקה במשך שנים כמנהלת האירועים של הקאנטרי קלאב העירוני.
"פניתי למנכ"ל העירייה מר אמיר אורן אשר בשיחתנו אימת את השמועות וטען כי אם אתפטר מחברותי במועצת העיר כדי לפנות מקום למועמד אחר שלראש העיר עניין בו, גרושתי לא תפוטר", כתב .
ראש העירייה ומקורביו ניהלו עם ברון סידרת שיחות שמהן עלה, לכאורה, כי הדרך היחידה שלו להותיר את גרושתו, אם ילדיו, בעבודה תהיה הגשת מכתב התפטרות מהמועצה. ברון פנה להתייעץ עם עו"ד דני קופלר, עד לפני כמה שנים קצין משטרה בדרגת ניצב משנה. קופלר הפנה אותו ליחידה הארצית לחקירות הונאה להתלונן על סחיטה באיומים, ובמקביל יעץ לו להתחיל להקליט את השיחות עם אנשיו של ראש העירייה.
ברון יזם פגישה עם מ"מ ראש העירייה, עדי ברקו, שהשתחרר מצה"ל לפני פחות משנתיים וחבר אל גפסו. הפגישה נערכה בלובי מלון פלאזה בנצרת עילית. "ניסיתי לשכנע אותו לא לפטר את דורה, ושאם הם רוצים לקחת אותי לקואליציה אני מוכן להיכנס לקואליציה. לי היתה מטרה אחת: להשאיר את דורה בעבודה. אמרתי לו 'אני מבקש, אל תיגע בדורה'. הוא אמר לי שאין לי ברירה. שהכל סגור, שאצלם בתוכניות, במקומי נכנס מישהו אחר. יחיאל הרוש. הם רצו אותו כי איתו אפשר להסתדר. הוא אמר לי בפגישה הזו 'תחשוב, אם חשוב לך שדורה תעבוד, אתה צריך להתפטר. זה סגור ואין מה לדבר על זה'".
ברון לא התכוון לרגע להתפטר, אבל החליט למשוך זמן. "אגיש את מכתב ההתפטרות בתשיעי לאפריל", הבטיח . ההקלטות, המגוללות סדרה של פגישות ושיחות טלפון, מובאות כאן בחלקן הקטן.
יום לפני המועד האחרון שבו התחייב להתפטר, נפגש ברון עם מ"מ ראש העיר ברקו. ברקו נשמע חד משמעי. "סמיון, מבחינתי מחר בבוקר אתה שם את המכתב - ומבחינתי הכל סגור". ברון התפתל. "אני בין הפטיש והסדן. אני רוצה שכל הזנבות יהיו סגורים... לי חשוב שמה שדיברת לגבי דורה, זה סגור".
ברון ניסה עוד להציע שייכנס לקואליציה ויתמוך בגפסו מבפנים. לברקו וגפסו הייתה תוכנית אחרת. "הרי בקדימה אנחנו יודעים שיש הסכם שמספר 3 צריך להיכנס אם אתה מתפטר... אמיר אורן (מנכ"ל העירייה-ק"ל) מחכה למכתב מחר בבוקר. הכל סגור".
ברון: "תראה, אבל זה עניין רגיש מאוד".
ברקו: "נו, למה אני יושב איתך כבר פעם שלישית? מבחינתי, הנושא, אני סוגר אותו מכל הבחינות. אין רגיש. מבחינתי הרגישות הכי גדולה כשישבתי מולך וסגרתי עם כל השותפים את כל המהלכים, נגמר. עכשיו, הכל מוכן, הכל מתוזמן מבחינתי, מחר בבוקר אתה נותן את המכתב לאמיר ומשם זה מתגלגל הלאה כמו שזה אמור להתגלגל".
ברון: "מה הנוסח? מה אני כותב?".
ברקו: "'אני מתפטר מחברותי במועצה'. זה הכל. אתה לא צריך לכתוב למה וכמה".
ברון ביקש מברקו לדחות את השימוע שאליו כבר זומנה גרושתו, עד שיחליט. ברקו נעתר.
כשברון ביקש לדעת איך יוכל לדעת שאחרי התפטרותו לא יאונה רע לגרושתו, נתן ברקו את מילתו. "עד היום לא קרה שמישהו אחד אמר שמשהו שהבטחנו לא קוים. אני יכול להבטיח לך עד הבחירות הבאות, שזה יהיה עוד ארבע שנים ושמונה-תשעה חודשים, אני לא רואה שינוי... מבחינתי אתה יכול לראות את הנושא סגור, ממני לא תהיה שום הפתעה. מה שסוכם איתנו כל דבר מתקיים. חד וחלק. עכשיו זה השלב שאתה צריך לשים אצל אמיר... את המכתב. מבחינתי המכתב נכנס, התקבל, נגמר. סעיף הבא".
כשהגיע המועד המתוכנן להתפטרות, טלפן ברון אל מ"מ ראש העירייה וניסה למשוך עוד מעט זמן. לברקו לא נשארה סבלנות. "סמיון, בוא, אמרת שמיני - הגעת לתשיעי, אנחנו היום תשיעי בצהריים, סיכמנו, נגמר מבחינתי. שיהיה לך כל טוב... אין לי יותר דו שיח איתך".
ברון, שהבין שגרושתו בדרך הביתה, התקשר לגפסו. גפסו לא היה מוכן למשא ומתן. "סמיון, היה לך יותר משבוע לחשוב. אתה ביקשת בשמיני, נכון או לא? ביקשת לקבל החלטה בשמיני... אני החלטי. מה שאני קובע זה מה שיהיה. נתנו לך אפשרות שלדעתי היא אפשרות מאוד מאוד הוגנת. ההחלטה היא שלך. עדי שאל אותי אם אפשר לסמוך, אמרתי לו בוודאי שאפשר לסמוך. במאה אחוז. בתנאי שהיא לא יושבת שם ומעשנת סיגריה. היא יושבת והיא עובדת".
ברון ניסה שוב להציע את עצמו לשירות הקואליציה ובלבד שלא יאולץ להתפטר. גפסו סירב בתקיפות. ברון ביקש ערבות לכך שדורה לא תיפגע גם אחרי שיתפטר. "מה אתה מצפה, שייתן לך התחייבות בכתב?", שאל גפסו.
ברון: "לא בכתב, אבל אולי תעשה לה חוזה לחמש שנים".
גפסו: "תשמע, אם אתה לא סומך עליי, על המילה, אז כל דבר מיותר".
כשברון לא עמד בהבטחתו להתפטר, זומנה דורה ברן לשימוע. ברון נפגש שוב עם ראש העירייה בניסיון אחרון להציל את המצב. גפסו ניסה לזרוק את התיק בכיוונו של סגנו וזימן אותו להצטרף.
ברון פנה אל ברקו. "אני דיברתי עם שמעון. שמעון אומר שאתה כאילו מחליט. אני יודע שאתם מחליטים ביחד. אני רוצה לעזור לדורה. ויש לי בעיה להתפטר. הוא שם לי אקדח לרקה".
ברון הסביר על הבעיות שיש לו בסיעה עם שותפו אלכס גופמן, שלא מאפשר לו להתפטר. "אנחנו לא סופרים את גופמן", חתך גפסו וניסה לסגור עניין. "עדי אמר לך, אנחנו מדברים בקול אחד. הנהלת העיר זה לא מה שהיה פעם...".
ברקו: "אתה אדם מבוגר, אתה אדם שמחליט מה שאתה רוצה, מה שאתה תחליט אנחנו מכבדים".
ברון: "...יש לי פה תנאי שאני צריך להחליט או שאני עוזר לדורה או שאני לא עוזר לדורה. אז אני בא לבקש. אני אומר כרגע יש לי בעיה להתפטר". גפסו: "תראה, היה לך זמן עד השמיני לחודש, אתה קבעת את התאריך, לא אנחנו. אמרת שאתה רוצה לתת תשובה בשמיני לחודש ונתת תשובה כפי שנתת. אני חושב, סמיון, שהרכבת כבר יצאה לדרך".
סמיון ברון עוד עשה ניסיון אחרון לבדוק אם יש אפשרות נוספת. גפסו: "הייתה, לא יודע אם יש עכשיו".
כשהבין שהפור נפל, החליט ברון לזרוק הצעה אחרונה. "אני הולך לעשות את המוות לגופמן. אם אני מתפטר דורה נשארת בעבודה?".
גפסו: "תסתדר קודם עם גופמן".
ברקו: "תתקדם עם זה קדימה... שב איתו. כשתסיים שם את הדילמות ותהיה סגור מבחינתך נוכל לדבר. על כל דבר, דרך אגב, הכל פתוח".
כמה ימים אחר כך קיבלה דורה ברן מכתב פיטורים. היא פנתה באמצעות עו"ד קופלר לבית הדין לעבודה, שהשבוע אמור לדון בעניינה. חבר מועצת העיר, זאב הרטמן, שביקש לבדוק מדוע פוטרה ברן, הגיש לבית הדין תצהיר על ממצאיו. "פניתי ביוזמתי לעוזרו של ראש העיר מר יעקב גולדברג, ושאלתי אותו מדוע מתכוונים לפטרה... גולדברג ענה לי ואני מצטט מהזיכרון: 'הוסבר לבעלה שיתפטר מחברותו במועצת העיר ואז הגב' ברן תוכל להישאר בעבודתה'. כך גם הוסיף ואמר 'אמרנו לסמיון ברון, בעלה לשעבר, שאי אפשר להחזיק את החבל בשתי קצותיו'".
גם פרשה זו נחקרת עתה בידי המשטרה ולפני מספר שבועות נחקרו באזהרה גפסו, סגניו ברקו ויוסי שפושניק, מנכ"ל העירייה אמיר אורן ועוזר ראש העיר גולדברג. ראש העיר וסגניו סירבו להתייחס לפרשה זאת, לטענתם, בשל החקירה המתנהלת.
ימים אחדים אחרי פרשת ברון הגיע מנהל רשות החניה בנצרת עילית אל שניים מפקחי החניה של העירייה כשבפיו דרישה חריגה. השניים, אליעזר מנשקו וסטלה שניידר, עבדו בעירייה במשך שנים ופוטרו בידי השלטון הקודם. בתחילת הקדנציה של גפסו הם הוחזרו לעבודה "לתקופת ניסיון".
לקראת סוף חודש מרס, מספרים השניים, הגיע אליהם לשטח מנהל רשות החניה בדרישה שיתחילו לרשום דוחות למשאיות שפורקות סחורה סמוך לסופרמרקט שבבעלות חבר המועצה סמיון ברון.
מנשקו: "הוא אמר לנו בפירוש שאם לא ניתן שם דוחות אנחנו נטופל. הסברנו לו שליד העסק של סמיון אין מקום חניה מסודר ואנחנו נותנים למשאיות בדרך כלל כמה דקות לפרוק".
"זה היה נראה כמו איום", ממשיכה שניידר, "שאם לא נבצע את זה - נהיה בחוץ. הסברנו לו שאנחנו מפעילים שיקול דעת ונותנים למשאיות כמה דקות לפרוק. ככה היה תמיד".
כמה שעות אחר כך קיבלו השניים מכתבי פיטורים. בעירייה הסבירו בתגובה שהשניים היו בתקופת ניסיון ולא עמדו בציפיות.
זמן קצר אחרי הבחירות החלו פעילי מטה הבחירות של שמעון גפסו, בזה אחר זה, לאייש משרות בעירייה. עשרות פעילים, בני משפחותיהם, מייסדי העמותה לבחירת שמעון גפסו וסתם חברים לדרך פתרו את בעיית התעסוקה שלהם בן רגע. מי שהופיעו ברשימת גפסו לעירייה ולא יכלו לקבל ג'וב, שלחו את קרוביהם במקומם. גפסו יצר, יש מאין, תפקידים חדשים שלא היו מעולם בעירייה. הוא חילק את העיר לארבעה רבעים, מינה ארבעה מאנשיו למנהלי רובע ונציגה נוספת מהמטה שלו שתנהל את כל הארבעה. כאמור, גם תפקיד חדש של יועץ לענייני ערבים נולד בעירייה וגם "מתאם פעילות העירייה מול משרדי הממשלה", מנהל מחלקת פיקוח ובקרה, ועוד ועוד.
עבור אחדים מן המקורבים, שאותם לא ניתן היה להכניס סתם כך, נתפרו מכרזים בהתאם לגזרתם. בחלק מהמקרים ישב גפסו בכבודו ובעצמו בראש ועדת המכרז שדנה במועמדותם של אנשיו. כשדובר בפעילים נעדרי השכלה בסיסית, הורד הרף הנדרש לתפקיד עד לרצפה. מכרזים למנהלי מחלקות נקבעו כמתאימים למי שלא מחזיק אפילו בתעודת בגרות. הנה דוגמה קטנה:
עם כינון הקואליציה החליט גפסו להעניק תפקיד לאלי עזריאל. עזריאל, עובד עירייה זוטר, שימש בעבר כפקיד מודיעין בדלפק הכניסה לעירייה ובהמשך גם כארכיבאי במחלקת ההנדסה. לפני כמה חודשים יצאו גפסו ועזריאל לחופשה והמריאו יחד לפריז, כדי לאסוף תרומות לעמותה שעזריאל עומד בראשה.
לעזריאל יש קשרים במסדרונות השלטון. מה עושים כדי להשתמש בקשרים הללו? גפסו יצר עבורו משרה חדשה של "מתאם בין הרשות למשרדי הממשלה וגיוס כספים". כדי לדאוג שעזריאל יזכה במשרה, הוא ולא אחר, נוסחו דרישות מכרז מיוחדות עבורו. תעודת בגרות או חלילה תואר אקדמי לא היו ביניהן. "ניסיון מוכח בגיוס כספים בארץ ובחו"ל וניסיון בהקמת עמותות", שני העיסוקים של עזריאל, היו גם היו.
כדי להעשיר עוד יותר את רשימת הדרישות נדרש המעוניין במשרה להיות בעל תכונות יחודיות כדוגמת "ערנות ודריכות, שקדנות, כושר ריכוז והסתגלות לעבודה מונוטונית". לא ברור מה מונוטוני בתיאום עם משרדי הממשלה, מה שברור הוא שאלי עזריאל לקח את המכרז בגדול ושראש העירייה שעימו שוחחתי השבוע, כלל לא ניסה להסתיר את העובדה שהמכרז נתפר עבורו.
מר גפסו, למה בתנאי המכרז אין אפילו דרישה לתעודת בגרות?
"לא נעים לי להגיד לך, אבל גם לי אין בגרות".
הזכייה של עזריאל במכרז אינה חריגה. קודם לכן נערך בעירייה מכרז לתפקיד ראש מינהל חינוך, תרבות וספורט. לתפקיד התמודדה צילה שנייר, שבניגוד לרבים אחרים שנבחרו נחשבת לבעלת יכולות - אלא שבין השאר היא ובעלה הם מהחברים הטובים ביותר של בני הזוג גפסו.
באתר האינטרנט המשפחתי ניתן אפילו לראות את שני הגברים, שותפים פוליטיים ותיקים, מצטלמים יחד בפוזה נהנתנית על כיסאות נוח כשאת פיהם סוכר סיגר עבה. לגפסו לא היתה שום בעיה לשבת בראש ועדת המכרזים שבחרה בשנייר לתפקיד.
זמן קצר אחר כך נערך בעירייה מכרז לתפקיד מנהל מחלקת הספורט. שבועות ארוכים קודם לכן הסתובבו בעיר חבריו של רועי כהן, מי שהיה אחראי לפעילות הנוער במטה הבחירות של גפסו, וסיפרו לכולם שהתפקיד מובטח לו. גם המקומונים ידעו לספר על כך מראש. כשהתפרסם המכרז התברר כי המועמד שמבקש להתחרות על התפקיד צריך להיות בעל השכלה אקדמית בתחום בחינוך או החינוך הבלתי פורמלי ו/או בעל תעודת מאמן ו/או בעל עבר בנבחרת ישראל.
אלכס גנטמן, תושב נצרת עילית, שראה את המכרז, היה משוכנע שהוא האיש המתאים ושיש לו את כל מה שצריך כדי לזכות. גנטמן, בן 38, עלה לארץ לפני 16 שנה עם רקורד מרשים. הוא למד חמש שנים באוניברסיטה המתמחה בספורט במינסק, וקיבל שם תעודת מאמן. הוא בעל תואר ראשון בחינוך גופני וב-13 השנים האחרונות מלמד חינוך גופני בעיר. לפני שנתיים הוא הצליח להביא לנצרת עילית את אליפות העולם בדמקה, אירוע שזכה לחשיפה גדולה.
מול גנטמן עמוס התארים והתעודות, התמודד רועי כהן, פעיל הבחירות של גפסו שנהנה בעיקר מקשרים נכונים. בוועדת המכרזים ישב גם הפעם שמעון גפסו, שהיה חייב לכהן תודה גדולה על פעילותו. כשגנטמן הציג את הרזומה המפואר שלו, העיד רועי כהן על עצמו כי שיחק בעבר בנבחרת הנערים של ישראל בכדורגל. ועדת המכרז לא רצתה להקשות עליו ולא ביקשה שום הוכחה לכך. כהן זכה במכרז.
גם אם לא ממש ברור איזה יתרון העניקה לכהן העובדה שלפיה התאמן בילדותו בנבחרת ישראל, ביקשתי השבוע מגפסו להסביר מנין ידע שכהן אכן שיחק בנבחרת. "הוא הביא אישור", השיב ראש העירייה והבטיח להציג אותו. כעבור יומיים נאלצה דוברת העירייה להודות שכהן לא הציג אישור כזה. "הוא נתן מעין תצהיר", הסבירה. "מצוין, אפשר לראות אותו?", ביקשתי. "אין בעיה", הבטיחה. בתוך כמה שעות התברר שאין גם תצהיר כזה.
אחרי סדרת שיחות עם אנשי ספורט ועיתונאים שאיש מהם לא זכר את כהן הצעיר בנבחרת, ביקשתי מדוברת העירייה לדעת אם הוועדה לא ביקשה מכהן הוכחה שאכן לבש את המדים הלאומיים.
הדוברת הודתה שכהן אמנם לא הציג שום מסמך בנושא אבל התעקשה שהוא הבטיח לוועדת המכרז שאם יהיה צורך יביא כזה. הוועדה, אגב, לא חשבה שיש צורך. ביום שני בצהריים התקשרה דוברת העירייה בפעם האחרונה. "רועי כהן היה אצלי עכשיו ואמר שיש לו בעיה להביא אישור מהנבחרת כי הוא שיחק אצל המאמן גיגי כהן, שנפטר בינתיים".
גיגי כהן, אתה חי?
"יכולים להרוג אותי, אני בינתיים חי".
אתה זוכר אולי שחקן ששיחק אצלך בנבחרת בשם רועי כהן?
"רועי כהן? אני לא זוכר רועי כהן".
גם דובר ההתאחדות לכדורגל מסר אחרי בדיקה ששם כזה לא אותר במערכת.
לאחד המינויים רבי ההשפעה ביותר בעירייה מונה חי מלכה, עוד אחד מפעילי מטה גפסו. בשפה מצוחצחת קוראים למחלקה שמנהל מלכה "מחלקת פיקוח ובקרה". בפועל עוסק האיש במעקב אחרי עובדי העירייה ובדאגה לכך שיעבדו.
בעירייה של גפסו אוהבים לדעת בכל רגע מה עושה כל עובד. קודם התקינו מצלמות בבניין העירייה. אחר כך נשלחו עובדים לצלם ולתעד את חבריהם בשעות העבודה וגם קצת אחריהן. "יום אחד נסעתי באחת משכונות העיר וראיתי את חי מלכה מתחבא מאחורי תחנת אוטובוס", סיפר ל"סופשבוע" גורם בעירייה.
"בהתחלה לא הבנתי מה הוא עושה שם ועשיתי לו שלום. הוא סימן לי שאזוז ולא אמשוך תשומת לב. שהוא במעקב. לא הבנתי. פתאום קלטתי שהוא עם מצלמה ביד והוא מצלם שלושה עובדי גינון. שניים מהם היו באמצע עבודה והשלישי, שהיה לו חם כנראה, ישב לנוח וצולם".
אילן אזולאי, מנהל מדור הפיקוח המשמש כיו"ר ועד העובדים, הכריז לפני שלושה חודשים על סכסוך עבודה בעקבות חשש שראש העירייה מבקש לפגוע בעובדים. מאז הוא על הכוונת. זה התחיל כשבסמוך להכרזה על הסכסוך פוטרה אשתו מעבודתה בחברה המעניקה שירותים לעירייה "בשל צמצומים".
"כמה ימים לפני זה הגיע אליי הביתה חי מלכה ואמר לי במפורש 'תתפטר מתפקיד יו"ר ועד העובדים ואף אחד לא יפגע באשתך'", מספר אזולאי. בהמשך החלו בלשכת ראש העיר להפנות אליו מכתבים רשמיים לכבוד "מנהל מדור גרוטאות".
בהזדמנות אחרת מצא את עצמו מזומן לוועדת כוח אדם אחרי שראש העירייה בכבודו ובעצמו העביר דיווח לפיו הבחין בו אחרי שעת תחילת העבודה כשהוא מסיע את בתו לבית הספר. כמה ימים אחר כך, בשעת ערב, נסע אזולאי במרכז המסחרי של העיר כשעימו ברכב גבי בלגר, בעבר חבר מועצה בעל רקורד מרשים של עשייה מוניציפלית.
"היה נראה לי שאני מזהה את מוני פינטו שהוא עוקב אחריי", מספר אזולאי. פינטו הוא עוד אחד מאנשי מטה הבחירות של גפסו שמצא עבודה בעירייה. "כשיצאתי להביא משהו מאחת החנויות, פינטו יצא מהרכב שלו, הרים את המצלמה וצילם אותי". בלגר, חבר המועצה לשעבר, מאשר את הפרטים.
"היה צריך לראות את זה כדי להאמין. כשיצאתי גם אני מהרכב הוא הרים שוב את המצלמה וצילם אותי עם אילן. ואני מזכיר לך שמדובר בשעת ערב. אפילו לא בשעות העבודה".
לפני כחודשיים הביא גפסו את חברת "מירס" לעירייה על מנת שתתקין מכשירי איתור לווייני לרכבי העירייה. מאז יכול ראש העירייה לראות בכל רגע נתון על צג המחשב שלו איפה נמצא כל אחד מהנהגים והפקחים. אלא שפרויקט "האח הגדול" בגרסת נצרת עילית לא נעצר כאן. לכמה עובדים הותקנה גם במכשיר הטלפון הסלולרי תוכנה המאפשרת לעקוב אחריהם בכל רגע נתון.
גפסו הכחיש השבוע את קיומה של התוכנה וטען כי הותקנה רק במכשיר הטלפון שלו לצורך בדיקה. בהמשך הודה עוזרו כי ישנם עוד חמישה עובדים שהמערכת הותקנה אצלם. "מדובר בעובדים שאנחנו חושדים בהם שהם לא נמצאים בעבודה", הסביר.
יצוין כי בידי מעריב נתונים על מספר גבוה יותר של עובדים. כך או כך, ראש העירייה מודה כי אם הניסיון יצליח הוא לא שולל להתקין את התוכנה במכשירים של כלל העובדים.
"יכול להיות שתקשורתית זה לא טוב, אבל אני לא רואה בזה שום פסול", הסביר עוזרו, יעקב גולדברג, סגן ניצב בדימוס במשטרה. "הוצאנו את מה שאתה קורא 'מעקב' לפיילוט ובינתיים זה לא עובד. מירס היו פה והסבירו לנו שיש בעיה טכנולוגית וירדנו מזה בינתיים. אם תשאל אותי באופן אישי, זכותי לדעת איפה עובד נמצא בכל שעות היום".
"אני לא פוסל את האפשרות הזו", מבהיר גפסו עצמו. "בינתיים ירדנו מזה עד שיפתרו את הבעיה".
בקדנציה הקודמת, בעת שמנחם אריאב כיהן כראש העירייה, ערך משרד האוצר ביקורת על הוצאות השכר בעיריית נצרת עילית.
גפסו חתך היכן שנתבקש אבל במקביל, רגע אחרי שאנשי האוצר יצאו מבניין העירייה, החל להזרים עשרות שעות כוננות לשורה ארוכה של עובדים. המזכירה שלו, העוזר שלו, חברת ועד שעברה לצדו ומסייעת לו במלחמתו נגד יו"ר הוועד, היועץ לענייני ערבים ועוד.
רבים מהם שדרגו את שכרם בעשרות אחוזים. רבים, כמו מנהלת מחלקת הגבייה, היועץ לענייני ערבים או מזכירת ראש העירייה, לא אמורים לפי הגדרת תפקידם לישון בלילה בנעליים, מוכנים להקפצה.
בנצרת עילית לא קשה לאתר פעילים שסייעו לגפסו להיבחר ומספרים שהבטיח להם ג'ובים ביום שאחרי. השבוע טען גפסו, בתשובה לשאלת מעריב, כי מעולם לא הבטיח לאיש דבר. הקלטת הבאה, שהגיעה לידינו, מעלה כמה סימני שאלה לגבי הגרסה הזו של גפסו. מדובר בשיחה שניהל קודם לבחירות גפסו עם ד', שפעל עבורו רבות.
ד': "אין לי עבודה, אני רוצה לעבוד עבודה מסודרת".
גפסו: "תקשיב, אמרתי לך".
ד': "נמאס לי לעבוד עבודות חאפריות".
גפסו: "תקשיב, בעזרת השם אם אני נבחר אתה לא תהיה ברחוב, אני מבטיח לך. עזרת לי מספיק, מגיע לך, בסדר? אבל אני אומר לך באותה נשימה, משהו שאתה מבין ויודע מה לעשות".
ד': "אני מבקש להיות פועל בחשמלייה". וכאן נקב ד' בסכום הצנוע שהוא מצפה להרוויח כמשכורת.
גפסו: "יותר ממה שאתה מצפה, בסדר? יותר ממה שאתה מצפה אתה תקבל. אתה תהיה מסודר. לא תעבוד קשה מדי, ולא קל מדי - אתה תעבוד טוב ותקבל שכר הוגן".
את עלילות שמעון גפסו בנצרת עילית אי אפשר לסיים בלי הסיפור הפנטסטי הבא. אחרי שהמלחמה בשחיתות הפכה לטרנד חוצה רשויות, בחר גם גפסו לרכוב על הגל. בעיתון שהנפיק לפני הבחירות סיפר לתושבי עירו כי "היה ממקימי התנועה לאיכות השלטון וחבר בהנהלת העמותה עד היום". ממש כך.
לפני שבוע ביקשתי מזקני התנועה לאמץ את זיכרונם. איש מהם לא זכר את גפסו כמי שהקים איתם את העמותה. "ואולי הוא חבר בהנהלה", שאלתי. "לא", השיבו לי. "הוא לא חבר היום ולא היה חבר מעולם".
ומה יש ללשכת ראש העירייה לומר בתגובה על ההתהדרות המופרכת הזו? "גפסו פעל רבות למען התנועה לאיכות השלטון ובתוך כך קיים בביתו מספר מפגשים. הוא מלווה את התנועה מימיה הראשונים ורואה את עצמו בין מקימיה. הוא מעולם לא טרח לבדוק אם שמו מופיע ברישומים הפורמליים ולא חיפש תואר".
1. לא ידוע לנו על הפעלת לחצים על הפקחים. אליעזר מנשקו וסטלה שניידר פוטרו עוד בזמן כהונתו של מנחם אריאב על רקע בעיות משמעת ותלונות של הממונים עליהם וגם מצד תושבים. עם כניסתו של שמעון גפסו לתפקיד, הם ביקשו וקיבלו הזדמנות נוספת. ניתנה להם תקופת ניסיון של שלושה חודשים, אך לצערנו הם לא עמדו בה ולכן פוטרו.
2. השימוש במכשירי האיתור מייעל ומשפר את עבודת העירייה והשירות לתושב. היכולת לאתר און-ליין את מיקום רכבי השירות והשטח מאפשרת התייצבות של העובדים וטיפול מהיר. השיטה נהוגה במוסדות ציבוריים רבים, ואינה המצאה של עיריית נצרת עילית.
3. בעיריית נצרת עילית מועסקים למעלה מ-500 עובדים וחברות קבלניות רבות מעניקות שירותים מוניציפליים. חי מלכה משמש בתפקיד בקר עבודה הן פנימי, של עובדי העירייה, והן חיצוני, מול חברות הקבלן. מדובר בעבודה חיונית אשר חסכה בחודשיים האחרונים 170 אלף שקל כתוצאה מחשיפת אי סדרים בעבודתו של קבלן הגינון.
4. למספר עובדים ניתנו, בשל אופי עבודתם ועל פי שיקולים ענייניים בלבד, תוספות עבור שעות "כוננות" במקום תוספת שעות גלובליות שניתנה בעבר בניגוד לחוק. הדבר בוצע על פי נוהל תקין.
5. ב-32 השנים האחרונות לא התחלף ראש עיר בנצרת עילית. המערכת נוהלה על ידי אותו מנגנון, אותו מבנה ארגוני ואותם בעלי תפקידים. מטבע הדברים, ראש העיר החדש בא עם אג'נדה חדשה וראייה שונה של המערכת. הפונקציות החדשות הן פועל יוצא של המדיניות החדשה במטרה לייעל, לשדרג ולשפר את עבודת העירייה והקשר עם התושב. השינויים במבנה הארגוני מתבצעים בתיאום עם יועץ ארגוני מטעם משרד הפנים ובכפוף לאישורים כחוק.
6. הטענה כי בכירי העירייה מנסים לפגוע ביו"ר הוועד אילן אזולאי היא שקר וכזב. אשתו לא עבדה בעירייה, שכרה לא שולם על ידי העירייה, והעירייה - מיותר לציין - לא היתה זו שפיטרה אותה. לא ידוע על עובדי עירייה שמצלמים את אזולאי ברחובות העיר. אילן אזולאי לא נבחר על ידי עובדי העירייה. הוא נבחר על ידי ועד העובדים לאחר שהיו"ר הקודם חלה. אזולאי יזם, בעת תקופת מחלתו של היו"ר, מהלך שהוביל לבחירת ועד חדש שהוא עומד בראשו. עם בחירתו, הכריז אזולאי על מאבק בעירייה וכל הניסיונות להידבר איתו כשלו. בשבוע שעבר, בתום ישיבת פיוס שבמהלכה הוחלט על פתיחת פרק חדש, יצאה הודעה משותפת מטעם הוועד (בתיאום עם היו"ר) וההנהלה. אזולאי הוציא הודעה נגדית לפיה העירייה מתכוונת לפטר 120 עובדים. ההודעה, שפורסמה בעיתונות, גרמה בהלה רבה בקרב העובדים והנהלת העירייה החליטה להמשיך לעבוד עם הוועד - ללא היו"ר.
7. בחלק מהמסדרונות (לא במשרדים) בבניין העירייה מוצבות מצלמות. המצלמות נועדו לשמור על הסדר ובעיקר להגן על העובדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
