תשכחו מהסטיגמה: מרים פיירברג יוצאת למאבק על התדמית של נתניה
יוצרי התוכנית "פולישוק", שקיבלו שלשום שיחה נזעמת מראש עיריית נתניה, ממש לא לבד. ממשרדיה שבעירייה מפעילה מרים פיירברג תוכנית מאבק באמצעי התקשורת שהפכו את העיר שלה לבדיחה

"בדרך לכאן עברנו ליד מסעדת'בת האיכר' בנתניה. התכופפתי שלא יירו עליי בטעות", הוא סיפר בחיוך והזכיר אותה בדיחת קרש עתיקה על העיר: "אתם יודעים מהם הראשי תיבות של נתניה? נשמה, תזמיני ניידת יש הרוגים".
לראש עיריית נתניה מרים פיירברג נמאס לשמוע את הבדיחה הזו. מיד כשהזכרנו אותה היא דיווחה לנו על הקמפיין הבא עליו היא שוקדת: ראשי תיבות חדשים לנתניה. "נשמה, תראי, נפלא יפה. . . טוב , אני עוד עובדת על זה".
את פיירברג אנחנו פוגשים במשרדי העירייה החדשים בקצהו של אזור התעשייה של נתניה, שצמח תחת שרביטה. ליד בית העירייה, מתפרסים שלושה בנייני ענק של סלקום; לאורך השדרה המרכזית אינספור משרדי היי טק ומסעדות שלא היו מביישות את הרחובות הראשיים של תל אביב; ובקצה השני ניצב הבניין הכחול הגדול של "איקאה".
אזור התעשייה, עליו גאוותה של פיירברג, הגיע לכותרות העיתונים בפעם האחרונה כשבחדר קטן שבו נוהל, על פי החשד, מועדון הימורים, נרצח בדקירות העבריין ארתור מטייב.
במשטרה טוענים כי בין המעורבים ברצח גם שי שירזי, בנו של העבריין ריקו שירזי. פיירברג אוסרת עלינו לקרוא להם נת ?נייתים: "ריקו שירזי גר במרינה בהרצליה והבן שלו בנורדיה. גם פרנסואה אבוטבול גר בכלל בצמרות בהרצליה, ליד השופט וינוגרד".
כשמזכירים לה את האירועים הפליליים בנתניה ואת משפחות הפשע המוכרות שמקושרות אליהם, פיירברג שולפת מסמך שהכין עבורה אגף הדוברות בעירייה. המסמך מרכז דיווחים על עבריינות כבדה ומקרי אלימות קשים בערים הגדולות בישראל מאז ניסיון הרצח של צ'רלי אבוטבול בנתניה בחודש ספטמבר האחרון.
"בחיפה היו 37 מקרים של מעשי פשיעה כבדה", יורה פיירברג נתונים שנאספו מכלי התקשורת וממשיכה: "ירושלים 32, בבאר שבע 21, בקריות 20 בחולון 19, ובנתניה- 14 מקרים בלבד. הנה, תראה", היא אומרת חדורת אנרגיות, "אפילו בהרצליה, שכנה נהדרת שלנו, היו 17 מקרים. איפה הפרופורציות בין הסטיגמה למציאות? ".
בכל זאת, משפחות כמו משפחת אבוטבול צמחו פה ברחובות נתניה. "נו אז לפליקס (אביהם של אסי ופרנסואה
"יש פיצוצים בעיר ואף אחד לא מעלה על דעתו לקרוא לתל אביב עיר פשע. יש שם פרשי משטרה שמסתובבים ליד מועדונים כדי למנוע דקירות". אז נתניה היא עיר בטוחה? "קבלן שאני מכירה, שעובד כבר שנים, סיפר לי שבנתניה הוא לא העלה מעולם על דעתו לשלם פרוטקשן כדי שלא יגנבו לו ציוד או יפגעו לו באתרי בנייה. הוא מספר שמאז שהתחיל לבנות מחוץ לנתניה הוא נתקל בתופעה הזו בפעם הראשונה. נכון שיש פה קבוצה קטנה ובעייתית, אבל הסיקור של זה בתקשורת הוא חסר פרופורציות".
את אומרת שהתקשורת אשמה?
"אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל אני מדברת על אותם סיקורים שמבליטים ונותנים כותרת ראשית לאירוע חריג ומיותר לכל הדעות".
כחלק מהניסיון של פיירברג לשנות את התדמית שדבקה בעיר, היא גייסה לפני שלוש שנים דובר חרוץ ומנוסה, קובי ברדה, שעושה כל מאמץ למכור לעיתונאים אייטמים על כדורגל חופים בחוף פולג, פארק אופניים חדש, מרכז טניס או על האיצטדיון המפואר שנבנה במזרח העיר במקום איצטדיון הקופסה המיושן. אבל בינתיים בנייתו נתקעה עקב משבר שאליו נקלעה חברת הבנייה.
"כשהגעתי לעירייה ראיתי תקציב של תשתיות ספורט של יותר מ-300 מיליון שקל בשנה. זה תקציב עצום שאף אחד לא מדבר עליו והחלטנו למנף את הנושא הזה", אומרת פיירברג.
במסגרת שאיפות המינוף, לפני שנתיים וחצי, יזם ברדה בנתניה את טורניר כדורגל החופים הראשון בארץ, שהצליח לקבץ לחוף פולג שבדרום העיר נבחרות כדורגל חופים מכל העולם. אפילו כוכב הכדורגל האגדי אריק קנטונה הגיע כדי לאמן את הנבחרת הישראלית בכדורגל חופים.
"כשקנטונה הגיע לכאן לראשונה", נזכרת פיירברג, "הוא לא שפע חביבות. אני יושח בת לידו והוא מדבר איתי על מרסיי ומרח סיי. הסתכלתי עליו ואמרתי 'מניפיק נתניה' ואחרי שבוע ימים הוא התאהב בעיר, השאיר את הבגדים שלו ממוסגרים בכניסה ללשכה שלי וכתב לי הקדשה: לראש העירייה-מניח פיק נתניה".
פיירברג לא מסתירה את גאוותה מהטורניר הראשון, שהביא מאות צופים לכל משחק כדורגל וזכה לשידורים חיים בערוצי הספוח רט, ויש לה המון ציפיות לקראת הטורניר השח לישי שיחל בחודש הקרוב וייערך באיצטדיון מכורה, שהוקם בחוף לכבוד המאורע. "יש חוף כל כך ארוך בנתניה ועד לפני שנתיים אף אחד לא הרים את הכפפה", היא אומרת", היום זו גאווה עבורנו".

פיירברג וברדה לא נעצרו בהצלחת טורניר כדורגל החופים והמשיכו לקדם את נתניה כעיר ספורטיבית. ההישג הבולט ביותר בתח חום נרשם על מסכי הטלוויזיה בקיץ שעבר, לאורך כל שידורי האולימפיאדה.
קצת יותר מ-30 אלף שקל, סכום כמעט מגוחך במונחים של עולם הפרסום, הוציאה עיריית נתניה כדי לזכות במאות הודעות חסות קצרות: "שידורי האולימפיאדה בחסות נתניה, בירת הספורט של ישראל".
רבים גיחכו, פרשני ספורט זעמו, אבל ברדה, שיובא במיוחד לתפקיד היישר מדובח רות עיריית תל אביב, לא הרים ידיים והמשיך בפרויקט המיתוג של נתניה. רק באישון ליל הוא ודאי חולם כיצד תחקירני תוכניות בוקר מבקשים ממנו להעלות את הבוסית מרים לשידור על טורניר כדורגל החופים. בינתיים השיחות היחידות שהוא מקבל מגיעות אחרי שעוד עבריין מוצא את מותו ברחובות העיר.
"אני עסוק במלחמות עם עורכי תוכניות בוקר למיניהן שמתעקשים להעלות את ראש עיריית נתניה", רוטן ברדה, "אני שואל אותם 'למה לא מעלים את יעל גרמן אחרי שחיסח לו מישהו במרכז מסחרי בהרצליה?', וזה כך גם במקומות אחרים ברחבי הארץ. התחושה היא שנוח להיטפל לנתניה בהקשר הזה".
רק לפני יומיים התלוננה פיירברג על התוכנית הקומית "פולישוק" שמציגה את נתניה, עירו של השר, כמקום בו שוררת אלימות בבתי ספר ובשוק. גם הבדיחה ב"שבוע סוף" על כך שנתניה הוקמה כדי לפתור את בעיית הפשע בתל אביב לא שעשעה אותה במיוחד. אבל היא כבר לא כועסת, את מי שצוחק על נתניה היא מזמינה לסיור של כמה שעות בטיילת, בחופים ואפיח לו בשוק.
"יצפאן צחק על נתניה פעם בתוכנית שלו", מספרת פיירברג, "למחרת התקשרתי אליו ואמרתי לו: 'עכשיו יש לך עונש, אתה בא לכאן ורואה מה זה נתניה'. מאז הוא היה פה והתרשם מהעיר ועכשיו יש לנו חבר טוב ויקר".
"לתקשורת נוח להתעלם מהמפכה שהעיר הזו עברה", מסכם ברדה. "רק אתמול על פי סקר ממשלתי מחירי הדירות בנתניה עלו בשיח שה אחוזים. ועל פי סקר הלמ"ס יש עלייה של 130 אחוז בהתחלות בנייה בעיר.
"ללמדכם שכח נראה אנשים מעוניינים לגור בנתניה ומוכנים לשלם יותר. הפער בין מה שאומרים בתקשוח רת למציאות הוא לפעמים בלתי נסבל. ועצוב לנו שרק כשאנשים רואים את העיר בעיניים, הדעה הדמונית שלהם עליה משתנה".