מה קרה לאצ'קלונה?

פעם הוא היה האטרקציה מספר אחת באשקלון והדרום. רגע אחרי שהחופש הגדול יצא לדרך, מסבירים מייסדי פארק המים אשקלונה איך נעלמה ההיסטריה: הפחד מהטילים, השמועות על הרחצה הנפרדת והכתף הקרה של העירייה. לפחות התורים למגלשות התקצרו

רועי צאיג | 7/7/2009 7:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הרחק בסוף שנות השמונים, בימים שבהם אשקלון עוד נחשבה לעיר שמושכת תיירות פנים וחוץ, היה בה מותג מרכזי אחד - אשקלונה. פארק המים באשקלון היה בין הראשונים שהוקמו בארץ, ולדעת רבים גם הטוב שבהם.
 
פארק המים אשקלונה. עכשיו יש מקום בבריכה
פארק המים אשקלונה. עכשיו יש מקום בבריכה צילום: אדי ישראל

למרות שכמעט אף אחד כבר לא שומע על פארק המים הכמעט מיתולוגי של העיר, אשקלונה עדיין כאן – קיימת, שוטפת ומכה גלים. מכה גלים, אבל רק במובן המילולי של הביטוי. שהרי אף אחד כמעט ולא שומע על הפארק, אפילו אם הוא תושב אשקלון.

קשה להסביר את דעיכתה של אשקלונה. רק לפני שנים ספורות היציאה לחופש הגדול הייתה ההזנקה להיסטריה שנרשמה סביב פארק המים בכל איזור הדרום, מיבנה ועד באר שבע. לא פעם הכרטיסים בקופות היו נגמרים עד שעות הצהריים ומי שלא הקדים וקנה כרטיסים מראש נאלץ להתנחם בבילוי בחוף הים.

היום תוכלו להגיע לאשקלונה ולמצוא את עצמכם חולקים את הבריכה הגדולה עם עוד 10 עד 20 מבקרים בלבד. אבל הנוכחות הדלה בבריכות ובמתקנים היא רק סימפטום למה שקרה לאשקלונה בשנים האחרונות, לאחר שאיבדה את מקומה כמקום הבילוי המועדף על תושבי הדרום בחודשי הקיץ הלוהטים.

דן ושושנה בבלפור הקימו את אשקלונה לפני 22 שנים. הם נהנו מתקופת הזוהר של הפארק, באמצע שנות ה-90, כאשר העיר משכה אליה אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל בכל קיץ. עכשיו הם רואים את צדו השני של המטבע, כשאשקלונה שלהם כבר לא מהווה מוקד בילוי אזורי.

"אין ספק שהשנים היפות של האשקלונה היו הראשונות שלנו, כשהגענו לכאן בשנת 1987", אומרת שושנה, "אבל זה לא נכון לומר שעכשיו המקום הוא מחוסר עבודה לחלוטין. אמנם בתקופת הקסאמים היו לנו קצת ביטולים, אבל המקום עובד בסדר גמור. אנחנו ממשיכים כרגיל גם בתקופה הזאת ולא נכנעים בקלות למצב".

בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאשקלונה איבדה את המעמד שלה. איך זה קרה?
"יש הרבה סיבות לירידה, אבל אני חושבת שהסיבה העיקרית היא המצב הבטחוני בעיר. בחודש מאי 2008 נפל טיל גראד על קניון חוצות. מיד לאחר מכן, כל ההזמנות שלנו בוטלו. אבל בהמשך הקיץ, לקראת סוף העונה בחודש אוגוסט, העניינים השתפרו והתאזנו. האנשים התחילו להגיע. אנחנו יודעים לנהל את המקום ביעילות והכל בסדר".

אבל הירידה בעניין שקיים באשקלונה לא החלה רק לפני שנה. המגמה החלה זמן רב לפני כן.
"יכול להיות שזה התחיל בגלל שבארבע שנים האחרונות סגרנו את המקום בשבתות. עשינו את זה כי אנחנו רוצים קצת לנוח. הרבה אנשים היו באים בזמנו בשבתות ולכן כשהמקום נסגר בשבת, נוצר רושם בציבור כאילו האשקלונה נסגרה".
מגיעות גם בחורות בחוטיני

פגיעת טיל בחניית אשקלונה. הסיבה העיקרית להידרדרות
פגיעת טיל בחניית אשקלונה. הסיבה העיקרית להידרדרות צילום: אדי ישראל

תושבי האיזור שנהרו בהמוניהם לפארק המים, יכולים להעיד שהשבת אכן היתה היום הכי מוצלח בשבוע באשקלונה. בכל שבת היו מגיעים מאות או אף אלפי מבקרים לפארק.

בשנים האחרונות, מאז שהזוג בבלפור החליט לסגור את המקום בשבתות, החניה הייתה ריקה לגמרי בסופי השבוע. רק הקמת מתחם החופמן הסמוך מילאה את החנייה ברכבים.

בהמשך לסגירת הפארק בשבתות, עברה בעיר שמועה על כך שגורם דתי רכש את אשקלונה והחליט
להפעיל אותה במתכונת דתית, כלומר בהפרדה בין גברים לנשים. ייתכן שזו סיבה נוספת להתמעטות המבקרים בפארק. גם שושנה בבלפור שמעה את הדיבורים בעניין ההפרדה, אבל לטענתה אין בכך כל אמת.

"זה ממש לא נכון", היא מסבירה, "אני חושבת שהשמועה הזאת הגיעה בגלל שסגרנו בשבתות. לצערנו, זה היה חלק מהמחיר ששילמנו בגלל הסגירה בשבת. אני יכולה להגיד שמגיעות אלינו גם הרבה בחורות עם חוטיני וביקיני".

אז אין באשקלונה הפרדה בין גברים לנשים?
"המקום פועל במתכונת רגילה, מלבד ימים שסגורים לציבור הדתי ובהם אנחנו מאפשרים רחצה נפרדת. זה קיים גם בפארק המים שפיים, במימדיון ובעוד מקומות אחרים. באיזור הדרום יש יותר ביקוש לרחצה נפרדת, כי יש ציבור מסורתי גדול יותר מאשר באיזור המרכז. אנשים מהמגזר הדתי מעדיפים לבוא אלינו, גם כי אנחנו סגורים בשבת. לקהל הדתי יש פחות אפשרויות אז הם באים אלינו בימים הנפרדים".

מה אתם עושים כדי למשוך את הציבור החילוני? אתם עובדים על שדרוג המקום?
"בוודאי. במשך כל החורף שיפצנו את המקום. סידרנו, צבענו, הוספנו צמחייה ועשינו אותו הרבה יותר יפה".

ומה באשר לאפשרות של הוספת מתקנים חדשים?
"מתקנים חדשים לא הוספנו. כדי לשים מתקן חדש, הכי פשוט שיש, צריך השקעה של לפחות מיליון שקלים. אנחנו שואלים את עצמנו האם סכום כזה של השקעה יכול לכסות את עצמו. הגענו למסקנה שלהוסיף מתקן חדש זה לא כלכלי ולכן לא הוספנו".

אתם מתכננים להוסיף עוד מתקנים בהמשך?
"כרגע אין תכנון כזה. אנחנו רוצים קודם לחזור לעצמנו, לאחר כל הבעיות של המלחמה והמצב הביטחוני. אנשים קצת לא מבינים את המצב. כולם חושבים שהבעיה הייתה רק בשדרות. אבל נפילות הטילים שהיו בתוך אשקלון ובסביבתה לא תרמו למצב שלנו".

אולי העובדה שלא נוספו מתקנים חדשים תרמה לירידה בעניין?
"תראה, לכל מוצר יש חיי מדף. אם אתה לא מחדש ולא מוסיף מתקנים, אז זה טבעי שהביקוש קצת יפחת. מה עוד שאיזור הדרום הוא איזור קשה. קשה מאוד להתפתח פה. התושבים כאן, על פי רוב, נמצאים במצב סוציו-אקונומי לא גבוה. גם למצב הביטחוני יש השפעה. אנחנו עובדים עם ועדי עובדים וקבוצות. הרבה פעמים אמרו לנו 'אנחנו לא רוצים לבוא ולהיות בחרדה שאולי ייפול עלינו קסאם'".

שימי, פילוס ודקלה יוצאים לאצ'קלונה

למרות שאת מפעל חייהם מנהלים בני הזוג בבלפור באשקלון, השניים מתגוררים בהרצליה, ועושים בכל בוקר את הדרך מהבית לאשקלון ובחזרה.
 

אסי כהן. באמש'ך שימי, בוא ניסע לאצ'קלונה
אסי כהן. באמש'ך שימי, בוא ניסע לאצ'קלונה  אמיר מאירי

אמנם הם לא אשקלונים, אך נראה שהעיר קרובה ללבם של הבבלפורים. בראיון הם מביעים את דאגתם לא רק לפארק המים אותו הם מנהלים, אלא גם לבתי עסק אחרים בסביבה.

"חייבים לחשוב איך להחיות את חוף דלילה", אומר דן בבלפור, "אני רואה שם חנויות סגורות וזה מאוד חורה לי. אפשר לעשות מהחוף הזה משהו מאוד יפה. אני רואה אנשים בשבתות שהולכים ברגל, אך אין להם מקום ללכת בחולות ליד חוף דלילה ויש עצים שפוגעים בהם. אנשים יורדים לכביש והמכוניות יכולות לדרוס אותם".

שושנה: "אנשי העירייה לא עוזרים מספיק לעסקים. הם הבטיחו לעזור לבתי עסק שקשורים לתיירות, אבל הם לא עושים זאת. העירייה לא נותנת לנו לשים שילוט הגעה לאשקלונה. הם צריכים להבין שאני מקדמת את העיר באמצעות פארק המים. אנשים מתל אביב, מנתניה ומהצפון באים לפה בשביל האשקלונה, אבל הם לא יודעים איך להגיע אליי, כי אין שלטי הכוונה. העירייה מורידה לנו אותם".

דן: "עם זאת, אנחנו בטוחים שבני וקנין, שנכנס לתפקיד ראש העירייה, יעשה בתוך שנתיים-שלוש מהתיירות של אשקלון גן עדן. אני אומר את זה על סמך העבר שלו כאן באשקלון. הוא הכי רציני שיש".

עם כל הכבוד לעזרה שייתן או לא ייתן ראש העירייה וקנין לאשקלונה, את הפרסומת הכי מוצלחת למקום הם קיבלו בפריים טיים של ערוץ 2, לפני קצת פחות משנתיים. מי יכול לשכוח את החיקוי ההורס של הבדרן אסי כהן בארץ נהדרת, שבו הוא מבצע את דמותו של שימי, בחור מצ'ועמם, שיחד עם חבריו פילוס ודיקלה, יוצא למסע לכיוון "אצ'קלונה"?

במשך כל אותה העונה, שימי שיחרר מטבעות לשון רבות בקשר לאצ'קלונה. בהפקת התכנית אף שקלו בזמנו לצלם את פרק סיום העונה באשקלונה, אך מסיבות שונות המהלך לא יצא אל הפועל.

"אני זוכרת את הקטעים האלה טוב מאוד", מספרת שושנה בחיוך רחב, "אפילו הצלצול של הפלאפון שלי, הוא 'אני פונה ללב שלך', מתוך התכנית. הקטעים של ארץ נהדרת עזרו לנו להחזיר לתודעה את השם של אשקלונה, אבל במידה מסוימת. זה לא עזר לנו בצורה היסטרית. חוץ מזה, אני מאוד אוהבת את השחקן שעושה את אצ'קלונה, אסי כהן. כל תפקיד שהוא עושה, אני פשוט מתפוצצת מצחוק".

מחיר כרטיס כניסה לפארק המים עומד על 78 שקלים. בימים הקרובים מקיימים המנהלים מבצע שבמסגרתו יימכרו בקופות שני כרטיסים במאה שקלים, וטועה מי שחשב שתושבי אשקלון יקבלו הנחות נוספות במחיר הכרטיס. "רק עשרה אחוזים מהמבקרים במקום הם אשקלונים", אומרת שושנה, "רוב המבקרים מגיעים מחוץ לעיר. אני שומעת אנשים ששואלים איפה זה אשקלון? ואז עונים להם 'אשקלון זה איפה שהאשקלונה'".

אז מה צפוי לאשקלונה בעתיד?
"הפרויקט הבא שלנו הוא לפתוח כאן מסעדה למשפחות, שתפעל במשך כל ימות השנה. המסעדה תשקיף על הים ויש לנו כאן נוף מהמם. אנחנו רואים עתיד מאוד ורוד לפארק. המשבר הכלכלי עומד להסתיים והמלחמה כבר מאחורינו. כולם הולכים להרוויח, וגם אנחנו".

אז מה יש לנו באשקלונה

אשקלונה לא שינתה את פניה או את מתקניה כבר שנים רבות. לטובת אלה שכבר הספיקו לשכוח מהן האטרקציות שקיימות במקום, מוגשת סקירה קצרה:

אשקלונה.
אשקלונה. "להוסיף מתקן חדש זה לא כלכלי" אדי ישראל

המגלשות הצהובות – שתי מגלשות קמיקזה מהירות והגבוהות ביותר בארץ.

המגלשות הכחולות – שתי מגלשות סלאלום מפותלות, ארוכות ובעלות מנהרות.

ארבע מגלשות מים קצרות, המיועדות לילדים קטנים עד גיל שמונה.

שלוש בריכות – אחת של מים רדודים במיוחד המיועדת לילדים קטנים, ושתיים בהן מים עמוקים.

והדובדבן שבקצפת – בועת הסנפלינג, המתקן הייחודי לאשקלונה. מדובר בכיפת פלסטיק גדולה ונוטפת מים, שעליה מטפסים המבקרים וגולשים ממנה בחזרה למטה. לאורך תקופה מסוימת, בועת הסנפלינג הייתה מושבתת, אך בשנים האחרונות חזרה לפעילות רגילה. אלא שמעכשיו הביקור במתקן מורשה רק לגילאי 7 עד 12.

"נאלצנו להוריד את הגיל המקסימלי של העלייה על הבלון", אומרת שושנה, "קבענו את תחום הגיל החדש שיכול להשתמש בבלון, רק מתוך אילוצים של החברה שמבטחת אותו. הבלון הזה הוא ייחודי בארץ. רק בשוויץ ידוע לי שיש בלון דומה לזה שלנו".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים