בגובה העיניים עם משה שלונסקי
הוא נולד בתל אביב וגר מעל 40 שנה בירושלים. הוא מעשן סיגר ליום עוד לפני שיגאל שילון חלם על זה. הוא היסטרי על לוחות זמנים ומשתדל לדייק. יש לו חולשה לפאלפל. 2,683 מילים עם משה שלונסקי (61), נשוי + 2, יו"ר רדיו 101 החדש שהמציא את גלגל"צ.
"שכונת התקווה, יד אליהו, הארדקור. גדלתי שם, למדתי בבית ספר יד אליהו ואחר כך בתיכון בשכונה. מאוד אוהב את תל אביב עד היום. אני לא עובר את הירקון, כמה שיותר דרומה יותר טוב, לא אוהב את הרצליה פיתוח, רמת אביב קשה לי. מבחינתי הירקון זה הגבול הצפוני ומבחינתי שתהיה ויזה. יש משהו בקצב של תל אביב, דיברו על כך שתל אביב הייתה מחראה גדולה בשנות ה-60 וה-70.
"אני אוהב את המקומות הלא פלצניים, יש אנשים שעובדים קשה ויוצרים דברים טובים, אני לא מדבר לא על ההאמרים ולא על הב-מ-ווים. במקומות שאני הולך אין האמרים בחוץ.
"היה מקום שהיינו יושבים בו, 'ברומטר', בר נחמד של אותם אנשים קבועים מגלי צה"ל, מקום סולידי בלי עיתונות ובלי רכילות. היום אני יושב במקום שנקרא "תחתית". מקום נעים, אנשים קבועים, מקום אנושי עם קציצות ברוטב עגבניות. אני אוהב לצאת לשתות בפלורנטין, את אלנבי, את הנגיעה עם העובדים הזרים, יפו, מת על יפו".
ירושלים
"אני תל אביבי שכבר גר פה כמעט ארבעים שנה ואוהב את המקום, נעים לי פה, טוב לי. זה מדהים אותי, זו עיר ענייה אבל אנשים יוצאים פה כמו משוגעים - דבר שאני לא יודע להסביר. יש פה חיי לילה, יש פה תרבות, זו עיר שנמצאת במלחמה במרכאות על הקיום שלה, אבל יש פה כוחות חזקים וטובים. אחת המטרות ששמנו ברדיו זה לתת דחיפה לעיר, שלא תהיה מתנצלת, זו עיר שחיים בה ועובדים בה ומבלים בה ואנשים באים אליה ולא יורדים ממנה, זה לא שצעיר סיים צבא וישר עובר לתל אביב.
"יש לנו כוונה להיות חלק מירושלים שירושלים תחזור להיות מה שהיא הייתה בשנות -60 וה-70 ולא ברירת מחדל לאנשים, אלא ההיפך, שאנשים מסיימים צבא באים ללמוד פה ולעבוד פה ואפילו אם עובדים בתל אביב, גרים בירושלים, לא קרה כלום. אנחנו לא מתנצלים, לא העיר, לא הרדיו ולא אף אחד. יש סיבה טובה לגור פה, לא פשוט פה אבל יש בה גם הרבה דברים נפלאים. אני מוכרח לומר שלי נעים בירושלים היום כמו שהיא. אני אוהב את העיר, אני יוצא פה יחסית די הרבה, יש לי פה המון חברים. אני הולך לסמדר טוב לי, אני הולך לרב חן נחמד לי, אני הולך לאכול בשוק בלילה אחלה לי, אני הולך למעבדה, לצוללת הצהובה, לתאטרון, אוכל חומוס בעיר העתיקה, כל יום שישי אני באבו גוש בקראוון, אני נהנה, פה אני חי, אוהב את ירושלים.
"אני חושב שיש פה פוטנציאל מצוין, אנשים יושבים בבית ולא יודעים מה קורה אבל מי שישאל את הצעירים ואת החברה של התעוררות קורים פה דברים. גם לחרדים יש מקום, זה הבית שלהם זה החיים שלהם, צריך להקשיב להם הערבים גרים פה גם כן, וזהו זה זאת ירושלים והיא תמיד הייתה מעורבבת. היא אף פעם לא הייתה תל אביבית חילונית. זאת העיר, נצטרך להסתדר פה כולם".
מבשרת ציון
"זה מקום נעים, אני חי בו 15 שנה. עברתי מהגבעה הצרפתית אבל אני רואה את מבשרת כחלק מירושלים. חסרים לי המון דברים שם: חסר לי מרכז ספורט, מרכז תרבות. 25 אלף תושבים ואין אולם תרבות, אין אולם קולנוע, אין כלום. בראש פינה יש 3000 תושבים ויש אולם קולנוע שעובד ערב ערב. זה פשע שאין בפרבר הזה שום דבר, לא יכול להיות דבר כזה. גם מבחינת מסעדות זה מוזר, לצעירים שם לא מגיע? הם צריכים לרוץ עד ירושלים? חבל".
רדיו 101
"אנחנו רדיו אזורי של ירושלים, אשכרה. זה אומר שאנחנו נותנים שירות מבחינת תנועה, חינוך, מצוקות תושבים. במשך היום הוא רדיו מדבר יותר. יש גם מוזיקה, אבל בגדול הוא מדבר. הוא לא מטפל רק בירושלים, אבל סוג האנשים שהבאנו הם שדרים מובילים בתחום האקטואליה: אראל סג"ל, אבישי בן חיים ולוסי אהריש עושים יחד 3-4 שעות ביום. יש הרבה דיבור עם מאזינים, לא הרבה פוליטיקאים, לא פוליטיקה גבוהה אבל ירושלים כן.
"מה שקורה פה בירושלים זה גם ארצי, כל דבר שאת נוגעת בו בגדול הוא ירושלמי ויש גם המון נושאים שהם ארציים אבל נוגעים לחייהם של התושבים בעיר. זה רדיו של ירושלים עם כל הבעיות של ירושלים. ברדיו את לא פותחת את העיתון לראות מה משודר, אלו הרגלי האזנה והרגלים נקבעים בחמישה ימים. אנחנו משדרים מוסיקה עברית מהבוקר עד הערב בתוכניות חוץ מדידי הררי ומה שהוא מביא. בסוף שבוע אנחנו עושים מוסיקה עברית.
"הבאנו עורך, מנשה סעד, שהוא מהשופרא דה שופרא. אנחנו שמים הרבה כסף על סופי השבוע. אני כבר למדתי, ואני רואה את זה על הבן והבת שלי, שמתחברים לגל עברי גם צעירים. אם אתה בן עשרים אז כל היום זה רק טרנסים? מה פתאום, שטויות. התפקיד שלי הוא יושב ראש ועל התוכן אחראי שלום אורן. זו רק ההתחלה ודברים עוד ישתנו אבל יש לנו דברים עיקריים שאנחנו עושים.
"אמרו לנו 'זו ירושלים, תנו להם מוזיקה מזרחית כל היום'. אני בתפיסה אומר כשאתה מדבר אל אנשים ונותן להם כבוד הם מחזירים כבוד, והרדיו הזה יהיה רדיו של כבוד לאנשים. מי שחושב שירושלים היא עיר ענייה עם חרדים ושוק - טועה. היא אמנם עיר ענייה מערים אחרות בישראל, אבל יש פה מספר צעירים גדול מאוד, יש פה שנות חינוך, ואוכלוסייה מאוד גבוהה בניגוד למה שחושבים. מספר המאזינים הכי גבוה בקול המוזיקה זה פה, המון דברים שאנשים לא יודעים. לתושבי ירושלים מגיע רדיו איזורי טוב.
"חלק מההרגלים של הרדיו הקודם אנחנו שומרים, את ירון אילן אנחנו שומרים נרחיב את התכנית עם מנעד שירים יותר מגוון, מבחינת המוזיקה המזרחית. גם אילן עובר שינוי בעניין הזה ואולי עוד תחנות גם ייקחו אותו. אגלה
"יהיה טון אחר לרדיו הזה ואני מניח שאנשים יתרגלו אליו. יהיה טון מכבד, טון אינטליגנטי שמכבד את כולם: לא מתנשא, לא צפוני, אבל גם לא טון שהולך על הרצפה. הדיבור יהיה דיבור, העברית תהיה עברית, לא יהיו תכניות מיוחדות לערבים או לחרדים, זה יהיה רדיו שכל אחד יוכל לשמוע אותו. הבאנו הרבה ירושלמים, גם אנשים מהרדיו הקודם, גם במכירות. באופן טבעי, ירושלים היא מקום קטן ולא פשוט למצוא עבודה, אז מי שחשבנו לראוי נשאר. הדיבור עם הרדיו הקודם מתנהל בסדר גמור. ביקשנו מהם אישור למשא ומתן עם חלק מהאנשים עוד קודם, וקיבלנו. הם מאוד בסדר".
כתב צבאי
"תקופה מדהימה, אושר גדול. אין תפקיד טוב יותר מכתב שטח בתחום העיתונות. זה שכולם עצלנים, וכולם רוצים להיות עורכים ומגישים ולשבת באולפן גם בטלוויזיה וגם ברדיו, זה לא אומר. שום דבר לא דומה לקטע שמביאים סקופ או סיפור אנושי טוב, ומדהימים את כל החברים שלך. זו הנאה צרופה, ואין דבר יותר מבאס מלפתוח את עיתון הארץ ולראות ידיעה של זאב שיף שתקע אותך בבוקר, שלך לא היה את זה קודם. מי שלא ירד בבוקר ופתח את העיתון ביד רועדת או רדיו או תחנת טלוויזיה מתחרה וראה איך הכתב המקביל לך דפק אותך, הוא לא כתב. להיות כתב שטח זה הטופ של הטופ אין טוב מזה, הרוב תלוי בך ובעבודה שלך. אתה עובד חזק. המערכת פותחת את הרגליים ואומרת תביא חומר רק תביא. כתב שטח זה כיף גדול".
הערוץ הראשון
"מהתקופה שלי יש לי רק דברים טובים לומר על הערוץ הראשון. מאוד אהבתי, מאוד נהניתי, כולם נתנו יד, הסתובבתי במקומות לא סימפתיים, עזה, לבנון. לא הייתי צריך לדחוף את הצוות, הייתי צריך לעצור אותו. גם בתוך המערכת היה כיף גדול. היום הערוץ הראשון זה סיפור עצוב, אבל קריטי שיהיה שידור ציבורי טוב, וכל מי שאומר לסגור ולפתוח מהתחלה טועה. אין דבר כזה. צריך לעשות שינוי בתוך המערכת.
בקול ישראל עובדים בסדר, הבעיה היא בטלוויזיה. צריך לעשות שינוי משמעותי ולתת פייט. יש שם אנשים טובים מאוד, אבל יש בעיה. אם לוקחת מים טובים ושמיה אותם בקערה, תוך שנה יהיו שם ראשנים. צריך לזוז, לשנות, לא כל בן אדם שמגיע בגיל 20 צריך להישאר עד גיל 65 בטלוויזיה".
גלי צה"ל
"כיף גדול, זה מקום שיש בו יתרון אחד: הגרעין הקבוע הוא די קטן והיתר מתחלף כל הזמן, אז כל שנה אתה מלמד מחדש, אבל השדרים המובילים כולם מבוגרים. לאנשים עוד יש רעב בעיניים יודעים לתת פייט. גלגל"צ זו חגיגה. כשהתחלנו להקים את התחנה חשבתי שהולך להיות מרד בגלי צה"ל. השדרים הבכירים שאלו, 'מה, ישדרו מולנו? מה יהיה?'. אמרתי להם שאין מצב, אם אנחנו לא נעשה את זה מישהו אחר יעשה את זה, והיום גלגל"צ יותר חזקה מגלי צה"ל. אבל אסור להפריד את גלגל"צ מגלי צה"ל. זה גוף אחד, שמאפשר לגלי צה"ל להיות יותר פוליטי ויותר מבוגר, ולגלגל"צ יותר צעיר.
היה כיף גדול, אני נורא אוהב לנהל תקשורת, לנהל אנשים בתחום הזה. אני נותן לאנשים לעבוד, אני נהנה שמישהו אחר עושה דבר טוב, זה טוב לי. תן לאנשים קרדיט, אל תחטוף, תעזור. אני יודע לעבוד עם אנשים צעירים, ובכלל עם אנשים, עד שנדלקת לי הג'ננה. יש שילוש שמוציא אותי מדעתי: אדם שהוא חרוץ, שקרן ולא מוכשר. זה שילוש קטלני.
אני משדר בגלי צה"ל פעם בשבוע שעה, אבל אני אשדר גם ברדיו 101 שעה בשבוע. אני אעשה החלפה ביום חמישי, או שישי ספורט, עוד לא החלטתי. אני לא משתגע על שידור, זה לא הדבר המרכזי אצלי. תשאלי למה עשיתי את זה כל השנים? תפסתי תכנית שבה אני לא צריך לראיין, שאני יכול רק לדבר לבד אז עשיתי את זה. יש עניין של ריחוק שאתה כבר לא בתוך המשחק אז זה מאוד נוח. יש לי פרטנר טוב בגלי צה"ל, אז זה מצחיק ונחמד. אני חושב שאני עובר טוב לאנשים, אבל לשבת כל היום באולפן זה לא מעניין אותי".
ערוץ 10
"צריך הרבה להתפלל. כולם תולים בערוץ 10 הרבה האשמות, אבל אני אומר שהשוק הוא קטן ואחד ועוד אחד זה שתיים ולא שלוש. לשני ערוצים מסחריים מלאים וטובים קשה להתקיים פה, בגלל שערוץ שתיים הוא חזק, מאוד חזק, ועובד נכון עם אנשים מוכשרים. כמה תרגילים שערוץ 10 לא עושה, קשה לו לעשות חדירה. אני חושב שיהיו להם קשיים גם בעתיד. הייתי משנה את המנדט של ערוץ 10 להיות יותר ערוץ חדשות, מעמיס על ערוץ שתיים חובות רגולציה הרבה יותר גדולות, מחייב אותו בגלל שהוא לבד לעוד דוקומנטרי, מפיל עליו עוד תיקים ומעמיס גם על יס והוט.
אנשים שוכחים שיש עוד ערוצים מסחריים, רק שהם ממומנים אחרת. גם יס והוט מסחריים, רק שהם ממומנים על ידי תשלום חודשי. יש שם תכניות מקור מדהימות, תכניות רכש מדהימות, זה עולה 200 שקל בחודש אבל המדינה לא מחויבת. איפה כתוב בהצהרת העצמאות שהמדינה מחויבת לתת ערוץ מסחרי לתושבים? אתה רוצה - תשלם, לא רוצה - יש לך את ערוצים 1 ו-2".
אילנה דיין
"מקסימה, עיתונאית רצינית. הגדולה שלה היא דבר ראשון בכתיבה, אילנה דיין כותבת מצויין. יש מיתוס שאומר שטלוויזיה זו תמונה, אני אומר טלוויזיה היא טקסט. בסוג מסויים של דברים הטקסט הוא הקובע. אם תכבי את התמונה ותשמעי את הטקסט את תאזיני; לעומת זאת אם תכבי את הטקסט ותראי רק תמונה לא תוכלי להתחבר לזה. טקסט הוא הרבה יותר חזק ממה שחושבים. אילנה כותבת מצוין, חוץ מזה שהיא עיתונאית טובה. היא יודעת למשוך אותך. אותו סיפור שמישהו אחר יעשה יהיה כתוב הרבה פחות טוב ופחות מעניין. היא מוכשרת, היא עיתונאית, היא אדם הגון מקצועית, היא מתנה גדולה לטלוויזיה ולעיתונות בישראל בכלל, והיא גם חברה טובה".
חדשות
"פחות חשוב ממה שחשבתי פעם, הרבה פעמים החיים חזקים יותר מהחדשות. בארץ הן תופסות מקום מרכזי מאוד, לא בגלל שהן כל כך חשובות, אלא בגלל שבטלוויזיה יותר זול לעשות אותן. פשוט יותר לעשות חדשות, זה לא כל כך מסובך: יש לך כמה כתבים טובים, כמה עובדים טובים, ניידות שידור, אמצעי שידור ואתה באוויר ובטח ברדיו. אבל החוכמה היא לעשות יצירה ודברים אחרים.
"אני עוקב אחרי החדשות, אבל לא צריך לראות שעה חדשות בשביל לדעת מה קרה. אני שומע כותרות רואה שניים שלושה דברים שמעניינים אותי. אני לא צריך שעה שלמה. גם הצופים לא צריכים שעה שלמה, התחרות גרמה לזה. חצי שעה הדוקה, מסודרת, מאורגנת, לא פינות ולא תוספות ולא אולפן ולא דאחקות, חדשות זה חדשות. לא אמרתי להיות מאוד רציני, אבל את יודעת, זה חדשות".
רייטינג
"בעיניי זה מאוד חשוב ורדיו אזורי חי מזה. זו לא מילה גסה. אני יכול להגיד לך שאני קורא לרייטינג פיצוח ה-די.אן. איי האנושי, זאת אומרת לזהות איך אנשים יראו או יאזינו לתכנית שלך, מה יגרום להם להאזין יותר. יש בזה אתגר לא קטן".
שעון
"היסטרי על לוחות זמנים, ממש היסטרי. אני צריך שעון על ידי כל הזמן, על היד, על יד המיטה, בחדר, באוטו. כל הזמן אני מסתכל, חי על שניות, אני מאוד דייקן. בין היתר אני דייקן בגלל שאני עצלן. מסיים מהר".
גרמנית
"למדתי קצת, תכננתי לנסוע לבון באיזשהו שלב, ובמקום לבון הגעתי לגלי צה"ל".
טלפון נייד
"צמוד. המצאה גדולה, בעיקר האס-אם-אסים. זה ודיאט קולה אלה ההמצאות הכי טובות שיש".
הפועל תל אביב
"אלה אנחנו, אלה החיים שלנו, פה נשארנו, אנחנו לא מחליפים. אני אוהב ספורט, כל דבר שמצליח והוא טוב. כמו שהלכתי לאיציק קורנפיין ואמרתי לו 'תשמע אם צריך לעזור לבית"ר אני אעזור כי חשוב שהיא תהיה'. אני אוהב ספורט מכל הסוגים. אני אוהב אנשים שמתמודדים בספורט, מדאיג אותי בן אדם שמנותק מספורט לגמרי , כבר יש לי סימני שאלה לגביו".
ניר ברקת
"לא מכיר אותו, מאחל לו הרבה הצלחה. הייתה לו התחלה קצת מגמגמת, אבל הוא התיישר מהר מאוד. אנחנו תולים בו המון תקוות. יש לו מגה ג'וב, נדמה לי שכולם צריכים לתת לו את המפתחות כדי שיוביל, כי אם זה לא יצליח עכשיו אז שאלוהים יעזור לירושלים. מכל צד של הקשת הפוליטית והחברתית כולם צריכים לעזור בעניין הזה; אם זה לא יעבוד, לא יהיה טוב".
יין
"אני מעדיף יין לבן. מאז שאמרו שיין אדום בריא עברתי ללבן".
מבצע שלמה
"הייתי כמה שעות על אדמת אתיופיה עד שסגן הרמטכ"ל אמר לי: 'תחזור עם מי שבאת, רק בלגן נהיה לי פה'. לקחתי איתי צוות של הסוכנות שצילם בשבילי היה שם מיצוי של יכולת עיתונאית והתארגנות. החוויה שלי הייתה לצאת בלי צוות לסקר אירוע ולחזור עם 17 דקות שידור ביום שבת אחרי הצהריים. הפרויקט שמדינת ישראל עשתה הוא מדהים".
פלאפל
"מת על זה, אבל על שווארמה עוד יותר. זה פיתוי שקשה לי לעמוד מולו".
קניות
"שונא. לפעמים, לפי מצב הרוח, אני הולך לקנות לעצמי בגדים. באופן כללי הראש שלי מסתובב אחרי שעה, אני יודע מה אני רוצה אני נכנס לחנות אחת ושם אני קונה והולך את הקנייה אני אוהב, לא את ההסתובבות".
פנסיה
"אני רוצה שתהיה לי פנסיה מאוד גדולה ולהמשיך לעבוד".
צופים
"הייתי המון שנים בשומר הצעיר, אני אף פעם לא הולך בדרך של המרכזית שכולם הולכים, אני תמיד על יד. תנועה לא גדולה, מאוד מיליטנטית, מאוד אהבתי. עכשיו אנחנו עושים כנס של 50 שנה לגדוד בכפר סבא. אחלה אנשים, חברים שלי עד היום, אנשים שהיה אכפת להם אז ואכפת להם גם היום".
סיגר
"אוהב מאוד. אוהב גם וויסקי, בלי להיות פלצן, בלי ללכת למועדוני סיגרים. אני מעשן סיגרים כבר 35 שנה עוד לפני שיגאל שילון חלם על זה. אני צרכן גדול של סיגרים בשקט, אני מעשן סיגר אחד ליום ב-25 שקלים, זה כמו קופסת סיגריות. פעם הייתי מעשן שלושה. אני מדליק אותו פעמיים ביום, אחרי ארוחת הצהריים ובערב, אבל אין מצב שלא יהיה סיגר לידי".
טלוויזיה
"מת על טלוויזיה, אוהב כל כך. טלוויזיה אני רואה בלילה ואחרי צהריים ובסוף שבוע אוהב ספורט בטלוויזיה. יכול לראות שעות את תכניות הכי פשוטות שיש. אם אני מפספס אז יש וי. או. די. אין עניין של זמן זה הכול עניין של החלטה. התכניות האהובות עליי הן 'בקר' ו'סיינפלד'. אני חושב שיש טלוויזיה טובה. כוכב נולד היא גם תכנית טובה מסוגה, היא עשויה טוב, מושקעת, ונותנת צ'אנס לפריפריה. עשויה עם הרבה חום ואהבה והרבה הומור וזה בסדר גמור אחלה תכנית. גם את הפרויקט הראשון של האח הגדול אהבתי, מצא חן בעיני לעקוב אחרי אנשים ביום שישי, לראות קבלת שבת עם רנין הערבייה".
משה שלונסקי
"צנוע ידוע".
נא להמתין לטעינת התגובות
