מתחם לונדון מיניסטור מציג: "סקס סטייל" נגד "ארוס"
המסדרון הראשי בלונדון מיניסטור מעולם לא היה חם יותר. מצד אחד החנות של "סקס סטייל", מצד שני החנות של "ארוס". ובאמצע - מוכרות מפתות, בובות מתנפחות והמון יצרים. בקרוב יפסוק בית המשפט מי המנצח
במבט ראשון מדובר בזירת הסכסוך של שתי חנויות מתחרות, שמעורבים בו בתי משפט, לקוחות נבוכים, מצלמות אבטחה, ובעלי עסקים ממורמרים.
לא משהו שחורג מהריבים המפורסמים של אבו שוקרי המקורי, סופר באבא הגדול או פלאפל מבורך הקטן.
אלא שהסיפור האמוציונלי מקבל תפנית חדה ורטובה כשמתברר אופיין של החנויות המדוברות. כאן לא מתווכחים על מחירים של ברוקולי קפוא, בקבוקי מי עדן או גרגירי חומוס מתובלים. פה תמצאו ביצי רטט (עם מרקם ג'לי לגירוי נקודת ה-G) בובות מתנפחות (בעלות שני נקבים), הפקות ישראליות באורך מלא (ובהן שובר הקופות החדש של הז'אנר "הדרך אל החור"), והרצאות על הדרך הנכונה לאורגזמות ברצף.
אולי בעצם מה שממש חם כאן - אפילו לוהט - זה לא הסכסוך, האווירה בחנויות הצבועות לבן או העובדות המתחרות, המשליכות חפצים זו על זו.
אולי זו הכתבת שנשלחה אל גוב האריות - נאלצה לשמוע על הסחורות הבלעדיות של כל אחת מהחנויות, למדוד גדלים של פרוטזות, להלביש קונדומים למוצרי סיליקון וללקק ג'ל עיסוי אכיל (שמחמם את האזור ואז כשנושפים עליו זה מתחמם יותר. אלוהים, זה מדהים) ואף הצטיידה באביזר לעינוג משותף - רק כדי לחזור הביתה ולגלות שבן הזוג שלה יצא עם חברים לשתות בירה.
הסכסוך בין שתי החנויות, כמה מתאים, סובב סביב טענות לשידול.
בחודש שעבר עתרה חנות "סקס סטייל" שבמרכז המסחרי לונדון מיניסטור לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החנות הסמוכה אליה, חנות לאביזרי מין נוספת בשם "ארוס - המרכז להסברת מיניות האדם".
לטענת "סקס סטייל", עובדותיה של החנות השכנה יוצאות מחוץ לפתח העסק ומשדלות את העוברים והשבים להגיע לחנותן, תוך שהן מונעות מהם כניסה לחנות המתחרה. לגרסת החנות מדובר בעבירה על חוק עוולות מסחריות, והיא ביקשה מבית המשפט להורות לשכנתה לחדול מכך.
"זה כמו כת קנאית", מסביר עמוס ספירו, מבעלי רשת "סקס סטייל" את הנסיבות שהובילו להגשת התובענה. "חיילות קשוחות שחוטפות לקוחות מהמסדרון ומונעות מהקליינטים כניסה לחנות שלנו. הן לובשות חלוק לבן, כאילו הן סקסולוגיות או רופאות, מציעות לאנשים הסברים על גוף האדם, אבל בסך הכול הן מוכרות ויברטורים".
כדי להוכיח את טענותיה, צירפה "סקס סטייל" אל כתב תביעתה תמונות סטילס וצילומי אודיו שצולמו במצלמות במעגל סגור, שעובדות "ארוס" נראות בהם מסתובבות ברחבי הקניון ומשוחחות עם לקוחות.
"תראי איך היא מתצפתת על הזוג הזה, רודפת אחריהם, נצמדת אליהם ומביאה אותם", ספירו מצביע בסערה על אחת התמונות וממשיך לשמור על רמה נאותה של פרופורציות: "אנשים ככה הופכים להיות קלים להשגה וכמו מובלים לטבח".
לטענת ספירו, העובדות יוצרות מבוכה ומטילות אימה על לקוחות, והוא אף מכנה את המסדרון המשותף "מסדרון הפחד". "הן רודפות אחרי אנשים שמתחמקים מהן. הן ניגשות אפילו לנשים מבוגרות ומציעות להן הרצאות על מין, ולא לכולן זה נעים. אגב, שתדעי - נשים בגיל הזה הן אותו דבר כמו נשים בגיל צעיר בכל מה שנוגע לשימוש בוויברטורים".
בשלב מסוים, מעידים לפחות ב"סקס סטייל", הפכה
אל טענות הבעלים והעובדים של "סקס סטייל" מצטרפים בעלי עסקים נוספים במרכז.
"הן מפריעות מאוד", אומר מרק קרצ'יבסקי, בעל חנות המשקפיים "אופטימקס". "התחלה לא הבנתי את הנזק שהן עושות, אפילו הייתי פעם בהרצאה שלהן בחנות, אבל עכשיו הן כבר מטרד. הן קופצות על כל לקוח ומסיחות את הדעת. זו אלימות עסקית".
ב"ארוס", שאמורה השבוע להגיש לבית המשפט את תשובתה לטענות "סקס סטייל", לא מתרגשים מהתלונות. "אנחנו עומדים בהסכם עם הנהלת הבניין שמותר לעובדות שלנו לעמוד עד לקו של קצה החנויות. אני גם יכול לומר לך שהן יעמדו שם לעד", אומר יואל, מבעלי המקום, המבקש שלא לחשוף את שמו המלא.
"אני חושב שתפקידנו המוסרי הוא ללמד כמה שיותר אנשים איפה הדגדגן. לכן אנחנו מזמינים אנשים לשמוע את ההרצאות שלנו, ומי שלא רוצה לשמוע שלא ישמע. אנחנו לא מכריחים אף אחד, ולהבדיל מ'סקס סטייל', אנחנו לא מצלמים את האנשים שנכנסים אלינו".
עובדות של "ארוס" נמנעות מלהגיב על הסכסוך עם העובדות השכנות, אבל טוענות: "הן עושות דברים גרועים יותר", ומתכוונות בין היתר לבקבוק פלסטיק שהשליכה עובדת עצבנית של "סקס סטייל" על אחת משכנותיה.
מערכת היחסים המתוחה בין שתי רשתות הסקס הידועות בישראל התחילה כבר לפני זמן רב, ונדמה כי ההיגררות הנוכחית אל בית המשפט היא רק שיאו של תהליך צפוי מראש.
החנות הראשונה של הרשת הוותיקה יותר "ארוס" נפתחה בשנת 1969 ברחוב העלייה בתל אביב, אך בתוך כמה זמן קצר נשרפה על ידי גורמים שלא התלהבו מנוכחותה במקום.
"זו הייתה פריצת דרך", אומר יואל, הבעלים של החנות בלונדון מיניסטור. "הסבים והסבתות שלנו הקימו מדינה, ופתאום דחפו להם חנות סקס. ועוד איזו סמליות, שנת 69'".
עם הזמן נכנסו בעלי הרשת המקוריים לחובות, והרשת התפצלה בין בעלים שונים וזכיינים שהמשיכו להשתמש במותג "ארוס", אך לא היה קשר ביניהם. לפני כעשור נכנס יואל כשותף בחנות בלונדון מיניסטור, שקיימת כארבעים שנה, שינה את שמה ל"ארוס, המרכז להסברת מיניות האדם", והוסיף חנות נוספת למרכז ברחוב שינקין.
שתי החנויות בבעלות החדשה התבססו על רעיון של הקניית חינוך מיני לציבור הלקוחות. "כשנכנסתי לעסק ישבתי עם אנשי מקצוע - אורולוגים, פסיכיאטרים ורופאים למיניהם, והבנתי שאנחנו לא יודעים מהחיים שלנו", מספר יואל. "גיליתי שאחת מכל שש נשים לא יודעת איפה הדגדגן שלה; לא ידעה שגבר עייף אחרי האורגזמה שלו; שהאורגזמה הראשונה של האישה היא מהדגדגן ושלאישה יכולות להיות כמה אורגזמות. יצרנו הרצאה קטנה, גייסנו בנות, והשמענו את זה ללקוחות בחינם".
המתיחות מול "סקס סטייל" התחילה זמן קצר קודם לכן, לאחר השרפה הגדולה שהתלקחה במרכז המסחרי. בזמן השיפוץ גילו בעלי "ארוס" כי במסדרון מולם עתידה להיבנות חנות של הרשת העולה "סקס סטייל", וזו איימה על ההגמוניה של הרשת הוותיקה.
רשת זו הוקמה על ידי עמוס ספירו ואשתו כבי, הפכה לעסק משפחתי, והייתה הראשונה להוביל את שוק סרטי הפורנו בארץ ("בשנות השמונים חדרנו לשוק חנויות המין, ולאט-לאט התחלנו להתפשט", מספר ספירו).
לטענת ספירו, "סקס סטייל" לא התכוונה להיכנס למרכז המסחרי בלונדון מיניסטור ולהתחרות ראש בראש מול "ארוס", אבל לא הייתה לה בררה. "מישהו קנה מאתנו סחורה, ולא עמד בתשלומים שלו. יכולנו או להיתקע עם צ'קים ללא כיסוי או להיכנס לחנות במקומו", הוא כמעט מתנצל.
העניינים התנהלו כסדרם פחות או יותר (להוציא תביעה הקשורה בזכויות יוצרים שתבעו אנשי "סקס סטייל" את "ארוס" ) - עד לפני ארבע שנים. או אז החלה ההתדרדרות ביחסים, והגרסאות בנוגע לסיבה לכך סותרות.
ב"ארוס" מפנים אצבע מאשימה כלפי עובד אגרסיבי של "סקס סטייל", שלטענתם היה מוציא לקוחות מפתח החנות שלהם ומכוונם לעבר חנותו (יואל: "הבן אדם הזה יצר לראשונה את התרבות של התחרות האגרסיבית, של למי יש זין יותר גדול, ואנחנו נגררנו לזה").
לעומת זאת ב"סקס סטייל" טוענים לירידה דרסטית במכירות בסניף באותה התקופה, שנבעה מהשידול האגרסיבי של דיילות "ארוס" שהזמינו אנשים להרצאות. לטענתם, אותו עובד אגרסיבי עליו דיבר יואל אף פוטר בגלל הירידה בהכנסות, אולם רק לאחרונה נודעה להם הסיבה האמיתית לכך.
כדי להימלט מהמזל הרע, באפריל האחרון החליטו ב"סקס סטייל", שעד אז כאמור הוצבו מול "ארוס", לעבור לנכס שהתפנה ממש בסמוך לחנות המתחרה, ולמקום קרוב יותר לאחת הכניסות למרכז המסחרי.
"במקום שנהיה מאחוריהם, לקחנו חנות קרובה יותר לתחילת המסדרון", מסביר ספירו. "הקמנו חנות גדולה, שיפצנו אותה במאה אלף שקל, עשינו אותה עם אווירה כפית, שתהיה חנות הדגל שלנו. אמרנו לעצמנו שהסיוט נגמר ושעכשיו אין סיכוי שהן יפריעו לנו, אבל בתוך זמן קצר התבדנו. במאי התקנו מצלמות, וראינו איך הן רודפות אחרי לקוחות".
ב"ארוס" ראו במעבר רק צעד נוסף של התגרות. "הם רוצים להתעמת", אומר יואל. "הם פתחו את הדלת למסדרון שלנו, כשכבר קבועה בחנות דלת לכיוון אחר, ושמו עליה מדבקה אטומה כדי להסתיר את השלט שלנו".
בעקבות התחרות, ב"סקס סטייל" נאלצו להציב שתי עובדות במשמרת, כדי שאחת תוכל לשבת על כיסא מבחוץ ולמשוך גם היא לקוחות, והזיזו את שעת סגירת החנות ל-23:00 בלילה. לטענת אנשי "סקס סטייל", ציבור הלקוחות הוא שנפגע מהמלחמה.
"גם ככה זה מביך להיכנס לחנויות מין", אומר שגיא להט, בנה של כבי ספירו ומנהל הרשת. "כשאנשים מתחילים לעוט על אנשים אחרים ולהזמין אותם לחנות כשכל העולם רואה זה לא מזמין אלא מרחיק. זה משבש את כל חוויית הקנייה. בלונדון מיניסטור יש חמש מסעדות או ארבעה בתי קפה, לא ראיתי אף אחד משדל מישהו כדי להזמין אנשים אליו".
אחת מעובדות סניף "סקס סטייל" מסבירה: "בעיניי, קנייה של אביזרי מין צריכה להיות אינטימית ואישית. מישהי אומרת לי שלחבר שלה לא עומד, ואז אני מביאה לה את מה שהיא צריכה, אבל עכשיו, בגללם שיטת המכירה שלנו השתנתה לגמרי. היא אגרסיבית יותר ותמיד בלחץ שהם יפוצצו לי את העסקה. ברגע שקנייה של מוצרי אהבה הופכת לשוק זיונים - זה חרא".
"סקס סטייל" ו"ארוס" לא מתחרות רק על קהל הלקוחות אלא גם בהיצע התוכני שלהן. כמעט כמו בתיאום מראש, כשהעובדים בשתי החנויות נשאלים על השוני ביניהן הם עונים כמעט מיד: "הכול שונה!" כאילו מדובר באיטליז ובמספרה.
כשבוחנים מקרוב את הדברים, אכן אפשר למצוא הבדלים. שתי החנויות מכילות סרטים פורנוגרפיים ואביזרי מין לגברים, לנשים, לזוגות, לצרכים ולנקבים שונים בגוף, אבל החנות של רשת "סקס סטייל" נראית נקייה, אסתטית ועשירה יותר.
"יש להם אולי שלושה ויברטורים בשלושה ארונות", אומרת כבי ספירו על המתחרה. "אנחנו מחזיקים את כל סוגי הוויברטורים שיש - מתוצרת טייוואן, יפן, הונג קונג, גרמניה וארצות הברית. רק ויברטורים מתעשיות נמוכות כמו מסין אנחנו לא מחזיקים".
בנוסף, נראית החנות סליזית פחות וידידותית יותר למשתמש הנבוך. הכול ארוז ותלוי על הארונות, ואפילו הסרטים הכחולים מוצגים לראווה כאילו היה מדובר בצ'יק פליק עם ג'וליה רוברטס.
ב"ארוס" לעומת זאת, הסרטים עטופים בקופסאות שחורות וחשודות, ובאותו הזמן מוצגים שם לראווה חיקויי גבס בצבע עור של איבריהם של כוכבי סרטי פורנו מפורסמים. מתרשמים מהגודל ומהרוחב של התבניות, ומקבלים עוד דוגמה לחייהם הקשים של שחקניות הפורנו.
"יצאנו מהאפלוליות של חנויות הסקס", מסבירה כבי ספירו, ושוב, כיאה לבת המשפחה, היא אינה מתבלבלת בלשונה: "מיתגנו את כל הרשת בצבעים לבן ואדום. הכול רך יותר, מואר, נעים להיכנס. חדרנו לקטע הנשי. בעבר רוב המוצרים היו בצבע חום ובצורה של איבר מין גברי. היום הם בצבעי סגול וורוד, עשויים מחומרים נהדרים, ההנדסה השתפרה, זו פשוט חוויה".
בכל הקשור ליצרנים ולמפרט טכני, ב"סקס סטייל" מתגאים ביצרן Seven Creation, שהם נציגיו בארץ, המייצר לדבריהם את אביזרי המין באיכות הגבוהה ביותר.
החנות כוללת את כל סדרת הוויברטורים ("מאלצי אורגזמה" בעברית) מסוג "רולס רויס", ובכלל זה "רולס רויס טרזן" - מכשיר הכולל על פי ההסברים של בנות "סקס סטייל", איבר זקוף עשוי סיליקון רפואי, ארנב לדגדגן הפועל במקצבים שונים, גולות שמעסות את השפתיים, את פתח הנרתיק ואת נקודת ה-G התחתונה, תוך שחלקו העליון של המכשיר מסתובב ב-360 מעלות ומחפש את נקודת ה-G העליונה.
בזמן שב"סקס סטייל" מתגאים בניקיון ובאסתטיקה, ב"ארוס" מתגאים במקצועיות. כל לקוח זוכה להרצאה בת עשר דקות על מערכות המין של הגבר והאישה, על הבעיות להגיע לאורגזמה ועל הדרך לפתור אותן (אותה מדקלמת נערה צעירה לאחר ששיננה את כל החומר בעל פה).
כמו כן מתפארים ב"ארוס" במוצרים ובפיתוחים הבלעדיים של החנות. בין אלה אפשר למצוא את ה-Paradise Key ("הדגם הכי טוב שיש בסדרת הרולס רויסים. זה האביזר שהכי מתאים למבנה האנטומי של האישה, בדיוק חמש סנטימטר מפתח הנרתיק"), וה-Paradise Key G ("הדור השני של הדגם. אין היום ויברטורים כאלה. הוא במבצע - רק 1,420 שקל").
מוצרים נוספים הם ה-Soft touch, מכשיר דק דמוי דולפין ("כדי שבנות עם וגיניסמוס יוכלו להתאמן") וה-Golden Egg ("שתי ביצים רוטטות עם חיבורים חזקים ולוח אלקטרוני חדיש").
קצפם של אנשי "סקס סטייל" יוצא בעיקר על הסבריהן של עובדות "ארוס", שמשתמע מהם כאילו מוצרי המתחרה מסוכנים לבריאות. לדוגמה, ב"ארוס" מוכרים ב-450 שקל בלבד ויברטור שנמכר ב"סקס סטייל" באלף שקל.
כאשר הלקוחות שואלים מה הסיבה לכך מסבירים ב"ארוס" כי ויברטור זה עשוי מחומרים מרככי פלסטיק שמסוכנים לבריאות, ולכן אם קונים את הוויברטור הזול, יש לשים עליו קונדום. "פה עושים מחקר אמיתי על הדברים", נשמעת עובדת "ארוס" אומרת בהקלטה של "סקס סטייל", שטוענים מצדם ללשון הרע.
בקרוב יכריע בית המשפט אם התנהלותה של "ארוס" היא בגדר תחרות עסקית לגיטימית בשוק החופשי או שמדובר בתחרות לא הוגנת. בינתיים כנראה ימשיכו ההתקוטטויות וההשמצות רוויות היצרים, שרק מבלבלות את ציבור הלקוחות (רווי היצרים לא פחות).
עמוס ספירו, כדרכו, לא היה יכול לסכם את הסכסוך במילים מתאימות יותר: "זה פשוט וקל - מישהו מנהל על חשבון שטח ציבורי את העסק שלו בהתנהגות עבריינית. זה מותיר אותנו אימפוטנטים מכל הבחינות!"
נא להמתין לטעינת התגובות
