גבעת התחמושת: כך (לא) נראה הדו-קיום בגבעה הצרפתית
התושבים הערבים טוענים שהיהודים מתנכלים להם. התושבים היהודים טוענים שהערבים שונאים ומשתלטים על המרכז המסחרי. לידיעת הגולש ברק אובמה: כך נראה ה"דו-קיום" בגבעה הצרפתית שנתניהו מנסה למכור לך כדי להצדיק התיישבות יהודית בעיר כולה
המרכז המסחרי בגבעה הצרפתית. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: שימי נכטיילר
איבה שהולכת ומעמיקה בין תושביה היהודים של השכונה ובין תושביה הערבים. אותם תושבים שראש הממשלה בנימין נתניהו, שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, גייסו לצדם לפתע כדי להסביר לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שגם ערבים יכולים לגור בכל מקום בבירה.
המציאות הזו, שמפיו של ליברמן נשמעת כמו אידיליה פסטורלית, דו-קיום פורח או זוגיות מופלאה, נראית אחרת ברחובות הגבעה הצרפתית.
התושבים הערבים, עשרות משפחות החיות בבנייני השכונה - בעיקר, כמה סמלי, ברחוב האצ"ל - אינם מחבבים ברובם את שכניהם היהודים. חלקם אף רואים בהם פולשים ומתנחלים בשטח הממוקם מעבר לקו הירוק.
עבורם, דין הגבעה הצרפתית כדין יצהר ועופרה. "זוהי שכונה ערבית לכל דבר", אומרת אחת מתושבי השכונה. "מסביב לשכונה הזו חיים ערבים, ורק בפנים, בתוך השכונה, חיים יהודים. זה מצב לא הגיוני. באופן אישי, לי יותר קל לגור בשכונה כי גדלתי עם יהודים ואני מדברת עברית ממש טוב. אבל כולם פה יגידו לך, מפלים פה את הערבים לרעה".
איך?
"כולם פה נותנים הרגשה שאתה שווה, אבל אתה בעצם ממש לא שווה. גם בילדותי היו פעמים שבהן נקלענו למצבים לא נעימים. היו פעמים שבהן הרביצו לאחים שלי. אבל בכל מקום יש את האנשים הטובים ואת הרעים".
התושבים היהודים, כפי שניתן לנחש, רואים משם לא בדיוק את מה שהערבים רואים מכאן. "החבר'ה הערבים מסביב לשכונה מנסים לנצל את המרכז המסחרי ועושים דברים שהם לא היו מעזים לעשות בכפרים שלהם", מסביר יוחנן בכלר, ראש המינהל הקהילתי בשכונה.
"הם מעשנים נרגילה, מביאים בחורות צעירות, מציקים לבחורות, שמים רדיו בפול ווליום. איבדנו פה שליטה. לי זה נראה מוזר מאוד שבחורים ערבים יושבים ומרביצים שתייה באמצע הלילה. זה שייך למקומות כמו מזרח אירופה, לא לכאן. לצערי, גם אין טיפול נקודתי. גם אם תעמוד לידם ניידת משטרה במשך ארבע שעות אין טיפול. רק כשכועסים אז איכשהו מטפלים בעניין. אני לא בטוח שיש יד מכוונת בנוגע לדבר".
אז לידיעת אובמה: הרבה דברים ניתן לומר על הגבעה הצרפתית, דו-קיום פורח בין התושבים הערבים והיהודים בשכונה הוא הדבר האחרון שניתן לקבוע בוודאות לגבי השכונה.
רחוב בר כוכבא הוא בעצם סכנין החדשה
המרכז המסחרי בשכונה הפך מטבע הדברים אחד ממוקדי המחלוקת בין התושבים. איזו שפה תשלוט בו, אילו תושבים יפקדו את בתי הקפה שלו, או בקיצור, המרכז המסחרי הצנוע והאנמי הוא הבמה הציבורית שכולם רוצים לעמוד עליה ובכך להבהיר שהם בעלי הבית.
התושבים הערבים, כך טוענים היהודים, מקבלים תגבורת משמעותית מהכפרים הפלסטיניים הסמוכים, בעיקר מעיסאוויה, הנמצא במרחק יריקת שוטר מג"ב. עובדים רבים במרכז הם ערבים, ביניהם הספר השכונתי, יקירן של נשות הגבעה. יותר מכול הוא מתגאה בניסיונו המקצועי שצבר בכפר עקב, עוד שכונה ירושלמית לכאורה שהינה בעצם כפר פלסטיני, ושהמרחק בינו ובין העיר המאוחדת כמוהו כמרחק
בין ביבי לאובמה.
"כל רחוב בר כוכבא הוא רחוב ערבי לגמרי", מספר בגאווה אחד מיושבי בית הקפה. "אני עצמי מסכנין ובכל פעם אנחנו צוחקים על כך שרחוב בר כוכבא הוא בעצם סכנין החדשה. מדובר בדרך כלל בסטודנטים, אבל לא רק. יש פה את כל השכבות של האוכלוסייה הערבית".
הספר עצמו, איש נעים הליכות, מספר בשיחה על קפה מהביל כי "יש לי גם לקוחות יהודים וגם לקוחות ערבים. אבל בערב כל השדרה מפוצצת בתושבים שמתגוררים בגבעה הצרפתית והם תושבים ערבים. זה פשוט ככה. ההתנהגות של התושבים היהודים כלפי הערבים השתנתה פלאים. אם בעבר הם היו נעימים איתנו, אחרי המלחמה בעזה הכול השתנה וזה ממש לא נעים".
ביום השכונה כמו שוויץ ובלילה כמו ג'באליה
כך הפכה השכונה היהודית למובלעת ערבית מבוקשת, הלהיט התורן אם תרצו, של תושבים מכפר עיסאוויה הסמוך, תושבים פלסטינים המהגרים מרחבי מזרח העיר ומהמתעניינים החדשים - תושבי צפון הארץ, בעיקר אנשים אמידים מסכנין ונצרת, שהתגוררו בה כסטודנטים, ראו כי טוב והחליטו להביא את כל המשפוחה.
המעונות בשכונה. סטודנטיות מוטרדות ברחובות פלאש90
"אנשים שלא גרים בירושלים שומעים שבשכונת הגבעה הצרפתית גרים יותר ערבים מאשר בשכונות מערביות אחרות", מספר נאסר בגדסאר, אחד התושבים הערבים של השכונה. "בגלל זה הם מעדיפים לבוא ולחיות פה. וזה עוד לא הכול. בית החולים הדסה הר הצופים מציע לעובדיו לשכור בתים ברחוב המרכזי של השכונה, רחוב האצ"ל, שם יותר ויותר זוגות מעדיפים להשתכן ולהקים חיי משפחה".
"המצב הפך לבלתי נסבל", מספר מנגד דוד, תושב השכונה. "ביום השכונה היא כמו שוויץ ובלילה היא כמו מחנה הפליטים בג'באליה. הערבים מגיעים לפה, שמים מוזיקה רועשת, שותים וודקות, מביאים בחורות ובעיקר מפריעים לתושבים לחיות את חייהם בשקט.
התושבים היהודים מפחדים לצאת מבתיהם בגלל זה וחוששים שהתושבים הערבים פשוט יתקפו אותם. זה פשוט בלתי נסבל. אתה נכנס לדואר, כולם שם ערבים, כולם רועשים. אתה נכנס לבנק השכונתי, נתקל בשפה הערבית, ואפילו הסטודנטים סובלים מהם. במרבית המקרים, הסטודנטיות נקלעות למסכת הטרדות מיניות לא נעימות בעת שהן עוברות ברחובות הסמוכים".
כאמור, מרבית התושבים הערבים אשר רכשו בפועל דירות ובתים בשכונה באים מרקע סוציו-אקונומי גבוה. "אנשים שקונים דירות בשכונה הם בעיקר ערבים מנצרת, אקדמאים, עורכי דין ורופאים", מציין גדעון יגר, יו"ר ועד השכונה. "הם אלה שמבקשים לגור באופן ספציפי בגבעה הצרפתית ולא בשכונות שבמזרח העיר. אין פלא. פה הם גם מקבלים מאיתנו שירותים קהילתיים ברמה מאוד גבוהה. אני גם יכול לומר שגם מהתושבים במזרח העיר ובפרט מעיסאוויה יש ביקוש, אבל אין היצע".
אין היצע בגלל יד מכוונת?
"ממש לא. איך אתה יכול להגיד לבנאדם לא לשכור כאן דירה? אתה לא יכול לעשות את זה. למשל, יבוא יהודי ויציע שכר דירה של אלף דולר וערבי יציע 1,500 דולר, ברור שייתנו את הדירה לערבי. מדובר בתחרות פתוחה לגמרי. עם זה, עדיין יש בעיה גדולה. נגיד שהציבור הזה יגדל, יבקש מרכז קהילתי משלו, שירותים משלו, ובהמשך גם מסגד. צריך לשאול האם עיריית ירושלים רואה את הבעיה הזו לטווח הרחוק. הדבר הזה כבר יצא מכלל שליטה, זה לא בידינו".
לא סתם מגיעים לפה הרבה צפונים
"אני אוהב את השכונה הזו והיא השכונה שלי", מספר תושב השכונה, אחמד אשמר, בעברית רצוצה על החלטתו לעבור ולגור בשכונה, לאחר שעזב את הרובע המוסלמי שבעיר העתיקה. "אנחנו עברנו לגור פה מהעיר העתיקה, שם לא היה נוח לחיות. לא היה איפה לחנות את כלי הרכב, ולא היה מה לעשות שם הרבה".
אחמד אשמר. "שלום-שלום כזה, לא מעבר לזה" צילום: שימי נכטיילר
למה דווקא בגבעה הצרפתית?
"לחבר שלי יש דוד שהוא גר כאן. הוא אמר שיש דירה בגבעה הצרפתית. דירה להשכרה. הסתכלנו על הדירה, ראינו דירה משופצת, אבא ואמא אמרו שהדירה מתאימה ושכרנו אותה".
ואיך היחסים עם היהודים?
"אין לנו חברים יהודים. לא יצרנו איתם קשרים. אני יכול לומר שאני מרגיש ממש בבית פה. במשך ארבע שנים שאני גר פה הגבעה הצרפתית הפכה לבית שלי. אני יוצא מהבית ולא מדבר עם אף אחד והכול עובר בסדר גמור. גם אם אני מדבר, אז זה שלום-שלום כזה, לא מעבר לזה. הייתי בפירוש ממליץ לעוד ערבים לבוא לגור בגבעה הצרפתית. ממש נוח לגור כאן. אין רעש, אף אחד לא מדבר עם השני".
אתה מציג את זה כאילו היהודים והערבים חיים בהרמוניה.
"תראה, היהודים אומרים שהאדמה הזו שלהם והערבים אומרים שהבית הזה שלנו. שני הצדדים רוצים להגיע למטרה אחת. קח לדוגמה את מה שקורה בשיח' ג'ראח. אם יזרקו את הערבים מהבית שלהם שמה, לאן הם ילכו? הם גרים שם מזמן בבתים האלה. להיכנס בהם ככה ולזרוק אותם זו בעיה".
שמעת על הכעס מצד התושבים היהודים?
"מדובר בעיקר בתושבים מעיסאוויה שהם בעייתיים, כי הם רועשים ושמים מוזיקה בפול ווליום במקום. זה לא נעים ואני לא מסכים עם התנהגות כזו. אולי בגלל זה יש כעס אצל היהודים שגרים בשכונה".
בגדסאר, נשוי טרי, עבר להתגורר בשכונה לפני כחמש שנים, מאז שעזב את מקום מגוריו הקודם בנצרת. "יש קושי גדול מאוד לחיות בשכונה הזו", הוא מספר. "יש פה משהו באוויר שאתה מרגיש שאתה לא שייך לעיר. שום דבר מפה לא מרגיש לי שלי. למרות זאת, אפשר לומר שפה יש יותר סובלנות משאר השכונות. זה לא סתם שמגיעים לפה הרבה צפונים להתגורר כאן ספציפית. כאן אתה מרגיש יותר נוח למשל מלגור בשכונה כמו מאה שערים".
אתה בקשר עם תושביה היהודים של השכונה?
"יש לי חברים, גם יהודים וגם ערבים. למרות זאת, שוב אומר, אני לא מרגיש שזו השכונה שלי. אני באתי לגור כאן רק בגלל שזה קרוב לעבודה".
השיחה עם בגדסאר נערכה בדיוק בצאתו ממרכז המינהל הקהילתי של השכונה, שאליו הגיע כדי למלא טפסים לקבלת הנחה בארנונה. "הם ביקשו ממני להציג בפועל שאני תושב המקום, אני מקווה שהם לא עושים את זה לכולם", הוא אומר.
מלחמה בשתי חזיתות
על פי הערכותיו של בכלר, במקום מתגוררות כ-50 משפחות ערביות מתוך 7,000 תושבים, כמעט כולן מהגרים מן הצפון. לפני כשלוש שנים הציעה האוניברסיטה העברית למכירה 18 דירות ברחוב האצ"ל. באותה עת גורמים פלסטיניים ניסו לעשות כל שביכולתם במטרה לרכוש את הדירות ולשכן תושבים ערבים, במטרה להקים במקום מובלעת ערבית. כך התעורר הנושא ביתר שאת והרגיז לא מעט מתושבי השכונה. בסופו של דבר, המהלך לא צלח והדירות הוצעו למכירה לכל המרבה במחיר, ללא כל קשר למוצאו.
נאסר בגדאסר. "שום דבר מפה לא מרגיש לי שלי" צילום: שימי נכטיילר
השבוע ערך מפקד תחנת שלם, רפ"ק אבי, האמון על ביטחונה של השכונה, סיור מקיף במקום. במהלך הסיור הסבירו לו תושבי השכונה היהודים את הבעיות המרכזיות העומדות על הפרק במקום, בין השאר, בעיות הנוגעות להטרדות מיניות שעוברות סטודנטיות בסמוך למעון הסטודנטים. "הזמנו אותו בעקבות הבעיות שנוצרו כאן", מסביר דוד. "הערבים מגיעים, מעשנים סמים, ואחרי שעוזבים, שורפים את הצמחייה שלנו. זה מצב בלתי נתפס. מישהו חייב לשים לזה סוף. אנחנו מבקשים מהמשטרה לטפל בנושא. זו פשוט התנחלות בשכונה לאור היום".
"אנחנו מתגוררים בסמיכות לעיסאוויה", אומר יגר. "כל השירותים שהם אינם מקבלים בעיסאוויה, הערבים מחפשים בגבעה הצרפתית. הגענו למצב שבמרכז המסחרי של הגבעה הצרפתית מדברים ערבית ולא עברית. גם גני משחקים מתמלאים בתושבים של עיסאוויה. יש השתוללות ענקית עד 23:00 בלילה. יש מצבים שבהם התושבים מתקשרים אליי בלילה. זו בעיה גדולה.
"הייתה הצעה לסגור את הכניסה מעיסאוויה משעה 20:00 בלילה. אם אני אסגור, אז אף אחד לא יעשה כלום, אבל מנגד, אם אני אסגור, כולם יתרעמו ויאשימו אותי בגזענות. אתה מבין איזה אבסורד? כל עוד לא יפתחו את עיסאוויה ולא ייתנו תשובות מבחינה מסחרית, תרבותית, קשה לבקש מהם, 'אל תבואו אלינו. אין להם גני משחקים אין להם מרכז מסחרי. לא מזמן בנו להם שם גן משחקים וגם הוא נהרס, והעירייה לא משפצת. אז מה הם עושים? באים לכאן".
בזמן שהתושבים היהודים מנסים לנהל את חיי השכונות עם התושבים הערבים, הם דואגים מתברר מהגירה נוספת, של תושבים החרדים. "אני חושש מזליגה של תושבים חרדים, כמו שקרה ברמת אשכול. גם ניסיונות כאלה יש כאן" אומר אחד התושבים, " לא תהיה זכות קיום לשכונה הזו אם העורף החילוני לא יישמר בה. צריך לשמר את העורף החילוני. חייבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
