כמו גנון: בני וקנין ומכללת אשקלון צריכים לפתוח דף חדש
המאבק שמתנהל בשבועות האחרונים בין העירייה והמכללה האקדמית הוא הזוי, ומי שנפגעים הם רק הסטודנטים. חבל מאוד שראש העירייה בני וקנין ומנכ"ל המכללה פנחס חליווה לא יכולים לשים את הסלידה האישית בצד ולפעול לטובת הכלל. דעה

בכל אופן, אני חושב שלאורך זמן, הסכסוך הזה יכול להרוס את המכללה. טוב יעשו וקנין וחליווה אם יניחו מאחוריהם את משקעי העבר ויפתחו דף חדש זה עם זה. אבל מצד שני, אני בטוח שזה לא יקרה. שני אנשים עם כל כך הרבה אגו לא יכולים למחול על כבודם רק בגלל המלצות בעיתונים.
לדעתי זה היה מאוד לא מכובד שלא הזמינו את ראש העיר לטקס הענקת התארים לבוגרי המכללה השבוע. הבנתי שזוהי הפעם הראשונה מאז הקמת המכללה שבה קורה דבר כזה, שראש העיר לא מוזמן. אני בטוח שגם
היה מוזר לראות שדווקא ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, עומד על הבמה ומברך את הבוגרים, בזמן שראש העיר האשקלוני בכלל לא נמצא במקום. אני בטוח שגם הסטודנטים עצמם, שבכלל לא מודעים למאבקי הכוחות האלה, לא הבינו איך זה שבני וקנין לא נמצא שם. זו לא התנהגות אותה הייתי מצפה מקברניטים של מוסד אקדמי שמתיימר להיות אחד הבכירים באיזור.
עיריית אשקלון צריכה את המכללה, בין אם תודה בכך ובין אם לא. המכללה היא אחד המקומות שמושכים אנשים מחוץ לעיר, ואין הרבה כאלו. רק מעטים מבין הסטודנטים הם תושבי העיר. מרכז הקניות שמול המכללה הפך לאחד המקומות הכי משגשגים בעיר, ואת זה אפשר לזקוף רק לזכות המכללה. רוב הקליינטים בו הם סטודנטים, שמגיעים לשם בין השיעורים.

הצלחה של המכללה היא אינטרס מובהק של בני וקנין. ככל שיגיעו אליה יותר סטודנטים, כך ייטב לאשקלון. גם אם מדובר בסטודנטים תושבי העיר, שירכשו השכלה, וגם אם מדובר בסטודנטים מחוץ לעיר, שיוכלו להיות שגרירים של אשקלון כאשר הם חוזרים הביתה.
אם בני וקנין ינסה לפגוע במכללה בגלל יחסיו האישיים עם חליווה – ואני לא אומר שהוא עושה את זה, אלא רק מדבר בצורה תיאורטית – הוא בעצם יפגע בעצמו ובעיר שלו. יש משפט שאומר "אל תהיה צודק, תהיה חכם". אז אני קורא לבני וקנין ולפנחס חליווה שלא יספרו לנו סיפורים על מי התחיל.
זה דבר שהייתי מצפה מנערים בגיל ההתבגרות. אני מצפה מהם שכבר בשבוע הבא יקבעו פגישה ויבדקו כיצד הם פועלים יחד למען האינטרסים של המכללה. אם זה לא יקרה והמלחמה ביניהם תמשיך לפגוע בסטודנטים, זו תהיה ההוכחה שהאגו האישי שלהם יותר חשוב להם מאשר טובת הכלל.