מתכון לאסון: מצוק הרצליה בסכנת התמוטטות והמתרחצים אדישים
בעקבות התמוטטות המצוק הקטלנית בחוף הים הסמוך לנתניה בשבוע שעבר, בדק זמן השרון מה מצב מצוק הכורכר בחופי הרצליה. המסקנה: יש סיבה טובה לדאגה
מקרה מפורסם נוסף אירע לפני כשנה, באיזור החוף שליד גבעת אולגה בעת הידרדרותם של סלעים גדולים ביותר אשר גרמו לפציעת שני אנשים. לאורך חלקים רבים של חופי הארץ קיימים אותם מצוקי כורכר נישאים, לרבות, לאורכם של חופי הרצליה.
מצוקי הכורכר נוצרו בעיקר מחול שמגיע זה עשרות מיליוני שנים לים התיכון. במאה אלף השנים האחרונות החול שבאזורי החוף התלכד למעין סלע בעל שכבות בדרגות חוזק שונות, ולכן סלעי הכורכר הם חלשים יותר בהשוואה לסלעים אחרים. המצוקים המיתמרים מעל ראשינו בחוף הים נמצאים כל העת בסכנת התמוטטות, קריסה או הידרדרות של סלעים ואבנים בגדלים שונים.
מתחת לרבים ממצוקי הכורכר שבהרצליה, מתנוססים שלטים המצביעים על הסכנה הקיימת בישיבה מתחת למצוק. מתרחצים רבים אינם שמים לבם לשלטי האזהרה, מתעלמים מהם, ואפילו אסונות דוגמת זה שקרה בשבוע שעבר, לא מונעים מהמתרחצים לשהות בקרבת המצוק.
לדברי יו"ר מפלגת הירוקים בשרון וחבר מועצת הרצליה דרור עזרא, הבעיה הראשונה היא חוסר ההיענות והמודעות בציבור. "לצערי, למרות שהרשויות מניחות
הנושא השני אליו מתייחס עזרא הוא בעיית החופים הצרים נטולי רצועת חול רחבה הדוחקים באנשים לשבת אל מתחת למצוק. עזרא הפנה השבוע מכתב לממונה על חופי הרחצה, אשר גרנר, המתאר את מצבם העגום של שני חופים. "בחוף נוף ים נבנתה גדר במקביל למצוק...רצועת החוף שנותרה בין הגדר לקו המים הינה צרה ביותר. בחוף הנפרד נבנה לאחרונה קיר בטון כך שבימים שהים גלי אין אפשרות מעבר בחוף. מדובר בעצם בחופים מוכרזים שאין בהם חוף", כותב עזרא.
לדברי עזרא, צמצום החופים אינו יכול להוות פתרון לבעיית המצוקים. "איפה שבונים קירות הגנה כאלה אין חוף, ולוותר על חוף בשביל מצוק זה ויתור ענק. אפשר להתמודד עם זה בצורה הרבה יותר נכונה, להוריד את המבנים האלה ולהרחיב את החוף".
עוד בשנת 2004, הזמינה עיריית הרצליה דו"ח על החופים בו צויין כי ישנם חופים שעליהם להתמלא בחול. "הארוזיה באזור הצפוני של הרצליה, כולל בחוף אפולוניה הנה סיבה לדאגה", נכתב בדו"ח, "כבר היום קיים הצורך לביצוע הזנה מלאכותית בחול בכמות של 40 אלף עד 80 אלף קוב לשנה".
יש לציין שבחופים המוכרזים בהרצליה ישנן גדרות סביב תחתית המצוק המונעות מאנשים לשבת לצד המצוק. אך חופים רבים בעיר אינם מוכרזים ואין בהם גדרות, כגון הקטע בין חוף השרון לנוף ים, הקטע מנוף ים צפונה והחלק מהחוף הנפרד דרומה. בחופים אלה נמצאים מתרחצים רבים והם אף יושבים תחת המצוק.
"אין אפשרות להתייחס למצוק ולחוף בנפרד", אומר עזרא, "החוף והמצוק הם יחידה אחת והטיפול בהם חייב להיות מאוחד.
"הטיפול בחופים ובמצוקים מתחלק לשני סוגים, קשיח - הקמת מבנה קובע, כמו בניית שוברי גלים וקירות הגנה ורך, למשל, העברת חול.
"בישראל עד היום, למעט מקרה אחד, החופים טופלו רק באמצעים קשיחים שיש להם חסרונות רבים. שוברי גלים לוכדים חול ומונעים ממנו לזרום הלאה, קירות הגנה גורמים להחזר מלא של אנרגית הגלים וגורפים את החול מן החוף. הטיפול שנראה המובן מאליו הוא, למעשה, הטיפול המוצלח פחות".
אז מה אם כן הפתרון לסכנת המצוקים המאיימת להידרדר? לדעת עזרא הפתרון המתבקש הוא לא לפעול נגד הטבע. "פשוט לא ללכת מכות עם הים, כלומר להסיר שוברי גלים וקירות הגנה, לפנות מבנים שנמצאים צמוד לשפת המצוק. מצוקי הכורכר ימשכו לקרוס כי זה טבעם, השאלה כאן האם מקבלי החלטות יחליטו להשחית את אחד מאוצר הטבע המעטים שעוד נותרו".
המשרד להגנת הסביבה: "בימים אלה מגבש צוות עבודה בין-משרדי את מסקנותיו בנושא. כשיסיים הצוות את עבודתו, נשמח לפרסם את מסקנותיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
