בוקר טוב: ביקורת בבית הקפה בליקר בייקרי בכפר סבא
בליקר בייקרי החדש במתחם G הוא בית קפה מצוין. יש שם תפריט מקורי, אוכל מצוין, מאפים מעולים ומלצריות נחמדות. הבעיה היחידה: השירות איטי להחריד
בית הקפה בליקר בייקרי צילום: אלה פאוסט
ובכן, אני יודע שזה נשמע מאוד בעייתי, אבל מדובר באחד הג'ובים המחורבנים שהחזקתי בהם. נסו אתם, תושבי רעננה, הרצליה והסביבה, להשכים קום מדי בוקר בימי שישי, ולהדרים לאיזור תל אביב.
לאחר שעשיתם את זה בהצלחה נסו לחפש, מדי שבוע, בכל פעם מחדש, בית קפה או מסעדה שיגישו ארוחות בוקר. לאחר שעשיתם את זה נסו לחפש חנייה באיזור בית הקפה, ואו אז נסו לגרור את אשתכם ההרה (המדור החזיק מעמד כשנה, כמעט במקביל לתקופת ההריון של אשתי) בואכה בית הקפה.
ועכשיו בא הדובדבן שבקצפת, נניח שעשיתם את כל זה, משמע חיפשתם, הדרמתם, חניתם וגררתם, עכשיו בואו נראה אותכם עומדים באתגר הבא: דרישת עורך זמן תל אביב למצוא מדי שבוע משהו אחר ומקורי. "אולי שבוע אחד תאכל בורקס לארוחת בוקר, שבוע אחד חומוס, ושבוע אחר תמצא מסעדה שמגישה ארוחת בוקר בסגנון איטלקי או אנגלי", הוא אמר לי. והאמת? הוא צדק.
אם כל הצרות שלמעלה לא מספיקות לכם, כמה אפשר לכתוב ולהתפלפל על ארוחת בוקר ישראלית? איך שלא תהפכו את זה, וכמה שלא תתאמצו, מדובר בשתי ביצים, כוס מיץ טבעי, כוס קפה, לחם וכמה ממרחים ליד. לרוב הממרחים הם טונה, ריבה, חמאה וטפנד זיתים.
קשה מאוד למצוא מסעדה שתבריק או תחשוב מחוץ לקופסא ותגיש לארוחת בוקר משהו קצת שונה. למרות הכל, ניסינו. פעם אכלנו ארוחת בוקר טורקית מעולה בטיקה, פעם בוקר דגים במנטה ריי, פעם בוקר רגיל אבל מדהים בגילי'ס ופעם בוקר אנגלי במקום שתהרגו אותי אם אני זוכר איך קוראים לו.
מכאן לכאן, וגם בהתחשב בעובדה שהמדור נפח את נשמתו (תרגעו, בגלל בעיות תקציב) לאחר קרוב לשנה, הפכנו למומחים לארוחת בוקר. אנחנו ערים לניואנסים הקטנים, יודעים לבדוק האם אפשר לקבל דיאט קולה במקום המיץ (ובלי תוספת של 3 שקלים, תודה), רגישים לשאלה האם הלחם הוא תוצרת בית, בודקים את רמת החמאה והריבה ושמחים עם כל תוספת שקצת חורגת מהמסגרת.
חמושים בכל התובנות האלה, הגענו לבליקר בייקרי החדשה שנפתחה במתחם ג'י בכפר סבא. לא רק בארוחות בוקר מתמחים בבליקר, אבל ביום שישי בצהריים ארוחת בוקר נראתה כמו הדבר הנכון לעשות.
בניגוד לארוחת בוקר עם אשה בהריון, ששמחה על כל דקה שהיא יושבת בבית הקפה ומוצאת מנוח לאיבריה, ארוחת בוקר עם תינוק בן שנה, זו חוויה אחרת לגמרי. כאן מילת הקסם היא פשוטה: מהירות. לתינוק, כמו פצצת השהייה מתוחכמת במיוחד, יש פתיל קצר. המנוסים יודעים בדיוק את הנוסחה: צריך לשעשע את התינוק לפני האוכל ולתת לו לטפס על כמה שיותר כורסאות. לאחר מכן צריך לנסות לגרום לו לאכול יחד איתך בזמן האוכל, ואז, בדיוק כשהוא מאבד את הסבלנות, לקחת את הדברים ולברוח הכי מהר שאפשר, רגע לפני שהוא משמיד את בית הקפה על יושביו.
בבליקר בייקרי מצאנו כסא תינוק מצויין, וגם כששחררנו את הזאטוט, המכונה גם מכונת ההשמדה, מהשבי בכסא, ושמנו אותו על הספסל לידינו, הוא מאוד נהנה להסתכל החוצה מהחלון. גם אנחנו נהנינו להסתכל על התפריט המקורי, ולראות, סוף סוף, שחוץ מארוחת בוקר, מוזלי ושקשוקה, מצאו בבליקר בייקרי עוד אופציה. מדובר בארוחת בוקר בליקר. בדיוק כמו אחותה שנקראת בוקר קלאסי, גם היא עולה 48 שקלים, אבל מתהדרת בהרכב אחר לגמרי. במקום הביצים הרגילות, ארוחת בוקר בליקר מציעה מיני מאפים. בורקסים במילויים שונים, ירקות חתוכים וביצה קשה. בדיוק מה שצריך בשביל לשבור את הז'אנר המשעמם של ארוחות הבוקר.
הזמנו ארוחת בליקר אחת, וארוחה רגילה אחת, ושמחנו לראות שגדוד המלצרים (משהו כמו 10 מלצרים במשמרת, לטעמנו ה-מ-ו-ן למקום לא כזה גדול) הוציאו את הארוחה במהרה. השמחה גברה כשראינו את הסחורה שהונחה על השולחן. ארוחת בוקר ישראלית נדיבה וארוחת מאפים סופר נדיבה, מלאה בבורקס ומאפים פריכים, שהופכים את הבוקר לחוויה שמתקרבת למקוריות. הצטיינו במיוחד מאפי הפטריות שנגעו בשלמות. אחרי שכבר שבענו ארוחות בוקר משעממות, סיכמנו שמדובר בשינוי מרענן.
לקרוא את המלצרים לסדר
עד כאן הצל"שים, אבל היו גם בעיות לא פשוטות, בעיקר בכל הנוגע לכלל הבסיס – מהירות. הבעיה החלה כשביקשנו בקבוק מים מינרלים וחמאה וריבה (שהיו אמורים להגיע עם ארוחת הבוקר גם ללא בקשתנו). גדודים של מלצרים ומלצריות עברו אותנו (האמת שבעיקר מלצריות) וכל אחת הייתה יותר נחמדה מהשנייה. הן היו אדיבות, נחמדות, קשובות וחברותיות, אבל פשוט לא סיפקו את הסחורה.
מנה בבית הקפה בליקר בייקרי צילום: אלה פאוסט
חיסלנו כבר שלושת רבעי מהבורקסים, תשעים אחוז מהסלטים, ושמונים אחוז מלחם הבית החביב (חביב - אבל לא מדהים כמו לחם הבית של גילי'ס) ורק אז, אחרי רבע שעה ארוכה, החמאה, המים והריבה (שהיתה מצוינת), נחתו על השולחן. נאמנים לספר הכללים "ארוחת בוקר עם תינוק", מיהרנו לבקש כוסות קפה וחשבון, במטרה לברוח כמה שיותר מהר מהמקום. אז ביקשנו.
חלפו להן עוד 15 דקות ארוכות לפני שהקפה (הבינוני) נחת על שולחננו. בינתיים שני עציצים מבית הקפה ניצלו ברגע האחרון מהשמדה. גם החשבון, שהוזמן עם הקפה, הגיע רק אחרי 20 דקות ארוכות, ואף סבל מטעויות חישוב. נשברנו וקראנו לאחראי המשמרת, וזכינו להפתעה טובה.
האחראי דווקא הגיע מהר, היה אדיב, ומיהר לפצות אותנו בשקית מאפי הבית (רוגלעך, קרואסון שקדים ועוד), שהדגימה לנו שבבליקרי יודעים לעשות עוד דברים חוץ מארוחות בוקר. קרואסון
השקדים היה מהטובים שאכלנו בתחום, והרוגלעך הדגימו שוב למה חתיכות הקרטון שמוכרים בסופר לא ראויות להיקרא רוגלעך, ומדוע כשבאמת יודעים מה עושים, מדובר במאפה מצוין.
קצת קשה להסיק מסקנות סופיות לגבי בליקר בייקרי. בוודאות מדובר במקום מעוצב לתפארת, עם ארוחות בוקר מצוינות ומקוריות ומאפים ברמה הכי גבוהה שניתן למצוא. לגבי השירות - ניתן לייחס אותו למחלות הילדות של המסעדה, אם כי כדאי לקרוא את גדוד המלצרים לסדר, ולהסביר למנהלי המקום שלא יכול להיות שייקח לסועד חמש דקות ליצור קשר עין עם מלצר.
מלצרים באמת מיומנים ומאומנים סורקים כל הזמן את הסביבה, ומחפשים לקוח שזקוק לשירות. אם יבינו את זה בבליקר בייקרי, ייצרו שם מהר מאוד את אחד מבתי הקפה הטובים באיזור. שווה לחזור למקום תוך חצי שנה ולראות אם המסקנות יושמו. לדעתנו, מדובר בפיס אוף קייק, תרתי משמע.
בליקר בייקרי, מתחם G, כפר סבא
מנה בבליקר בייקרי צילום: אלה פאוסט
לשימור:
השפע, העיצוב, רמת האוכל
לשיפור:
להוריד את כמות המלצרים, להעלות את רמת הערנות
בשורה התחתונה:
ימי המשיח: יש פוטנציאל לקפה באמת איכותי בכפר סבא
נא להמתין לטעינת התגובות
