טובות השתיים: ביקורת במסעדות בהדונס ופריפיקס ברמת השרון
בבהדונס מכינים חומוס מצוין, אבל משתדלים לחלוק אותו כמה שפחות עם הלקוחות. בפריפיקס מקבלים את מאוכזבי בהדונס ומגישים להם גלידת יוגורט עם כל הלב. שני צדדים למטבע
מסעדת בהדונס, רמת השרון צילום: אלה פאוסט
לרוע מזלו (לפחות בתחום החומוס), עבר לפני תשע שנים עם משפחתו לקליפורניה, מה שהפך את אהבת החומוס שלו לתחביב אקזוטי. אחת לשנה, כשהגיע עם משפחתו לישראל, נהג להניח את המזוודות בבית, ומיהר בדרך הקצרה ביותר לסניף בהדונס הרמת גני – סניף הבית שלו.
באחד המקרים אף הקדים להתקשר מראש לבהדונס ולברר שהגרגירים החביבים עליו יהיו זמינים גם כשיגיע באישון לילה בתוך יום או יומיים. למרבה הצער, ולמרות השיחה הטרנס-טלנטית המושקעת, כשהגיע לבהדונס הגרגירים לא חיכו לו. "אני לא אוכל שם יותר", הפטיר לעברי כשנפגשנו לאחר מכן, "הם סתם קמצנים".
הפתגם אומר שאורח לרגע רואה כל פגע, ובאמת, הניתוח של גיסי, שנעשה בעידנא דריתחה מוחלטת (אתם יודעים מה זה קרייבינג לחומוס שלא בא על סיפוקו?), קלע בול.
השבוע ביקרנו בבהדונס סניף רמת השרון. הסניף, שאני מוכן להישבע ששוכן איפה שפעם שכן הסניף הראשון והאגדי של פסטשוטה, יושב ברחוב סוקולוב. מדובר בחומוסיה קלאסית, ארבעה-חמישה שולחנות, עוד שניים-לושה בחוץ, וזהו. כמו שצריך.
חומוס לאלף איש לרוב לא יוצא טוב וכל החומוסיות הבאמת טובות, מלינה הירושלמית המשובחת, דרך אבו אדהם ועלי קרוון התל אביביות/יפואיות ועד לרוב החומוסיות הטובות בצפון (אם כי יש יוצאים מן הכלל) מתגאות במקומות קטנים ואינטימים יחסית.
ללמוד מאבו אדהם
עוד נקודה לזכות בהדונס, היא העובדה שבחרו שם להתמקד רק בחומוס. ניתן למצוא בתפריט חומוס, חומוס מסבחה, חומוס פול וזהו. לא פלאפלים, לא בשר ובטח שלא פטריות. במדינה שבה כל בית קפה הופך את עצמו לביסטרו ומשוכנע שהוא עושה פסטה באותה רמה שהוא עושה קפה, נחמד לראות מקום שמתמקד רק בדבר אחד.
חומוס בבהדונס. עד כדי כך היה טוב החומוס, ועד כדי כך מועט צילום: אלה פאוסט
ואת הדבר הזה, חומוס, עושים בבהדונס מצוין. החומוס של בהדונס הוא משהו בין החומוס הרך האהוב בתל אביב, לבין החומוס הירושלמי הקשה והגרגירי יותר. כך או אחרת, אוהבי שני הז'אנרים ימצאו את מקומם בבהדונס. הטחינה שמשתמשים בה במקום היא בפירוש טחינה איכותית (ג'אמל, היונה או משהו מהסוג) והיחס ביניהם מצויין.
מבחינת איכות נטו, אין ספק, בהדונס היא בצמרת החומוסיות בשרון ובכלל. באיחור של שמונה שנים הבנתי שצדק גיסי כשהלל את המקום במשך שנים. זה לקח עוד 15 דקות, ובאיחור של שמונה שנים ורבע שעה הבנתי שבמקביל הוא גם צדק כשכינה אותם "קמצנים".
מעולם לא ראיתי מנת חומוס כל כך קטנה כמו המנה של בהדונס (שעולה 22 שקל מאוד מאוד לא זולים). החומוס של בהדונס מגיע בצלחות שטוחות ומקומרות קמעה. בבהדונס מורחים את החומוס מסביב, במריחה עדינה במיוחד, ובאמצע מוסיפים
טחינה, גרגרים ובצל, המון בצל. כל כך הרבה בצל שבסופו של דבר אני וא', שותפי לארוחה, פשוט התחלנו להוציא את הבצל וללקק אותו, על מנת לאכול קצת חומוס שהסתפח אליו.
עד כדי כך היה טוב החומוס, ועד כדי כך מועט. אחרי רבע פיתה נגמרה לנו הצלחת, ואגב, טוב שכך, כי בהדונס זה המקום היחיד שאני מכיר שאשכרה גובה תוספת של שקל על כל פיתה נוספת. רק בשביל להבין, באבו אדהם, בקרליבך לא בכפר יסיף, לוקחים 14 שקל על מנת חומוס, נותנים לך כמה פיתות שתרצה, וכשהחומוס נגמר מציעים לך ריפיל על חשבון הבית.
בקיצור, השורה התחתונה ברורה. בבהדונס נהנים מחומוס מצוין אבל לא אוהבים לחלוק אותו עם הלקוחות. האבחנה של גיסי היתה מדוייקת להפליא. ברגע שיקלטו שם שחומוס זה משהו שאוכלים בכמויות, ופיתה זה משהו שמחלקים בחינם, אנחנו נשמח לחזור לשם. ברמה – קשה להתחרות איתם.
חייבים קינוח
מיואשים ולא שבעים יצאנו מבהדונס וגילינו חצי מטר משם, בביאליק פינת סוקולוב, יוגורטיה חדשה בשם Prefix. כנהוג בטרנד היוגורטיות של שנות האלפיים, בפריפיקס לא טוחנים את היוגורט עם התוספת, אלא מגישים את גלידת היוגורט במרקם של גלידה אמריקאית, כאשר מסביב התוספות.
פריפיקס. תוספות בפשע, עם המון דמיון צילום: אלה פאוסט
וכאלה יש בפריפיקס בשפע, ועם המון דמיון. דובדבני אמרונה, נקטרינות בסירופ, שערות חלבה, אגוזים מסוכרים, מיני פירות ודברי מתיקה, והכל מסודר בוויטרינה שבא ללקק אותה מרוב שהיא נראית טעימה.
המחיר לא זול. 18 שקל לגלידה קטנה עם תוספת אחת (אפשר גם שתיים אמר המוכר) ו-22 לגלידה בינונית עם שלוש תוספות (בדיוק כמו מחיר החומוס).
הזמנו גלידה בינונית עם תוספת של נקטרינות, דובדבני אמרונה, לימון עם כפיר ליים ולמעלה רוטב מנטה טרי. כל הרכיבים נראו כאילו הוכנו הרגע, הטעם היה נפלא, והתוספות ניתנו בנדיבות (שמעתם, בהדונס?).
א' לקח גלידת "ילדים", עם רוטב שוקולד, שערות חלבה ואגוזים מסוכרים. גם היא הייתה נפלאה. ישבנו מחוץ לגלידריה, ליקקנו גלידות עם תוספות מצוינות, ולבסוף, לאחר שלושת רבעי מנה, נאלצנו לזרוק את מה שנשאר, בצער רב, פשוט כי המנה הייתה גדולה מדי.
סיכמנו שתמורת 44 שקלים קיבלנו ארוחה מצוינת. קצת חומוס למנה ראשונה, וגלידה שהספיקה כמו מנה עיקרית וקינוח.
עכשיו, אם רק יקשיבו לנו בבהדונס, ביחד עם השילוב של פריפיקס, האזור של סוקולוב פינת ביאליק ברמת השרון יהפוך למסעדה עסקית משתלמת במיוחד.
בהדונס, סוקולוב 72, רמת השרון; פריפיקס, סוקולוב פינת ביאליק, רמת השרון
מנה בפריפיקס צילום: אלה פאוסט
לשימור:
רמת החומוס בבהדונס, הטריות והשפע של פריפיקס
לשיפור:
רמת הנדיבות בבהדונס
בשורה התחתונה:
יש בשביל מה להגיע לרמת השרון
נא להמתין לטעינת התגובות
