הפה הגדול של בר מוחא: כך נפל בפח אחד מראשי הכנופייה הירושלמית
איציק בר מוחא, מראשי "הכנופיה הירושלמית", לא מפסיק להסתבך. בשעה שהוא מרצה עונש מאסר בן 11 שנה ביצעה המשטרה האזנות סתר לשיחות שערך בכלא. זמן ירושלים מפרסם את תמלילי השיחות של העבריין שנפל כמו אחרון הטירונים, רק מפני שפתח את הפה
בניגוד לראשי ארגוני פשע אחרים, בר מוחא פשוט לא מסוגל לסגור את הפה ולעזאזל הקודים המקובלים. בצורה לא ממש מובנת הוא הפך את היוצרות: הוא שותק כשלא צריך ומדבר בלי סוף כשעדיף לגזור על עצמו דום שתיקה.
פטפוטיו הבלתי נשלטים הביאו אותו למצב שבו הוא נמצא כיום. סיטואציה שבה הוא מסובך עד צוואר בפרשה של ניסיון לכאורה להבריח חומרי חבלה לעיר במטרה לחסל את יריביו. ביחידה המרכזית ידעו שבר מוחא משחרר את חרצובות לשונו בקלות וביצעו ללא הרף האזנות סתר לשיחות שערך. העבריין מצדו סיפק את הסחורה, ובגדול.
בר מוחא, המרצה את עונש מאסר בן 11 שנה בגין ניסיון חיסול של העבריין החיפאי יעקב קקון, נעצר לפני כשלושה שבועות פעם נוספת, בחשד למעורבות בפרשת "מת לחיות", שבמסגרתה, כך על פי כתב האישום, בר מוחא וחברים נוספים מכנופיית הפשע שבראשותו, ניסו להבריח מטען חבלה לירושלים במטרה לחסל בכירים ממשפחת הפשע של מאיר ויצחק אברג'יל.
על פי ההערכות, מי שעמד על הכוונת של בר מוחא וחבריו הוא העבריין יעקב "עקא" שמעון, שנחשב ה"חייל" הבכיר ביותר של האברג'ילים. הרקע לניסיון
האזנות הסתר שביצעה המשטרה ושמתפרסמות כאן לראשונה חושפות כי בר מוחא ממשיך לנהל באין מפריע את עסקיו, הכוללים, על פי המשטרה, גביית כספים וסחר בביצים מוברחות, כמו גם עסקים חוקיים לגמרי.
אם היה למישהו ספק, האזנות הסתר סותמות את הגולל על סימני השאלה: מבין כותלי בית כלא השרון, ממשיך בר מוחא לתת את הטון דרך צבא של "חיילים" שרק מחכים לפקודה מהבוס.
על פי כתב האישום, בר מוחא (41) שלח את "חייליו", שמי דרי וקובי לוי, לרכוש מטען חבלה משני עבריינים מכפר קאסם, שהיה אמור לעבור לירושלים ולהיות מופעל באמצעות שלט רחוק. המטרה כאמור הייתה שמעון, שדקר לפני כשמונה חודשים את יוסי מלכה, מראשי "הכנופיה הירושלמית".
ככל הידוע, שמעון סומן על ידי "הכנופיה הירושלמית" כיעד הבא לחיסול, לאחר שרשרת אירועים בינואר 2009 שהביאה להפרת הסטטוס~קוו בעולם התחתון בעיר. אחד מהאירועים החשובים באותה תקופה אירע בבצהרי יום חמישי 1 בינואר, עת תכנן שמעון להיכנס למכונית הגולף שברשותו בשכונת מגוריו, הר חומה.
מתוך הרגל, הוא בדק מתחת לרכב וגילה מטען חבלה מחובר באמצעות מגנט לשלדת הרכב. שמעון קרא ל"חייל" חדש במשפחה, משה ברוכי, הידוע כ"טושה", וביקש ממנו להגיע. "איזה קוקסינלים", אמר ל"טושה", "שמו לי פרסה מתחת לסוס". ברוכי הגיע והשניים פירקו את המטען באמצעות מוטות ברזל והשליכו אותו לתוך שיח בקרבת ביתו של שמעון. חבלנים הגיעו מאוחר יותר למקום ונטרלו את המטען.
כבר באותו יום, כך טוענים במשטרה, הגיעה הוונדטה. שמעון וברוכי ארבו ליוסי מלכה בסמוך לביתו שבתלפיות. בסביבות השעה 21:45, כך עולה מכתב האישום, הוציאו השניים את מלכה בכוח מג'יפ הטויוטה לנד קרוזר שלו, גררו אותו והתחילו להלום בו במרץ. לפי הערכת המשטרה, שמעון הוציא בשלב מסוים סכין ודקר את מלכה בפניו ובירכו השמאלית.
מלכה הצליח לבסוף להימלט, קיבל טיפול בבית החולים שערי צדק ולא התלונן במשטרה. לרוע מזלו של שמעון נכחו באירוע שני עדים ובאמצעותם הצליחו חוקרי מפלג התשאול של משטרת המחוז לבסס ראיות שהובילו להגשת כתב אישום. למעשה, כבר באותו יום הצליחה המשטרה לגבש את התמונה ועצרה תוך שעות את שמעון וברוכי.
מלחמת הכנופיות התחילה בעקבות שיתוף פעולה חדש בין חברי "הכנופיה הירושלמית" לארגון הפשע שבראשו עומד שלום דומרני, שנחשב כוח עולה ודומיננטי בעולם התחתון. שיתוף הפעולה נחשב בגידה בעיני משפחת אברג'יל בגלל קשר הדוק שהתקיים בין שני הצדדים, והוא מתעצם לנוכח מאבק השליטה הארצי בין משפחת אברג'יל לארגון הפשע של דומרני.
הרעיון לפזר את חלקי גופו של שמעון על פני האדמה, כך על פי המידע שבידי המשטרה, נולד במהלך מאסרו של בר מוחא, שעה שהוא התיידד עם עבריין ערבי המתמחה במטעני חבלה.
בתחילת יולי שיתף אותו בר מוחא בתכניתו להוציא את מבצע החיסול אל הפועל. ביום רכישת המטען בכפר קאסם דרש בר מוחא לסגור סופית את העסקה. על פי האזנות הסתר שביצעה המשטרה, כך זה נשמע.
בר מוחא: "אתה... בודק תתת... ת'זה (ככל הנראה את עניין רכישת המטען - י"א)?".
דרי: "כן, כן, בטח, אח שלי. מה זה?".
בר מוחא: "בסדר, אל תחכה לשנת 2017".
דרי: "2009, 2009".
בר מוחא: "2009, כן".
ב~12 ביולי תכננו דרי ולוי את הנסיעה לכפר קאסם, לא לפני שדרי התייעץ עם הבוס.
דרי: "אני אצא לזה (על פי המשטרה הכוונה למכין המטען - י"א). הוא לא עונה לי, אני הולך אליו עוד מעט. אני אראה רק שהוא יהיה שם, אני לא יודע".
בר מוחא: "אין, הוא שם, אחי".
דרי: "בסדר, אח שלי, אני אלך אליו. נראה, אני אשב איתו ש...".
בשעות הלילה, נטען, חייג דרי ללוי, כדי לקבוע את הנסיעה לכיוון כפר קאסם.
דרי: "איפה אתה?".
לוי: "תלפיות".
דרי: "אתה רוצה לבוא איתי".
לוי: "לאיפה אתה הולך?".
דרי: "לסיבוב".
לוי: "וואללה, כן. נבוא".
דרי: "כן, אז יאללה. טוב, אז אני עוד מעט אבוא אליך לבית".
לוי: "מה, צריך להתקלח או משהו? אני קצת מלוכלך".
דרי: "אתה לא חייב להתקלח, הולכים לסיבוב רגע. רק סתם, אה. נלך לאיזה... חבר. אני הולך לפתור רגע ל... זה, מישהו, חייב כסף למישהו, ביקש ממני איציק ל...".
לוי: "רוצה אז לאסוף אותנו מהדרך, אותי ואת אבי? (אבי אפריאט, שלא מעודכן בנוגע לרכישה - י"א) אני אשים את האופנוע בצד".
דרי: "אתה רוצה? טוב, אז אני מקסימום עוד כמה דקות אצא מהבית ואעשה לך טלפון, אני עולה רגע לבית ואני יוצא".
לוי: "שאני אדע, שאני אגיד לאבי? (בנוגע למטען - י"א)".
דרי: "כן, אתה יכול להביא אותו, מה?".
בין תמלילי האזנות הסתר המשטרה הצליחה לגלות כמה פרטים נוספים הנוגעים להתנהלותו של בר מוחא מתוך הכלא. הם אינם קשורים בצורה ישירה לפרשה המרכזית של רכישת המטען, אך מספקים זווית נוספת להבנת עוצמתו של בר מוחא. גם מתאו בכלא השרון בר מוחא ממשיך לשלוט בעסקיו המפוקפקים בעיר. כך, למשל, הוקלט דרי בשיחה עם בר מוחא בעניין גביית חוב מגיסו של דרי.
בר מוחא: "תגיד לי, ההוא שדיבר איתך אתמול".
דרי: "כן".
בר מוחא: "החוב שאני ב... אמרתי לך?".
דרי: "מה זה?".
בר מוחא: מה, מה זאת אומרת? חוב גדול".
דרי: "מה זה זה. מה זה חוב גדול? החוב אז, שאז דיברנו איתו?".
בר מוחא: "כן".
דרי: "אמרתי לו ש... שאתה היית... יחסית ערב לזה ושהוא יפתור את זה. אז הוא אמר לי, 'שמי, אני מבחינתי 4,500 יכול להעביר להם. יותר מזה אני לא יכול'. אמרתי לו, 'אין שום בעיה, אחי, אני מבחינתי... מה שהתחייבת בזה... תסגור, זהו זה'. הוא אמר לי, 'שזה נסגר וזה'. אמרתי לו, 'אם זה נסגר, אם סגרת איתם, סגרת איתם, אני מה אכפת לי, אני לא... לא נכנס לחשבונות של מה שסגרת איתם'".
בר מוחא: "4,500 מה?".
דרי: "4,500 דולר".
בר מוחא: "הא, כן? כמה זה?".
דרי: "זה 18 אלף. אני אישית אומר לך שזה, בוא נגיד ככה, לא בטוח שהוא יוכל לעמוד, אתה מבין, אני לא חושב שהוא יעמוד במה שהוא בטוח. אם הוא לא יעמוד בזה כאילו אנחנו... שכאילו הוא חייב את זה לנו, שאנחנו נבוא אליו בטענות, שנתחייב בשבילו. שום דבר לא בטוח אצלו, אם הוא לא תהיה לו עבודה... אם הוא לא... לא יודע מה".
בר מוחא: "אולי... אם אפשר לבדוק את הדברים לפני שבכלל סוגרים עם האנשים".
דרי: "תשמע, זה הכול תלוי בזה שאם תהיה לו עבודה או אם לא תהיה לו עבודה".
בר מוחא: אני אומר, אם אפשר לבדוק את זה".
דרי: "אני יכול לבדוק, אני יכול לבדוק מה שאתה רוצה אחי".
בר מוחא: "אתה מבין, לעשות כאילו שיעורי בית, אם הוא יהיה מסוגל לעמוד בזה וכל זה, אתה מבין?".
דרי: "כן".
בר מוחא: "רק שנייה נשמה, גם בשביל שהוא יוכל לעמוד בזה וזה הא... 15 אלף, הבנת?".
דרי: "כן".
בר מוחא: "15 אלף, אבל שיהיה ודאי שהוא יכול לעמוד בזה, שהוא לא יספר לנו סיפורים וניתן עליו מילה ואנחנו סתם ככה אחר כך אה... הבנת?".
חזרה לפרשה המרכזית. על פי כתב האישום, עם סיום השיחה ביניהם, יצאו דרי, לוי ואפריאט לכיוון כפר קאסם, ברכב מסוג קאיה השייך לאשתו של דרי. שם הם פגשו את עודה קוטאייר, שאותו הכיר בר מוחא במהלך שהותו בכלא.
במהלך הפגישה דיברו השלושה בנוגע למטען ולסכומים שאמורים לשלם בעבורו. במשך כל השיחה לא הכניסו דרי ולוי את אפריאט לגמרי לסוד העניינים. השלושה נעצרו, ובחקירה אפריאט, שלא ידע במה הדברים אמורים, סיפר למשטרה היכן הם היו. סביר להניח שאם אפריאט היה מודע למטרת הנסיעה, היא לא היה "מפיל" את חבריו בחקירה. על פי המידע המודיעיני שבידי המשטרה, לאחר המפגש עם קוטאייר, עדכן דרי את פטרונו, בר מוחא, על המפגש והתשלום בסך 4,000 שקל (כנראה מדובר בתשלום ראשון מתוך שלושה) עבור מטען במשקל שני קילו וחצי.
דרי: "אני אתמול ישבתי איתו, אחי".
בר מוחא: "כן".
דרי: "הוא, אין שום בעיה, הוא לא צריך... הוא אמר, 'בשבילך, מה שאתה רוצה, מה שתגיד, מה שתחליט', הוא אומר שאתה תקבע. אמרתי לו שייתן לך את זה (המטען - י"א) בתשלומים, הוא אמר שאין שום בעיה".
בר מוחא: "כן".
דרי: "אמר, 'מה שרוצה איציק... מקובל עליי'".
בר מוחא: "נו".
דרי: "אז אמרתי לו בסדר. שכבר אעביר לו תשלום אחד וש...".
בר מוחא: "אז אתה תיתן לי תשובה מתי כבר עבר התשלום וזהו?".
דרי: "אני כן, איך שיעבור התשלום, אני אגיד לך, אח שלי".
בר מוחא: "בסדר, אז תשב איתו, שיגמור את זה, שיעביר תשלום אחד".
דרי: "אני... אני לוחץ אותו, אחי, מה זה לוחץ אותו, אני מבקש ממנו שאתן לו קודם כול תשלום שכבר... שנראה שהכול בסדר. הוא אמר, 'מה, אין שום בעיה, בשבילו (בר מוחא - י"א) זה... חבר שלי, אח שלי, אני אכבד כל מה שהוא אומר'".
בשלב זה, נטען, לחץ בר מוחא על דרי להשלים את הפעולה.
בר מוחא: "על הכיפאק. בסדר אחי, אז אין מה למשוך את זה עכשיו".
דרי: "אתמול הסמויה לא הרפתה ממני לשנייה. זה טוב, הם רואים שאני לא עושה כלום".
בר מוחא: "שיפסידו דלק וכוחות, זה הכול קצ'קא (נפתלי קצ'קא, לשעבר ראש צוות בימ"ר שהביא למעצרו של בר מוחא - י"א). תשמע רגע".
דרי: "מה, אחי?".
בר מוחא: "אז אתה מוודא שהוא ייתן לו כבר תשלום אחד כי לא נעים המילה שלי, חלאס שזה ייגמר כבר אחי".
דרי: "אין בעיה, אחי. הוא ייתן לו זה (על פי הערכת המשטרה, הכוונה היא לקבלת המטען בידי לוי - י"א), ואנחנו נגמור איתה אחי. הוא ייתן לו כסף, ונגמור את זה, אחי".
ואכן בלילה שבין ה~17 ל~18 ביולי, נטען בכתב האישום, נסע לוי על קטנוע בבעלות העבריין אריק עמוס, שקשור דווקא לשמעון, לכיוון ג'לג'וליה. לוי נפגש עם נאשם חמישי בפרשה, שאדי עזאם, שהראה לו את המטען.
עזאם הסביר כיצד להפעילו, אולם זמן קצר מאוחר יותר התברר לשניים כי מכשיר השלט הרחוק שמפעיל את המטען לא פועל מכיוון שהסוללה חלשה. עזאם ביקש מלוי לחזור יום למחרת. למחרת הגיע לוי שוב למקום, שם פגש בעזאם בשנית, מלווה בקוטאייר. השניים ציידו את לוי בסוללה חדשה, ובתמורה, כך עולה מהאישומים, שילם לוי את התשלום שנקבע.
למשטרה זה הספיק. בשעה שלוי עשה את דרכו לכיוון ירושלים, חוקרי ימ"ר, בשיתוף כוחות מג"ב, ארבו ללוי במחסום עטרות ועצרו אותו. במקביל פשטו בלשי המשטרה גם על ביתו של דרי, וערכו בו חיפוש מקיף. במהלך החיפוש נמצאו מסמכים הקושרים את לוי, דרי ואפריאט לפרשה. הטריו נעצר ולמחרת הם הובאו להארכת מעצר.
למרות המעצר, המשטרה לא חקרה את בר מוחא אלא המשיכה להאזין לשיחותיו. באחת השיחות עדכנה אותו שני, אשתו של דרי, על חומר הראיות המחייב את הארכת מעצרם של השלושה וגם על כך שיכול להיות שאחד מהם "זימר".
בר מוחא: "על מה הם ייתנו לו? (יכניסו אותו למעצר - י"א), שני? על מה, על מה? על זה שלקחו אותו מהמיטה?".
שני: "אני אגיד לך פתוח?".
בר מוחא: "כן".
שני: "הילד השלישי" (ככל הנראה אפריאט - י"א).
בר מוחא: "נו".
שני: "פתח עליו".
בר מוחא: "על מי?".
שני: "על הא... הילד השלישי שנתן את ההצהרה. זה שלא קשור.
"בא ואמר שהוא היה איתו ושזה האוטו שלו והוא זיהה אותו והוא אמר שה... הנסיעה הייתה לאיקס, וואי, זד,, למטרה כזאת וכזאת ו... זה הדבר היחידי שהכניס אותנו לבעיה שהיינו חייבים להסכים על ימים".
בר מוחא: "על מי הוא אומר? על שמי הוא אומר את זה?".
שני: "כן, כן".
בר מוחא: "מי זה זה שיכול להגיד על שמי דבר כזה אם הוא לא קשור לזה?".
שני: "אז אני אומרת לך, ילד מטומטם לא מכיר אף אחד, לא יודע אף אחד בא ואמר עם מי הוא נסע, לאן הוא נסע, איך הוא נסע, עד ש.. עד ש... זה, הלך והשתיק אותו ולקח ממנו הצהרה".
בהמשך, זימנה המשטרה לחקירה גם את יוסי מלכה. עם סיומה הוא שוחרר והחליט לעדכן את בר מוחא.
מלכה: "תשמור על עצמך, חשוב".
בר מוחא: "שומר, שומר אחי, שומר".
מלכה: "תשמור כמו שצריך".
בר מוחא: "הכול ברוך השם".
מלכה: "אני יודע מה אני אומר לך".
בר מוחא: "אני יודע שאתה יודע, גם אני יודע".
מלכה: "אתה מבין? תשמור".
בר מוחא: "כן, אחי. הכול בסדר אחי".
מלכה: "הם כל היום מחפשים איך להלביש לך עוד תיק ועוד תיק".
בר מוחא: "אתה רואה דברים שאני לא. זה, מה מעניין אותם אני? בני זונות. אני בבית סוהר, מעניין אותם אני?".
מלכה: "אתה מבין? אני... מתי...? לפני יומיים הזמינו אותי ל... חקירה".
בר מוחא: "נו?".
מלכה: "סתם... הא... תיזהר, זה, השטויות האלה. אבל מה... אני יושב, אני פתאום רואה, אתה יודע? שני תיקים כאלה רשום איציק בר מוחא".
בר מוחא: "לא".
מלכה: "הכול ואיזה, 'מת לחיות', משהו כזה, יענו שם המבצע".
בר מוחא: "מה אתה אומר?".
מלכה: "אני אומר לו, 'תגיד, אתה שם לי את זה בכוונה? שאני אראה את זה או מה?'. הוא אומר, 'מה? מו?'. ישר סובבו את זה, לקחו את זה".
בר מוחא: "שם המבצע 'מת לחיות'?".
מלכה (צוחק): "'מת לחיות' אומר לי, נו".
בר מוחא צוחק.
מלכה: "אללה".
בר מוחא: "אללה".
מלכה: "לא תגיד רשום הא... שמי או משהו. רשום ת'שם שלך, אתה מבין?".
בר מוחא: "כן... אתה מבין?".
מלכה: "אז זהו... אתה מבין? הם, מה הם מחפשים? הם יודעים שאתה... לא עושה כלום וזה, אבל הם אומרים, 'הוא... וואללה עוד מעט משתחרר, בוא נראה איך מלבישים עליו עוד ועוד".
בר מוחא: "כן...כן, כמו שעשו לי עם התיק האחרון".
מלכה: "בדיוק".
בר מוחא: "מה? התוספת של השנתיים, מה שקרה חף מפשע, נפתלי (קצ'קא – י"א) הזה דפק לי מצטבר, מניאק".
מלכה: "אתה מבין?".
בר מוחא: "הביאו אותי למצב שאם אני לא אעשה עסקה, אני מסוגל לקבל גם חמש שנים, הבנת למה עשיתי?".
מלכה: "כן, אבל גם עכשיו, אני אומר לו, 'וואללכ אתם לא מתביישים? סם (מלכה - י"א) חף מפשע וזה... אומר לי, 'אתה יודע מה, יוסי? בוא תחליף אותו'. אמרתי לו, 'בוא תוציא אותו, נו?'. הוא אומר, 'תביא את יאיר גולן (עורך דינם של יוסי וסם מלכה - י"א), אם לא אני... מילה של גבר'. אמרתי לו, 'בוא תתקשר ליאיר'. אומר, 'על הכיפאק, הנה אני מתקשר, לכו תביאו דף'. אמרתי לו, 'למה דף?'. אומר, 'תגיד את העדות שלך, את האמת'.
"לך כוס אמכ. 'גם אם אני צריך להחליף אותו, שיהיה שהוא ייצא ואני במקומו אהיה שמה, אין בעיה, רק תגיד לי'. אומר לי, 'מה? איך? פה זה עולם שלישי?'. אומר לי, 'המזל שלך... ייגמר בסוף. יש לך הרבה מזל'. אמרתי לו, 'אני לא בונה ת'חיים שלי על המזל'".
בר מוחא: "וואללה... כוס אמא שלך, יא מניאק, אנחנו חיים עסקים, יא בן זונה, למדנו ת'חיים".
מלכה: "לא... אמרתי לו, 'אני לא בונה ת'חיים שלי רק על המזל הזה', אמרתי לו אם יש מזל זה טוב בחיים, אבל זה לא, אני לא בונה את זה על זה'. אומר לי 'קח בחשבון שיש לך הרבה~הרבה מאוד מזל וזה ייגמר בסוף'".
בר מוחא: "אח, אח, אח. אז אשכרה ראית תיק אחד איציק בר מוחא, תיק אחד 'מת לחיות'?".
מלכה: "הוא אומר לי, 'אתה יודע מה זה "מת לחיות"?'. אמרתי לו, 'וואללה זה צירוף הא.. לא מתלבש לי טוב במוח'. מת... לחיות... אלה, לא יודע, לא בא לי טוב המת והלחיות. או חי או מת?'. אז הוא אומר, 'זה כל הפטנט פה'".
בר מוחא: "איזה שמות הם דופקים אלה, הא? 'עופרת יצוקה', אחי".
כשבועיים לאחר תפיסת המטען נעצר כאמור גם בר מוחא. במהלך מעצרו הוא נאשם גם בסעיף של איום על סוהר בבית המעצר שביקש ממנו להפסיק לעשן סיגריה. בתגובה צעק בר מוחא לעברו: "למה מי אתה בכלל? אנחנו עוד ניפגש".
בכך לא נרגע המצב. בעת שניהל שיחה עם אשתו, כך לפי כתב האישום, החליט בר מוחא לקלל גם את ראש מפלג התשאול, אילן גרנות. כאשר הבין כי אשתו זומנה לחקירה אצל גרנות, כינה אותו "כלב". גרנות, שלא אהב את ההתבטאות, שאל את בר מוחא אם יש לו מה להוסיף על כך שקרא לו "כלב". בר מוחא חשב רגע וזרק: "כלב בן כלב".
עורך דין רומן בריק, פרקליטו של בר מוחה, מסר בתגובה כי "אנחנו סבורים שכתב האישום חסר שחר ונוכיח את חפותו של מרשי בבית המשפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
