פרופיל: שמרל סטולר - האדם שמאחורי הבריכה המיתולוגית
שמרל סטולר, האיש שבנה ותכנן את בריכת גורדון המיתולוגית, נפטר בשנת 2003, שלוש שנים לפני הרס הבריכה שבנה. כיום, מסתבר שאפילו העירייה שכחה אותו
סטולר וראש העירייה חיים לבנון ביום הפתיחה. צילום: ערן אלדר
"ליד הצריפים הרעועים של שכונת מחלול, ליד גבעת האהבה", דיווחו העיתונים, "יפתחו בריכה אחת של מים רדודים, ובסוף ספטמבר ימולאו מים גם הבריכות האחרות וייפתח בית קפה גדול".
ואכן, ב-5 באוגוסט נתכנסו במקום בכירי העירייה וקהל תל-אביבי רב לחנוך את בריכת השחייה רחבת הממדים, שכמותה טרם נראתה בארץ. במים שכשכו הצעירים, מולם לחצו הנכבדים בחליפות ידיים וטפחו זה על שכמו של זה. יום חג בתל אביב. בריכת גורדון יצאה לדרכה הפתלתלה.
מעטים כיום זוכרים כי האיש שהגה את רעיון הקמת בריכת השחייה וניצח על תכנונה והקמתה היה הקבלן שמריהו (שמרל) סטולר. סטולר תכנן את הקמת בריכת השחייה, פיקח עליה וליווה את כל תלאות הקמתה. בשנת 2003, שלוש שנים לפני שהרסה אותה העירייה, הלך לעולמו.
בריכת גורדון נחשבה בסוף שנות החמישים לאטרקציה הכי לוהטת בתל אביב. הכניסה לבריכה עלתה 500 פרוטות למבוגרים ו-350 פרוטות לילדים ולחיילים. כרטיס הכניסה אפשר שימוש בבריכות השחייה ובמלתחות החדישות.
מי הבריכות נשאבו בכל יום מבארות מי תהום מלוחים, שהטמפרטורה שלהם הייתה קבועה, כ-24 מעלות . המים המלוחים, מי הים, הכילו מינרלים רבים ונחשבו בריאים. חופי תל אביב היו מזוהמים מאוד בתקופה ההיא. בתקופת המנדט הופנו השפכים של תל אביב לבורות ספיגה. בשנת 1948 עם הקמת המדינה ושכלול התשתיות, הונחו צינורות להולכת השפכים אל הים, אבל אורכם היה חמישית בלבד מהדרוש להבטיח ים נקי מזיהום. עד מהרה נזדהם הים מאוד לכל אורך החוף.
מאז 1948 ובמשך רוב שנות החמישים, נאסרה הרחצה בים של תל אביב בגלל הזרמת השפכים. במאי 1956 אף פרסם משרד הבריאות דוח חמור על הזיהום בחופי תל אביב, ובעקבותיו הדירו רבים מתושבי העיר את רגליהם מהחופים.
בריכת גורדון הייתה מקום מפלט לאוהבי הים שרצו להמשיך לטבול במי ים נקיים. סטולר פתח את בריכת השחייה, ראש העירייה דאז חיים לבנון בא לברך, ובריכת השחייה הראשונה של תל אביב עשתה היסטוריה.
"עברנו תלאות עד שנבנתה הבריכה"
"החיים שלנו התנהלו סביב בריכת השחייה בסוף שנות החמישים", נזכר בשבוע שעבר איציק סטולר, בנו של שמריהו סטולר, תושב רמת החי"ל בתל אביב. "בילינו בבריכת השחייה הזו המון שעות, ממש כל המשפחה. הבנייה הייתה מפרכת, אבל זה היה שווה. בריכת השחייה הייתה לתפארת, נפלאה ממש.
יום הפתיחה. "אבא היה נרגש כל כך" צילום: ארכיון משפחת סטולר
"אני זוכר איך ביום הפתיחה הגיע ראש העירייה חיים לבנון וחילק ארטיקים לילדים הנרגשים. הייתה באותו יום התרגשות גדולה. המון אנשים מילאו את בריכת השחייה ואבא התרגש כל כך".
של מי היה הרעיון לבנות בריכת שחייה על שפת הים?
"הרעיון להקים את בריכת השחייה ליד הים היה של היזמים הבריטיים האחים ג'ק ומוריס גריידל ושל אבא שלי. אבא שלי עבד איתם עוד קודם לכן. הוא עלה מפולין בשנת 1933, וכאן נישא לאמי בשנת 1934. הוא היה קבלן, ואחד הפרויקטים שלו היה בריכת השחייה.
"בשלב מסוים החליטו האחים גריידל למכור את החלק שלהם לחברת שיכון עובדים, ולאחר מכן גם אבא שלי מכר את חלקו בבריכה לחברת שיכון עובדים. משפחת עינב קנתה מהם מאוחר יותר את בריכת השחייה".
"ומאז אנשים חושבים שמשפחת עינב היא זו שבנתה את בריכת השחייה", אומרת עדנה סטולר, אשתו של איציק וכלתו של שמרל, המצטרפת לשיחה. "אנשים לא יודעים את הסיפור האמיתי של בריכת השחייה ומי באמת בנה אותה. אנשים גם לא יודעים שבהתחלה בכלל לא קראו לה בריכת גורדון אלא 'בריכת תל אביב'. את השם גורדון היא קיבלה מאוחר יותר.
"שמריהו סטולר היה בשנים ההן קבלן גדול. הוא אפילו עבד בסוריה ובלבנון. הוא עזר לבריטים עוד בתקופת המנדט לבנות שדות תעופה בכל מיני מקומות, ובנה המון בתים בתל אביב. הוא
היה פעיל ואהב לעבוד. לא עניין אותו בכלל הכסף. הוא רק רצה לעבוד. עד גיל מאוד מבוגר הוא היה על הפיגומים".
"עברנו תלאות עד שנבנתה בריכת השחייה הזו", נזכר סטולר הבן, "אני הייתי אז גם בצוות ההקמה, ועבדתי שם פיזית. זה היה קשה מאוד. בנינו את הקירות והים הרס. זה היה תהליך עבודה קשה מאוד עד שעמדה בריכת השחייה. משנת 1953 עד 1956 בנינו אותה. היו מרוקנים אז את ברכת השחייה יום יום וממלאים אותה מחדש".
"בשנים ההן בילינו בבריכת השחייה המון", מספרת עדנה. "שמרל עצמו כמעט אף פעם לא נכנס למים, אבל אשתו מלכה אהבה לשחות. היא הייתה מגיעה לבריכה גם בקיץ וגם בחורף. היא גם עבדה בקופות פעמים רבות. היא הייתה שוחה, והוא היה מלווה אותה בהליכה לאורך בריכת השחייה. כשהיא נפטרה הוא היה עצוב כל כך. הייתה ביניהם אהבה גדולה.
"הוא התחיל ללכת לבריכה בכל יום, והוא כבר היה מבוגר. יום יום, בגשם, בברד, הוא הלך לבריכה. לפחות נחסך ממנו לראות שהרסו אותה. הוא נפטר בשנת 2003, ואת ברכת השחייה שלו הרסו בשנת 2006".
קיבלתם הזמנה לבוא לפתיחה המחודשת?
עדנה: "לא. אף אחד כנראה לא יודע ולא מכיר את הסיפור של סטולר".
נא להמתין לטעינת התגובות
