תחקיר סופשבוע: מי בחש במכרז להפקת פסטיבל בריזה?
בעיריית אשקלון החליטו להפיק פסטיבל במיליונים. ועדה של העירייה פרסמה מכרז בסופו המליצה לשכור לפרויקט את חברת בנדה הפקות. מקורבת ראש העירייה בני וקנין התנגדה. ההחלטה שונתה, וההפקה ניתנה לחברת הדרן-הליקון, שמצדה שכרה את שירותי המקורבת
תפקיד המינהלת, שמונתה על ידי וקנין, היה לקדם את הפסטיבל שעתיד היה להיערך בקיץ בעיר. מדובר בפרויקט שמיליוני שקלים מכספי המסים מושקעים בו, בהשתתפות האמנים הבולטים בארץ, מעין גרסה מקומית לימים הגדולים של פסטיבל ערד.
עשרה ימים לפני הישיבה בלשכת ראש העיר שיגר אורן שני, חבר מועצה ויושב ראש ועדת המשנה של הפסטיבל, מכתב לוקנין ובו מסקנותיו מבדיקת הצעותיהן של החברות שהתמודדו על הפקת הפסטיבל.
בבחינת ההצעות לקח חלק יועץ בטיחות מיוחד שהעירייה שכרה לנושא, נוהל מקובל באירועים בסדר גודל כזה מאז האסון בערד. הוועדה של שני קיבלה את חוות דעתו של יועץ הבטיחות, ובשקלול גורמים נוספים, בחרה פה אחר ב"בנדה הפקות בע"מ", חברה עתירת ניסיון באירועים המוניים, להפקת האירוע.
שני אף הודיע על כך במכתב מסודר לראש העירייה. אלא שכעת, מסביב לשולחן העגול בלשכתו של בני וקנין, ניסה ראש העירייה להסביר לחברי הוועדה המופתעים כי אם הם חושבים שמונו כדי לקבל החלטות, הרי שטעות בידם. אני ביקשתי מכם רק להמליץ לי על שמות של מפיקים, ואנחנו נזמין לכאן חלק מהם ונחליט, הודיע.
חברי המינהלת לא הבינו למה ראש העיר מתכוון. מדוע לקחת חברה אחרת לפרויקט? בשלב הזה, לא היה להם מושג ירוק באשר למה שהתחולל מאחורי גבם. הם לא ידעו כי אחת החברות המפסידות הגישה הצעה משופרת ישירות לראש העיר; החברים גם לא שמעו על מכתב אישי שהעבירה לראש העיר איידה מוסקוביץ, פעילה פוליטית ומקורבת אליו שסייעה לו לנצח בבחירות.
מוסקוביץ העדיפה שהחברה שבחרה ועדת המשנה לא תזכה בפרויקט; במקומה, היא רצתה בזכייתה של חברה שמשתפת איתה פעולה בתחום העסקי כבר שנים. בדרך פלא, מבוקשה ניתן לה.
זה סיפור המתרחש מאחורי הקלעים של פסטיבל צבעוני, ועוסק בקלות שבה מתקבלות החלטות על מיליוני שקלים מכספי הציבור, על רמת המעורבות והבחישות של מקורבים פוליטיים בשלטון המקומי, ועל ראש עיר אחד, שגם לנוכח העדויות שיוצגו כאן, מוכן להישבע שהתנהלותו היא מודל ומופת לשלטון תקין.
כשבני וקנין חזר ללשכת ראש עיריית אשקלון, הוא היה נחוש לחדש את אירועי בריזה, פסטיבל הקיץ של אשקלון, שייסד בקדנציה הקודמת ומאז הופסק. למרות המצב הכלכלי, בעירייה החליטו ללכת בגדול: שלמה ארצי, אייל גולן, בועז שרעבי וגליקריה על הבמה המרכזית, כשבאתר נוסף בעיר ייהנה הקהל ממופעים קטנים יותר, להקות מקומיות, דוכני מזון ואמנות.
באמצע חודש מרס כינס וקנין בלשכתו לראשונה את מינהלת בריזה שהוקמה לצורך העניין. לישיבה הוזמנו עוזרת ראש העיר, ממלא מקומו, מנכ"ל העירייה, הדוברת, הגזבר, מנהל מחלקת האירועים שמעון הרם, חבר מועצת העיר הממונה על האירועים אורן שני ומקורבו של וקנין ומי שניהל עבורו את מטה הבחירות, מושיק גיאת.
השלושה האחרונים מונו לוועדת משנה שעליה הוטל למצוא גורם מקצועי שיכתוב את המפרט הדרוש לפסטיבל "כדי שנוכל לצאת למכרז ארצי להפקת האירוע", כפי שהגדיר ראש העירייה.
צוות המינהלת, שאליו נוסף גם עוזר מנהל מחלקת התרבות, פנה אל יועץ הבטיחות יצחק צוקר על מנת שינסח עבור העירייה את דרישות המכרז. צוקר, מהיועצים המנוסים והמוכרים בתחום הבטיחות באירועים המוניים, קיבל מהצוות המצומצם את החומר הרלוונטי, ביקר באתרים המתוכננים למופעים, בדק את השטח וניסח מפרט עבור
הדרישות הלוגיסטיות והבטיחותיות הועברו לחמש חברות הפקה, ושלוש מתוכן הגישו הצעות: בנדה הפקות, שכבר ביצעה בעבר את פסטיבל בריזה, ג'קי בכר והדרן-הליקון.
ב-5 באפריל התכנסה ועדת המשנה כדי לפתוח את מעטפות המכרז. כבר בשלב בדיקת תנאי הסף החליטה הוועדה להפיל את ההצעה של הדרן-הליקון, שכן לדברי יועץ הבטיחות צוקר, "אנשיה לא הציגו ניסיון מוכח בהפקת אירועים דומים".
בתום הישיבה סיכם צוקר את הדברים ולפיהם "מתוך שלושת המציעים, שניים הציגו את עמידתם בדרישות הסף... חברת הדרן-הליקון לא ידעו להציג את ניסיונם המעשי כמפיקים בפועל של אירועים המוניים תחת כיפת השמים... אני ממליץ להכריז על בנדה הפקות, לאור כל הנתונים, כמפיקה בפועל של פסטיבל בריזה אשקלון 2009". על ההחלטה הזו חתמו פה אחד חמשת חברי הוועדה.
עוד באותו יום שיגר יושב ראש הוועדה אורן שני מכתב לראש העירייה וקנין. "בהתאם להחלטת מינהלת בריזה... הוועדה דנה בהצעות והתקבלה החלטה כי בנדה הפקות יפיק את הבריזה". שני ביקש עוד מראש העירייה לכנס את המינהלת "על מנת שהמפיק הזוכה יציג בפני המינהלת את המצגת שבו ימחיש את התכנים ואת אופי האירוע". אלא שהיו בסביבתו של ראש העיר מי שלא אהבו את ההחלטה.
איידה מוסקוביץ היא חברה טובה של בני וקנין ופעילה מרכזית במערכת הבחירות שלו, בעיקר בקרב כמה אלפים מיוצאי דרום אמריקה בעיר. מוסקוביץ, שעוסקת בעצמה בתחום ההפקה, סיפרה השבוע לסופשבוע כי היתה משוכנעת מראש שכל מי שיזכה להפיק את הפסטיבל יחתום איתה מיד על חוזה לשיתוף פעולה שיספק גם לה עבודה. כולם חוץ מבנדה, שעליהם יש לה בטן מלאה מהשנים שבהן ערך הפקות בעיר.
"שש שנים הוא לא נתן לי לעשות כלום", אומרת מוסקוביץ. "האירועים לא היו נראים כמו שצריך", הסבירה. כבר למחרת החלטת ועדת המשנה לבחור בבנדה, העבירה מוסקוביץ למזכירתו של וקנין מכתב אישי עבורו.
"בני היקר", פתחה. "בעניין בריזה אני לא יודעת מה ההחלטה שלך ואני יודעת שבכל החלטה אתה תשמור על מקומי, אבל יש פה משהו שאתה חייב לדעת ודיברנו על זה עוד בבחירות. השם בנדה הוא רע לעיר ורע לתדמית של העיר".
מוסקוביץ לא רק ידעה מי יפיק את הפסטיבל לפני שהדבר פורסם ברבים, אלא תקפה אפילו את יועץ הבטיחות המומחה, יצחק צוקר. "הוא לא מנהל אמנותי והוא לא שייך לעולם ההפקות, הוא בסך הכל מהנדס בטיחות תל אביבי שקשור לבנדה", כתבה לוקנין.
למוסקוביץ היתה המלצה משלה לראש העיר: "אני מכירה את הליקון ואת דודי (מנהל הדרן, ק"ל) והיכולת, הם יד ראשונה באמנים... אבל שמהנדס בטיחות ומושיקו ואורן יחליטו להמליץ על מישהו שמחובר לשלטון של מהצרי (ראש העיר הקודם, ק"ל) זה כמו לחזור אחורה. למה לעשות דבר כזה?".
יומיים אחר כך נחת על שולחנו של ראש העיר מכתב נוסף, הפעם מדודי ברקוביץ, מנכ"ל הדרן, וממיקי דה פז מהליקון. "ניהלנו משאים ומתנים נוספים עם כל הספקים והגורמים אשר טמונים בתוך הצעת המכרז שלנו והצלחנו להוריד משמעותית את הצעתנו הראשונה", סיפרו השניים, והבטיחו להפחית 200 אלף שקל מההצעה שהגישו למכרז, שהיתה כמעט זהה לזו של בנדה.
לא רק חברי ועדת המשנה לא קיבלו רמז באשר למשא ומתן המתרחש מאחרי גבם, כך גם נציגי שתי חברות ההפקה האחרות. "אנו תקווה", סיימו אנשי הליקון והדרן את מכתבם, "כי מאמצינו המרתוניים שנעשו ב-48 השעות האחרונות לא היו לריק".
עשרה ימים אחר כך, ביום המימונה, כונסה שוב מינהלת בריזה. לישיבה הגיעו כמעט כל חברי הצוות המצומצם, ראש העיר, מנכ"ל העירייה אברהם בן דוד ודוברת העירייה. לתדהמת הנוכחים, הודיע ראש העיר כי טרם התקבלה החלטה על הזוכה במכרז: "אנחנו נזמין את בנדה ונזמין גם את הדרן-הליקון, נראה מה יש להם להציע ונחליט את מי אנחנו רוצים", הבהיר וקנין.
"דובר על זה שאנחנו נחליט, עכשיו פתאום הכל מתחיל מהתחלה?", שאל שני בתמיהה. גם גיאת, מקורבו של וקנין, התקשה לקבל את הדברים. "אז בשביל מה היתה כל העבודה שלנו?", שאל.
בישיבה הזו, בניגוד לאחרות, לא נרשם פרוטוקול. מאוחר יותר, כשהתבקשה העירייה להגיב לעתירה שהגישה בנדה בנושא, היה מי שדאג להשמיט מהדיווח המפורט מאוד שהוגש לבית המשפט, את דבר קיומה של הישיבה הזו.
בתחילת השבוע, לבקשת ראש העיר, נפגשתי עם מנכ"ל העירייה אברהם בן דוד, עם היועץ המשפטי איתן צוריאל ועם הדובר החדש של העירייה. המנכ"ל הכחיש מכל וכל את קיומה של הישיבה הזו. "לא הייתי בישיבה ביום המימונה ואני לא יודע על שום פגישה שהיתה אצל ראש העיר ביום הזה", אמר.
למחרת שבתי אל בן דוד והבהרתי לו כי על פי הראיות שבידי לא רק שהיתה ישיבה, אלא שהוא בעצמו נטל בה חלק פעיל. "אז יכול להיות שטעיתי", אמר. הדובר יוסי אסולין סרב לבדוק מה אומר יומן הלשכה של ראש העירייה באשר לישיבה הזו.
כך או כך, ב-30 באפריל הוזמנו אנשי בנדה הפקות להציג את הצעתם למינהלת המורחבת של הפסטיבל בלשכת ראש העיר. בעתירה שהגישו מאוחר יותר ואשר נמשכה מאוחר יותר, סיפרו כיצד אחרי שהיו משוכנעים שזכו, הופתעו לגלות במקום גם את אנשי חברת הדרן-הליקון. משום מה, מגיש ההצעה השלישי, ג'קי בכר, כלל לא זומן לישיבה הזו.
שלושה ימים אחרי הישיבה קיבל מנהל הדרן דודי ברקוביץ מכתב ממנכ"ל עיריית אשקלון. "הנני מתכבד להודיעכם כי עיריית אשקלון החליטה לבחור בהצעתכם", נכתב שם. כמה ימים אחר כך כבר החלו לצוץ בעיתונות המקומית מודעות ראשונות מטעם הדרן-הליקון לקראת הפסטיבל הצפוי.
התושבים הוזמנו להעמיד תמורת תשלום דוכנים למכירת מזון ומוצרי אמנות בפסטיבל, והמעוניינים בכך התבקשו לפנות למספר הטלפון של נציגת הדרן-הליקון, אחת איידה מוסקוביץ.
איידה מוסקוביץ, ברכות. עשית מהלך מבריק.
"אני לא אמרתי במכתב לראש העיר מי צריך להיות. אבל שש שנים בנדה באופן קבוע עבד כמפיק כמעט יחיד בעיר ואף פעם לא נתנו הזדמנות לאף אחד אחר. אני אדם דמוקרטי ואני חושבת שיש המון אנשים שהם בסדר גמור וצריך לנסות אנשים חדשים".
כשכתבת את המכתב לראש העיר למחרת פתיחת המעטפות, מאיפה ידעת בדיוק שיש שלוש חברות שהגישו הצעות ומיהן?
"כל אחד ידע את זה".
ולמה בדיוק התכוונת כשכתבת לראש העיר "אני יודעת שבכל החלטה אתה תשמור על מקומי"?
"לא יודעת מה רציתי להגיד. יכול להיות שכשאני מתרגמת מספרדית לעברית... קח את זה בחשבון, לפעמים אני מתרגמת דברים מאוד לא ברורים. אני לא יודעת מה רציתי להגיד".
איך הגעת לעבוד עם הדרן-הליקון?
"אני מכירה אותם. אני עובדת עם הדרן, מדי פעם הוא קורא לי לכל מיני דברים. למה שאני לא אעבוד איתם? אנחנו בקשר שנים".
בהמשך ביקשה מוסקוביץ להוסיף כי "אני מאמינה בבני (וקנין). הגעתי מארגנטינה לפני 20 שנה, הוא קיבל אותי ומאז אני תומכת בו ובסיעה שלו. עושים עניין מדבר שהוא לגיטימי וכל כך טהור. יש לנו עיר נהדרת, רק אנשים צריכים להפסיק להיות קטנוניים ולגנוב מכתבים מהלשכה של ראש העיר".
בעיריית אשקלון קראו את פרוטוקול ועדת המשנה ואת סימני השאלה סביב עמידתה של הדרן-הליקון בתנאי הסף של המכרז ובחרו שלא להתייחס לדברים יתר על המידה. בישיבה שבה נבחרה החברה, הנושא אפילו לא עלה לדיון. גם עם יועץ הבטיחות יצחק צוקר, שנשכר על ידי העירייה וקבע כי החברה לא הציגה עמידה בדרישות הבסיס, איש לא דיבר.
"נבחר להפיק את הפסטיבל מי שמבחינתנו לא הומלץ בגלל הנושא של הניסיון", קובע צוקר. "היו לנו דרישות סף לניסיון מסוים באירועים גדולים תחת כיפת השמים ואני דחיתי את מי שלא עומד ואין
לו ניסיון בהפקת אירועים בסדר גודל כזה מבחינת בטיחות.
"באופן כללי, גם בתקן הישראלי לאירועים המוניים יש איזה מינימום מסוים שמפיק שהולך לעשות אירועים המוניים צריך לעמוד בו. חלק מהעניין זה ניסיון ביצועי עם אפס תקלות או מעט תקלות באירועים. כשבחנתי את הדברים זה מה שעמד לנגד עיניי ולכן המלצתי כפי שהמלצתי. מי שקיבל אחר כך החלטה אחרת עשה את זה מטעמים אחרים".
ראש העירייה או מישהו מטעמו התייעץ איתך או דיבר איתך לפני שהחליט לבחור את מי שאתה פסלת?
"לא. יצאנו מהוועדה עם המלצה על גורם מסוים ובסופו של דבר עיריית אשקלון החליטה על מישהו אחר. אף אחד לא שאל אותי. אף אחד לא דיבר איתי".
מוזר, לא?
"כן, מוזר. אני לא יודע איך התקבלה ההחלטה, אני לא מאמין שלאלה שישבו איתי מסביב לשולחן (חברי ועדת המשנה, ק"ל) היו השגות על מה שאמרתי. אני מלווה את מיטב האירועים במדינת ישראל. בקנה שלי נמצאים המכבייה, מדונה ולאונרד כהן. גמרתי את אירועי ה-60 ובאמצע עשיתי את ביקור האפיפיור.
"לנו יש קריטריונים מקצועיים ומאוד קפדניים כי אף אחד מאיתנו לא רוצה לחזור לטראומות, לא של פסטיבל ערד ולא של גשר המכבייה. זה התקן שלפיו אנחנו עובדים ואם בא מישהו ומקבל החלטה אחרת, שיבושם לו".
בנוגע לפסטיבל בריזה, נמסר מעיריית אשקלון כי "כדי להפיק את הפסטיבל הוקמה מינהלת והוקם צוות משנה טכני שאמור היה להכין טיוטה וחומר טכני בכל הקשור ללוגיסטיקה ולבטיחות. בצוות המשנה הזה לא היה גורם בעל זכות חתימה שיחליט על החברה שתפיק את הפסטיבל. מדובר במכרז של כשני מיליון שקלים ולצוות היתה סמכות אחת: להמליץ על החברה שתפיק את הפסטיבל ותבדוק את ההיבטים הטכניים.
"נקבע שבמסגרת ההצעות, המציעים יצטרכו להציג מצגות מפורטות בפני המינהלת. בנדה הפקות לא הציגה בפני המינהלת שום מצגת אמנותית. הליקון כן הציגה וכן הרשימה את צוות המינהלת. חברת בנדה הפקות עתרה לבית המשפט ולאחר שקראה את תגובת העירייה לעתירתה הסירה את העתירה".
רונית ארבל ממשרד ארבל תקשורת, המייצגת את הדרן והליקון, מסרה כי "חברת הדרן וחברת הליקון מפיקות בעצמן וכן שותפות בעשרות אירועים ומופעים הנערכים תחת כיפת השמים ובאולמות סגורים במהלך השנים האחרונות. כנראה היה זה חוסר ידע בפרטים שגרם למר צוקר לומר לחברי הוועדה כי למי מחברות אלה אין ניסיון בהפקת אירועים מסוג זה. את רשימת האירועים שאותם הפיקו שתי החברות ביחד ולחוד ניתן לראות בנקל בארכיון האתרים הרשמיים שלהן".
הבקשה לתגובה לכתבה הועברה על ידי הח"מ לעיריית אשקלון ביום חמישי שעבר בצהריים. ראש העירייה בני וקנין ביקש להיפגש ולהסביר את עצמו. הסכמתי מיד. וקנין סיפר שהוא אמור לטוס ביום ראשון לפנות בוקר לז'נבה להעיד בפני ועדת חקירה של האו"ם לעניין מבצע עופרת יצוקה וביקש לדחות את הפגישה למועד שובו, אחרי סגירת הגיליון. הצעתי לו להיפגש באותו יום, ביום שישי, או במוצאי שבת, בכל מקום או מועד שיקבע.
וקנין טען שאין לו פנאי. "יש לי הערב חתונה, מחר בבוקר אזכרה ולפני הצהריים בריתה", התנצל. עוד הסביר כי במוצאי שבת אנשי משרד החוץ אמורים להכין אותו לעדות בז'נבה, ולפיכך לא יהיה לו פנאי. ללא קשר, נפגשתי השבוע לבקשתו של וקנין עם מנכ"ל העירייה, היועץ המשפטי, מנהל משאבי האנוש, דובר העירייה וראש העיר לשעבר אלי דיין, על מנת לקבל את גרסת העירייה לאירועים הנדונים.
למרות כל זאת, העביר השבוע וקנין מכתב למעריב בו התלונן על פרסום הכתבה וציין כי "טסתי במוצאי שבת בשתיים לפנות בוקר לז'נבה למשימה לאומית מאין כמוה... השעות הבודדות שכן נותרו לי בין חמישי לטיסה היו כולן מוקדשות להכנה לעדות ולטיסה".
אלא שמצלמת "מעריב" קלטה את וקנין במוצאי שבת (בתמונה), פנוי לחלוטין, כשהוא מבלה במסעדת דה וינצ'י באשקלון בארוחת ערב נינוחה וארוכה עם שני מקורביו הפוליטיים, אלי דיין והרב יעקב אביטן, שבין השאר, ביקשנו את תגובתו של ראש העירייה לעניינים הקשורים בהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
