מנהל מקרקעי ישראל הגיש תביעות פינוי ל'חוות בודדים'
מנהל מקרקעי ישראל הגיש 7 תביעות ראשונות לפינוי מחזיקים בחוות הבודדים ב'דרך היין' שבנגב. החוות הוקצו בשעתו בפטור ממכרז למטרות מרעה וחקלאות. ראש מועצת רמת הנגב תוקף בחריפות את הפרקליטות: "לא יעלה על הדעת שפקידים יטרפדו מדיניות שנקבעה ע"י ממשלת ישראל"

חוות אלה הוקצו בשעתו על ידי מינהל מקרקעי ישראל, בפטור ממכרז, למטרות מרעה וחקלאות ובתמורה לדמי שכירות שנתיים מזעריים (שקלים בודדים לדונם).
במהלך השנים הפרו מחזיקי החוות את התנאים שבהם הוקצו להם החוות ועשו בהן שימושים מסחריים ותיירותיים, ולעיתים גם תוך פלישה לשטחים נוספים שלא הוקצו כלל.
מהפרקליטות נמסר, כי תביעות הפינוי הן נדבך חשוב בהתמודדות הרשויות בתופעה של הפרות חוק אלה, והן נועדו גם לאפשר שיווק עתידי של החוות למטרות תיירותיות, בהליך שיוויוני של מכרז, במסגרתו יוכלו גם אחרים להתמודד על הזכות לבנות במקום.
פעילות המדינה בתחום זה נועדה למנוע מצב בלתי חוקי ובלתי ראוי שבו אזרחים שקיבלו לידיהם שטחים, בתמורה כמעט אפסית, לצורך מרעה וחקלאות, מפעילים תחת זאת באותם שטחים צימרים, מסעדות, בתי מסחר ומגורים.
יצוין כי התביעות מוגשות לאחר שעתירה לבג"צ שהגישו בעלי חוות הבודדים נגד הנחיית היועץ המשפטי לנקוט בהליכי אכיפה נגד המחזיקים, נדחתה. לבעלי החוות ניתנה האפשרות לבוא (כיחידים) אל מינהל מקרקעי ישראל ולהציג את נסיבותיהם הייחודיות, ככל שישנן - אולם הצעה זו לא נענתה.
תביעות הפינוי נגד "חוות הבודדים", נמסר מהפרקליטות, נועדו להתמודד עם תופעה נרחבת של הפרת חוק והשתלטות על מקרקעי ציבור ברחבי הנגב, באמצעות פלישה ותפיסת מקרקעין שלא כדין, בהיקף כולל של אלפי דונמים.
ההחלטה להגיש את התביעות עולה בקנה אחד עם עמדת המדינה והחלטות בתי המשפט בסוגיה זו בעבר, כמו גם עם ממצאי דו"ח מבקר המדינה שחובר בשעתו בנושא.
תחילת הדברים בהקצאת קרקעות חקלאיות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, בפטור ממכרז על-פי דין, ולשימושים חקלאיים – לצורכי מרעה וחקלאות בלבד; והמשכה בחריגה ממטרת חוזה ההרשאה - לעתים אף לאחר תום תקופת החוזה – בהרחבת שטח החוות שלא כדין תוך פלישה למקרקעין נוספים והסבת המקרקעין לייעודים מסחריים, שאינם מותרים על-פי הדין ובניגוד להרשאה החוזית.
דמי השכירות השנתיים שולמו היו נמוכים ביותר, בהתאם לכללים החלים על השכרת קרקע חקלאית (עד 3 שקלים לדונם רעיה; עד 40 שקלים לדונם עיבוד זמני (בעל); עד 80 שקלים לדונם מטע).
אולם, כאמור, חלק ניכר מהמחזיקים ב'התיישבויות הבודדים' הסב, שלא כדין, את השימוש במקרקעין, כולו או חלקו, לייעודים אחרים, ובכללם מטרות מסחריות וכן הוקמו מבנים, לרבות מבני מגורים – כל זאת בניגוד לשימושים המותרים עפ"י ההרשאה החוזית ובניגוד לדיני התכנון והבנייה.
בשנת 2006 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבניה תכנית מתאר מחוזית המשנה את ייעוד המקרקעין שבתחומה לשימושים תיירותיים, חקלאיים ונופיים לשם הקמת עד 30 חוות תיירותיות-חקלאיות.
אישור התוכנית מאפשר אפוא הקמת חוות גם לשימושים לא חקלאיים, אך זאת בכפוף, בין היתר, לשלוש דרישות מהותיות: האחת - אישור תכנית מתאר מפורטת ספציפית לכל חווה.
השניה - הקצאה בהליך של מכרז המאפשר התמודדות שיוויונית בתנאים הוגנים של כלל הציבור על הזכות להקצאת המקרקעין והשלישית - ביצוע הליכי אכיפה נגד המחזיקים שלא כדין.
באמצעות פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) נטען, כי נכון למועד זה טרם אושרה אף תכנית מקומית, כנדרש כאמור לפי תכנית המתאר המחוזית. גיבוש תכניות מקומיות
ממילא גם טרם נערכו מכרזים ביחס להקצאת החוות. משכך, אין באישורה של תכנית המתאר המחוזית להסדרת חוות תיירותיות כדי להכשיר את חוות הבודדים הקיימות.
יצוין, כי גם החלטת ממשלה מיום 18.5.08, שעסקה בסוגיה זו, קובעת את הצורך באכיפה ובקיום מכרז שוויוני, כתנאי לאישור תכניות מתאר מקומיות ולהקצאת שטחי חוות הבודדים.
מהמועצה האזורית רמת הנגב נמסר כי "סוגיית מעמדן התכנוני והקנייני של חוות דרך היין נבדקת ע"י בג"צ בעתירה שהגישו החוות נגד הפרקליטות. הפרקליטות ביקשה למשוך זמן להגשת תשובתה לבג"צ וזה אישר לה תוך הנחייה ש "לא ינקטו צעדים בלתי הפיכים במהלך התקופה".
"בניגוד להנחיה זו ותוך התעלמות ממאמצים של שרים וחברי כנסת לפתור את הנושא יחד עם המתיישבים, הגישה היום הפרקליטות כתבי תביעה לפינוי מידי של חוות בדרך היין בנגב. הפרקליטות גם דורשת להחזיר את השטח לקדמותו – כלומר לאדמת מדבר צחיחה".
שמואל ריפמן, ראש מועצת רמת נגב תקף את היועץ המשפטי לממשלה ואת הפרקליטות כשאמר כי "לא יעלה על הדעת שפקידים יטרפדו מדיניות שנקבעה ע"י ממשלת ישראל וחזרה וקיבלה אישורים כולל בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. אני בטוח כי השרים וחברי הכנסת ידעו להצביע בעד מדיניות ההתיישבות ויפתרו בחוק את הנושא אחת ולתמיד".
אייל יזרעאל, אחד מבעלי החוות שקיבל היום את כתב התביעה, אמר בתגובה כי "הפרקליטות", ביודעה שאין לה תמיכה ציבורית, פועלת כגנבים בלילה ורגע לפני שהנושא נפתר באה לתקוע מקל במפעל ההתיישבות הגדול והמצליח ביותר שקם בנגב בשנים האחרונות".