בית שמש: החילונים מנהלים קרב מאסף בעיר על סף כיבוש
תכנית להקצאות 5 כיתות לתלמידות חרדיות בבי"ס ממלכתי יוקרתי עוררה את זעמם של החילונים, שגם כך מרגישים כמיעוט נרדף. כעת מתנהל המאבק על איכלוס השכונה החדשה. הפסד גם בקרב הזה, ולחילונים באמת כבר לא יהיה מה לחפש בעיר לבושת השחורים
נחזור אחורה בזמן. לפני כשבועיים הודיעו גורמים בעיריית בית שמש כי בית הספר הממלכתי שפות ותרבויות עמים, הממוקם בשכונת רמת בית שמש א', יחולק על ידי מחיצה וחמש כיתות יוקצו לתלמידות מהחינוך החרדי. למשמע ההודעה החליטו הוריי התלמידים למחות ולצאת להפגין.
כשעה לפני ההתארגנות עוד ניסה ראש העירייה החרדי, משה אבוטבול, לפייס את החילונים. שליח מטעמו בא עם מסר שלפיו ראש העירייה מתחייב לדחות את הצעד והנושא יועלה לדיון רק בשנה הבאה. הורי התלמידים סירבו ואף איימו להחריף את המשבר על ידי השבתת מערכת החינוך בעיר. את כוחם הם שאבו מהצטרפותם של תושבים חילונים ממקומות אחרים בבית שמש, שחוששים כי התופעה תתפשט גם לבתי הספר של ילדיהם. הם קראו לראש העירייה להתפטר ונשאו שלטים שעליהם נכתב: "פה זה לא בני ברק".
לא בכדי עלה שמה של העיר החרדית ממרכז הארץ. לפני כחודש ערך ראש העירייה פגישת היכרות עם עיתונאים חרדים. במפגש יצא דוברו האישי, מתתיהו רוזנצוויג, בהכרזות בנוגע למאזן הדמוגרפי בבית שמש ושאיפותיה לעתיד.
"העיר בית שמש עומדת לעקוף את בני ברק בגדול", נאם רוזנצווייג, תוך שהוא מגדיר את התקופה הקרובה היסטורית. "עד היום התמודדנו על תואר העיר החרדית השלישית בגודלה בארץ, אבל מי שיבקר עוד השנה בבית שמש יגלה 4,000 יחידות דיור באמצע בנייה. עד סוף הקדנציה אנחנו נגיע להרבה יותר ובית שמש הולכת להיות העיר החרדית השנייה בגודלה".
ותוך כדי הוא גם זרק קריצה לכיוון עיר הקודש: "אין שם לא רוב חרדי וגם לא ראש עירייה חרדי, כך שיכול להיות שגם נהיה העיר החרדית הראשונה בגודלה", אמר הדובר. כל אותה העת ישב ראש העירייה לשמאלו של הדובר, האזין והנהן בראשו.
העיתון המקומי "תמורה" הפיץ את הדברים ופריצתה של מהומה הייתה רק עניין של זמן. ראש העירייה מיהר לנסות לכבות את השריפה. לכלי התקשורת הוא שיגר מסר מרגיע והודיע כי לדובר הובהרה חומרת דבריו וכי הם אינם מקובלים עליו. גם הדובר עצמו יצא בהצהרה כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי בסך הכול הציג נתונים על העיר ועל ההתפתחות הצפויה.
"כאשר דיברתי על ההתרחבות", חזר הדובר, "השוויתי
ההתרחשויות שתוארו חושפות טפח מהמאבק שהתפרץ לאחרונה ביתר שאת סביב צביונה העתידי של בית שמש. במהות המאבק בין חילונים לחרדים בית שמש דומה לעיר ששוכנת מעליה, ירושלים.
עם זאת, בבית שמש הכול קטן, קיצוני וקריטי יותר. על כל רחוב, מוסד או שכונה נאלצים תושבי העיר הלא חרדים לנהל מאבק. יש כאלה המגדירים את המאבק קרב של להיות או לחדול, ויש הרואים בו קרב מאסף, תלוי במידת האופטימיות.
נראה כי הכוונה להקצות כיתות מבית הספר שפות ותרבויות עמים לטובת החינוך החרדי שברה את גבו של הגמל החילוני. הנושא הצליח לעורר הדים רבים ולוועד ההורים הצטרפו כאמור גם הורים מבתי ספר ממלכתיים אחרים בעיר ותושבים ותיקים.
מספיק לבחון את הנתונים המספריים של מערכת החינוך בבית שמש - הכוללים תיכונים, בתי ספר יסודיים וגנים - כדי להבין את החשש המקנן בלבם. בבית שמש לומדים כ–16 אלף תלמידים בחינוך החרדי. 7,400 תלמידים מתחנכים בחינוך הממלכתי–דתי ובתחתית הטבלה המספרית ממוקם החינוך הממלכתי עם 2,800 תלמידים בלבד.
בנוסף לכך, במוסדות החינוך של אנשי הפלג הקיצוני "העדה החרדית" בעיר, המפעילים מערכת חינוך עצמאית אשר אינה נהנית מתקציבים עירוניים, לומדים בין 3,500 ל–4,000 תלמידים.
התמונה ברורה. בתי הספר הממלכתיים מתרוקנים, ומנגד - בחינוך החרדי קיימת מצוקה קשה, שם מדווחים על מחסור ב–250 כיתות לימוד. המגמה הזו הביאה את אנשי משרד החינוך להורות על איחוד בתי ספר חילוניים הסובלים מרמת תפוסה נמוכה והקצאת כיתות לחינוך החרדי כפתרון זמני. אלא שמחאתם הסוערת של הורי התלמידים השהתה לעת עתה את ההחלטה.
את הכוונות להקצות כיתות לחינוך החרדי רואים בקרב הורי התלמידים כמגמה מכוונת של העירייה נגד הציבור החילוני בעיר. "ברור שזו רק טעימה ממגמה לכבוש את כל בית הספר", טוען אבי בן דהן, אשר בנו החל השבוע את כיתה ה' בבית הספר. "גם אם נצליח לשרוד איכשהו, אף הורה לא ירצה לקחת את הסיכון ובשנה הבאה ההרשמה תהיה אפסית".
את טענות העירייה בדבר עודף הכיתות בבית הספר לעומת המחסור בחינוך החרדי, דוחים ההורים על הסף. "כל הכיתות מנוצלות, חלקן ללימודי העשרה", ממשיך בן דהן, "לכן יצא לבית הספר שם כל כך טוב, וזה הוכיח את עצמו. מדובר באחד מבתי הספר הטובים בבית שמש, שזכה גם בפרסים. בנינו את בית הספר במו ידינו. התקנו מזגנים מכספנו, יש בו צמחייה יפה, מחשבים וספרייה עשירה. למה שנזרוק כל זאת לים? דבר אחד טוב נותר לנו ברמה, אז למה לקחת גם אותו?".
לדבריו מצטרפת גם יושבת ראש ועד ההורים, טטיאנה אילוז. "מדובר בבית ספר שתמיד גדל וגם שייך לרפורמת אופק חדש, שדורשת עבודה בכיתות פרטניות".
על רעיון ההפרדה בין התלמידים החילונים לחרדים באמצעות מחיצה ההורים בוועד לא מוכנים לשמוע אפילו. "אין לכך תקדים", זועקת אילוז בנחרצות. "אני רוצה לראות שחרדים יסכימו להכניס תלמידים חילונים אליהם לבית הספר. מדובר בחיכוך מיותר על חשבון ילדים קטנים. אם יש בית ספר שהוא פנינה, עם איכות למידה גבוהה וצוות מורים מעולה, למה לא לנצל את המשאבים? למה במקום לפתח מצמצמים וחונקים?", היא תוהה.
"אם יש עודף כיתות", מציעה אילוז, "שהעירייה תרחיב את בית הספר לכיתות ז' וח' למשל, ולא תמסור אותן לידי החרדים".
לאור מחאת הורי בית הספר, התקיימה במהלך השבוע האחרון ישיבה דחופה בין נציגי מחלקת החינוך בעירייה לאנשי משרד החינוך. בתום הישיבה הוחלט שהרעיון יידחה עד לשנה הבאה.
"בשנה הבאה תהיה ראורגניזציה של מערכת החינוך בעיר", מדווח מחזיק תיק החינוך החרדי בעירייה, שמואל גרינברג. אבל גרינברג לא מתרגש מהדחייה. "הם ניצחו אולי בקרב, אבל לא במערכה", הוא מפרשן.
לדבריו, בשנה הבאה תסגור העירייה לפחות בית ספר ממלכתי אחד. "כמו שעשו ברנה קסין ובפסגת זאב בירושלים, שם סגרו בתי ספר והעבירו לחרדים", הוא אומר, "הכול כמובן בהתאם להוראת אנשי המקצוע במשרד החינוך שיחליטו כיצד לקיים את המהלך. בסך הכול שנת הלימודים הנוכחית במגזר החרדי נפתחת במצוקה גדולה כאשר מוסדות רבים נמצאים בחניות, מחסנים, דירות שכורות וקרוונים ואילו בבתי הספר הממלכתיים יש עודף של כיתות".
השיחה עמו מתקיימת ערב פתיחת שנת הלימודים וגרינברג מדווח שעד עכשיו אין לו איפה לשים ארבע כיתות א'. הוא מעודד מהתקדמות בנייתן של 120 כיתות לימוד נוספות שיוקצו לחינוך הממלכתי–דתי והחרדי במהלך השנה הקרובה, "אבל לא יהיה מנוס ממסירת מבנים ומצמצום מערכת החינוך הממלכתית", הוא מסכם.
פיתוחה של בית שמש החל בסוף שנות התשעים. המטרה הייתה למשוך לעיר אוכלוסייה חזקה. קוטג'ים ובתים צמודי קרקע, בנייה חדשנית, תשתיות מפותחות, נוף מרהיב ומיקום גיאוגראפי אידיאלי - החלום הישראלי - כל אלה היו אמורים להבטיח את מימוש המטרה.
השכונה הראשונה שנבנתה הייתה רמת בית שמש א' והיא יועדה לציבור הכללי. לשכונה הגיעו רופאים, עורכי דין, אנשי צבא ורוח. לנגד עיניהם הם ראו חזון המשלב איכות חיים גבוהה לצד חינוך איכותי. כך הוקם גם בית הספר שפות ותרבויות עמים, בית הספר הממלכתי היחיד באיזור המתפתח של בית שמש.
לימודי אנגלית בכיתה א', ערבית בכיתה ד', שיעורי מוזיקה וכיתות העשרה במדעים. לבית הספר מגיעות משלחות מחו"ל והונהגו בו משמעת קפדנית וסדר מופתי. ההישגים הגבוהים שבהם התהדר המוסד החינוכי משכו אליו גם תלמידים רבים מבית שמש הוותיקה.
אלא שהמשבר בנדל"ן באותה תקופה, לצד קצב הבנייה המסחרר בשכונה, הותירו את הקבלנים עם מלאי רב של דירות שמהן ביקשו להיפטר במהירות. כוחות השוק אמרו את דברם והפור נפל. לשכונה הגיעו בעיקר חרדים אמריקנים ודתיים–לאומיים. החילונים לעומתם החלו נוטשים.
"היום אפשר לספור על כף יד אחת את המשפחות החילוניות בשכונה", מקונן בן דהן, בן לאחת המשפחות המייסדות. "פעם השכונה הזו הייתה מעוז החילוניות. הייתה כאן קהילה משגשגת והפוטנציאל היה מדהים. אנשים השקיעו כאן את מיטב כספם. אבל אז השכונה נמכרה לחרדים ופשוט מנסים לגרש אותנו מכאן. יש כאן טרנספר לחילונים. כל חלקת אדמה חשופה הם מנסים לכבוש. אנשים מפחדים להגיע.
"היום, מי שמגיע הם דתיים–לאומיים, חרדים או אמריקנים שהם גם דתיים. כל מי שלא הייתה לו זיקה חזקה לעיר פשוט נטש. למודיעין, לירושלים, למעלה אדומים. בגלל הצביון. אין צמיחה לחילונים ומי שנותן את הטון אלה החרדים. אף אחד לא צר לנו על הבית, אבל כבר לא נעים להסתובב כאן. לילדים אין חברים בשכונה וכל שנה נוטשים עוד ועוד".
לדבריו, מדובר בתוצאה של התנהלות כושלת מתמשכת של הגורמים העירוניים לאורך השנים, שכעת הוא וחבריו משלמים עליה מחיר כבד. הוא עצמו מודה שלצערו רבים מחבריו החילונים לא רצו להתמודד עם נושא ההתחרדות ועזבו את השכונה. מצד אחד יש לבן דהן טינה צורבת כלפיהם, ומצד שני הוא מבין ללבם.
"בדיעבד התברר שהם עשו את הצעד הנכון", הוא אומר בעצב. "גם אני רשום היום אצל מתווכי דירות. אני בין אחרוני החילונים כאן. אין כבר מה להפסיד. המגמה היא לבנות באחד המושבים באזור או לעבור למודיעין".
היחסים בין המגזרים באיזור הרמות של בית שמש נפיצים. בתוככי רמת בית שמש א', למשל, הדומיננטיות שייכת לציבור הדתי–לאומי, אך הבניינים שבבסיסם ממוקמות חנויות המרכז המסחרי במקום הם על טהרת המגזר החרדי. זו הסיבה לכך שעל המרפסות המקיפות את המרכז מתנוססים שלטים המודיעים כי אין לעבור במקום בלבוש לא צנוע. אישה שתעז לעשות כן, צפויה לספוג מטר גידופים מבזה.
בכניסה לסופר המקומי עומד שומר שמחלק ז'קטים לנשים המגיעות עם גופיות. גם לבעלי עסקי המזון במקום הובהר כי אסור להם להציב שולחנות בפתח חנותם, כדי למנוע התגודדויות לא הולמות ולא רצויות.
דריסת הרגל הראשונה של החרדים בבית שמש התרחשה אי שם בתחילת שנות התשעים. באותם ימים ח"כ אברהם רביץ המנוח מיהדות התורה כיהן כסגן שר הבינוי והשיכון וביקש מראש העירייה דאז, שלום פדידה, לסייע במצוקת הדיור החרדי. פדידה הסכים וכך נבנתה הקרייה החרדית מנוחה ונחלה, אשר יועדה לחרדים בלבד.
כמה שנים לאחר מכן החלה בנייתה של שכונת רמת בית שמש ב', אשר יועדה אף היא לחרדים. אל השכונה, בשל הקרבה לירושלים וכפתרון למצוקת הדיור, נהרו בעיקר זוגות צעירים מקרב "העדה החרדית", שמעוזה הוא במאה שערים.
בעירייה לא לקחו בחשבון את ההתפתחויות הצפויות. נהר הירדן הוא הרחוב המרכזי של רמת בית שמש ב', אך הוא גם משמש ציר המחבר בין רמת בית שמש א' לעיר הישנה. לא עבר זמן רב והתושבים החדשים החלו להפגין למען סגירת הכבישים. לעתים מדובר היה בהפגנות סוערות ואלימות. על פי התכניות תוכננו להיסלל שני כבישים עוקפים לשכונה, אך אחד מהם לא נסלל עד היום. בכביש 10, שכן נסלל, נמצאו ליקויים רבים מבחינה בטיחותית.
באופן רשמי הציר העובר ברמת בית שמש ב' אינו סגור למעבר כלי רכב בשבתות, באופן לא רשמי, ממש לא כדאי לעבור שם. "מי שעובר פשוט חוטף אבנים ומעדיף לא להיתקל בהם", מספרת טלי אביאן, תושבת העיר. גם מקרי תקיפה והכאה של נשים שלא לבושות בצניעות לטעמם של הקיצונים נרשמים מעת לעת. המקרה האחרון אירע רק לפני כשבוע.
הנזק התדמיתי הכבד שנגרם לעיר בעקבות התפרצויותיו מעת לעת של הציבור החרדי הקיצוני מהווה גם הוא את אחת הבעיות הגדולות העומדות לפתחו של הציבור החילוני.
מכלוף אוחיון, בעל פיצרייה במרכז המסחרי, מתגורר בבית שמש כבר 48 שנה. את המצב הנוכחי בין האוכלוסיות בעיר הוא מגדיר כבלגן. "אנחנו לא רגילים לזה", הוא אומר בכאב. "בבית שמש היינו רגילים להיות משפחה אחת. אחד מכיר את השני, אחד עוזר לשני. פתאום יש הפגנות, שורפים פחים, מיידים אבנים.
הדוסים האלה לא מתאימים לאוכלוסייה שהייתה פה. אפילו שישלטו על המקום, אבל שתהיה פה אחווה ולא הפרדה. אנחנו רגילים לאהבה. הם, אין להם את הדבר הזה. בעיניים של החרדי אני מרגיש שהוא לא רוצה להתעסק איתי או לקנות ממני. שיאכל בד"ץ, זאת זכותו, אבל אפשר לשמור על איפוק".
כשהוא נשאל לאן מועדות פניו של הציבור החילוני בבית שמש, העובד שלו, אביב, מספק במקומו תשובה קצרה וכואבת: "לתהום".
תושבים אחרים בעיר מבקשים להדגיש שהחרדים עדיין לא מהווים רוב בעיר. "אבל בניגוד לחילונים יש להם יכולת להשתלט על מה שהם רוצים", אומר אורן קריספל, בעל מספרה במרכז העיר. הוא מספק כדוגמה את החוויה האישית שעברה עליו בנושא.
כדי לפרסם את המספרה שבבעלותו הוא ביקש להתקין שלט פרסום בכניסה לעיר. בשלט, אשר עלותו כמה אלפי שקלים, נראה ראש של בחורה עם תספורת אופנתית. מעט אחרי תלייתו הושחת השלט. הדבר חזר על עצמו שלוש פעמים. קריספל התייאש ובסופו של דבר ויתר על התענוג. כיום בשלטים שהוא תולה מתנוסס רק הלוגו.
קריספל הוא בן 29, גיל שבסביבתו כבר מתחילים לחשוב על השתקעות, אך ברור לו שבית שמש לא הולכת להיות הבית שלו. "זה לא שהציבור החרדי הוא הרוב בעיר, אבל זה מאוד מלחיץ מה שקורה פה", הוא מעיד. "אין לעיר הזאת מה להציע לי. הם מכרו את העיר".
כשהוא אומר "הם" הוא מתכוון לראשי השלטון המקומי. אחד הבחורים שנכנסו למספרה בעודו מדבר, מסכים איתו בכל לב. כמו קריספל, גם הוא נשמע די מיואש מהמצב בעיר. הוא מסרב לספק את שמו ("יש לנו עסקים בעיר") ורק מסכים לספר שכיום הוא מתגורר במודיעין.
הוא מצהיר שהיה רוצה להישאר לגור בבית שמש, "אבל העיר מתחרדת והולכת לכיוון שהוא לא כיוון. הייתי רוצה להישאר, אבל אני לא מסוגל. זה חזק מאיתנו ולא תלוי באזרח הקטן. ברגע שהתקבלה ההחלטה להכניס חרדים לעיר, אין דרך חזרה".
אולם לא כולם תמימי דעים עם חוות הדעת הפסימית של הצעירים. "אנחנו נחושים להילחם על הבית", מכריז חבר מועצת העירייה מוטי כהן. "הסטיגמה של רוב חרדי לא מקובלת על התושבים. היום, אחרי עשר שנים, אנחנו אומרים די. לא נפתור את מצוקות הציבור החרדי על הגב שלנו". בדבריו, כהן מתכוון לנושא הכי חם בעיר - אכלוסה העתידי של רמת בית שמש ג'. מבחינת הציבור החילוני זהו הקרב החשוב ביותר.
לקראת הבחירות המקומיות שנערכו בבית שמש בנובמבר האחרון, איגד סביבו משה אבוטבול, יושב ראש סיעת ש"ס המקומית, את מרבית הפלגים החרדיים בעיר מחד ואת סיעות דור אחר והעבודה החילוניות מאידך. אבוטבול הכריז על ייסודו של גוש חברתי מאוחד והבטיח להיות ראש העירייה של כולם.
הקמפיין זכה להצלחה גדולה ואבוטבול כבש את לבבותיהם של רבים מתושבי בית שמש הוותיקים. בזכותם הוא כבש את כס ראש העירייה. אלא שמאז עברו חודשים מספר, והתמיכה שנתנו התושבים הוותיקים לאבוטבול התחלפה בזעם גדול.
לפני הבחירות נחתם הסכם עקרונות בין כלל חברי הגוש החברתי שבו התהדר אבוטבול. על פי ההסכם הוחלט כי שלוש השכונות המתוכננות להיבנות בעיר - רמת בית שמש ג', ד' וה', אשר יחד יכילו כ–30 אלף דירות - יחולקו בין כלל המגזרים שווה בשווה. רמת בית שמש ג' תשווק לציבור הכללי (חילוני ודתי–לאומי) ואילו רמת בית שמש ד' וה' ישווקו לכל המגזרים, כולל הציבור התורני, בהתאם לצרכים וכוחות השוק.
אלא שאז שמעו בסיעת יהדות התורה על ההסכם והטילו וטו מוחלט. הם הציעו ששכונה ג' עצמה תחולק לשלושה חלקים, וכך הוסכם בסופו של דבר בין כלל הסיעות. ההסכם הראשון נגנז, אבוטבול ניצח בבחירות ואף הצליח להקים קואליציה חובקת מגזרים כפי שהבטיח והיא התנהלה על מי מנוחות. עד לאחרונה.
לפני שישה שבועות התקיימה ישיבת מועצת העירייה וההסכם השני קיבל תוקף רשמי. ברמת בית שמש ג' עומדות כיום 2,200 יחידות דיור לפני שיווק. לקראת היציאה לשלב המכרזים העביר אבוטבול ברוב מכריע במועצת העירייה את ההחלטה שלפיה השכונה עצמה תחולק בין שלושת המגזרים שווה בשווה, ולא לפי התכנון המקורי. עוד הובטח כי לכל מגזר יוקצו כבישי גישה נפרדים וגבולות ברורים. בהתחלה התנגדה בתוקף למהלך סיעת המפד"ל המקומית, אך גם זו התרצתה בסופו של דבר. כהן, החבר בסיעת דור אחר, החליט להתפטר מהקואליציה בעקבות השתלשלות העניינים.
למי שלא בקיא בפסיפס התרבותי העדין של בית שמש, קשה יהיה להבין על מה הרעש והמהומה, כי הרי מדובר כאן בהחלטה שוויונית. אלא שמספיק לקרוא את הסופרלטיבים שקיבל אבוטבול בעיתונות החרדית כדי להבין את משמעות המהלך.
לאחר אותה ישיבת מועצה פורסמה בפורום החדשות החרדי באינטרנט, בחדרי חרדים, כתבה בנושא תחת הכותרת: "ניצחון לאבוטבול: רמת בית שמש ג' חרדית". תחתיה נכתב כי "הרבה מלל נשפך על חוסר ניסיונו של ראש העירייה החדש, ועל התרפסותו כלפי החילונים, בכך שהעביר להם את השליטה ברמת בית שמש ג'.
"אלא שהיום הפתיע ראש העירייה את כולם והוכיח כי לעיר בית שמש יש ראש עירייה חרדי מצליחן. במהלך מפתיע ומבריק הוא הצליח לשכנע את חברי סיעת המפד"ל להצביע בעד פתרון השליש. מה שמבטיח את רמת בית שמש ג' לחרדים נטו, היא העובדה שחילונים לא ירצו להתגורר בשכנות לחרדים. המשמעות: כל השכונה, על 2,200 יחידות הדיור הראשונות שלה, תהיה מאוכלסת בזוגות חרדים צעירים".
מצוקת הדיור היא מהנושאים הקריטיים בקרב המגזר החרדי. לשם הצלחה במהלך המתוכנן, אבוטבול אף קיבל את ברכתם של גדולי הרבנים במהלך החשוב בימים שלפני ההצבעה. הביקור הראשון נערך בביתו בירושלים של מנהיג הפלג הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר מכן, הוא המשיך לביקור אצל מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, כשהוא מלווה בשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ובביקור הוצגו בפני הרב תכניות הפיתוח לשכונה החדשה. ביקורים נוספים של אבוטבול נערכו גם בבתיהם של האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלז והרב אהרון לייב שטיינמן.
גם מעיני החילונים משמעות ההחלטה של חלוקת השכונה לשלוש לא נעלמה. כשהם מודעים היטב למשמעות הגורלית הם החליטו להשיב מלחמה שערה. על רכישת הדירות שיעמדו למכרז בעוד כחודש החלה תחרות שיווקית סוערת. כהן מדווח שכבר הצליח, בשיתוף נציגי תושבים נוספים, לגבש קבוצת רכישה של כ–300 קונים פוטנציאליים והוא מתכוון להגיע גם ל–500.
"כל בית שמש כבר מגויסת", הוא מכריז. "אנשים מבינים שקיבלו את החרדים באהבה והחרדים באים ובועטים בהם. זו ההרגשה של כל תושב ותושב. 20 שנה לא בנו לחילונים ויש הרבה שרצו לבנות ולא היה להם ולכן הם עזבו. היום כל תושב מרגיש שרוצים לזרוק אותו מהבית. החילונים שהסכימו לבוא לא פוחדים. יש בינתיים 300 קונים שנחושים לגור בבית שמש ולא לוותר".
המלחמה הנדל"נית נגד ההתחרדות כבר הספיקה לגלוש גם לתוך העיר הוותיקה. המחירים הזולים יחסית של הדירות בעיר קורצים לציבור החרדי. אך יש גם מי שמסרב לתת לזה יד. יואב עמית, מתווך דירות בבית שמש ותושב העיר, מדווח שלאחרונה מגיעים אליו חרדים שמאחוריהם קבוצות רכישה גדולות.
"אני עם החרדים לא משתף פעולה", הוא מתריס. "אני מרגיש שבסופו של דבר זה בעוכריי. הם כמובן בשוק, אחרי הכול זאת פרנסה, אבל אני לא רוצה לחרד את העיר הזאת. המצב לא טוב. אין ספק שהם מנסים לייצר תהליך של התחרדות ולעומת זאת אני לא רואה אוכלוסייה כללית וחילונית חזקה שנכנסת לעיר. זה בעוכרינו".
בימים אלה הוא מרכז מאמצים כדי שתושבים חילונים יתגייסו ויקנו ברמת בית שמש ג'. "המקום מדהים ביופיו, הכי יפה בארץ. שמורת טבע ממש", הוא משווק בלהט. "זאת מלחמה ונעשה את הכול. אנחנו מתגייסים באופן מאסיבי כדי שהשכונה תשמש יעד לזוגות חילוניים. אם הסטטוס–קוו ייפגע, העיר תיכנס לטלטלה".
מתי רוזנצווייג, דוברו של ראש עיריית בית שמש, מסר בתגובה כי "ראש עיריית בית שמש הוא אכן ראש העירייה של כולם ומקדיש 70 אחוז מסדר יומו לטיפול בתושבי בית שמש הוותיקה. הדבר מתבטא גם בחלוקת התיקים הקואליציונית; מרבית התיקים החשובים, כגון חינוך, רווחה, ספורט, שפ"ע, נוער ומתנ"סים, ונוסף על כך, תפקיד ממלא מקום ראש העירייה, מופקדים בידיהם של חברי מועצת העירייה המייצגים את הציבור הכללי והדתי–לאומי בעיר.
"אין כל הזנחה ואפליה כלפי המגזר הכללי בעיר ואפילו להפך. אם יש אפליה הרי שהיא כלפי המגזר החרדי בתחומים רבים. אם זה במתנ"סים, תקציבי תרבות וכמובן, בתחום החינוך.
"כמעט בכל בתי הספר הממלכתיים בעיר יש כיתות ריקות ומבני חינוך העומדים ריקים. לעומת זאת, במגזר החרדי קיים מחסור חמור של 250 כיתות והתלמידים נאלצים ללמוד בתנאים תת אנושיים במחסנים ובמקלטים.
לגבי בית הספר שפות ותרבויות עמים מציין רוזנצווייג כי "מדובר במבנה שאמור להכיל 480 תלמידים אך בפועל לומדים בו כ–180 תלמידים בלבד. בשכונה שבה ממוקם בית הספר יש אלפי תלמידים שאין להם כיתות ללמוד בהן. כמו כן, מדובר בבית ספר חילוני הממוקם בלב שכונה חרדית–דתית, כאשר רוב מובהק של 75 אחוז מהתלמידים הלומדים בו מגיעים מבית שמש הוותיקה בהסעות במימון העירייה. מה גם שליד בתיהם יש מבנים ריקים וכיתות ריקות שאליהם הם יכולים להגיע ללא הסעה. בהתאם לזאת, משרד החינוך הורה לעיריית בית שמש לפעול לצמצום בתי הספר הממלכתיים בעיר הסובלים מתפוסה נמוכה".
לגבי הטענות על התחרדותה של העיר אומר הדובר כי "מי שמדבר על התחרדות העיר חייב להבין כי הנושא קיים כבר 20 שנה ואילו ראש העירייה מכהן בפועל חצי שנה בלבד. זהו אינו מצב שהוא יצר. המציאות הקיימת מעידה כי העיר בית שמש הכפילה את עצמה כמה פעמים בשנים האחרונות והאוכלוסייה החדשה היא ברובה חרדית ובחלקה דתית–לאומית".
בעניין הבנייה העתידית בעיר מוסר רוזנצווייג כי "ראש העירייה, כחלק ממדיניותו כראש עירייה של כולם, העביר החלטה במועצת העירייה שלפיה השכונה תחולק שווה בשווה בין המגזרים ויהיו בה גבולות ברורים בין החלקים".
עוד מוסיף רוזנצווייג כי "עד לכהונתו של ראש העירייה הנוכחי מעולם לא נערכה ישיבה מסודרת בעירייה לגבי 'פני העיר לאן?'. כתוצאה מכך נגרמו חיכוכים בין האוכלוסיות. הפעם, מתוך רצון כן להיטיב על כלל המגזרים, ההחלטות בדבר יישובה העתידי של העיר התקבלו על סמך ייעוץ של אנשי מקצוע והסכמה משותפת של כלל נציגי הסיעות השונות בעירייה.
"ראש העירייה לא רק מדבר אלא גם עושה כדי להביא לעיר אוכלוסיות מכל המגזרים. לשם כך הוא פועל בכלי התקשורת שמגיעים לקהל יעד שאינו חרדי, כמו רדיו תל אביב וערוץ 7. הוא אפילו מסר את מספר הטלפון האישי שלו לכל מי שמעוניין לברר בדבר מגורים בבית שמש.
"לכן, הטענה כי העיר משווקת רק לחרדים אינה נכונה. להפך, בעבר נעשו ניסיונות רבים ליישב משפחות מהציבור החילוני בעיר ואף הושקעו בכך מיליוני שקלים, אך הציבור החילוני נמנע מלהגיע בכל זאת. נראה שמדובר בתוצאות הזנחה מתמשכת של השלטון הקודם".
נא להמתין לטעינת התגובות
