שילמנו מחיר יקר על קריסת חפציבה
אורית טוויל, שרכשה דירה בפרויקט חפציבה בהר חומה, עדיין חייה את המשבר הקשה. שנתיים עברו, והמחיר הכלכלי והנפשי רק ממשיך לעלות
מי היה מאמין שבתקופה כל כך ארוכה, שלרבים נראתה כנצח ולאחרים חסרת חשיבות, נאלצנו אנו, נפגעי "חפציבה", להתמודד עם כל כך הרבה קשיים. תחילה נאלצנו לפלוש לדירות שקנינו במיטב כספנו, לאחר מכן – כעבור כמה שבועות – כשחיינו היו בעלטה, נאלצנו להפגין בהמונינו את כאבנו בחזית בניין העירייה כדי שיחברו אותנו למים וחשמל.
זאת כאשר מסביבנו שוטרים, כאילו שאנו פושעים. הייתכן שבמדינת ישראל כל אזרח וכל חברה תעשה כרצונה? הייתכן שמשפחות ממוצעות ממעמד הביניים יידרשו להתחייב להלוואות עצומות נוספות עבור נכס שהוערך מראש במחיר אחד, אך מחירו הועלה?
הצרות ממשיכות להופיע
איפה הרשות לניירות ערך? איפה משרד השיכון? איפה הבנקים? הייתכן שבקלות כזו ניתן לגנוב מיליוני דולרים, לברוח מהארץ ולהשאיר את העובדים הזוטרים לבד? ומה קורה איתנו? אנו, נפגעי "חפציבה", נשארים עם כל השאלות, ולנו אין מי שיענה. אנו אלו שנאלצים לשלם כספים מופרזים, זמן יקר והרבה כאב עבור החלום שהיה לנו, ושבדרך להגשמתו נופצו לנו אשליות רבות.
ואם כל זה לא מספיק, הצרות ממשיכות להופיע. המחיר היקר ששילמנו ועדיין אנו משלמים לא נתפס ולא הגיוני.
הדירות שלנו רחוקות מלהיות גמורות; פגמים מהותיים באריחים לא הוחלפו, וספק אם יוחלפו בעתיד; וכספים שאנו נאלצים לשלם אבודים מראש.
בועז יונה, המנכ"ל הדגול של חברת "חפציבה", לא בחל בשום אמצעים בדרכו העלובה לגניבת כספינו, ובדרך זו גם להריסת חיינו! ומה קורה איתו היום? עלה לכותרות בתחילת הפרשה, אבל משום מה דאגו לקנוס אותו באלפית מהסכום שגנב, וציירו אותו כאדם תמים וטהור שמעד פעם אחת ובטעות. טעות? טעות שאנו משלמים עליה מחיר יקר מדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
