יוצאי אתיופיה בחדרה: סיירת הביטחון גזענית ואלימה
צעירים יוצאי אתיופיה מחדרה, בהם לוחמים ביחידות מובחרות, טוענים כי אנשי הסיירת העירונית נוהגים בהם בגסות, באלימות ובגזענות. בין הטענות: מעצרי שווא, ריסוס בגז ללא סיבה ומכות עד אובדן הכרה. הסיירת: "אין כל התייחסות שונה ליוצאי אתיופיה"
בשורת סיפורים שגוללו בשבוע שעבר במכתבים ששלחו למפקד הסיירת העירונית של חדרה אלי זרקא, ולמשטרת חדרה, מעלים אותם צעירים תמונה קשה של אלימות מופרזת המופנית כלפיהם מצד אנשי הסיירת העירונית ומצד שוטרים. לדבריהם, יכולה להיות ליחס הזה רק סיבה אחת – גזענות כלפיהם בשל מוצאם האתיופי.
במכתבים מגוללים כמה מקורבנות האלימות, יחד עם עורך דין שנוהג לייצג את בני העדה, את האירועים, מנסים לפענח למה זה קורה דווקא ליוצאי אתיופיה, ומספרים על תחושותיהם הקשות.
במהלך ימים ספורים התרחשו שלושה מקרים שונים של אלימות נגד בני העדה האתיופית בחדרה. לידי זמן חדרה הגיעו מכתבים ששלחו שלושת נשואי אותה אלימות. הראשון שבהם הוא זה ששלח משה מוגס למשטרת חדרה.
"בתאריך 29.04.09 ביום רביעי בסביבות השעה 22:30-23:30 קבוצת צעירים המונה כעשרה חבר'ה בני 26-30, נפגשנו ביער חדרה על מנת לחגוג את יום העצמאות", הוא מגולל את הסיפור.
"התחלנו לחגוג עם טיפת השמעה של מוזיקה בתוך רכב ללא הגברה. למרות שבסביבת המקום אין אזור מגורים או כל מקום אחר אשר הומה אדם, בכל זאת התנהגנו בהתאם לחוק. לפתע הגיעה ניידת ובתוכה שלושה אנשים: שוטר, שוטרת ובחור גדול ממדים על אזרחי שיצא מהניידת ובא לעברנו תוך כדי צעקות להנמיך את המוזיקה ודרש מאיתנו תעודות זהות.
"בכל אותו השלב הבחור שהיה על אזרחי פעל מבלי שהציג את עצמו כמקובל משוטר או אדם אחר בתפקיד זה או אחר. תגובתנו היחידה הייתה שיציג את עצמו מכיוון שלא ידענו בדיוק מי הוא, קל וחומר שזה אדם על אזרחי והתנהגותו לא הייתה מקובלת, קשה ומזלזלת כלפינו למרות שחלקנו נתנו תעודות.
"תוך כדי שיחה בינו לבין אחד מהחבר'ה, נפל פנסו של הבחור ואז הוא טען שאחד מאיתנו תקף אותו והפיל לו את הפנס שהיה לו ביד. יש לציין שכל הזמן הזה השוטרים שבתוך הניידת לא התערבו ולא הזמינו תגבורת למרות דרישות חוזרות של הבחור, מכיוון שהם התרשמו מהקבוצה שמבלה במקום ללא הפרעה, ושהבחור בא להתגרות בנו ללא שום סיבה מוצדקת מההתחלה.
"בכל זאת ניגש הבחור בעצמו לניידת הוציא מכשיר פלאפון והזמין תגבורת כאשר הוא צועק בקול רם 'תקיפת שוטר,
"תוך כדי האירועים, ביקשתי מאחד השוטרים שיחזיר לנו את כל התעודות. בתגובה תקף אותי אחד השוטרים. כתוצאה מהתקיפה איבדתי את הכרתי לזמן מה, נחבלתי ביד ימין ובגב ונזקקתי לטיפול רפואי.
"יש לציין שבזמן שהייתי שרוי על האדמה השוטרים הניעו את רכבם וברחו מן המקום כאילו לא היו באירוע זה, מבלי להגיש עזרה כמצופה משוטר או מבעל תפקיד ציבורי אחר".
לאחר שתיאר את האירוע סיפר מוגס כי לא מדובר במקרה חד פעמי: "לדעתנו מקרה זה אינו יוצא דופן ואינו מקרה יחיד אלא מקרה שחוזר על עצמו וקורה ביום יום כלפי הקהילה האתיופית בחדרה ובכלל", כתב במכתבו.
"אנו צעירים אחרי צבא, רובנו לוחמים ומשרתים במילואים ונמשיך לשרת את המדינה ללא עבר פלילי. חלקנו נשואים פלוס ילדים ולא ייתכן שבמדינה דמוקרטית ומתוקנת בעלי תפקיד ציבורי האמורים לעזור לזולת ולהוות דוגמה יתנהגו בברבריות, בזלזול ובחוסר התחשבות כלפי האזרח הפשוט ובפרט הקהילה האתיופית תוך ניצול כוחם הסמכותי.
"עולה המסקנה שהשוטרים מתנהגים כלפי נערים ובחורים יוצאי העדה האתיופית באופן זה או אחר מכיוון שהם חושבים שהם אינם יודעים ולא מכירים את החוק ולא זוכים לייצוג הולם בבתי המשפט ולכן מותר לפגוע בהם ולזלזל ביחס כלפיהם, ולדרדר את מצבם לפשע ולסמים, על ידי האשמות מופרכות ופתיחת תיקים והכנסתם לכלא. כך לפחות הבנו מהתנהגותם של השוטרים".
המכתב השני יועד למפקד הסיירת העירונית בחדרה, אלי זרקא, ונכתב על ידי חייל.
"שמי אווקה אליו, חייל בגדוד 202 של הצנחנים", כתב החייל. "בתאריך 23.04.09 יצאתי לחופשה קצרה לאחר שלושה שבועות של קו קשה, ובשעות הערב יצאתי לפגוש חבר. ישבנו ליד מס הכנסה.
"לפתע הגיע רכב של סיירת חדרה ועצר לידנו, ואחד הבחורים שישב ליד הנהג צעק לנו בצורה מזלזלת 'הלו, בואו הנה'. למרות שגישתו הייתה מזלזלת ניגשנו אליו אני וחברי. הבחור ביקש תעודה מזהה. הצגתי בפניו תעודת לוחם ואמרתי לו שאין עליי תעודת זהות וכי אני גר פה בשכונת פאר.
"על אף העובדה שתעודת הלוחם שלי עדכנית, הבחור אמר שזה לא מספיק, ואמר לנו 'מה אתם עושים פה, אתיופים גנבים?'. בשלב זה הגיעה עוד ניידת של סיירת חדרה ויצא ממנה בחור שישב בכיסא הנהג והלם בי באגרופו ללא מילה מקדימה. כתוצאה מהמכה נפלתי ארצה.
"לאחר זמן מה קמתי, ביקשתי את פרטיו של המכה ואת תעודת הלוחם שלי בחזרה, בתגובה הוא שוב הלם בי ושוב נפלתי ארצה. בשלב זה כבר אינני זוכר מי בעט בי בעודי שוכב על הארץ, זרקו לי את התעודה על הרצפה ואמרו לנו 'תעופו הביתה'.
"קמתי והתחלתי ללכת לכיוון תחנת המשטרה כדי להגיש תלונה. הם באו תפסו אותי ושאלו 'לאן אתה חושב שאתה הולך', עניתי 'לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה'. בתגובה הרביצו לי שוב והודיעו לי שאני עצור בגין תקיפת שוטרים והובלתי לתחנת חדרה.
"חוקרת בתחנה חקרה אותי ושוחררתי לאחר כעשר דקות. יש לציין שלא תקפתי אף אחד וגם לא שוטרים, השוטרת היחידה שהייתה בסביבה ישבה ברכב ואפילו לא יצא לנו לדבר איתה, כי לא ראינו אותה עד שנכנסתי לרכב של הסיירת".
גם אליו מתרעם על היחס שקיבל: "לא נראה לי שיש למישהו סמכות או זכות המקנה להכות אדם ללא סיבה. כבוד האדם וחירותו לא כובדו כאן אלא להפך", כתב לזרקא, "שתי שאלות מטרידות אותי כאזרח: האם זה קרה בשל מוצאי העדתי, או שמא סיירת חדרה לא מכירה בחוק. מר אלי, הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא על אף העובדה שהנושא בטיפול משפטי".
המכתב השלישי עסק בדברים דומים ובו נכתב על מסיבה שנערכה בתחילת החודש, כאשר בשלב מסוים הגיעו רכב של הסיירת וניידות משטרה.
"השוטרים וכוח האבטחה התנפלו עליי תוך כדי מכות נמרצות וריסוס בגז פלפל ללא שום סיבה", סיפר הצעיר והבהיר, "איני עבריין, אף אני השתחררתי לפני כחודשיים משירות צבאי בתפקיד לוחם ביחידת דוכיפת, רק עתה מתחיל את החיים האזרחיים.
"לא ייתכן שהחלטות פזיזות ומטופשות של כמה שוטרים או אזרחים המועסקים בשירות העירייה ישבשו לי את החיים. נראה שחלק מהשוטרים ומכוח האבטחה נגועים בגזענות, כי ידם מאוד קלה על ההדק כשמדובר בבני הקהילה האתיופית. אחרת, אין לי שום הסבר אחר לאלימותם של השוטרים, אשר ממהרים לתקוף ולעצור בטענה ובתפיסה שהשכונות המאוכלסות בבני העדה האתיופית הן בעייתיות וחלשות.
"יכול להיות שקיימת עבריינות אך אין לראות את כלל האתיופים כעבריינים. אני דורש ומבקש לחקור ולברר באופן מיידי את אלימות השוטרים כלפיי וכלפי בני הקהילה האתיופית לפני שיהיה מאוחר".
המכתב הרביעי התייחס גם הוא לאותה מסיבה ונשלח על ידי חייל משוחרר. "ברצוני להתלונן על אלימות שוטרים וכוח אבטחה של סיירת חדרה", כתב החייל, מולאלם איילו, "אני חייל משוחרר חצי שנה לאחר שירות צבאי ביחידה מובחרת בפלס"ר גבעתי ללא עבר פלילי.
"נחשפתי לאלימות אנשי החוק, כאשר ארגנתי מסיבת יום הולדת לאחי. המסיבה נערכה במקום שעושים בו על האש ופיקניק. בשלב מסוים הגיעו למקום סיירים ושוטרים ובלי שום סיבה התחילו להכות בנו ולרסס אותנו בפלפל.
"האלימות של השוטרים נמשכה עד שעצרו אותי ואת שני חבריי, כל זה ללא סיבה, כי אף אחד מהנעצרים כולל אני לא הרמנו יד על אף שוטר. אני מרגיש מושפל ומאוכזב. לא אשתוק עד מיצוי הדין של המעורבים באלימות כלפיי וכלפי חבריי. את המחיר כבר שילמתי כי ישנתי שלושה לילות במעצר על כלום".
כותב המכתב הראשון, משה מוגס, ניסה להסביר השבוע מדוע מתרחשים כל אותם אירועים. "אין לי מושג למה זה התחיל", טוען מגוס, "אני חושב שאנשי הסיירת והשוטרים מחפשים לעצמם תעסוקה. הם חייבים לעשות פעילות כדי להצדיק את העבודה שלהם. הם נטפלים לאנשים בלי לבדוק אם יש להם עבר פלילי.
"כל צעיר אתיופי שלישי עבר משהו בעיר הזו. או שעיכבו אותו או שפתחו לו תיק. בשכונה שלי יש כמה נערים שהוכו כמה וכמה פעמים על ידי אנשי הסיירת. אם אני לא טועה, התפקיד שלהם הוא לשמור על האזרחים. הם יודעים שאם ייתנו מכות לאתיופים, אז הם יסתמו את הפה, אבל אני אישית לא מתכוון לפעול ככה ולוותר".
אחד המבוגרים בחבורה, בדרו איילין, שעובד כמדריך לנוער במצוקה, ניפק גם הוא הסבר דומה. "לצערנו זו סטיגמה כללית. יש למשטרה גישה מאד קשה כלפיהם מסיבות פשוטות – אין הרבה אתיופים במשטרה ואין הרבה אנשים שיכולים לעזור להם או קשרים.
"אני לא אומר שהנערים צריכים להפר את החוק, פשוט צריך לפעול בגישה אחרת כלפיהם. אני עובד איתם והרבה מהם לא מבינים למה קורים מקרים כאלה. אלו לא טענות כי הם אתיופים, הם מרגישים חלק מהחברה הישראלית, רובם נולדו פה ובקושי יודעים מה זה אתיופיה.
"הם קצת חוצפנים, לכן הם מחזירים תשובות. קבוצה של נערים אתיופים יושבים בצד ליד נערים אחרים ולפעמים הם באים מראש באגרסיביות, לפעמים הם לא בסדר, אבל הם אומרים 'בגלל שאנחנו אתיופים מתנפלים עלינו?'. מתפתחים ויכוחים ותגרות. יש בני מיעוטים שמתעללים בנערות, זה פשע שצריך למגר".
עו"ד ליאור פנחס מספר על קטין אתיופי שייצג, אשר סבל מאותה אלימות. "התיזו על אמו ואח שלו גז מדמיע", הוא מספר, "יש אלימות של המשטרה בעיקר כלפיהם דווקא באזור חדרה. המשטרה לפי דעתי משתמשת יותר מדי בכוח ולאו דווקא עם אתיופים.
"כשנכנסים לשכונות שלהם נוקטים לדעתי בשיטה לא נכונה. במקום לפזר התקהלויות, משתמשים ישר בכוח בלי לדבר. כך היה במקרה שאני התעסקתי בו. הייתה קטטה שהתפתחה בלי קשר לאותו קטין. הוא רצה לבדוק למה עצרו את אח שלו, ובלי לדבר איתו השתמשו בכוח, התיזו עליו גז ועצרו אותו.
בגלל הגיוס שלו הוא החליט להודות בכתב האישום אבל מחקו חלק גדול מהאישומים נגדו. ישנן הרבה סיבות לדברים האלה, כמו חוסר תקשורת ומנטליות שונה. הקטין שאני מייצג הוכה כבר ארבע פעמים. לרוב משחררים ללא הגשת כתב אישום. פניתי לראש העירייה ולאחראי על הסיירת עם מכתבים ולמח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים). אני מחכה שהתיק ייסגר ואז נגיש ערעור ליועץ המשפטי ונפתח את כל הסיפור".
מסיירת הביטחון העירונית של חדרה נמסר בתגובה: "אין כל התייחסות שונה ליוצאי העדה האתיופית בפעולותיהם ובהתנהלותם של אנשי סיירת הביטחון העירונית. הסיירת מטפלת בכל מקרה לגופו. יתרה מכך, בין אנשי הסיירת ישנן גם דמויות בולטות מקרב יוצאי העדה האתיופית. כמו כן, לא אחת קיבל מפקד הסיירת העירונית אלי זרקא מכתבי שבח מצד קברניטי העדה האתיופית על הדרכים הנאותות והראויות בהן נהגו אנשי הסיירת במקרים שונים.
"ככלל, אין איפה ואיפה ואלמנטים שלא קשורים לעבודה מקצועית נטו באופן שבו נוהגת הסיירת לטפל במקרים שעומדים על הפרק בתוך שגרת העבודה. מובן שכל טענה נקודתית באשר היא, תיבדק ותטופל על ידי מפקד הסיירת במקרה שיהיו פניות הדורשות את התערבותו".
ממלא מקום מפקד משטרת חדרה, רב פקד רן אופיר, מסר בתגובה: "משטרת חדרה פועלת באופן רצוף בשיתוף עם גורמי העדה האתיופית בחדרה על מנת לקיים דו שיח שוטף אשר מביא להסרת אי ההבנות בתהליכים אשר העדה והמשטרה עוברים. אנו מאמינים שהידברות זו אשר ביסודה וביוזמתה של משטרת חדרה תמשיך ותישא פרי. בפורום זה מועלות הבעיות ומוצעות דרכי פתרון ואנו נמשיך ונקיים פורומים אלו, אשר בהם משתתפים אישי ציבור מקרב העדה האתיופית".
נא להמתין לטעינת התגובות
