יוצא מארון הקודש: הרב האורתודוכסי הראשון שיצא מהארון מדבר
לפני שנה הוא חשף בפני זמן נתניה כי הוא הומוסקסואל, אך פחד לחשוף את זהותו ונשאר בעילום שם. בימים אלה כאשר הרוחות בקהילה ההומו לסבית סוערות, הרב רון יוסף, בן 34, יוצא מהארון. "כשהייתי בארון הרגשתי חוסר כנות. הקב"ה הוא אלוהי אמת"
הרב רון יוסף. ככה נבראתי, והקב"ה נמצא איתי צילום: ראובן קסטרו
בעצם הוא לא התכוון לספר יותר מדי על עצמו. בראיון שנערך עמו לפני כשנה, אף סרב לחשוף את זהותו. אבל השבוע כל נושא ההומואים והלסביות רותח ומודלק בעקבות מסע הרצח המטורף במועדון בתל אביב, ואם בקהילת הגאים החילונית הרוחות סוערות, אז בטח אצל החבר'ה הדתיים העניינים רותחים, והרי שם זה קשה פי כמה וכמה.
הנה טקסט שרון הצעיר כתב בעצמו כשהיה בן 18 וגילה את נטייתו המינית: "לפעמים אני מדמה את הרגע שבו גיליתי שאני גיי לניתוץ התנ"כי של עשרת הדיברות. הכול התמוטט, ומה שהיה צריך לקום ולהיוולד שנית לא היה רק הזהות והנטייה המינית שלי, אלא גם כל מערכת היחסים עם העולם.
היה צריך ליצור את עשרת הדיברות מחדש כי כבר לא היה אפשר לקבל כלום כמובן מאליו. כדתיים בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית אנחנו צריכים לבנות את אמות המידה והמוסר שלנו מחדש. להחליט אם לאמץ או לדחות את הכללים".
"כמו שאתה יכול להבין מהטקסט, זה לא היה קל, בלשון המעטה", הוא אומר, "וגם למשפחה המסורתית שלי, אנחנו מנתניה, היה קשה מאוד עם הנטיות המיניות שלי.
"אני התחלתי להבין את זה בתקופת התיכון. למשפחה גיליתי בגיל 21, אחרי שנים של הדחקה והפנמה של הסוד הכבד, ואז - כדי ליצור שקט תעשייתי בבית - עברתי להתגורר עם סבתי זכרונה לברכה שחייתה גם היא בנתניה. היא קיבלה אותי כמו שאני, בלי לשאול שאלות או לדון אותי על הנושא ולדון עמי על כך.
"בהתמודדות האישית שלי זה היה גיהינום. מדובר בשנים של שנאה עצמית ובכי, שנים של להניח תפילין וללכת להתפלל על הגג של הדירה שלי ולא להיות מסוגל להתחיל לפתוח פה. שנים של תהיות בנושא 'אני כן הומו, אני לא הומו'. אבל אחרי הכול, וזה קצת הפוך אולי מאנשים אחרים, התחלתי להרגיש שהאלוהים שאני מאמין בו ברא את עולמו כך.
"הבנתי שזה תקוע בי בצורה חזקה כל כך שאני באמת לא יכול לנקות את עצמי מזה, ואם זה בנשמתי ממש, אז ככה נבראתי, והקב"ה נמצא אתי. התחלתי להרגיש שעליי להבהיר את העניינים ולא להתייחס למצב ההלכתי כמו שהוא כמצב היחיד.
"התחלתי לחפש תשובות לשאלות בתהליך שכלל לימודי כל ההלכות והגמרא. למדתי לצורך ההבנה. לא לצורך התואר 'רב'. קיבלתי עליי את משימת חקר ההומוסקסואליות. חשוב היה לי להבין את הנטייה המינית ואת התופעה שאני חלק ממנה ומתמודד עמה מגיל צעיר. לכן הגעתי לאתרים באינטרנט, ספרים, מאמרים מקצועיים ורבנים שסייעו לי בהבנת השורשים של ההומוסקסואליות".
מאוחר יותר המשיך רון בלימודיו בישיבה, והוסמך לרבנות וכטוען רבני. באותן שנות התמודדות ראשונות החלה להתגבש קבוצה של יותר מחמישים הומואים דתיים מרחבי הארץ. הם נפגשו אחת לחודש, בעיקר בתל אביב, ושימשו מעין קבוצת תמיכה לחבריהם.
כמה מהם הקימו לפני שנה וארבעה חודשים את אתר האינטרנט הו"ד (הומואים דתיים), שנועד לתת מענה, תמיכה, אוזן קשבת ומקום ללמידה לבני הקהילה על תחושותיהם ומי שהם, וכן הזדמנות להכיר ולגלות אחרים כמותם. עד היום נכנסו לאתר יותר מ-126 אלף גולשים וכן מגיעות אלפי פניות בטלפון וגם באמצעות הפקס מצעירים המרגישים צורך לשתף בסיפורם ולפרוק את המטען שעל לבם בפני הרב יוסף.
הרב יוסף, המשמש כמנהל האתר, מקיים מאז הקמת האתר פגישות עם הרבנים בארץ, בהם גם רבנם בכירים, כדי לקבל אישור רשמי למסמך עקרונות שניסח עם רבנים, עורך האתר ואנשי הצוות, תוך כדי התייעצות עם אנשי מקצוע מתחומי ההלכה, החינוך והפסיכולוגיה, כדי לסייע לצעירים בהתמודדות עם הקונפליקט הנובע מהשתייכותם לקהילה הדתית בד בבד עם היותם הומואים מלידה.
עד כה חתמו יותר משלושים רבנים מרחבי הארץ על המסמך.
"הופעל עלי לחץ מתון להפסיק את החשיפה והשיח בנושא"
מלבד הרב יוסף, פעילים באתר חזי (שם בדוי) המשמש עורך, וחמישה חברי צוות נוספים מתל אביב, מנתניה, מחדרה ומירושלים. כולם, מלבד הרב יוסף, הם הומואים דתיים בארון, ופעילותם באתר נעשית בהתנדבות, מתוך תחושת שליחות.
מתוך עצרת התמיכה. צילום: אריק סולטן
הרב מתגורר בדירה שכורה במרכז נתניה, וכבר שש שנים משמש רב קהילה בבית כנסת בעיר. יותר מ-12 שנים הוא עוסק בפעילות ציבורית התנדבותית בנתניה, ולפרנסתו הוא עובד כמזכיר משפטי. גם הוא עצמו הסתיר במשך תקופה ארוכה מהציבור הרחב את נטיותיו המיניות, ורק לפני ארבעה חודשים יצא מהארון בפומבי.
"זו החלטה שהגיעה אחרי תהליך ארוך ומייגע", הוא אומר. "שאלתי את עצמי כיצד עליי להתנהג כמנהל ארגון מורכב. הבנתי שחשיפה שלי כרב אורתודוקסי מלווה באחריות רבה, והרגשתי שזה הזמן הנכון, לאחר צעדים נכונים שעשיתי באופן פרטי, ובעיקר דרך הארגון. הבנתי שעליי להניח הכול על השולחן ולנהל שיח אחראי, רציני ומעמיק".
החשיפה נעשתה בחודש אפריל השנה כשהרב יוסף התראיין לתכנית עובדה כחלק מכתבת תחקיר שנעשתה על ארגון עצת נפש, העוסק בטיפולי המרה של הומואים דתיים בשל אי הכרה בנטייה ההומוסקסואלית.
"בתכנית
הצגתי את עמדת הו"ד בנושא ואת מטרותיו של הו"ד בכלל, כארגון אורתודוקסי שמעניק ייעוץ, הכוונה ואוזן קשבת", מספר יוסף, "ארגון שמקיים קבוצות תמיכה להומואים נשואים, לבחורים הומואים דתיים, להוריהם (בניהול עמותת תה"לה), מקיים מפגשים חברתיים להומואים דתיים אחת לחודש בתל אבי, וכן מדי תקופה מקיים מפגש עם רבנים, דוגמת המפגש שנערך בירושלים בדצמבר האחרון עם הרב יובל שרלו ושנכחו בו כ-150 הומואים ולסביות דתיים.
"הסיסמה 'הו"ד הוא הבית של כולנו' מלווה את הארגון והאתר, וכחלק ממנה חשתי אחריות להיחשף כנציג הארגון, כדי לחזק את ההבנה של הומואים דתיים, שלפיה יש להם למי לפנות. החשיפה הזו הגיעה לאחר שנים רבות, שהייתה בהן הדחקה של הנושא בקרב הקהילה הדתית, מתוך התפיסה ש'אצלנו זה לא קורה'. בעצם החשיפה שלי חשוב לי לעורר דיון בנושא".
אילו תגובות קיבלת?
"הרבה תגובות חיוביות מצד בני המשפחה המורחבת, מכרים וסובבים, וגם תגובות שליליות, שלוו באלימות מילוליות. הן הגיעו בעילום שם. גם ניסו להפעיל עליי לחץ מתון שנועד למנוע את המשך החשיפה ועידוד השיח בנושא".
אתה לא רואה התנגשות בין היותך רב אורתודוקסי להיותך הומוסקסואל?
"מישהו אמר לי פעם שאי אפשר להיות רב אורתודוקסי וגיי כי זה כמו להגיד שאני רב אורתודוקסי ואוכל צ'יזבורגרים ביום כיפור. תשובתי לכך היא שאף אחד לא קופץ מגשר משום שאסור לו לאכול צ'יזבורגר, אבל להגיד לבן אדם 'אין לך שום תקווה לאהבה' זו אמירה שבאמת יכולה להוביל אדם לקפוץ מגשר.
"לכן ההשוואה בין חיים של אינטימיות, אהבה ומיניות לאכילת צ'יזבורגרים אינה סבירה ואינה מגיעה מהיהדות. אז מה אם יש מי שמוצאים בכך צביעות וחסר יושר. לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שחוסר היושר היה בכך שלא קיבלתי את העולם כמו שהוא.
"בזה שהייתי בארון הרגשתי חוסר כנות וחוסר יושר, וחשבתי שהקב"ה הוא אלוהי אמת. הבנתי שלא כדאי לעבוד אותו מתוך שקר כי הוא לא אוהב את זה. הוא אוהב את הכנות. אולי זה לא אידאלי מהסיבות של הדת, אבל אמת היא אמת, וכזה אני. כיום אני חושב שדווקא כשאנשים הומוסקסואלים אורתודוקסים יוצאים מהארון הם מבריאים את הקהילה ואת המסורת".
ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה
מה מניע אותך להקדיש זמן רב כל כך לאתר הו"ד?
"זה חלק מתיקון העולם שמוטל עלינו ההומוסקסואלים הדתיים. להבין שאנחנו כאן כדי לתקן בעיות בזוגיות, לסייע ביחסה של החברה, לא רק כלפינו אלא גם כלפי נשים, כלפי האחר והחריג בחברה ולתקן חוסר כנות במיניות.
יוסף: "הם מדברים על פגיעה ברגשות ובאותה נשימה מכפישים ציבור שלם" צילום: ראובן קסטרו
"פרויד אמר פעם שהוא שמח שהוא יהודי כי הוא לא משתייך לרוב, ולכן הוא הצליח לחשוב על דברים חדשניים. אני מרגיש שעצם היותי גיי, מאפשר לי לחשוב מחוץ לקופסה משום שבהלכה אין הרבה חוקים אז אנחנו צריכים ליצור לעצמנו כללי התייחסות. אמנם אנחנו טועים הרבה, אבל זה חלק מהניסיון המצטבר.
"אין לנו חוקים, ובגלל זה אנחנו צריכים ללמוד על מוסריות ועל ערבות, יושר, הנאה, אהבה וזוגיות. אנחנו צריכים באמת לחשוב מחדש על הדברים האלו. לדעתי, זה דבר גדול שאנחנו תורמים לבני האדם וליהדות. אוקי, יצאנו ממצרים, אבל זה לא כמו להגיע לסיני ולהתחייב לבנות חברה מתוקנת.
"בניית חברה מתוקנת היא המהפך השני של הקהילה ההומוסקסואלית, בייחוד הדתית, ואנחנו על סף המהפך הזה, של בניית מערכות יחסים עם החברה הכללית. לא לראות בעצמנו קרבנות כדי לברוח מאחריות לחברה הרחבה יותר. כל הזמן אנחנו אומרים שאנחנו קרבנות, ולכן אנחנו לא אחראים לשום דבר מלבד הדיכוי שלנו. עלינו להפסיק להסתכל על עצמנו כעל מדוכאים, על כל אחד מאתנו להתנהג כחבר אחראי בחברה שלמה וכנה, כהומו".
מה תאמר אם יתברר שהרוצח במועדון ההומו-לסבי בתל אביב הוא חרדי?
"אוי ואבוי לנו. אם חלילה יתברר שהרצח היה מכוון כי אז תהיה זו סטירת לחי לכולנו. על כל פנים, עלינו כחברה וכאנשים שומרי תורה ומצוות בפרט לערוך חשבון נפש בעניין. ההתבטאויות של חברי כנסת ואישי ציבור בגנות ההומואים מאופיינות לרוב בבורות ובשנאת האחר.
"הם מדברים על פגיעה ברגשות, אולם באותה נשימה ממשיכים להכפיש ולכנות ציבור שלם בכינויי גנאי פוגעים. הם כנראה שכחו שהיה פעם מורה הומניסטי גדול, רבי עקיבא שמו, שבחר בקול רם וצלול ב'ואהבת לרעך כמוך', כלל גדול בתורה.
"כרב הומו העומד בראש ארגון הו"ד וכמי שקיבל איומים על חייו בשנה החולפת, אני קורא בבירור לכל אזרחי ישראל, ובעיקר למנהיגי הציבור, הרבנים, מכל קצות הקשת ומכל המחנות, להוקיע ולגנות את הפשע וגילויי השנאה והאלימות, ולפעול בבירור וביד קשה נגד שנאת החינם וגילויי האלימות המילולית והפיזית כלפי להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים).
"ישנה חובה מוסרית ודתית להתייחס לקהילת הלהט"בים בסובלנות ובהבנה, גם אם אין מסכימים לדרך חייהם. הדרך להתמודד עם הומוסקסואליות ובעלי נטייה זו אינה בכליאתם בחומות ההדחקה והבושה, אלא בהתמודדות עם התופעה בגלוי, באומץ, ובוודאי לא בדרך של פגיעה באנשים מילולית או פיזית.
"דחייתו ופסילתו של האדם ותיוגו כחולה על רקע נטייתו המינית הם חטא שבין אדם לחברו, שנאת חינם בהתגלמותה. אפשר לדון בנושא ההומוסקסואליות, אבל בלי להכפיש ולבזות בדרכים נלוזות ואלימות. שנאת חינם היא שנאה מיותרת, אטומה, שחצנית. היא השחרת פני האחר במקום לנהל דו שיח מורכב ואינטליגנטי.
בהיותי הומוסקסואל, מה האל דורש ממני?
"שנאת חינם מובילה לחורבן כי היא אינה מאפשרת ליצור קואליציה עם מי שחולק עליך. היא הרוע הפנימי המחלחל, היא הבוז השקט והארסי, היא ממלכת הדעה הקדומה ושלטון הסטראוטיפ. שנאת חינם צריכה להמיר את מקומה בהקשבת חינם ודיבור חינם, כי רק אלה מאפשרים את יצירתה וחשיפתה של אמת משותפת, פורייה ומקדמת. רק אלה יתקנו את החורבן שבכינו עליו בשבוע החולף.
פעיל הימין איתמר בן גביר. יוסף: "שנאת חינם היא הרוע הפנימי המחלחל" צילום: דימה וזינוביץ'
"המציאות שגורמת לאנשים להישאר בארון אינה משנה את הנטייה ואת הזהות, אולם היא גורמת הרבה כאב וסבל מיותרים. הגיע הזמן לשים להם סוף. הגיעה העת להכיר בבני האדם שאנחנו, האחראים לסטיגמות, לשמוע ולהקשיב לדברינו".
"אתר הו"ד נועד לבחור ההומו הדתי בעיר, בהתיישבות, בקיבוץ ביישוב הקהילתי, בבני עקיבא, בישיבה, במכינה וגם לחייל, לסטודנט, לגבר שנשוי לאישה, לאב, לרווק ולרב. אנחנו קוראים לו, 'אתה לא לבד. אנו כמותך, חיים יום יום את הקונפליקטים הפנימיים של כפילות זהויות והקונפליקטים החיצוניים הנובעים מכך שאנו חיים בחברה הדתית והישראלית.
"אנחנו פונים אל ההורים, אל הרבנים, אל הציבור הדתי ואל מנהיגיו וקוראים 'אנחנו אותם הבנים האהובים שלכם', אנחנו עוד זקוקים לאהבתכם ולתמיכתכם. אנו סבורים שחלק ניכר משנאת החינם כלפינו נובעת מתוך בורות ומחסור במידע נגיש על התופעה החברתית רחבת ההיקף הזו במגזר הדתי.
"אפילו שדברים רבים השתנו בשנים האחרונות, לאחר שקיבלתי את ההוויה ההומוסקסואלית שלי, דברים אחרים נשארו אותו דבר. עדיין אני מחויב באופן עמוק לאל, לתורה ולישראל. חיי הדתיים כוונו תמיד על ידי התשוקה להיות משרתו של האל. דבר מזה לא השתנה.
"השאלה אשר אני שואל את עצמי עתה היא השאלה ששאלתי את עצמי בעבר, אלא שהיא מעוצבת מחדש לאחר ששילבתי את עובדת היותי הומוסקסואל בתוך חיי: 'בהיותי הומוסקסואל, מה אלוהי ישראל דורש ממני?'".
נא להמתין לטעינת התגובות
