המאבק על הבית: מחוסרת הדיור התבצרה עם ילדיה בדירה הריקה
תושבת הרצליה מצאה עצמה ללא קורת גג והחליטה להתבצר עם שלושת ילדיה בדירה ריקה בשכונת שביב בעיר. כעת היא נאבקת נגד גירושה מהמקום. "קיוויתי שהרשויות פה יוכלו לדאוג לי". היא אומרת בצער. העירייה: אנו מנסים לסייע. סיפור לחג
סולומון פלשה בתחילת השבוע שעבר לדירת עמידר אשר עמדה ריקה בשכונה לאחר שנותרה בחוץ ללא קורת גג. סולומון היא אם לשלושה ילדים בגילאי שנתיים, חמש ותשע.
היא נולדה בהרצליה ומוכרת לשירותי הרווחה מאז גיל 12. במשך שנים היא סבלה מהתעללות פיזית קשה שכללה גם התעללות מינית. באחת עשרה השנים האחרונות, מאז שמלאו לה 17, מתגוררת סולומון באופן עצמאי בדירות שכורות ומכלכלת את עצמה ואת שלושת ילדיה בעזרת עבודה במשק בית.
לפני כחודש נקלעה המשפחה החד הורית למצב בו לא ניתן היה לעמוד יותר בחוזה השכירות של הדירה בה גרו, והם נאלצו לחזור לבית הוריה של סולומון. לטענתה של סולומון אביה נהג בה ביד קשה אילץ אותה לעזוב את הדירה.
"אבא שלי לא רצה אותנו שם וכל הזמן חיפש סיבה לזרוק אותנו מהדירה", סיפרה סלומון, "הבן הקטן שלי אמר שכל הזמן צעקו עלינו שם. עד שלפני כמה ימים הוא פשוט הוציא אותנו החוצה. אותי ואת הילדים, הנכדים שלו. אפילו כשרציתי לחזור ולאסוף את הדברים המעטים שלי מהבית שלו הוא לא רצה לתת לי להיכנס".
אובדת עצות מצאה עצמה סולומון מסתובבת עם ילדיה בין בתי חברות, מבקשת מהם לישון בבתים שונים מזה כמה לילות. לאחר ימים ספורים של שוטטות היא גילתה כי דירת עמידר בשכונה עומדת ריקה ופונתה לאחר שהקשיש שגר בה עזב לבית אבות. היא החליטה לעבור לשם, עם הילדים.
מאז מתבצרת סולומון בדירה ולא עוזבת אותה אף לרגע, היא חוששת שבעת שתעזוב לא תוכל לשוב למקום
"אמרתי לה שיש לי מצוקת דיור ושנקלעתי לקשיים. היא אמרה שאין לה אפשרות לעזור לי ושאפשר רק לפנות לעמידר ולבקש סיוע ממשרד השיכון", היא אומרת, "הסברתי לה שוב שאני צריכה שהיא תעזור לי אבל לא היה לה שום פתרון או הצעה בשבילי.
"אמרתי לה :'איך זה יכול להיות שבשנת 2009 אם חד הורית עם שלושה ילדים בישראל שאין לה פתרון דיור ואי אפשר לעשות כלום?' הצעתי לה שאני אקים אוהל ונראה מה יהיה. ואז נפלתי לקרשים. היא אמרה לי 'אם תקימי אוהל ניקח לך את הילדים כי הורה שלא יכול לדאוג לקורת גג לילדיו לוקחים לו את הילדים'".
סולומון ניגשה לבית הספר "הרצל-רעות" בה לומדת בתה ועדכנה אותם על המצב. לדבריה, מנהלת בית הספר הופתעה מאד ואמרה כי לא ידעה כלל על חומרת הדברים. "התפלאתי שברווחה אפילו לא עדכנו את הגורמים המתאימים כמו בית הספר", אומרת סולומון.
"אף אחד מהרווחה לא ביקר פה, לא היה כאן, לא בא לראות בכלל איך אנחנו חיים. שלא לדבר על ראש העיר שאני יודעת שגם מודעת למקרה. למה שהיא לא תבוא לכאן ותנסה לעזור לי? מאז שנולדתי לא עזבתי את הרצליה אפילו לא ליום אחד, כל חיי הייתי תושבת הרצליה וקיוויתי שהרשויות פה יוכלו לדאוג לי. לא האמנתי שאגיע למצב כזה".
כיממה לאחר שפלשה לדירה, הגיע אחיינו של בעל הנכס מלווה בשוטר הקהילתי אשר פועל בשכונת שביב וביקש מהמשפחה להתפנות מהנכס. סולומון סירבה לצאת מהדירה ועקב כך, הוגשה נגדה תלונה במשטרה.
סיימון, השוטר הקהילתי, לדברי סולומון הוא האדם היחיד מכלל הגורמים אשר עזר לה וסייע לה עד כה: "הוא אדם מדהים והוא עשה בשבילי מה שאף אחד לא עשה. הוא כל יום מגיע לכאן ובודק מה אפשר לעשות ומנסה לעזור ולתמרן בין התפקיד שלו לבין הדאגה הכנה לבן אדם".
בימים האחרונים המשפחה נעזרת רבות בתושבי השכונה, בשכנים וידידים קרובים וזוכה לתמיכה רבה ולחום מקהילת שביב. תושבי השכונה, אשר חלקם נמצאים אף הם במצב סוציו אקונומי נמוך, מחזקים את ידיה ומנסים לעודד אותה ככל האפשר.
לדבריה, ביקשה סלומון מהעובדת הסוציאלית העירונית להתגורר אפילו במעון לנשים מוכות אך נענתה בשלילה. "גם לבקשתי לגבי סל מזון היא אמרה לי שיש אנשים לפני שממתינים לקבל סיוע במזון וכרגע אין אפשרות", היא מספרת, "אני מתביישת לומר שגנבתי מעט דייסה בשביל הבן שלי וארגון עזר מציון היו מביאים לי ארגז עם מצרכים בסיסיים".
במצבה הנואש, סולומון לא יודעת מה יהיה מחר. בינתיים, היא לא עוזבת את הדירה ומחכה בכיליון עיניים לפתרון קבוע יותר שיאפשר לה לחיות את חייה ולפרנס את ילדיה בכבוד. "הילדים שלי הם כל עולמי", אומרת סולומון, "הם מרגישים כאילו יש לנו בית חדש, אמנם קצת מוזנח ולא נקי אבל בית. האיום שלי הוא קריאה גדולה למצוקה נוראית אליה נקלעתי".
"אני חושב שמוטלת עלינו חובה לדאוג לאשה זו, ולילדיה, לפחות לקורת גג וזאת ללא דיחוי ורצוי עוד לפני החגים הקרבים. לא יתכן שאשה במצבה תאלץ לפלוש לדירה, עם בלון גז, כדי לקבל קצת יחס ותשומת לב ועזרה וחמלה. כולי תקווה שכל הגורמים, העירוניים והממשלתיים, יחברו יחדיו על מנת לעזור לאשה זו ולמשפחתה, ושנזכה כולנו לבלות את החגים תחת קורת גג מכובדת".
עיריית הרצליה: "עיריית הרצליה מלווה את המקרה הקשה מזה שנים רבות ומנסה לסייע בכל האמצעים העומדים לרשותה. חשוב לזכור שהסמכות למתן דיור ציבורי היא של משרד השיכון ולא של הרשות המקומית".
נא להמתין לטעינת התגובות
