בגובה העיניים עם יצחק נבון
הוא נולד בנחלת שבעה וגר ברחוב ז'בוטינסקי. הוא כתב מחזה שרץ כבר 1,100 פעם. הוא מאמין שעברית היא יצירה מופלאה שיש להגן עליה. 2,717 מילים עם יצחק נבון (88), נשוי + 2, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, שגאה על כך שזכה להגן על ירושלים
"זה מרכז קהילתי, זו שכונה שבה אתה אף פעם לא לבד, תמיד יש מי שנמצא איתך ביגונך או בשמחותיך. אם יש בר מצווה או חתונה כולם מתגייסים לבשל ולאפות ולהכין ואם יש חלילה צער ואבל, אז כולם באים כמו משפחה אחת. זה לא ייאמן, זה חסר בשכונות של ימינו.
"אני נולדתי בנחלת שבעה וגדלתי שם עד גיל שלוש. אני זוכר את סבא שלי, שהיה רב, ואני זוכר שהיה מריח טבק, היה לו פעמון וכשרצה לשתות היה מצלצל בפעמון ואחי ואני היינו מתחרים מי יגיש לו את הקפה, את התה או את המים וזכינו לחיבוק ולנשיקה מסבא מעוטר זקן.
"הוא היה רב בעיירה במרוקו ושמה אזימוט, הוא חלם חלום בו אליהו הנביא בא אליו ואמר לו עד מתי תשב כאן בנחת וירושלים בצער, אז הוא קם כעבור זמן קצר, לקח את סבתא שלי שמה חנה וילדה בת 4 שנים שלימים הפכה לאימא שלי ובאו לירושלים בשנת 1884. פה הוא הקים ישיבה ופה אימי גדלה והתחתנה עם אבי יוסף שמשפחתו הגיעו מתורכיה לירושלים, בשנת 1670".
ירושלים
"זה צליל הבא ממרחקים. ירושלים ידעה 36 מלחמות. יש ערים אחרות שבהן שומעים רעש, פה שומעים קולות, בערים אחרות יש שטח פה יש עומק, במקומות אחרים יש הווה, פה יש עברחי כאילו זה מתרחש עכשיו.
"זו עיר יפהפייה ומורכבת ואני דווקא נהנה מזה שהיא נהייתה קדושה לדתות אחרות. עצם העובדה שבפרוש כתוב 'ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים', תמיד היה חזון שמפה תצא קריאה, זה מסר חינוכי אידיאליסטי לעולם, בתקווה שזה יהיה ככה".
רחוב ז'בוטינסקי
"זה רחוב עם הרבה בתים יפים. בקושי יש מגע בין שכנים - אלא אם יש ועד בית. אין אותה תחושה של קהילה, כל משפחה בודדת לעצמה, פה ושם יש קשר על בסיס טכני, אבל זה לא מה שזכור לי מהשכונה שבה גדלתי".
חרדים
"אם יש משהו שצר לי זה היחס לגיוס לצבא. נוצרים שני סוגים של אמהות: יש אם אחת שבנה משרת בצבא, הוא שומר על הגבול ואם יש צורך הוא יוצא לקרבות ומסכן את עצמו והאם יושבת מודאגת, אולי לא ישנה אם יש קרבות, זה סוג אחד של אמא; וסוג אחר של אמא שיודעת שהבן שלה יושב ולומד תורה.
"יש ביטוי שאומר שאף אחד לא מת באוהלה של תורה, הם לא מסתכנים ולא משתתפים בדבר החשוב מאוד הזה של הגנה על המולדת וזה חבל, כי זה יוצר פער ואיבה בין חלקי האוכלוסייה. יש יחידת נח"ל חרדי, אם זה ממשי ומשתתפים בזה, זה יכול לעזור לכסות קצת על הפער הרגשי והמעשי הזה בין שני חלקי האוכלוסייה".
תיירות
"הארץ שלנו משופעת במקומות היסטוריים ויכולה לשמש מוקד של תיירות ענקית. אחד התנאים זה שהמצב הפוליטי והביטחוני יהיה יותר טוב. כשיש ידיעות או שמועות על מלחמות זה מבריח תיירים".
חינוך
"חינוך טוב זה התנאי לקיומנו. יש תמיד מה לתקן ולעשות ולפי דעתי המפתח הוא שכר יותר גבוה, כדי שאנשים צעירים וכישרוניים ירצו להיות מורים ושהמקצוע יוכל להתחרות בהצעות האחרות בשוק".
בית הנשיא
"קו התפר של כל הניגודים שיש בארץ, יש קיטוב בין עדות מזרח ואשכנז, דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. שם יש אפשרות לאחות את זה. מכל הניגודים זה אחד המקומות המעטים שהוא בית חרושת להבנה הדדית.
"זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול, הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ~102 ארצות, דוברים 81 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי.
"מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ"ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה, לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים".
משחק
"אני אוהב שחקנים טובים, אני אוהב תאטרון טוב, אבל אין לי הרבה זמן לשחק. כשהייתי סטודנט הייתי בחוג דרמה עם יעקב בנאי. לא הספקתי לשחק אבל כתבתי מחזה שיש בו ביטוי לנטייה שלי למשחק, לא יותר מזה".
יוסי בנאי
"כמו בן משפחה, כמו אחי הצעיר, מאוד אהבתי אותו והייתה לנו ידידות מעבר לדברים הטכניים של מה שלומך. הכרנו מקרוב, היו לנו טעמים די דומים ונושאי עניין די קרובים וגם שוני, כי הוא פרץ מעבר לשכונה.
"הייתי מבקר אצלם כשהוא עוד היה ילד והייתי מיודד גם עם אחיו יעקב, למדנו יחד בבית הספר. יעקב היה שחקן ב'אהל' ויוסי המשיך את המסורת, זו משפחה מבורכת בכישרונות. חבל שהוא אינו איתנו, אני מתגעגע אליו, טוב שיש הקלטות שאפשר להשמיע וליהנות מהקול המיוחד שלו".
ההגנה
"זה פרק בחיים שלי, כמו אצל אחרים. הייתי בהגנה, ניהלתי את המחלקה הערבית במודיעין של ההגנה באזור ירושלים, וזה הרגשה שהיה לך מזל להיות שותף בהגנה על ירושלים בזמן מלחמת העצמאות, מלחמת קיום בעצם. הדרך היחידה הפנויה לפעמים הייתה בכיוון מערב לתל אביב. היו שיירות שמובילות מזון, הכול היה בהקצבה ובמנות קטנות, לפעמים השיירות היו מותקפות ונהרסות ולא יכלו להגיע.
"זו הייתה תקופה של סבל וכמעט רעב, אבל הייתה הרגשה שזו מלחמה על החיים ועל המוות, או שסוף~סוף ננצח ותהיה פה מדינה או שחלילה זה יהיה סוף פסוק. מסביב היו מצרים וירדנים ופלסטינים, כולם צרו על ירושלים, אבל בן גוריון, שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון, ראה את החשיבות העליונה של הגנה על ירושלים והוא אמר שאם ירושלים נופלת הלב נשבר וזה מסכן את כל קיומנו. ובאמת, היו קרבות קשים ורבים הקריבו את עצמם, ואני שמח שהיחידה שלנו יכלה לתרום בזמן אמת אינפורמציה מודיעינית ליחידות הלוחמות".
דוד בן גוריון
"כבוד גדול לעם ישראל שבזמנים כל כך קריטיים ניצב מחזיק בהגה איש כמו בן גוריון. אדם מסוגו נולד אולי פעם בכמה אלפי שנים, בלעדיו לא הייתה קמה מדינת ישראל ואם הייתה קמה לא הייתה קיימת. זה אדם נדיר, צירוף של חזון, ראייה מציאותית, אומץ לב וכושר מנהיגות, יחיד ומיוחד.
"אני הייתי המזכיר שלו, מנהל לשכתו בלשכת ראש הממשלה יותר מעשר שנים. מובן שנוצר קשר מיוחד, זו הייתה חוויה לראות איך אדם עם אחריות כל כך גדולה, מתפקד תחת לחץ, שומר על איזון בין צרכים, זה לא פשוט. מי שרוצה להיות ראש ממשלה שידע שעל כתפיו ירבץ משהו מאוד כבד, אבל ודאי הרגשה של שליחות. היה הרבה מה ללמוד ממנו, אני מתגעגע אליו".
קונצרט
"מוזיקה זה לא רק עניין של הנאה. כשאני הולך לקונצרט אני רואה תזמורת גדולה של 30–40 איש או מקהלה, אני רואה את ההרמוניה שיש שם, חוץ מהצד המוזיקלי יש רווח נוסף של הרמוניה בין אנשים, תיאום. כל האנשים האלה חייבים לנגן מתוך תיאום אחד עם השני, להסתכל אחד על השני, יש מנצח שדואג שתהיה הרמוניה, אני מאוד אוהב את זה.
"אני נשיא כבוד של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים והייתי היו"ר גם כן. כישרונות יש לנו, מבורכים בממדים גדולים ואני שמח שכשהייתי שר החינוך והתרבות יכולתי להקים יחידה של גילוי כישרונות בערי פיתוח ושכונות מצוקה, אחרת איך הם יבואו לידי ביטוי אם אתה לא מתווה מדיניות לחפש אותם? ולא מעט כישרונות שאחרת לא יכלו למצוא ביטוי, פרצו. באחד המחזות שלו שייקספיר אומר: 'אדם שאין בתוכו מוזיקה אל תסמוך עליו'".
משה קצב
"הלאה".
ספרים
"תסכול: מתסכל שאין מספיק זמן כדי לקרוא את כל מה שאני רוצה. אין לי מקום לשים את כל הספרים שיש לי שאני קונה או מקבל, אבל תודה לאל שיש המצאה כזו שנקראת ספר ולא אוותר על זה בעד שום דבר אחר".
"בוסתן ספרדי"
"מקום של נחת רוח, שמחתי. יש לי בתיק ערימה של תגובות ומכתבים של צופים שראו את המחזה. על ההצלחה מעיד המספר הרב של ההצגות. עלו יותר מ~1,100 במהדורה הזו שעדיין מועלית על הבמות ועוד קרוב ל~400 לפני 30 שנה במהדורה הראשונה.
"זה משמח אותי שזה הצליח, זה ביצוע יפה וטוב, שחקנים טובים. קדם לזה מופע אחר שעשיתי עם יהורם גאון. ראיתי תרבות שלמה שאין לה ביטוי, שלא באה לידי ביטוי על הבמה, ובקושי בספרות".
פוליטיקה
"יותר טובה ממה שנראית. היא נראית לא טוב, אם כי כשאני בודק את האנשים עצמם יש להם המון רצון לעשות טוב, אבל בגלל השגיאות של אחדים יצא שם רע לכל הפוליטיקאים.
"פוליטיקה זה חלק מהחיים וזה לא חייב להיות שלילי, אם רק האנשים שנושאים באחריות יהיו מודעים לכך שהם חשופים, כל דיבור, מעשה שלהם. צריכה להיות להם אחריות מה זה אומר לציבור כשזה מתגלה".
שמעון פרס
"איש עם הישגים, תרומה בלתי רגילה למדינת ישראל, לעיצוב מדיניות בתקופות חשובות והתרומה העיקרית שלו זה לביטחון של מדינת ישראל, ולא הכול יודעים את כל מה שהוא עשה ועושה. אני חושב שנשיאתו מביאה כבוד למוסד הזה גם בארץ וגם בעולם".
ניר ברקת
"מאחל לו שיצליח לעשות את מה שהבטיח".
יום ירושלים
"יש לו תחרות קשה עם יום העצמאות. יום העצמאות כולל גם את יום ירושלים. מה שבעיקר צריך זה שהבעיות הבולטות בירושלים ימצאו את פתרונן, למשל החפירות האלה בגלל הרכבת הקלה. קראתי בעיתון שנסגרו 40 עסקים בגלל הרכבת, אנשים כבר לא יכולים להגיע, שיזרזו, שיגמרו את זה כבר.
"אתה רוצה לדבר על ירושלים ואתה נתקל בבעיות האלה וזה חבל, זה מקלקל, מגיע לירושלים קצת יותר מזה. כשייפתרו הבעיות האלה נסתכל יותר על העבר והעתיד ולא כל כך על ההווה שאינו מלבב בגלל המראה של הרחובות. צריך לגייס יותר אנשים לגמור את העניין של הרכבת הזו, אני מקווה שמה שמצפים ממנה יהיה, בינתיים זה משבש הרבה מאוד".
סופריטו
"אם עושים את זה כמו שאמי הייתה עושה, אני אוהב את זה".
מחול
"יוצא לי לראות, מכיוון שהייתי יו"ר האקדמיה למוזיקה ולמחול. נהנה מהאסתטיקה ומתפלא מה יכול גוף האדם לעשות. התנועות האלה, השילוב של המוזיקה והתנועות, כשזה יפה אז זה מאוד יפה".
בנימין נתניהו
"שיהיה לו בהצלחה בתפקיד מאוד קשה".
מחנה יהודה
"מחנה יהודה זה על שם יהודה נבון. יוסף נבון היה בן דוד של אבי, שהגה את הרעיון שתהיה מסילת ברזל לירושלים מיפו והשיג אישור מהסולטן התורכי, אבל הוא לא הצליח לגייס כסף בשביל לבצע את התכנית. ליד תחנת הרכבת יש כיכר שנקראת על שמו של יוסף נבון. הוא גם בנה שכונות, הוא בנה את השכונה בית יוסף ליד מחנה יהודה, הוא גם בנה את מחנה יהודה וקרא לו על שם אחיו הצעיר יהודה.
"זה מקום שהייתי בו בנעוריי, מלווה את אמי או את אבי לשוק או לפעמים הולך לבדי להביא מצרכים לאמי. אני התמחיתי באבחנה אם אבטיח הוא אדום או לא. פירות וירקות, בשר וכמובן הכרתי את כל בעלי הבסטות השונות של הימים ההם, אבל זה כבר כמה זמן שאני לא הולך. אני לא קונה בעצמי. יש נהג שמוביל אותי, אז הוא קונה ומביא הביתה, גם הוא למד במשך הזמן. זה מקום שוקק חיים, זה במידה רבה דופק".
קווי 1967
"הם קווים שפחות או יותר ישמשו בסיס להסכם עם הפלסטינים, מתווכים שונים הגיעו במשא ומתן עם הפלסטינים למשהו דומה לזה עם שינויים טריטוריאליים בהסכמה הדדית. ביסודו של דבר זה בסיס להסכם איתם, אבל היות ויש גושי התיישבות גדולים אז בהסכם נכלל שאם גושים גדולים יעברו אלינו אז הם יקבלו שטח אדמה בדרום או בנגב".
עברית
"יצירה פלאית שכתוב בה ספר נהדר, התנ"ך, אבל היא גם קצת מסכנה, העברית, כי מתעללים בה, גם מזניחים אותה לעיתים קרובות. לפעמים יותר מדיי פעמים מכניסים מילים לועזיות במקום עבריות, מתגנדרים בביטויים לועזיים כשלא נחוץ. יש מילים לועזיות שנכנסות ללשון באופן טבעי, כמו אקדמיה או אוניברסיטה, וזה לא ישתנה.
"אבל מה שיש עכשיו זה אודישן וסלב ושמלב וכאלה דברים שלא נחוצים, ואני רואה שלטים בלועזית של חנויות ומסעדות - הכול בשביל תיירים או לעולם החיצון, הכול כדי שזה יראה מכובד. עברית לא מספיק מכובדת להם. יש שגיאות בדיבור מפי אנשים שהם משכילים, אני שומע ברדיו ואני מתפלא, בעיקר במספרים לא יודעים את ההבדל בין זכר לנקבה.
"אני אומר שהעברית הזו זקוקה להגנה גם מפני הלעז וגם קראתי שמישהו יוזם לכתוב את התנ"ך בלשון קלה, זה פשע שלא ייסלח. תנ"ך אין לגעת בו. לפרש אותו – כן: מילים שלא ברורות. אבל לא לכתוב מחדש בעברית קלה. למה קלה? שלא תהיה קלה, שילמדו".
הרצאות
"כן. אני מרצה, יש אליי פניות ולא נעים לי לסרב תמיד, אז אני מרצה לעתים קרובות. הנושאים האהובים עליי הם קווים לדמותו של בן גוריון, ירושלים בימי מלחמת העצמאות, קווים לדמותה של יהדות ספרד, המאחד והמפריד בחברתנו. בעיקר אלה".
חליפות
"בדרך כלל כשאני צריך חליפה אני קונה אותה עם התאמות שעושים, אבל הפעם היות והבן שלי מתחתן באמצע יוני בערך, אז המועצה המשפחתית החליטה שאתפור לי חליפה".
לדינו
"זאת שפה שבאה מספרד והיא עברה תהליך של גיור כהלכה על ידי כך שנכנסו לשם הרבה מילים בעברית ובארמית. זאת שפה שגדלתי לתוכה, בכל השכונה דיברו לדינו, שזו ספרדית עתיקה. חוק בכנסת הקים רשות לאומית לתרבות היידיש וחוק מקביל - רשות לאומית לתרבות הלדינו, שאני יו"ר שלה. אז עושים הרצאות, מוציאים ביטאונים.
"יש קונצרטים ועושר מוזיקלי גדול מאוד, תקליטים, תקליטורים, זמרים, זמרות, יהורם גאון מוכר במיוחד, יסמין לוי, גיא זוארץ שר ב'בוסתן ספרדי' מאוד יפה. זה חוב שהתאסף במשך 500 שנה ושלא נעשה בו שום שימוש עד שקמה הרשות הזאת, אבל מה? רוב דוברי השפה הזו הושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסלוניקי ובסרייבו.
"היו קהילות ספרדיות גם בווינה, ברוסיה, בהונגריה, באמסטרדם ואפילו בפולין. אז אלה שדיברו לדינו ביניהם - רובם הושמדו, נשארו אלה שניצלו בבולגריה, יהודי תורכיה ניצלו במזל, מכיוון שלא נכנסו לשם והם עלו לארץ. זה פרק עצוב, כך שיש מין הרגשה של חובה מוסרית לתת ביטוי לתרבות של אלה שהושמדו".
אוטוביוגרפיה
"אני מנסה לכתוב, כותב את תולדות החיים שלי עם כל מה שאני רואה, ראיתי, שמעתי ועשיתי. הבעיה היא שחיכיתי עם זה יותר מדיי שנים, אני כבר בן 88, הייתי צריך לכתוב את זה לפני 30, שנה לא עכשיו, אבל זה הצטבר ויש הרבה חומר, אבל אני מקווה שתוך שנה יהיה הספר".
פרלמנט
"יש לנו קבוצת אנשים שנפגשת כל יום שישי בצהריים כבר שנים ארוכות, משהו כמו 20 שנה, עם הרכב קבוע. כל כמה זמן מצטרף מישהו, מישהו נפטר, מישהו מתוסף לפי המלצה של החברים. לא כל מי שרוצה בא ונכנס, אז בודקים ודנים על זה ויש כאלה שמוזמנים כאורחים באופן חד~פעמי. צריך לפנות ליו"ר, יחזקאל זכאי.
"אני הצעתי אותו שיהיה יו"ר. הוא נותן את רשות הדיבור כשמתחילה להיות מהומה, כמו בכנסת. אנחנו 12 איש, זה המקום שבו לשמחתי אני יכול להביע את דעתי על כל נושא שבעולם מבלי שירוצו להדליף את זה לעיתון.
"אלה לא סודות גדולים, אבל צריך להרגיש חופשי לדבר, אם יתחילו לדלוף דברים שאמר פלוני~אלמוני, ולא משנה אפילו על איזה נושא, זה יפגום בעניין ולכן כולנו שומרים על זה. זה פרט מאוד הגיוני של מוסד כזה שבו אפשר לדבר חופשי בלי חשש".
אתיופים
"אין קשר בין החלום שלהם לבין המציאות. הם חלמו להגיע לירושלים, הם הלכו ברגל אלפי קילומטרים, לפעמים יחפים, לפעמים עשקו אותם בדרך גזלנים~גנבים, מדי פעם מת מישהו בדרך וקברו אותו. מדינת ישראל עשתה את אחד המפעלים הכי יפים ונועזים, כמעט במחתרת, להטיס אותם ארצה מסודן. זה דרש המון תכנון. אלה ילדים זקנים ונשים, אז מבחינתם החלום שלהם היה לבוא לארץ אבותינו. וזו קהילה מאוד עתיקה, יש שטוענים שהם מימי שלמה המלך ומלכת שבא.
"אני לא יודע, אבל הם צאצאים של משהו שקיים המון שנים, אני רוצה לקוות שלא תהיה לנו בעיה של גזענות. אני רוצה לראות חתונות מעורבות, כי זו תהיה הדרך האמיתית למיזוג. היום יש כ~3,000 סטודנטים אתיופים ויש כמה אלפים שסיימו אוניברסיטה, זו בשורה גדולה. זה תנאי הכרחי כדי שהם ישתלבו בחברה וזה גם קידום כלכלי בשבילם, זו קהילה עם המון ציונות בלב שהביאה אותם הנה ברגל".
יום הולדת
"אצלנו לא נהגו לחגוג ימי הולדת. כשהיה יום הולדת זה היה בר מצווה. בזמנים יותר מאוחרים כשהייתה לי חברה בבית הספר היא הקפידה על זה וממנה למדתי לכבד ימי הולדת, בעיקר של המשפחה".
ערבית
"צריכה להיות שפת חובה בבתי הספר. אני דובר ערבית, הייתי גם מורה לערבית. בבית לא דיברנו ערבית, אחרי אהל משה עברנו לגור בשיח' באדר ליד בניני האומה, אז היו שם משפחות יהודיות וערביות באותו בניין. שמעתי ערבית מילדותי ולאבי היו יחסים טובים עם ערבים בסביבה והיו באים אלינו. הקשבתי, שמעתי ולמדתי. מלבד זאת למדתי ערבית ביסודי, בתיכון ובאוניברסיטה".
תיכון ליד"ה
"בית ספר חדשני עם מורים שכל אחד מהם היה אישיות בפני עצמה: פרופ' לייבוביץ', פרופ' גויטיין, פרופ' סימון, פרופ' וייל, כל אחד מהם היה מטען של ידיעות ברמה גבוהה מאוד. היו גם הליכים של דמוקרטיה, בחירות של ועד כיתה, הקמת מועצה של כל בית הספר עם נציגים מכל הכיתות יחד. הוא נוסד בשנת 1936 ואני הייתי במחזור הראשון. בית הספר לימד אותנו לחפש אופק רחב עם אפשרות להבעת דעה ואחווה".
יצחק נבון
"בודק את עצמי כל הזמן, משתדל לעשות דברים שמעניינים אותי, שיגרמו לי סיפוק, אבל גם מתמודד עם דברים שנוחתים עליי שהם פחות נעימים. אני מודה לאל שנולדתי בתקופה הזאת ומלא הרגשת תודה לעם שבחר אותי להיות נשיא שלו.
"זכיתי להיות בירושלים בזמן מלחמת העצמאות ולתרום את חלקי במודיעין, שהיה מכריע לגבי אזורים שונים בירושלים. זכיתי להיות בתפקיד הזה, ושאחרי 2,000 שנה אני בין אלה שראו את הגשמת חזון הנביאים, קיבוץ גלויות - הקמת מדינת ישראל. זו זכות גדולה".
נא להמתין לטעינת התגובות
